חתונה בשישי בערב

אתמול בערב הוזמנתי לחתונה, כלומר את ההזמנות קיבלתי בעל פה לפני ארבעה שבועות ובדואר לפני שלושה וחצי שבועות ובנוסף בכל פעם שחלפתי על פני הבית של המזמינה קיבלתי מבטים שלא יכולתי לפרש אלא כמזרי אימה, מהסוג של "נראה אותך לא באה לחתונה של הבן שלי…" ועל פני הבית עברתי לפחות פעמיים ביום, כי מדובר בבית של שכנתי הקרובה ביותר, שלא לומר יותר מידי קרובה. כך שספגתי מבטים כאלה מידי יום, בתוספת כתוביות מילוליות מידי פעם (את זוכרת שיש לנו חתונה בעוד שבוע?) 

כמובן שלא היה מדובר בחתונה עם חופה ורב, את זאת הם עשו לפני שבוע למפרע, אבל אתמול הם עשו מסיבה.

 

אני מבחינתי הייתי גרה על קצה של הר. או באיזה חווה נידחת באוסטליה, כשהשכן הכי קרוב נמצא במרחק שעות נסיעה. אני לא אוהבת שכנים ולא רוצה שכנים ומעדיפה שהאנשים שסביבי שיהיו כאלה שבחרתי בעצמי ולא שנכפו עלי מכורח נסיבות כאלה ואחרות.

אני סוציומטית ידועה ומיזנתרופית חובבת בשעות הפנאי, אז למה ההתעקשות הזאת להזמין אותי?

 

אחרי שהתחמקתי מהזמנותיה לקפה (עשרות פעמים), הזמנותיה לבוא לשבת אצלה בחוץ כי נורא נעים ככה (פעמים רבות) הזמנותיה לבוא לעשות איתם על האש ביום העצמאות (השנה ובשנה הקודמת) ובכלל לאור העובדה שהצלחתי להמנע מכל מגע קרוב יותר מ"היי היי" ולאור זה שהיא שלחה לי הזמנה ואמרה לי יותר מפעם אחת שהיא מצפה שאגיע למסיבה, ממש לא היתה לי ברירה. הייתי חייבת ללכת. מה גם שיש לה זוית ראיה נוחה ושהיא מתצפתת על הכניסה לבית שלי ולהבדיל ממני, גם בולשת אחרי שעות העבודה והמנוחה שלי ויודעת בדיוק מתי אני בבית ומתי לא.

 

כמובן שבצהרי אתמול הגמל שלח לי  הודעה שצפויה לנו בערב תאוות בשרים, שזו דרכו לומר שהוא שוב קנה את צלעות הטלה המדהימות והפילה הרך המיושן שהקצב היקרן-אך-השווה שלו שמר לו ושאנחנו הולכים לאכול טוב טוב הערב. שזה אומר שאני לא צריכה לאכול אוכל חתונה ושאני אפילו לא משלמת על המנה שלי, כי לא תהיה כזו. אבל אני משלמת על הזכות לפסוע מעדנות ולשבת באירוע שלא בחרתי ולא רציתי ושאפילו התשלום לא פוטר אותי ממנו.

 

ההזמנה היתה לשבע בערב. אבל בגלל שהם בית צמוד לשלי יכולתי לשמוע את ההכנות כבר מארבע אחר הצהריים, שזו היתה השעה שבה הגיע הקייטרינג היוקרתי שהזמינה ובה התחילו לעלות ניחוחות לא רעים בכלל. ממש לא של אוכל חתונה סטנדרטי.

בשבע וחצי התחלתי לחוש אי נוחות כששמעתי את האורחים מצטברים ובאים בחצר שהם האירו וקישטו יפה כל כך.

התקשרתי ליוגה כדי לברר איתה    א. אם היא מוכנה לבוא איתי, כי ממש לא בא לי ללכת לבד.

ב. אם היא יודעת איך קוראים לבן ולכלה של המזמינה, כי ברור שזרקתי את ההזמנה.

לא, היא ממש לא מתכוונת לבוא איתי, ואם היה לי שכל ואסרטיביות גם אני לא הייתי הולכת וכן היא  דווקא זוכרת את השמות. יופי, יכולתי לכתוב את הברכה (מה לעזאזל כותבים למישהו שאין לך מושג אפילו איך קוראים לו?) ולכתוב את הצ'ק (קל יותר מבחינה מעשית, אני יודעת מה לכתוב, אבל מבאס הרבה יותר).

 

בשמוונה בערב גמרתי להתלבש, והבנתי שאין לי ברירה, אני צריכה לעשות את זה ולגמור עם זה ודי.

ענדתי חיוך חברתי וחביב ופסעתי את המטרים הקצרים עד לחצר המוארת באור יקרות

המארחת ניגשה אלי ואני חיבקתי אותה והתנצלתי על האיחור (את לא מבינה איזה פקקים היו לי בדרך!) לאור העובדה שהיא צחקה בקול רם, הנחתי שהיא שתתה קצת יותר יין ממה שהיא רגילה.

 

בשלב הזה גיליתי שולחן עם אנשים מוכרים, וכיוון שהחיוך הידידותי לסביבה עוד היה עלי, הצטיידתי בכוס יין, ניגשתי והזמנתי את עצמי לשבת.

מהר מאד הסתבר לי שליד השולחן יושבים אנשים מעודכנים (ברכילויות המקומיות) והשעה וחצי הקרובות חלפו בהתעדכנות רבתי מהסוג הכי מעולה, כזה שכולל שמיטת לסת לאור חדשות בלתי צפויות ומפתיעות וכולל זעזוע שמרני של "וואו אני לא מאמינה!" על חדשות שמצדיקות תגובה כזאת.

אולי רכילות זה לא דבר יפה, אבל זה כייף שאין דברים כאלה.

 

כעבור כשעה וחצי המסיבה התחילה להתפזר ואני ניצלתי את ההזדמנות והתפזרתי לביתי בזריזות. בדיוק בזמן, רגע לפני שהגמל הגיע והכין לנו ארוחה שאכן אי אפשר לתאר אותה אחרת מלבד תאוות בשרים.

30 תגובות בנושא “חתונה בשישי בערב

      1. זה בהחלט פירוש משמח מבחינתי, אבל אני חושבת שמלבד זה הוא גם שמח על ההזדמנות לאכול בשר טוב בחברת מישהו שנהנה מזה כמוהו, והוא מת על מחבת הברזל היצוקה הענקית שלי.

        בתכלס זה פינוק  שכולו שלו, הוא מכין את הבשר ומרשה לי להכין סלט וטחינה. כל זמן שהוא מכין את הבשר, אני נדרשת לשבת על הספה וליהנות מהחיים.

        אהבתי

    1. הו, היתה רכילות מרושעת מהסוג של: הבת של ההיא עזבה את הצבא אחרי שלושה שבועות, האח של ההיא הכניס אשה להריון עוד לפני שהתגרשה ממש, ההוא שהתגרש לפני שנה וחצי מתחתן בקרוב עם מישהי שפגש באינטרנט.

      כולל כל ההבעות המרושעות שאומרות שכולנו טובים יותר מכל אלה שעליהם אנחנו מרכלים, חויה מרתקת , בחיי 🙂

      אהבתי

    1. לו רק היא היתה יודעת כמה לא רציתי לבוא… אבל השכנה שלי חושבת שכולם כמוה, רק רוצים להצטופף יחד כל הזמן. 
      אני ממש לא, אני אוהבת לבד או יחד עם חברים נבחרים וגם זה לא כל הזמן.

      ותודה 🙂

      אהבתי

      1. כשכנה צמודה זאת ממש בעיה ( יש לי שכנה כזאת שלפעמים אפילו מעיקה)
        לפני כשבועיים הלכנו בלית ברירה לחתונה משפחתית, אבל רק אנחנו היינו מצד אֵם החתן ( ואמה הקשישה).לא הכרנו אף אחד ! ישבתי רוב הזמן וצלמתי את הכוסות שעל השולחן-יצאו תמונות יפות;)

        אהבתי

      2. זה בדיוק הסיוט ממנו פחדתי, לבא ולשבת ולהשתעמם למוות באירוע שאין לי אליו קשר.

        אם אני כבר נדרשת לאירוע מהסוג הזה, אני מזמינה רק אנשים שאני אוהבת וששמחים לבוא, כי אכפת להם ממני ואני דואגת שלא יקרה שיגיע מישהו שלא מכיר אף אחד.

        יש לי ברפרטואר כמה חתונות שבהן חישבתי את קיצי לאחור מרוב יאוש…

        אהבתי

  1. גברים שמאכילים נשים בבשר זו אכן חווית בשרים עילאית. אני לא הייתי הולכת כל כך רחוק כמו עובד (ומצרפת לעניין אמירה על אכילה, ובשר, וקטעים פאליים כאלה ואחרים) – אבל זה גורם להם עונג מיוחד. משהו קמאי כזה, מהתקופה שבה היינו ציידים לקטים – הוא הביא את הבשר, את נהנית מהחיים ומכינה לכל היותר סלט וטחינה שליקטת בבוקר. אחלה.
    וגם אני חושבת ששילמת מחיר נמוך יחסית בשביל לשמור על מערכת יחסים טובה עם שכנה שיש לה תצפית כל כך טובה על חייך…

    אהבתי

    1. אני נוטה לתת לגברים קרדיט על הבנת מניעים גבריים, אני עצמי לא תמיד מבינה את הניואנסים הגבריים.
      לא יחסתי לזה משמעות מלבד העובדה שהגמל הוא זכר אלפא מהדור הישן, שלא עושה לו טוב שאני משתתפת בתשלום או רחמנא ליצלן משלמת עליו. לפעמים הוא נותן לי להשתתף בחצי התשלום במסעדה, אבל זה מצריך ויכוח בדרך כלל. כך שכשהוא מביא בשר, אני לא משלמת ולא מציקה לו בעניין (פעם ניסיתי לשאול אם אני יכולה להשתתף בעלות הבשר והוא כל כך נעלב שכמעט קם והלך באותו רגע) והוא אוהב לאכול בשר, מה שכייף לעשות עם מי שנהנה כמוך…

      היום עצרה אותי השכנה ופארתי וקילסתי ושיבחתי את ערב המסיבה, צדיקה אני.

      אהבתי

      1. וואו, פועה, מה זה מסנוור כל כך? אה, זו ההילה שלך! אני מניחה לאור התיאורים שאפילו לא שיקרת, כי באמת נהנית מהרכילות ומניחוח האוכל. אז יצאת צדיקה וגם צודקת.
        ולגבי תאוות הבשרים של הגמל: ודאי שהוא נעלב מהצעת התשלום. הוא רוצה לתת לך בשר, להאכיל אותך. הוא נהנה מזה. תני לו! (את תהני מזה, וסליחה על הריפרורים לאורי זהר ו’מציצים’ )

        אהבתי

      2. רכילות טובה שווה את משקלה בזהב, אין מחיר לתחושת הצדקנות שאת חשה כשאת שומעת על מישהו שחרג מאד מהנורמות ועשה משהו לא מקובל, שלא לדבר על מישהו שקרה לו משהו אחרי שחטא לנורמות החברתיות. אושר טהור וצרוף ומענג מאין כמוהו. (הנה את רואה איך ההילה של מייד מתעמעמת, אני כזאת צדיקה ).

        והגמל, אני לומדת לקבל, זה לא כזה פשוט, את יודעת…ואני נהנית, אוהו, כמה 🙂

        אהבתי

    1. אני לא אתחתן, אני מסוג האנשים שלא חוזר על אותן טעויות, אני מבינה את העקרון אחרי פעם אחת.

      וחוץ מזה, מזמן זרקתי את פנקס ההתחשבנויות, לא מזמינה את מי שאני לא אוהבת ורוצה קרוב אלי….

      אהבתי

  2. תאמיני לי קראתי את התאור שלך על החתונה והתחלתי לחוש בעצמי מועקה כאילו אותי הזמינו לחתונה הזו. כל כך מזדהה עם התאור הזה. באמת אחותי האובדת את עד שמגיעים לקטע של הבשר תמיד את חייבת להרוס נכון? שיבוא עם ברוקולי וחמציצים שקטף מהגינה מה יש?

    אהבתי

    1. תבואי לפה ואני אחזיר אותך בתשובה ואלמד אותך מחדש לאכול בשר
      במחשבה שניה, את יודעת מה? לא צריך, לי ישאר יותר!

      חתונות זו מועקה ללא גבול. חתונות ושאר אירועים לא רצויים.

      אהבתי

      1.  אף פעם לא ידעתי לאכול בשר. אי אפשר ללמד אותי מחדש. מינקות. קציצה היה המקסימום שלי גם לפני הטבעונות והצמחונות. אז חופשי כל הבשר בשבילך.

        אהבתי

      2. עוד סיבה שנסתדר מצויין, העשבים לך, אוכלי העשבים לי.
        הממממ במחשבה שניה עדיף להוסיף- אוכלי העשבים ההולכים על ארבע – לי 

        אהבתי

  3. השתעשעתי לי והתחברו לי המשפטים  הגמל שלח לי  הודעה שצפויה לנו בערב תאוות בשרים + בשמוונה בערב גמרתי להתלבש, והבנתי שאין לי ברירה, אני צריכה לעשות את זה ולגמור עם זה ודי  תיהני 

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s