כמעט סופ'ש, אבל עוד לא

יש שבועות כאלו שלא מספיקים למצמץ וכבר מגיע סוף השבוע, יש כאלו שבועות שבהם הזמן לא זז.


השבוע הזה הוא אחר, מצד אחד הזמן לא זז, מצד שני כבר יום רביעי ותיכף נגמר השבוע.


אני ממש מחכה כבר לסופ'ש, הגמל יבוא, כמובן אם לא יהיו בלתמ"ים למינהם. או בשפה שלו – בלי נדר.


הוא בא גם לפני שבוע, למרות שאמרתי לו שאין צורך שיבוא ושהבעיה שהיתה תפתר מעצמה, לפתע בצהריים, קצת לפני שחנון הבית הגיע עם כל העדר המלווה שלו, צלצל הטלפון והגמל אמר שהוא נמצא לא רחוק, הוא אמר שהוא קופץ לכמה דקות אם זה בסדר.


בטח שבסדר ותשאר גם לקפה.


לא נשאר לקפה, שתי דקות ונוסע.


אכן הגיע, נשאר בדיוק שתי דקות, רק רצה לתת לי קצת כנאפה ובקלאווה שקנה ברמת הגולן, סתם ככה כי בא לו לפנק.


ככה אמר, עלה על האופנוע ונסע.


לא הספיקו לי השתי דקות האלו, אני רוצה יותר.


ויפה שעה אחת קודם.