כלי אוכל וסנוורים

אתמול שברה הדוגמנית את ארגז הפלסיק הענק שבו אני מחזיקה את האוכל שלה ושל התולעת. (בפעם השניה! עצבני)

איך שברה? במסירות אין קץ ובסבלנות רבה, בדיוק אותה סוג של מסירות שהיא לא מפגינה כשאני מודיעה לה שיוצאים להליכה.

ביודעי שכך החלטתי לקנות בדרך הביתה ארגז אחסון חדש.

אמרתי לעצמי שבטח במקום כמו הום סנטר שעובד עם חברת מוצרי הפלסטיק הנודעת כתר יהיו ארגזים במגוון מידות ובאיכות פלסטיק טובה, ככה שיהיה קשה לאווילה לכרסם את דרכה לאוכל הגנוב , שוב. ולכן, נחושה ומכוונת מטרה נסעתי לי מהעבודה לעת ערב לחנות הגדולה.

בדרך הבין עירונית נסע מאחורי רכב באורות גבוהים, ניסיתי להאט ולתת לו לעקוף בכביש דו מסלולי, אבל הוא רק האט איתי וכשהאצתי שוב, המשיך להצמד אלי. אותתתי לו שהוא מסנוור, אבל הוא לא הגיב. לא הגיב מלבד להצמד אלי עם האורות הגבוהים, כמובן.

כשהגעתי לפאתי העיר החלטתי לנסוע בדרך העקיפה לחנות, ככה יש סיכוי שהרכב שמאחורי ימשיך בדרך ראשית יותר ויעוף לי מהמראה האחורית.

פניתי שמאלה, והוא אחרי. בכיכר הבאה ימינה חד, והוא אחרי. בכיכר הבאה ישר ומייד אחר כך שוב ימינה והוא בעקשות אחרי.

עזבתי את המסלול שקבעתי והחלטתי לנסוע בדרך נפתלת שאין בה הגיון. הוא המשיך אחרי.

בשלב הזה התחלתי להלחץ ממש. התחושה שמישהו עוקב אחרייך היא לא נעימה.

הגעתי לכיכר גדולה ועמוסה במיוחד,הפסקתי לאותת מראש ולתת זכות קדימה, ניצלתי פירצה ונדחפתי קדימה רק כאשר היה ברור שמייד אחר כך יחסמו לו רכבים את הדרך. הוא אכן נתקע בצומת ואני מיהרתי הלאה, פניתי בכמה פניות ובעוד שתי כיכרות בזריזות ווידאתי והאורות הגבוהים שלו לא נמצאים מאחורי.

טוב שאני נהגת שודים ושקשה לעקוב אחרי. הוא נעלם מהמראה האחורית שלי. עצרתי במגרש החניה, כיביתי אורות וחיכיתי כמה דקות ליתר בטחון בתחושה מטופשת. בטח ראיתי יותר מידי סרטים.

 

הגעתי להום סנטר ומצאתי שם כלי אחסון, אכן של כתר, אבל באיכות מזעזעת, כזו שהדוגמנית תכרסם בלי להניד עפעף. התלבטתי אנושות אם לקחת או להמשיך לחפש. עד שבסופו של דבר פנה אלי איש שירות בחנות ושאל איך יוכל לעזור לי. הסברתי לו מה אני צריכה ובתוך כך התברר לי שמה שמצאתי בחנות, ממש לא מתאים לי. הוא חתם את החלטתי בכך שאמר שגם לו יש כלב ושהוא קונה כלי אחסון שיש להם סגירה מאובטחת. לכלים בחנות לא היתה סגירה כזו. אמרתי לו תודה והתכוונתי לזה.

 

בצאתי נזכרתי שיש איזו חנות בפינה, בכניסה לעיר, שתמיד אני רואה , כבר שנים, ושמעולם לא נכנסתי אליה. היתה לי הרגשה טובה ששם אמצא מה שאני צריכה. נכנסתי לאוטו, ונסעתי לשם.

כבר בכניסה ראיתי את כלי האכסון שאני רוצה. נכנסתי פנימה ואמרתי שאשמח לקבל עזרה. בעל החנות יצא מאחורי הדלפק ושלף את הכלי מהתצוגה בחוץ. התנצל על האבק והשריטות שעל המכסה ואמר שתיכף יחפש לי מכסה לא שרוט.

אל תטרח, אמרתי לו, ככה לא יכאב לי הלב כשהכלבה תכרסם את המכסה הזה. אין לי שום בעיה עם השריטות.

הוא ניגב את האבק והגיש לי את הארגז.

 

בדרך הביתה נסע מאחורי רכב עם אור אחד גבוה, מסנוור.

ממממממ… מוכר מאיפשהו?

הפעלתי את איתות האזהרה שוב לסמן לו שהוא מסנוור והוא אותת לי בכך שהעלה אורות גבוהים. מסתבר שפשוט יש לו פנס מסנוור, פנס שמכוון לא נכון.

להבדיל מהנהג הקודם, הוא השתדל לא להצמד אלי עד כמה שניתן, אבל פנה לדרכו רק במרחק שלוש דקות מהבית שלי. מרנין ממש.

 

כשהגעתי הביתה סוף סוף העברתי את האוכל ששרד את הדוגמנית לבית החדש שלו והודעתי לה שהיא כלבה רעה שגנבה ואכלה כל היום ושהיא הולכת לישון היום בלי לאכול ארוחת ערב.

 

 

הארגז השבור וזה החדש.

20 תגובות בנושא “כלי אוכל וסנוורים

    1. היום אני שואלת את עצמי אם הכל היה בדמיוני, אבל אתמול זה היה ממש מפחיד.
      אבל הסיום אכן היה טוב, אין כמו למצוא בדיוק מה שרצית 🙂

      אהבתי

  1. נשמע מלחיץ, אבל העיקר שצלחת את המשימה, וברחת מהאוטו המסתורי.
    לנו יש מיכלים ממתכת לאוכל של הכלבות, או שקית מאד חזקה שאנחנו שמים בחדר שמקפידים לשמור עליו סגור.

    אהבתי

    1. מיכלים ממתכת, חדרים סגורים? ואני חשבתי שהכלבה שלי היא עבריינית מועדת… זה די מרגיע לדעת שאני לא לבד בצרה הזו. הכלבה התולעת מעולם לא העלתה על דעתה לעבור ככה על החוק.
      איזה כלבות יש לכם?

      אהבתי

      1. האמת שהם לא. הגדולה ממש מלאך, והקטנה קצת פרא בנושא הזה אבל היא לא תקרע את השקית או משהו. פשוט פעם אחת הביאו לנו את האוכל בפחי מתכת (בכל בית הייתה את הפעם שלו) וזה כל כך נוח שהעדפנו להשאיר.
        שתיהן רועה גרמני, אבל הגדולה (בת 8) היא מעורבת עם בוקסר- למזלי לא קיבלה שום דבר חוץ מהגוון היפה וממש קצת מבנה גוף, והקטנה (חמישה חודשים) היא ככל הנראה רועה גרמני מוקטן. לא בדיוק ברור.
        מה יש לך?

        אהבתי

      2. התולעת היא כלבה מעורבת, הייתי אומרת שהיא סוג של שועלית, אם היא לא היתה נראית כמו נקניקיה, שעירה מאד.
        היא קשישה וותיקה , שקטה ולפעמיפ עושה את עצמה חרשת כשלא בא לה לשמוע מה אומרים לה.
        ויש את הדוגמנית שהיא בולדוג צרפתי או בוסטון טרייר, כנראה תערובת של השניים ומעלליה פרושים פה בבלוג….

        אהבתי

      3. קשה להסביר… אני אוהבת את הכלבים הגדוליים האלה, לא פחוסי אף, וכמובן עם מזג טוב. שאוהבים שמשחקים איתם ורצים איתם ומתכרבלים איתם.
        אבל בתכלס, אני אוהבת את רוב הכלבים בעולם הזה. פשוט חמודים. יש ממש מעט כלבים שבאמת באמת יהיה לי אנטי אליהם.

        אהבתי

  2. יש לנו מיכל מתכת שאף כלב לא יכול לפרוץ ובכל מקרה אני תמיד מאביסה אותם ומוציאה להם את החשק לשדוד אוכל 

    בגלל נהגים כמו זה שעקב אחריך אני שונאת לנהוג בלילה ולמזלי אני בדרך כלל גם לא צריכה 

    אהבתי

    1. איך משיגים מיכל מתכת? 
      אני דווקא שומרת על דיאטה לכלבות כי התולעת ממש שמנה והדוגמנית אם אתן לה חופש בעניני אוכל תראה כמו נקניקית צוריסו עם ארבע רגליים בתוך זמן קצר ביותר, היא חזירה שאין דברים כאלה.

      אהבתי

  3. אני לא רואה שום הבדל בין 2 המיכלים, פרט לזה שאחד סגול והשני תכלחל, ונשאלת השאלה איך היא הצליחה לשבור אותו מלכתחילה?
    לי יש מתקן דומה שנמצא במבואה של הבית, ובאופן עקרוני חשוף לכל חשופית וחזיר בר כאחד ועד היום אף אחד לא כרסם אותו או הפך אותו. לפעמים אני מוצאת אותו פתוח, אבל זה רק בגלל שמישהו מאיתנו התרשל בסגירה. 
    וחוץ מזה אני מופתעת מזה שהצלחת לחלוף על פני 2 כרכרות! (פיסקה ראשונה, שורה שלישית מהסוף)

    אהבתי

    1. הכלבה שלך, עם כל הכבוד נראית אד לא מזיקה… היא נראית נשמה עדינה ומלאת שמחת חיים, לא אחת שתפרוץ לכלי אוכל סגורם.
      אין לי מושג איך הדומנית הצליחה לשבור את הכלי, בעיקר לאור העובדה שהפה האדיוטי שלה לא ממש לכאלה דברים, הרי כל הטיפוח של הכלבים האלה הפך אותם ליצורים מעוותים ברמה הפונקציונלית. אבל היא הצליחה. לתולעת אין מוטיבציה לעשות כאלה דברים, והיא גם לא עשתה מעולם.

      אופס, כרכרות 🙂

      אהבתי

  4. אצלינו יש רק חתולות, והן עדיין לא מנסות לפרוץ את המיכל (פלסטיק) של אוכל
    אם כי הן מקבלות אוכל כמה שהן רוצות (הן לא אוכלות הרבה)
    כלבים זה דבר אחר הם יכולים לאכול כל דבר גם אם הם לא תמיד רעבים

    אהבתי

    1. חתולים לא עושים נזקים מהסוג הזה:)
      חתולים רק עושים מה שהם רוצים ולא כל כך אכפת להם מה אחרים רוצים או חושבים. נראה לי שכל זמן שמתמלאים התנאים של החתולים, הם מרוצים.

      אהבתי

  5. ממש הרפתקאות בפלסטיק…
    נהגים מסנוורים זה דבר מעצבן נורא.
    כמוך, אני משתדלת לא להתעסק איתם, במיוחד אם מדובר בגברים, שהרי לרוב הגברים הנוהגים יש פתיל קצר ואם את מעירה להם על משהו, אז מי יודע לאן זה יתפתח..

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s