אירגונציה

מתחילות להערם לי משימות ארגון והפקה מהסוג שאני מתעבת יותר מכל. אני, השונאת את הקרוי "אירועים", צריכה להרים אחד כזה ויש לי רק עוד חודש וחצי לעשות את זה. בזמנים כאלה אני מייחלת למספיק כסף, רק בשביל שאוכל לשלם למישהו אחר שיעשה את העבודה בשבילי.


אני כל כך לא אוהבת את ההפקות האלה, ותאמינו לי שמדובר במינימום ההכרחי ולא יותר, לא אוהבת את ההפקות ולא את האירועים עצמם שמי שנהנה מהם זה רק המקורבים ביותר לבעל השמחה ולפעמים גם בעל השמחה עצמו. לכל השאר זו מחויבות, עונש או קנס. ובכל זאת אני לא יכולה להתחמק מלהרים אירוע.

רק על מנת לקבל תמונה עד כמה זה לא מעניין אותי:


את החתונה שלי עצמי לא תכננתי, לא מראש ולא בזמן אמת. את הטבעת בחרתי בקוצר רוח בחנות הראשונה שנכנסתי אליה, את השמלה בחרה עבורי אמי הנרגשת ואני אשרתי מייד אחרי שוידאתי שאני אכן נכנסת אליה. כנ"ל לגבי הפרחים המוזיקה וכל השאר.


כל מה שהוצע לי – אמרתי בסדר. לא היה לי חשוב צבע המפות או מיקום השולחנות.


למעשה הייתי שמחה מאד לדלג על הטקס כולו, רק שהמשפחה לחצה ואני הייתי צעירה ולחיצה.

גם היום, אם זה היה תלוי רק בי הייתי מבטלת את הטראראם כולו וחוגגת בדרך אחרת, שלא מחייבת הזמנת אורחים וטקס ומקום ואוכל וכל שאר הבוג'ראס.


אבל זה לא תלוי רק בי.

10 תגובות בנושא “אירגונציה

  1. אולי בעל השמחה יוותר לך? הרי אם הוא מתעקש על הפקה נוצצת, ואת כל כך שונאת להרים הפקות כאלו אז רוב הסיכויים שהוא יקבל רק הד חיוור למה שהוא חלם. אולי תצליחי לשכנע אותו …

    אהבתי

    1. ההפקה מראש תהיה מינימלית בידיעת כל הגורמים המעורבים, אין מצב לבטל, ניסיתי, בחיי שניסיתי..

      הלוואי שהיו מציעים לי נישואין רק כדי שאוכל להודיע באיום שאין מצב לעוד חתונה!

      אהבתי

      1. מצחיקה את 🙂

        אני כבר הגעתי לגיל שאני חוששת מהחתונות של הילדים שלי. 
        עד כה הצלחנו להמנע בהצלחה מהפקת אירועים לבר/בת מצוות (והסתפקנו בארוחת צהריים בחצר בחיק המשפחה), ואני יודעת שהם היו מעדיפים לוותר על כל האולם+שמלה+זמר מזרחי+ זיקוקין. אבל אני לא יכולה לסמוך על בני/בנות הזוג העתידיות שיהיו באותו ראש, אז כבר מעכשיו אנחנו מטפטפים להם שבן/בת זוג שמעוניין/ת בחתונה מפוארת לא מתאים להכנס למשפחה 🙂

        אהבתי

      2. רעיון מעולה!
        אבל בכל מקרה בעיקר החתן/כלה מארגנים את החתונה, לא?
        נראה לי שתפקיד ההורים הוא לבחור גדים יפים ואולי לתמוך קצת כספית, לא?

        אהבתי

      3. זה לא רק הארגון כמו חובת הנוכחות באירוע.
        לעמוד וללחוץ ידיים, לחייך בצביעות, להתחבק ולהתנשק עם כל מיני אנשים שאני לא סובלת אבל הם משפחה אז חייבים להזמין אותם (גם כדי להגיע למינימום אורחים שאולם האירועים מחייב).

        אהבתי

      4. למזלי אני מזמינה רק את מי שאני רוצה ובוחרת מקום (חלילה מלקרוא לזה אולם אירועים) לפי מספר האנשים שהזמנתי.

        איזה יאוש!! עוד לא מצאתי מקום!!!

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s