לא לנשואים!

 הגיע הזמן שאני אכתוב את הפוסט הזה שימצה את הרתיעה שיש לי מנשואים.


פשוט נמאס לי לשאת את הנאום הזה פעם אחרי פעם באוזניים ממאנות.

אז בואו נתחיל: למה נאמר לנשואים לא?

א. מסיבות מוסריות. קיום מערכת רומנטית או מערכת של יחסי מין (שאינן בהכרח זהות) מחוץ לנישואין מהווה בגידה. כיוון שהיא נעשית ללא ידיעת בן/בת הזוג. שקרים לא מקובלים עלי. במיוחד לא כשהן נעשים במכוון ובזדון.


לא אוהבת את המחשבה שהכל נעשה בשקר ורמיה. ועל חשבון מישהו אחר כמו אשתו והילדים שלו.


לדעת שבכל רגע נתון אני פוגעת במישהי אחרת עקרונית. אפילו אם היא עוד לא יודעת, אפילו אם היא לא תדע.

ב. מסיבות נוחות.


אני לא רוצה לקצוב את הזמן ולהיות עם מישהו שמסתכל על השעון ורץ הביתה.


מישהו שצריך לזכור להתקלח לפני שהוא יוצא מהבית שלי ולא יכול לבוא בקריאה של רגע או מתי שמתחשק לנו.


אני רוצה להיות מסוגלת לצאת איתו למקומות הכי פומביים ולספר עליו לכל מי שאני רק רוצה.


שאוכל להתעורר איתו בבוקר וללכת איתו לישון בערב.

ג. סיבות אגואיסטיות. 


לא בא לי להיות כינור שני.


לא בא לי להיות לבד בשבת.


לא בא לי לחכות עד שיתפנה מענינים משפחתיים שתמיד יבואו לפני.


לא בא לי לשמוע על אשתו כמה היא טובה/רעה/משעממת (מחק או הוסף כרצונך).


אני רוצה מישהו שיהיה רק שלי ואני רק שלו.


אני רוצה עתיד.

ד. סיבות של אישיות.


מי שמשקר לאחת, כנראה ישקר גם לאחרת בבוא הזמן.


יש משהו פחדני ולא מתמודד במי שבוחר לחיות חיים כפולים ולא לחתוך החלטות קשות.


כסף, רכוש, עבודה וילדים – כל אלה תירוצים שנשמעים מאד משכנעים, אבל הם רק תירוצים לנסות להרוויח מכל העולמות.

זהו בגדול, ככה בתמצית.


אני מקווה שזה מספיק.