דברים שאומרים לי

בהליכות שלי יש אנשים קבועים שאני פוגשת, את רובם אני מכירה היכרות שטחית כזו שהמפגשים הקבועים מחזקים אותה מרמת הינד הראש לרמת ההערות הקצרות.


מי שהולך וחושב במשך ימים משהו, בסופו של דבר הוא גם יגיד אותו:

-כל פעם שאני מסתכל עלייך אני חושב שיש לך צורה נאה (אלמן בן 70+)


-אני רואה אותך רק בבגדי ספורט, עוד מעט אני לא אזהה אותך בבגדים אחרים (רוכבת אופניים)


-מה יש לך על היד? זה מד דופק (כמעט כל מי שעובר מולי או לידי)


-תגידי מה יש לך שם? מנוע טורבו? (מישהו שאף פעם לא מצליח להשיג אותי)


-תמיד כשאני רואה אותך את עולה עליה (מישהו שנפגש איתי באותה נקודה במסלול, קבוע)

ועל זה לא נותר לי אלא לומר:


-כפי הנראה אתה לא רואה כל כך טוב.


-זה בסדר, אני לא מזהה את עצמי גם בזמן האחרון עם או בלי בגדים.


-לא, זה לא מד דופק, זה איי פוד שמחובר לי באוזניות לבנות מותגיות לאוזניים, באפל היו מתאכזבים אם היו יודעים שכל כך הרבה אנשים לא מזהים את המותג.


-לא אין לי מנוע טורבו, רק עצבים על העולם.


-וכשאני רואה אותך אתה תמיד בירידה, עכשיו תגיד לי אתה, מה עדיף?

מזג האויר הסתוי מייטיב איתי.

11 תגובות בנושא “דברים שאומרים לי

  1. זה כל כך מוכר לי, העניין של לפגוש את אותם אנשים באותן נקודות במסלול. כבר שנים שאני רואה את אותם אנשים עושים הליכות… כנראה שלכל עיר יש את הג’וגרים הקבועים שלה

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s