שבת, מוקדם בבוקר

סוף סןף אני לא עובדת בשבת. זו שבת שאני יכולה לנוח בה, סימן ואות לעוד המון שבתות כאלו, אז מדרך הטבע אני ערה כבר מחמש וחצי בבוקר (חמש וחצי!!!), רק על מנת להצדיק את האימרה שאלוהים נותן אגוזים למי שאין לו שיניים. ברור שאם הייתי צריכה לקום לעבוד ,בקושי הייתי מצליחה להתעורר ולגרור את גופתי מהמיטה. נו טוב, זה מה יש. אולי זה הגיל. לפחות יש לי את המחשב הנייד הפעוט שמאפשר לי לא לצאת מהמיטה בעודי מקטרת נואשות.

חנון הבית יבוא אלי היום ויביא לי את המחשב הנייח החדש שהזמין עבורי, נראה לי שהוא נרגש יותר ממני מהעניין. אני סתם שמחה שאוכל לחזור ולשחק במשחקי מחשב מטופשים (במחשב מיני זו בעיה כי המסך שלו לא מצליח להכיל את כל המשחק וזה לא נוח לטייל מעלה ומטה כל הזמן) סיכמנו שנעשה קצת על האש ואולי אפילו נלך לטיול אם יהיה נעים בחוץ. איזה כייף זה לא להיות דחוקה בזמן ומוכתבת לפי שעות העבודה שהייתי מחויבת להן בשבת (הייתי!!)


לפני יומיים הוא סימס לי שהמחשב שלי בידיו ושאוכל לראות אותו רק אם אשלם לו בשטרות לא מסומנים:)

שאלתי את הגמל לגבי איזה משהו שהייתי צריכה בו עזרה, אחר כך הבנתי שהוא יעשה מאמץ גדול מאד כדי להגיע ושלמעשה אני יכולה להסתדר גם בלעדיו. סמסתי לו שאני מודה לו על הנכונות ושאין צורך שיטריח את עצמו כי בסופו של דבר הכל יסתדר.


הוא התקשר אלי והסביר לי בקול רך וחם  כל כך, שכמעט נמסתי לשלולית קטנה,  ששום דבר שהוא עשה, עושה ויעשה בשבילי אינו טרחה. לפעמים זה גוזל זמן, לפעמים מעייף, אבל תמיד נעשה ברצון ובשמחה ותמיד גורם לו סיפוק ולעולם לעולם אינו מטריח.


הקול הזה שלו… כל כך עדין וחם ועוטף.. עושה לי לשקוע ברוך אחורנית, לעצום את העיניים ולהגיד לו תודה, רק תודה.


מאוחר יותר אני עוצרת את עצמי בכוח מגלוש לנטיה הטבעית שלי לנסות ולהבין למה התכוון המשורר כשאמר ככה וככה בכזה מן קול, ההתנהלות הנשית המטופשת הזו של ניתוח המסרים החבויים שמאחורי המילים מעולם לא הוכיחה את עצמה, בטח שלא עם הגמל.


פשוט היה לו חשוב להגיד לי שהוא לעולם לא מרגיש שהוא מטריח את עצמו עבורי, זה הכל.


אולי אם אני אחזור על זה מספיק פעמים זה יצליח לעבוד.


לא בטוח.


אולי אני פשוט אקח דוגמא מרמה ואצא להליכה של בוקר, זה בטח יסיח את דעתי מהשטויות, אחר כך ממילא השבת תתמלא באורחים ופעילויות ואשכח מכל השטויות האלה.

תוספת של אחרי הליכה – אוח, איזה כייף זה ללכת בבוקר! קריר, אבל לא יותר מידי, והכל טרי ורענן וחדש.


באיזו דרך צדדית באו מולי זוג שאני מכירה , נסעו נסיעת בוקר עם הנכד הפעוט שלהם. היא הנהנה לי בראש כאומרת איזו משוגעת את, והוא רק נעץ לי מבט במרכז הגוף (הטליה המתהווה שלי? השדיים?) עד שכמעט דרס אותי, אני רק חייכתי וחיכיתי שיעברו אותי כבר , כדי שאוכל ל חזור ולשיר עם המוזיקה שהתנגנה לי באוזניים.


אחר כך עפו לי להקות ענק של שחפים מעל הראש, בכל מני גבהים, בעיגולים גדולים. הרמתי את הראש והרגשתי קצת כמו שמרגישים כשמביטים למעלה אל שלג נופל.


איזו התחלה נהדרת ליום שבת!

22 תגובות בנושא “שבת, מוקדם בבוקר

      1. מתגובתך עולה שאתה מאמין שמה שמניע את הגמל זו חרמנות לשמה ומעשיו ודבריו מיועדים להביא אותו לזיון הנכסף.
        במקרה שלכך התכוונת, אתה טועה.

        אהבתי

      2. לא, לא רק זיון. הוא גם ישמח לשחק עם המחשבים החדשים שלך ולאכול ארוחה טובה. בית זונות זה לא רק האקט עצמו, זה גם האווירה והיחס. אני מסכים איתך הפעם.

        אהבתי

  1. אולי באמת עדיף בלי הפרשנויות.  לקבל את זה כמו שזה ודי. כי הפרשנות היא לא פעם יותר של המפרש מאשר של המפורש.
    ואהבתי את השחפים.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s