שוקולד

בעבודה אני מחביאה שוקולד למקרי חירום.


ומקרה חירום מוגדר כמקרה שבו בא לי שוקולד.


יש אין ספור מקרי חירום לאורך היום.


על חלקם אני מתגברת כי אי אפשר להסחף עם התאווה לשוקולד.


ועל חלקם אני שמחה לא להתגבר, אלא להכנע למתוק המתוק הזה.

אבל אבוי, עשיתי טעות איומה.


לפני שבוע לא הצלחתי להתגבר על מקרה חירום כזה כשהשותפה שלי היתה קרובה מידי למחבוא.


היא ראתה שיש לי שוקולד ומאיפה אני לוקחת אותו.


והיום הגעתי וגיליתי לחרדתי שהיא הפנימה היטב את המיקום והזמינות והשאירה לי שלוש קוביות שוקולד בלבד.

נדמה לי שלבנת חבלה תעביר את המסר בעדינות יחסית, לא?