פרופורציות

תמיד החזקתי מע' גיבורה אמיתית.


היא מחזיקה חבר-מאהב נשוי (טפו חולירע, אבל אני אוהבת אותה , אז סולחת לה) שבא אליה באופן קבוע ביום קבוע.


השבוע הוא לא בא.


אני רגילה שביום המסויים שהוא בא היא מתקשרת להגיד שהיא עסוקה ושאחזיק טלפון פתוח לכל מצב חירום, אם כבר מדברים על חרדות…


והנה השבוע היא התקשרה להגיד שהוא לא בא ושהיא בכלל לא שמחה.


בדרך כלל היא שומרת על שלוות נפש ראויה לציון, תמיד ביום שהוא בא. אני שואלת אותה אם היא פנויה הערב והיא תמיד אומרת שהיא עוד לא יודעת אם הוא יבוא. פחחחחח אני מפחפחת לה, אני יודעת שהוא יבוא , זה סתם דיאלוג קבוע ביננו. ואכן תמיד הוא בא.


והנה הוא לא בא. וכל שלוות הנפש וכל העמדת הפנים הלא איכפתית נסדקה לכדי מצב רוח שמזכיר אותי בימים הרעים שלי.


היא לא ישנה בלילה והיתה להם שיחת טלפון עצובה בבוקר.


ואני חושבת אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו פועות הקיר?


יש לה לפחות מערכת יחסים קבועה והוא יבוא בשבוע הבא. והם ממילא נפגשים להתמזמז פה ושם במהלך השבוע ומדברים אינסוף שעות בטלפון. והיא יודעת שהוא נשוי ושיש לזה מגבלות….


אז מה אגיד אני שאין לי שום דבר קבוע ואני לא זוכרת מתי פקד את מעוני מישהו ששימח אותי מחצית ממה שהוא משמח אותה?


אמרתי לה שהקשר האחרון שהיה לי לימד אותי כמה דברים, ושאחד מהם זה שהשמיים לא נופלים אפילו אם את מחכה ובסוף נשארת לבד. וגם שתמיד יהיה עוד יום, או עוד איש.


אבל מה אני מבינה, כבר מליוני שנים לא הייתי מאוהבת.

5 תגובות בנושא “פרופורציות

  1. גם אני לא מאוהבת כבר שנים.
    לפעמים אני מרגישה, שדווקא קשר כזה, בלתי אפשרי, עם מישהו נשוי או משהו, היה נורא מרגיע אותי. כי הרי שום דבר לא יכול לצאת מזה.
    מצד שני, עדיף להיות לבד.
    או לצאת כל פעם עם מישהו אחר, שזה אותו דבר.

    אהבתי

  2. יום קשה עובר על כוחותינו היום:(
    היום אני רוצה שמישהו יאהב אותי ורק אותי ואולי אפילו יקרה הנס ואוהב אותו בחזרה.
    אבל אהבה בטוחה, שנמצאת ולא הולכת לשום מקום.

    אהבתי

      1. יש אהבה בטוחה. בדוק, אחד שאוהב אותך לתמיד תמיד ולא משנה מה תעשי, היה לי אחד כזה. אבל אחרי כל כך הרבה שנים לא אהבתי אותו יותר ונחנקתי למוות.
        ואפילו היום, כשאני כל כך נידי בטירוף ומתגעגעת ליציבות אני עדיין לא רוצה אותו. הסתכלתי עליו היום עם כל הצורך שלי בחיבוק ולא יכולתי לשאת את המחשבה של חיים משותפים איתו.
        מעדיפה את הימים החרא שיש לי כמו היום ולא את המוות הרגשי שהיה לי איתו, לכל דבר יש מחיר.

        (כולל ללקלקל לי את ה400)

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s