מחיר הסקס

לא כל כך מתחשק לי ללכת למסיבה מחר.
זה קטע קצת מורכב, כי זה שעושה את המסיבה הוא הלשעבר של חברה שלי. ובתקופה שהיא עשתה לי ברוגז ולא דיברנו הוא התיידד איתי קצת.


התיידד ברמת הלשלוח מיילים אדיוטים ומידי פעם לצאת לשתות ולרקוד בחבורה, לא יותר.


ועכשיו הוא עורך לעצמו מסיבת יום הולדת ענקית והזמין את כל הארץ בערך (מה אתם לא מוזמנים???)


ולא כל כך בא לי ללכת למסיבה שגורמת עצב לחברה שלי.


לא בא לי להתחכך בעשרות אנשים.


ובעיקר אני עייפה מאד ורוצה סופ'ש אחד לנוח.


אבל מאחר וכל הארץ מוזמנת, היום ש' קבעה לבוא אלי לשתות בקבוק יין אחד או שניים או שלושה לפני המסיבה . היא לא תלך אליה לבד, אבל איתי היא תשמח.


כמעט ולא יכולתי לסרב לה. לא שלא ניסיתי, בהתחמקויות והתפתלויות, אפילו אמרתי לה שאני לא סגורה ואולי מחר יש לי איזה משהו אחר.


היא הסכימה להשאיר את זה פתוח ואז א' בא אלי שאעזור לו במשהו, נשאר לקפה והודיע לי שמחר הוא בא עם כמה בקבוקי בירה ונלך יחד לע' נשב יחד שעה שעתיים נשתה קצת ונגיע שמחים למסיבה.
רק התחלתי לחשוב על תירוצי חמיקה , כשהוא העלה באוב את הפעם האחרונה ששתינו יחד. עד אובדן הכרה כמעט, יש לציין.


הפעם הזו נגמרה בסקס לא מתוכנן ולא רצוי. והבטחנו לשכוח את זה מייד כשחזרנו להכרה ושפיות.


והיום, עוד לפני שהספקתי לחשוב על תירוץ טוב להתחמקות, הוא העלה את הסיפור העצוב הזה באוב והביך אותי עד כדי חוסר יכולת לדבר (שזה מצב חריג  ונדיר כל כך שמיטב חוקרי הנשיונל גאוגרפיק אורבים לו כבר שנים עם מצלמות חבויות דרוכות). כל מה שיכולתי בסיטואציה הזו היה למלמל – אמרנו שאנחנו לא זוכרים את זה… אני לא זוכרת כלום….
בסוף על מנת לסתום לו את הפה אמרתי – או קיי אז נפגש כבר מחר.


וזה עבד, הוא באמת סתם את הפה.


מי אמר שלא משלמים על דברים שעושים בחיים?