ממוגרפיה

את בדיקת השד ההיא עברתי ממש בסמוך לזו שעברה כוח הצלה ששמחה לגלות שלא רק היא נידונה לביצוע ממוגרפיה והציעה שניסע יחד.

שתהיה לנו איזו נקודה חיובית בכל העסק המפוקפק הזה. באופן כללי כוח הצלה זורמת הרבה יותר בקלות עם כל מה שנדרש ממנה בתהליך השמירה על הבריאות. בדיקות נחשבות בעיניה לא כרע הכרחי אלא כמשהו חשוב מאד שצריך לבצע ואולי יש לו סייד אפקט קל של אי נוחות. חוץ מבדיקות דם שמחרידות אותה עד עמקי נשמתה.

לי דווקא אין בעיה עם בדיקות דם, אבל אני ממש לא אוהבת שאנשים זרים נוגעים בי במקומות שגם אנשים מוכרים לא נוגעים בהם (עם יוצא מן הכלל מובן מאליו) ובדיקת ממוגרפיה אינה חריגה בנוף הזה.

 

מה שאני זוכרת מהפעם הקודמת זה שהבדיקה היתה מביכה מאד ברמה הרגשית ולא נעימה כלל ברמה הפיזית, גובלת בכאב.

 

כוח הצלה התנדבה לקבוע לנו תור ביחד ואף לדאוג לטפסי 17. אני מצידי התנדבתי להדחיק בצורה מוצלחת ביותר כל זכר לבדיקה. זה היה קל כיוון שהבדיקה נקבעה כמעטט חודשיים אחרי בדיקת השד. בהפגנת אינטלגנציה נדירה כיוונתי את התזכורת לעשר דקות לפני האירוע, כך שאתמול בערב, כשכוח הצלה התקשרה להזכיר לי שהבוקר אנחנו נוסעות לבדיקה, היא ממש תפסה אותי לא מוכנה. לא ידעתי איפה ההפניה שלי ואם בכלל דאגתי לטופס 17 והייתי יותר ממוכנה לזרוק הכל לוותר על הבדיקה.

אבל הבוקר, כשהתברר לי שלא חסר לי כלום, נאלצתי לעלות למכונית ולנסוע.

פגשתי שם את כוח הצלה וישבנו לחכות למזכירה שתרשום אותנו ותראיין אותנו.

הראיון מסתבר, כלל הקלדת פרטים במחשב שלה, סריקת דף ההפניה והפניית שאלה אחת אלי – מתי את צריכה לקבל מחזור או מתי קיבלת מחזור לאחרונה (רמז לזה שאני נראית בגיל הבלות???) אין ספק שפרטי מידע מהסוג הזה אני מאד שמחה לחלק עם כל דורש. הבנתי שמרירות לא תועיל לי ואמרתי לה. השבוע. במחשבה שניה, הרי לכם סיבה מצויינת למרירות. מחזור. השבוע.

זה לא טוב, היא נהמה עלי, זה ממש לא טוב. טוב, אם תקבלי תוצאות לא תקינות אל תלחצי, זה בגלל המחזור.

 

חיכיתי שכוח הצלה תעבור את התחקיר (האופטימית חסרת התקנה הזו יצאה עליזה ומתרוננת מחדר המזכירה) ויחד פסענו לחדר הממוגרפיה עצמו.

דלת החדר היתה פתוחה והטכנאית עמדה עם הגב לדלת.

אני -שלום…

היא- עדיין עם הגב לדלת – פועה? כנסי. (מה רע בתכנסי או הכנסי? אני שונאת את המילה הזאת, כנסי).

טוב נכנסתי והיא שלחה אותי להתפשט בחדר ההלבשה. כמובן שלא קיבלתי חלוק או סדין או משהו לכסות את עצמי במשך שלושת הצעדים מהחדר למכונה. לה זה ממש לא הפריע, היא המשיכה להתעסק לה פה ושם בחדר והשאירה אותי לדקה או שתיים לעמוד ככה. (ככה זה אומר, לא יודעת איך לעמוד ואיפה לשים את הידיים).

ואז היא ביקשה ממני לגשת למכונה, לעמוד ככה, עם הראש ככה והידיים ככה ולמרבה האימה, בלי להתבלבל סידרה לי את הציצי לנוחותה של המכונה. אני לא אוהבת שנוגעים בי אנשים שאני לא מכירה. לא אוהבת בכלל. אחר כך לחצה ומחצה אותי ובדרך נזפה בי שאוריד את הידיים וארים את הראש ולא אזוז מאיך שסידרה אותי.

גמרנו צד אחד, עברנו לשני. חזרנו על התרגולת המביכה ומייד כשנגמר זינקתי לחדר השני נמלטת על נפשי ושמחה שההשפלה הסתיימה.

אז זהו שהיא לא.

לאן את הולכת?? עוד לא גמרנו! תחזרי לפה, שכחתי שיש עוד זוית צילום?

לא, לא שכחתי רק הדחקתי לחלוטין.

אחרי זה , זה באמת נגמר.

 

ואז נכנסה כוח הצלה ויצאה צוהלת עוד יותר מקודם, ראיתי את השדיים שלי בצילום והם נראים לי ממש בסדר, היא הודיעה לי בשמחה.

איך בדיוק ראית?

אה, התלבשתי עם הדלת פתוחה ודיברתי עם הטכנאית, היא הסבירה לי את המובן מאליו (בעיניה).

 

הלכנו לבית קפה והתנחמתי בכוס קפה מהיר לפני העבודה.

בדרך לעבודה עוד הדהדו באוזני מילותיה של המזכירה- אם זה יחזור לא תקין אל תלחצי, את תצטרכי פשוט לעשות בדיקה חוזרת.

17 תגובות בנושא “ממוגרפיה

  1. מצחיק מה שכתבת על הסידורים "לנוחותה של המכונה".  וגם נכון,  שהרי ברור שזה לא "לנוחותה של הנבדקת".  לא  סימפטי,  אבל מה לא נעשה בשביל הבריאות.
    אני מקווה שקיבלת עכשיו פטור מזה לשנה-שנתיים. 

    אהבתי

    1. אולי אפילו לשלוש שנים יש לי פטור, אני מקווה. לפחות לא נראה לי שאמהר לעשות בעוד שנתיים. אין לי סיפור משפחתי, אז חבל לי לחשוף את עצמי לקרינה מיותרת…

      אהבתי

  2.  את הורגת אותי איך את לוקחת בדיקות קשה. מה את עושה לפני גניקולוג לוקחת כדורי הרגעה?

    טוב די, סליחה לא יפה לצחוק עלייך. בהצלחה בתוצאות.

    אהבתי

    1. לגניקולוג לא הלכתי מעל שש שנים עד שלא היתה לי ברירה… וגם אז ברחתי ממנו נעולה במגף אחד בלבד, מדלגת על רגל אחת ואומרת לו – כן כן, בטח בטח, אין בעיה.

      למה, את הולכת לבדיקות האלה בשמחה?

      אהבתי

      1. בואי לא נסחף עם השמחה. ממש לא בשמחה. אבל זה גם לא ממש מטריד אותי לא יותר מרופא שיניים או ביטוח לאומי או בנק. מן זבוב טרדן שכזה.
        אבל זה בסדר אני משוכנעת ובטוחה שיש דברים שאת עושה בנון שלנטיות וביד רמה שאני מפוחדת מהם מדחיקה ומתחבאה בפינה. כל אחד והפינות החשוכות שלו:)

        אהבתי

      2. רופא שיניים לא מטריד אותך? אשת ברזל אמיתית את, ירחם השם!

        אני יודעת שיש אנשים (כמו כוח הצלה היקרה שלי) שהולכים לבדיקות האלה מתוך אמונה שלמה שהם דואגים לעצמם ועושים לעצמם טוב, וכמה נפלא שהם עושים את זה. כוח הצלה רק מפחדת מהתוצאות של הבדיקות, שלי באופן אישי לא מזיזות בכלל כי אני בטוחה שהכל בסדר עד שלא יוכח אחרת.

        אהבתי

  3. חוסר האמפתיה במקומות כאלו מטריף לי את השכל. 
    למה הם עושים בכלל את הבדיקה אם יש סיכוי שהיא תהיה לא תקינה ותצטרכי לעשות בדיקה חוזרת?
    טוב, אני נאיבית. הם בטח מקבלים כסף על כל בדיקה, וזה דווקא כדאי להם שתעשי בדיקה חוזרת. 

    (בחיים לא עשיתי ממוגרפיה, ועכשיו אני מתה מפחד!)

    אהבתי

    1. למען האמת, גם אני שאלתי את עצמי את אותה שאלה, למה לי לעשות את הבדיקה אם יהיה סיכוי שהיא לא תקינה, והתשובה שלי היתה, שממילא עד שיגיע התור הבא שאזמין אני יכולה להיות באותו מצב בדיוק. לפחות היא הכינה אותי מראש לאפשרות.
      בפעם הקודמת נדרשתי לעשות בדיקת אולטרא סאונד ,שזה אושר גדול, לשכב על מיטה עירומה בחצי גוף עליון, ואיזו בחור אדיש משוטט לך על השדיים עם מתמר האולטרא סאונד.

      בכל מקרה , אם צריך, עושים. אני כל הזמן אומרת לעצמי שעדיף זה מאשר לפספס גילוי ולמות בגלל זה.

      אהבתי

      1. צריך הפניה, ויש שתי דרכים לקבל אותה:
        1. מרופא המשפחה או האחות, שניהם יכולים להוציא לך הפניה.
        2. ללכת למרפאת שד או כירורג ששמעת עליו טובות, לעבור בדיקת שד ידנית שהיא חשובה באותה מידה אם לא יותר ואז לקבל הפניה כהשלמת הבדיקה.

        אני ממליצה על הדרך השניה שמכסה בעיני יותר אחוזי פספוס אפשריים. אנא עדכניני.

        אהבתי

      2. וטופס 17 לפי המקום שאליו קבעת תור. ברגע שאת קובעת תאריך ושעה, את שואלת (או שסביר יותר שיגידו לך גם אם לא תשאלי).

        אהבתי

  4. הלכתי לבדיקת שד בשבוע שעבר, ונזכרתי בפוסט הקודם שלך על הנושא. קבלתי המלצות חמות במיוחד על הרופא, שאכן לא הכזיבו. הוא באמת היה נחמד מאוד והבדיקה עברה בנוחות. הוא שלח אותי לממוגרפיה (בדיקה שגרתית, הכל היה בסדר בידנית) אז עכשיו אזכר בפוסט הזה כשאלך. פעם מזמן עשיתי, ואני רק זוכרת שהמכשיר נורא מועך את הציצים לפיתה…

    אהבתי

    1. כן, הבדיקה פחות נעימה מלשבת בבית קפה, למשל. אבל פחות נוראית מדברים רבים אחרים שהחיים מזמנים לנו.
      תספרי לי אחר כך איך היה 🙂

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s