שיחה עם התמנון

תמנון:


מה התכנונים לסופ"ש ?


אני:


ללכת להפרד מאחי  בשבת


תמנון:


מגיעה למרכז ?


אני:


לא, אחי הכמעט הכי צעיר


אני:


אבל מה זה משנה אם הייתי מגיעה למרכז?


תמנון:


אה, זה שהביא משהו כשצבענו


תמנון::


הייתי מתבעס מזה שלא יצא לנו להיפגש


אני:


כאילו דא? אתה יכול להתבאס חופשי, אנחנו לא נפגשים בכל מקרה


תמנון:


כן אבל זאת הזדמנות שאת באיזור


תמנון:


ולמה תגובה כזאת ?


אני::


התגובה הזאת היתה מוזרה


אני:


אתה שואל אם אני אהיה במרכז רק כדי שתדע אם אתה צריך להתבאס שלא יצא לנו להפגש?


תמנון:


לא מבין אותך, פשוט לא מבין אותך


אני:


זה הדדי, גם אני לא מבינה הרבה דברים


אני::


אולי זה קשור לחשיבה דברית וחשיבה נשית


אני:


לך תדע


תמנון::


אני לא מאמין שאת כועסת עליי. פשוט לא מאמין


אני:


אני לא כועסת עלייך


אני:


אבל מהצהריים אני מנסה לפתור את התעלומה שהצבת בפני


תמנון:


אין שום תילומה


תמנון:


תעלומה


אני:


אבל לא הצלחתי להבין אותך


אני:


והלכתי לשאול כמה אנשים


אני:


לשמוע עוד דעות


תמנון:


וישד מקרים שבהם זה קורה.


אני:


שמה קורה?


תמנון::


שבהם את לא מבינה אותי


תמנון:


כמו שיש מקרים שבהם אני לא מבין אותך


אני::


אני מנסה לפחות


תמנון:


מה התעלומה ?


אני


כל מה שדיברנו במהלך הצהריים


תמנון:


יודע, אבל מה בזה מהווה תעלומה ?


אני:


מה הופך דבר פשוט כמו נתינה לחבר לדבר מאיים כל כך , שהוא בלתי אפשרי


תמנון::


סליחה ? איך הגעת למקום הזה בכלל ?


תמנון::


מי דיבר על זה בכלל


אני:


אנחנו


תמנון:


אני כתבתי שזה מאיים ?


תמנון:


אני כתבתי שבלתי אפשרי ?


תמנון::


אני כתבתי שאני לא אוהב את התחושה


תמנון::


מתי שהוא סירבתי לנתיתנה שלך ? להזכיר לך את יום ההולדת שלי ? להזכיר לך את השעות שדיברת איתי ?


תמנון:


על מה את מדברת בכלל ?


אני:


מה היה ביום הולדת שלך?


אני:


ועל איזה שעות אתה מדבר?


תמנון::


שארגנת לי סוף שבוע של רגיעה והופעה


תמנון:


את לא זוכרת כמה שעות דיברת איתי והרגעת אותי ?


אני:


לגבי הראשון, זה היה בשבילי בדיוק כמו בשבילך, לא הקרבתי כלום


אני:


לגבי השני – לא זוכרת שביליתי שעות בשיחה איתך, בדרך כלל זה הפוך


תמנון::


אני מבין את הבעייה . את לא חושבת עכשיו על למה אני לא אוהב את זה אלא על למה אני לא אוהב את זה כשזה מגיע ממך. זה פשוט לא האישיו, אני לא אוהב את זה נקודה.


אני:


ואתה לא קולט שזה לא בא ממקום של רחמים על חסר היכולת, או מתוך חסד לנזקק?


תמנון:


זה ברור לחלוטין


אני::


אז תלמד לקבל


אני:


זה שיעור חשוב


תמנון:


אוי נו באמת


תמנון::


כל אחד מאיתנו מקבל בדרכו


תמנון:


אנחנו קשישים מידי בשביל שינויים כאלו


תמנון:


ואני כן מקבל


אני:


מצב היפוטתי:


אני:


נאמר שאני באה לבקר אצלך בבית ומביאה איתי עוגה. תקבל אותה בשמחה?


תמנון:


ברור


אני:


ונאמר שאתה בא לבקר אצלי ובדרך חזרה אני רוצה לתת לך בדיוק את אותה עוגה, תיקח אותה באותה שמחה?


תמנון:


אקח אותה


אני:


ובוא נאמר שיש לי זוג מכנסיים כאלה כמו שלבשת והיו לך כל כך נוחים ואני מתה לתת לך אותם כי ראיתי כמה הם היו לך כיפיים  – תיקח?


תמנון::


אקח


תותי אומר/ת:


ובוא נאמר שבדרך לא דרך נודע לך שזוג מכנסיים כאלה עולה, נאמר 200 שח' – עדיין תיקח?


תמנון:


אקח


אני:


ומה ההבדל בין זה לבין נתינה של משהו אחר באותו ערך?


תמנון:


gcurh zv kt tu,u vscr


תמנון::


עבורי זה לא אותו הדבר[


אני:


ופה בא הלמה הגדול


תמנון:


כי זאת לא מתנה וכל השאר כן


אני:


זו מתנה , רק בצורה אחרת


אני:


מה זה משנה איך נראית המתנה?


תמנון::


כי זה לא מרגיש לי כמו מתנה


אני:


אם אתה מחליט לקנות לי חזיה בשלוש מאות שקל או לתת לי את השלוש מאות שקל כדי שאקנה לי חזיה , יש הבדל?


תמנון::


ההבדל הוא לא בצורה שבא מוגשת המתנה


תמנון::


ההבדל הוא בזה שלא אתן מתנה כי באת אליי.


אני:


צריך סיבה בשביל לתת משהו למישהו שאתה אוהב?


תמנון:


אבל יש כאן סיבה


אני:


ברור שיש, תמיד יש סיבה כלשהיא


אני:


למשל לשמח


אני:


אותי, לפחות כמו אותך, אולי אפילו יותר


אני:


כי זה הכי כייף בעולם לתת מתנה


תמנון:


ואם תינתן לי מתנה רק על מנת לשמח אותי אשמח לקבלה


תמנון:


בדיוק כמו שאבחר לתת מתנות רק על מנת לשמח


תמנון:


אבל זה לא משמח אותי כשמציעים לי השתתפות בעלות הנסיעה שלי אלייך


אני:


טוב, אז אני חוזרת בי מהצעת ההשתתפות הנלוזה


תמנון:


ואני מודה על ההצעה


תמנון::


J


 


אני:


אבל הי, יש משהו שאני נורא רוצה לתת לך כבר חודש לפחות


אני::


תסכים לקבל?


תמנון:


אשמח לקבל, משום מה נראה לי שזה יחזור אליי בהפוכה


אני::


נכון


תמנון:


למה ההתעקשות הזאת ?


אני::


למה ההתעקשות שלך?


תמנון:


have it your way  אשמח לקבל


אני:


מעולה


אני:


אתה זוכר את המאתיים יורו שקיבלתי בראש השנה?


תמנון:


זוכר


אני:


בסופו של דבר הם נשארו אצלי


תמנון:


או קיי


אני:


ולא שלא ניסית לסרב להם ולהחזיר אותם


תמנון:


למה ? למה לסרב למתנה ?


אני::


בסוף הבנתי שלמרות שזה כסף, והרבה, לא הוגן לעשות לאיש כזה עוול ולהחזיר לו את מה שנתן בכזו התרגשות


אני:


יכול להיות, אני מקווה, שלהבא הוא יוותר על מתנות מהסוג ובסדר הגודל הזה


תמנון:


או קיי


אני:


אבל זה היה לגמרי לא הוגן להחזיר לו את זה


תמנון:


או קיי


אני:


יופי, אז אם אני נורא רוצה לתת לך מתנה כזאת זה בסדר


תמנון:


את לא נורמלית 200 יורו זה המון כסף, זה מטורף לחלוטין. את צריכה את הכסף הזה.


אני:


באמת?


תמנון:


זה יחזור אלייך בבומרנג, תיזהרי ממני


אני:


אה לא, זה לא


אני:


כי אני לא אסכים לקבל ממך כסף בחיים


תמנון:


ולמה לא תקבלי ממני מתנה כספית ?


אני:


פשוט מאד, יש לזה קונוטציות של זנות


תמנון:


אבל מותק, אני נזיר, אין לנו סקס


אני:


עוד יותר גרוע, זונה שלא מספקת אפילו את הסחורה


תמנון


J


תמנון::


אני כבר יודע איך זה יחזור אלייך


תמנון::


חכי חכי


אני:


איך מה יחזור אלי? לא עשיתי כלום


אני:


בנתיים


תמנון::


את מתכננת לעשות


:תמנון:


ואם תחליטי לעשות ומכיוון שהבטחתי אקבל, אבל זה יחזור אלייך כמו בומרנג. אני עוד זוכר שכתבת לי שאני, בדרכי הצנועה, עושה לך בית ספר בפולניות


 


תמנון:


מותק


תמנון:


מת עלייך


אני::


 גמכן אני


 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s