לישון לבד

אני אוהבת לישון לבד.

עוד יותר מזה, אני ממש ממש לא אוהבת שישנים איתי באותה המיטה.

כשהכרתי את מי שאיתו התחתנתי ואחר כך ממנו התגרשתי, ישנו באותה מיטה.

אלא מה, ככה זה כשחיים ביחד, לא?

לא העליתי על דעתי אופציה אחרת, ורק הפרדתי מייד את השמיכות, אמרתי שאני לא יכולה לסבול שגונבים לי את השמיכה, או את החור הזה שמזרים אויר קר כמו בקוטב הצפוני, שנוצר, כשהישנים יחד מתרחקים זה מזה במהלך הלילה, מתוך שינה.

 

מייד עם השקיעה לתוך השינה, הייתי מפנה אליו את הגב, מתכרבלת היטב בשמיכה שלי, עד מעל לראש (את נושמת דרך כפות הרגליים, הוא היה אומר לי) ונרדמת.

אני לא יכולה להגיד שהוא אהב את הריחוק שיצרתי במיטה, הוא תמיד היה מעיר, כאילו בצחוק, על הפנית הגב שלי אליו וההרדמות המכורבלת שלי בתוך עצמי. אבל הוא קיבל את זה, כי זה מה שהיה.

וגם אני קיבלתי את השינה יחד כי זה מה שהיה, לא שהיתה לנו אופציה אחרת, של לינה בחדרי שינה נפרדים, אבל גם אם היתה כנראה שלא היתה עולה על דעתי, ואם היתה עולה, בטח הייתי נרתעת ממנה, כי זוג שחי ביחד – ישן ביחד. ואם לא ישנים ביחד זה סימן שמשהו רע מאד קורה בזוגיות. ככה כולנו יודעים.

אבל סבלתי מהשינה המשותפת. אף פעם לא אהבתי את הנוכחות של אדם נוסף במיטה בזמן השינה, לא אהבתי להתעורר מהתזוזות שלו, מהמרפקיות והברכיות שלו, מהנחירות שלו, מהשעון המעורר שלו. לא אהבתי להריח את הפלוצים שלו (סלחו לי על הצרפתית) ולא את ריח הפה שלו בבוקר.

לא אהבתי שהיה שולח ידיים מתוך שינה (?) ומעיר אותי לתוך סקס שלא רציתי ונמנעתי ממנו בשעות הערות.

כל כך לא אהבתי שזה נשאר לי חקוק כמו טראומה, כמו אונס. מין כפוי.

 

עם השנים הרתיעה שלי מהשינה המשותפת הלכה וגדלה.

כשכבר לא אהבתי אותו, זה היה עונש אמיתי לישון איתו, וכל מגרעת שלו החמירה פי אלף בלילה במיטה.

הייתי עושה הכל, ממש הכל, כדי להגיע למיטה בשעה אחרת ממנו.

אם לפניו, אז למהר להרדם לפני שהגיע, ואם אחריו, אז לחכות עד ממש מאוחר, שיהיה סיכוי שהוא ישן.

 

תחושת ההקלה הכי ברורה שהיתה לי אחרי הגירושין, היתה במיטה, בחדר השינה שלי, במבצרי.

לא התפרשתי על פני כל המיטה ולא ישנתי באלכסון, אבל ידעתי שהמיטה חזרה להיות מקום שקט, רגוע, בטוח, שליו, שלי. רק שלי.

 

חברתי האמיצה יוגה, שמרשה לעצמה להיות חריגה, אם הנוחות שלה דורשת את זה, חיה עם בן זוגה הפעוט בבתים נפרדים כל זמן שיכלו להרשות את זה לעצמם כלכלית. ואחר כך, מאז שעברו לחיות ביחד, הם ישנים כל אחד בחדר השינה שלו, בנפרד. חדר השינה שלה בקומת הקרקע, ושלו בקומה השניה.

היא אומרת שהיא לא סובלת שנוגעים בה בשינה ושיש הרגלים שונים מאד של אנשים שאין סיבה לסבול אותם, אם אפשר לא.

גם היא כמוני, מרגישה שחדר השינה שלה הוא מבצרה ושפלישה, כל פלישה, אפילו של בן זוג אהוב, אינה רצויה.

יוגה ובן זוגה הפעוט חיים יחד כבר מעל עשרים שנה בזוגיות יציבה, תומכת ואוהבת שאין הרבה כמוהן. אני יודעת, אני רואה מקרוב.

יש להם שיחות ותקשורת, אינטימיות ויחד יותר ממה שיש לרוב הזוגות הנשואים, אבל הם לא ישנים באותה המיטה.

 

יוגה היתה הראשונה שאמרה לי מפורשות שאין שום סיבה לישון יחד באותה מיטה, אם זה לא משהו שאוהבים לעשות ושזה בסדר גמור. ולמעשה אפשרה לי להכיר בתחושות שלי שהן חריגות בתפישתן. ולהבין שגם אם אני לא כמו כולם, אני עדיין בסדר. ושזה לגיטימי לגמרי לרצות משהו אחר.

 

תגידו, בסדר, לא אהבת את הגרוש ולכן לא רצית לישון איתו.

אז לא. בהתחלה כן אהבתי אותו ועדיין לא רציתי שיתקרב אלי בלילה.

ויותר מזה, עם הגמל, שאיתו יצא לי להעביר כמה וכמה לילות, אני גם לא ישנה יחד.

בלילות הנדירים שבהם הוא ישן אצלי, הוא מחכה שארדם, מכורבלת בזרועותיו, ואז חומק לישון על הספה.

בהתחלה היה קשה לו לקבל את הסידור הזה, אבל יום אחד נפל לו האסימון שככה שנינו ישנים טוב יותר ומאז המעבר פשוט לו יותר.

הוא מודה שגם הוא ישן ככה טוב יותר ולא סובל מרגשות אשמה שהוא מעיר אותי כשהוא מתהפך במיטה.

אני אוהבת להתחבק ולהתכרבל ואוהבת להיות יחד, אבל בשינה אני רוצה להיות לבד.

בשקט, רוגע ושלווה, לבד ובנוחות, במיטה שלי.

51 תגובות בנושא “לישון לבד

  1. אני איתך במאה אחוז. ישנים ביחד כי רוצים ולא כי צריך, והרבה פעמים נוח יותר לישון בנפרד. שינה זה צורך כל כך בסיסי וחיוני שאין שום הצדקה לקלקל אותו בגלל מוסכמות חברתיות.

    אהבתי

    1. יש אנשים שאוהבים לישון ביחד, שממש נהנים מזה, יש אנשים שזקוקים לישון ביחד, שמפחדים לישון לבד. ויש כאלה שממש, אבל ממש לא אוהבים לישון יחד. אבל לא קל להתנגד למוסכמות החברתיות שמרימות גבה כשזוג מחליט לא לישון יחד.
      אני עצמי, אפילו לא רוצה לגור עם מישהו באותו בית.

      אהבתי

  2. לגמרי מסכימה איתך. אין שום סיבה לישון באותה מיטה אם את לא מרגישה בנוח עם זה. אז מה אם כולם ההפך ממך?
    מוסד הזוגיות והנישואים הוא כבר מזמן לא מה שהיה פעם, וזה מגיע עד הפרטים הקטנים. למה את צריכה שהחברה תיתן לך תחושה שכל לילה את עוברת אונס?

    אהבתי

    1. טוב, אני מפעם… כשאני התחתנתי זה היה הזוי לגמרי, משהו שאפילו לא יעלה על המחשבה. 
      היום, אין מצב שאשן עם מישהו באותה מיטה, בטח לא כסידור קבוע. וזו לא החברה שנתנה לי תחושה שאני נאנסת כל לילה, אלא הגרוש.

      אהבתי

      1. רק אבהיר משהו קטן..התכוונתי שיש איזשהו סטטוס קוו בחברה שלא נותן לאנשים להיות פתוחים ולבקש דברים "הזויים" מבן הזוג, כמו לישון בנפרד. כלומר, אם החברה הייתה קצת יותר פתוחה לשונה אז יכול להיות שזה היה נראה לך תקין להציב את הדרישה הזו מלכתחילה. פשוט, ה"ככה זה כשחיים ביחד" הזה..יכול להיות משמעותי עבור אלו שהמוסכמות החברתיות לא מתאמות להם. כמו שאמרת, אפשר לאהוב ועדיין לישון במיטות נפרדות.

        אהבתי

      2. לגמרי.
        את צריכה לראות אנשים כשהם מדברים על חברתי יוגה ובן זוגה: מה?? הם ישנים בחדרים נפרדים?? למה??? מה, הכל בסדר בינהם? מסכן, היא זרקה אותו מחדר השינה!
        וכן הלאה…

        אהבתי

  3. נשמע נורא, להרגיש נאנסת בתוך מיטתך שוב ושוב. מצטערת שזו היתה החוויה שלך (ויודעת שלא כל הזמן זה היה כך, אבל גם פעם אחת זה יותר מדי). ועל כל פנים, נראה שפיצחת את החידה שלך – מה בדיוק מידת הקירבה והריחוק הדרושים לך בחייך. 

    אהבתי

    1. לצערי זה לא היה פעם אחת בלבד, זה חזר על עצמו שוב ושוב.
      הייתי מתעוררת לתוך סקס שמאד לא רציתי ונמנעתי ממנו בשעות של הערות. הגוף שלי היה מגיב למגע מתוך שינה וכשהייתי מתעוררת זה כבר היה באמצע. התחושה של האונס היתה מאד ברורה וגם תחושת בגידה של הגוף.
       

      אהבתי

      1. נגעת בו שוב במשהו כל כך פוגעני ופולשני אבל כל כך מקובל ושכיח. אני מנחשת שרב הגברים עושים את זה, ואכן הגוף מגיב, לפעמים זה מתגלגל טוב ולפעמים לא, ובכלל אונס בין זוגות נשואים הוא כנראה האונס הכי נפוץ בכל התרבויות. 
        אף אחד לא מדבר על זה.

        אהבתי

      2. אין לתאר את תחושת הבגידה של הגוף שנענה למרות שאני עצמי ממש לא רציתי שיתקרב אלי ושיגע בי…ואין לתאר את הטראומה שזה משאיר ותחושת האונס.
        אני מניחה שלא מעט נשים מבליגות על זה , כמו שיש לא מעט נשים שישכבו עם הבעל רק כדי לשמור על שקט תעשייתי או ישסבלו מין כפוי, או חצי כפוי מאותה סיבה.

        אהבתי

      3. אחרי שכבר נפרדנו ואחרי שאמרתישאני לא רוצה יותר סקס וגם לא שינה במיטה אחת (מה שכן קרה כמה פעמים אחרי הפרידה) יצא שנאלצנו לישון באותו בית, לא באותו חדר כמו שדרשתי, ופעמיים במהלך הלילה הוא הגיע למיטתי והתעוררתי ואמרתי לא, 
        אבל החוויה הייתה פשוט לא טובה. בכלל לא טובה לי.
        ואני לא לגמרי סגורה מתי סקס הופך לאונס, או להטרדה או כל המושגים האלה. 
        זה לא גבול מובהק כל כך.

        אהבתי

      4. הגבול די מובהק , כשאת לא רוצה, לא מרגישה עם זה נוח, לא מתאים לך, איך שאת רוצה לקרוא לזה.
        לא משנה מה הסיבות, אבל אם את לא רוצה ובכל זאת מקיימת יחסי מין, בין אם מתוך רצון לשמור על שקט תעשייתי או מכל סיבה אחרת הרי זו כפיה.

        אהבתי

    1. המוסכמות החברתיות מאד ברורות ונוקשות בתחום הזה וקשה להתגבר עליהן ולהבין שזה בסדר , שזה עדיין בסדר.

      אהבתי

    1. לקח לי המון שנים ונזקקתי לחברתי יוגה כדי להגיע לתובנות האלה.
      אם חסכתי לך ולו לילה אחד של מצוקה, אני מאושרת.

      אהבתי

  4. הזכרת לי משפט שקראתי מזמן כל כך בספר עשהאל של איל מגד – מישהו שם אמר שהוא לא סובל שבת זוגו נכנסת לתוך החלומות שלו.

    אלה באמת הרגלים והעדפות כל כך אישיים שחייבים להתייחס אליהם ברגישות ולהניח לכל הכללים והמוסכמות בצד. ומקסים שאת כותבת את זה כאן בפתיחות כזאת, כי אנשים ממעטים לדבר על הדברים האלה.

    אהבתי

    1. אנשים לא מדברים על זה, כי זו מוסכמה חברתית מאד נוקשה.
      לא מעט אנשים לקראת הגיל השלישי עוברים לישון בחדרים נפרדים, אבל לא מספרים לאף אחד, כי מה יגידו.
      אני חושבת שמאז שהבנתי שלא מתאים לי לישון ביחד, היו לי כמה שיחות משמעותיות עם אנשים, בעיקר נשים בעצם, והצלחתי לשחרר כמה מתוך כבלי המוסכמות.
       
      כוח הצלה חברתי נורא רוצה לישון במיטות נפרדות עם בן זוגה, אבל הוא מתנגד בכל כוחו ונעלב בכל מאודו מכל רמז שלה שעדיף ככה.

      אהבתי

  5. אני זוכרת שלפני כמה שנים טובות היה לי בנזוג שהיה זז כל כך הרבה פעמים בלילה שלפעמים בבוקר הייתי מוצאת על עצמי סימנים כחולים מבעיטות ומרפקיות (לא בכוונה הוא פשוט לא שולט בתנועות שלו בלילה)
    זה היה נוראי לישון איתו

    ההורים שלי ישנים בנפרד כבר משהו כמו 15 שנים
    אבא שלי נוחר חזק מאוד ולאמא שלי נמאס מהעניין של לא לישון בלילה
    חוץ מזה שהוא מעשן והיא לא ומה לעשות שהריח מפריע

    פעמיים בשנה כשהם יוצאים לחופשה יחד בבית מלון זה למעשה הזמן היחיד שהם באמת ישנים יחד באותה מיטה

    והאמת, אני לא חושבת שיש סיבה לסבול אם לא נוח לישון עם הבנזוג

    ואה… כן גם אני לא ישנה באלכסון במיטה
    אפילו יש לי צד מועדף במיטה
    למרות שאני יכולה לישון באיזה צד שבא לי

    אהבתי

    1. אוי, הבן זוג ההוא נשמע כמו סיוט אמיתי. ומדהים שנשארת לישון איתו למרות שהיה ממש מכה בך מתוך שינה. זה רק מוכיח כמה חזקות המוסכמות החברתיות…
       
      אנשים שהילדים שלהם יוצאים מהבית, מרשים לעצמם להפריד מיטות, אבל לרוב לא מספרים על זה. גם חמי וחמותי ישנים בנפרד כבר הרבה שנים, אבל כשהילדים או הנכדים באים לבקר, תמיד יש מראית עין של שינה משותפת.
       
      לישון באלכסון זה פשוט לא נוח

      אהבתי

      1. הקטע המצחיק שלא הייתי ממש מרגישה את זה רק רואה את הסימנים אחרי
        עד שפעם אחת התעוררתי באמצע הלילה והבנתי שהוא זז ממש הרבה תוך כדי שינה

        אמא שלי הפסיקה לישון עם אבא שלי באותו חדר כשאחי ואחותי עוד היו בבית
        לדעתי זה היה בשנה הראשונה שעזבתי את הבית
        כי עד אז לי היה חדר משלי ואחי ואחותי חלקו חדר יחד
        היום כבר יש לה ממש את החדר משלה ורוב הבגדים שלה בארון שנמצא גם באותו חדר וכדומה

        אגב, סבא וסבתא שלי (ההורים של אמא שלי) ישנו שנים בחדרים נפרדים
        וגם ההורים של אבא שלי (ששניהם כבר נפטרו) ישנו בחדרים נפרדים

        אהבתי

      2. אני חושבת שכמות גדולה, שלא לומר רוב האנשים מבינים בגיל מסויים שעדיף לישון לבד.
        ויש את אלה שלא מסוגלים להפרד. אני מכירה איש בן שמונים מילדי טהרן שפשוט מפחד לישון לבד. ולמרות שאשתו היתה שמחה להפריד מיטות, הוא לא מסוגל לעמוד בזה.

        אהבתי

  6. את לגמרי בסדר, כי את עושה את מה שמתאים לך וטוב לך. את לגמרי בסדר כי אין אף אחד בעולם הזה – כולל מישהו אהוב – שאמור להכתיב לך מוסכמות אם הן עושות לך רע.
    כואב לי לחשוב על שנות הנישואים שלך, ושמחה כשאני מזכירה לעצמי שיצאת משם ואת לא חשופה לכל זה היום. T ואני ישנים באותה מיטה, אבל תמיד היתה לכל אחד מאיתנו שמיכה משלו, וב-11 שנים האחרונות, בגלל שאני זקוקה למיטה מתכווננת (ישנה קצת מוגבה בכלל הרפלוקס) אז גם יש לנו מזרונים נפרדים – כך שאנחנו נהנים מכל העולמות. ישנים יחד אבל לא חודרים זה למרחבו של זה בזמן שישנים. אגב בתחילת הנישואים שלנו היה T לפעמים יוזם סקס כאשר עדיין ישנתי, והתגובה שלי לכך היתה כל כך לא טובה שהוא מהר מאד הפסיק עם זה. ודווקא לו אין בעייה אם אני עושה זאת….אבל בדרך כלל אנחנו אוהבים את הבקרים 

    אהבתי

    1. עושה רושם שמצאתם לכם את התמהיל הנכון והטוב לכם, להיות עם ולהרגיש בלי. נשמע שזה נהדר לכם.
      הגרוש היה עושה את זה כאילו בלי ששם לב, כאילו מתוך שינה. זו היתה הטענה הקבועה שלו, שהוא ישן ושום דבר לא היה מודע. למרות שהוא ידע היטב שלא אהבתי את זה, זה המשיך לקרות, חלק מההתנהגות הפאסיב אגרסיבית שלו. ההקלה בצאתו ממיטתי לתמיד היתה אדירה. ואין סיכוי שאחזור לשם.
      סקס זה דבר אדיר, אחד הדברים הטובים שיש ביקום, בתנאי ששני הצדדים רוצים אותו. וכשיש זמן בבוקר, זה באמת זמן נהדר.

      אהבתי

  7. טוב נו אני מודה שאני ישן טוב יותר כשאני לבד אבל עדיין אוהב כשאישתי ישנה לידי.
    לא מפחד,אולי נוחר,אבל גם היא, וודאי לא כופה את עצמי !

    אהבתי

    1. הכל ענין של סדרי עדיפויות  
       
      יש לי את הדוגמנית שנוחרת כל כך חזק שאני שומעת אותה למרות שהמיטה שלה בסלון, כך שאני יכולה לסמן וי על הנושא הזמן, נחירות לא חסרות לי.
      אני בטוחה שאתה לא כופה את עצמך.

      אהבתי

  8. לא מזמן קנו הוריי מזרן חדש, גדול במיוחד. אמי סיפרה שהוא כלכך נהדר כי היא יכולה לישון בקצה אחד מבלי להיות מופרעת מנוכחותו של אבי שישן בקצה השני. כששאלתי למה שלא יישנו במיטות נפרדות היא נדהמה מעצם המחשבה.

    זה באמת קיבעון חברתי, כמו הרבה דברים. מוזר שהתקבע שגבר ואישה צריכים לחלוק מיטה, אבל אישה ותינוק חייבים להיפרד. כששומעים שקד ישנה בחיקי מיד מזהירים ממוות ופינוק.

    הסידור שלך ושל הגמל נשמע נהדר. איך אמרה מומין אימא? זה משנה לצד מי נרדמים ולצד מי מתעוררים בבוקר. 

    אהבתי

      1. מסתבר שאמא שלו , חמותי, היתה אמא לא פשוטה לילדיה, ככה הם מספרים היום. אבל היא ’חזרה בתשובה’ והיום היא אמא מדהימה וסבתא מופלאה שעשתה תיקון ענק עם ילדיה ונכדיה (וכלתה האוהבת).
        וחוץ מזה לפעמים יוצא ילד מקולקל, יש כל כך הרבה גורמים. אחד מהם הוא מי האשה שעם הבן, כשאני הייתי איתו הוא היה אחר לגמרי. הוא התחרפן לגמרי אחרי שפגש את זוגתו הנוכחית, הקוקיה.

        אהבתי

    1. אני זוכרת שפעם היתה פרסומת בטלויזיה למזרון כשלהו, עם שני דובי קוטב שאחד מהם קפץ על הצד שלו למזרון בזמן שהשני ישן ללא הפרעה, כדי להוכיח איזה מזרון נהדר זה שבו בני הזוג לא מפריעים אחד לשני. אם החסרונות עולים על היתרונות, אז למה להתעקש?
       
      מחקרים מראים שיש סיכון יתר לתינוק שישן באותה מיטה עם ההורים, הפתרון האידאלי הוא מיטה צמודה ללא דופן של התינוק למיטת ההורים, ככה זה לישון עם ולא לסכן. ואם יש משהו או מישהו שמרגישים צורך לישון איתו – זה תינוק.
       

      אהבתי

    1. הזכרת לי עכשיו את כל התעקשים לישון יחד כשהוא סובל מחום והיא סובלת מקור (או להיפך) ולכן ישנים עם מזגן ושמיכת חורף, או את אלה שחייבים להרדם מול טלויזיה ואלה שלא יכולים להרדם עם טלויזיה… בשביל מה להתעקש?

      אהבתי

  9. לי נראה שבמשך השנים אחרי הרבה שנות נישואין זוגות רבים ישנים בחדרים נפרדים ( מכל מיני סיבות) אבל לא מדברים על זה ( שתי שמיכות זה דבר דיי נפוץ !
    ואת תשני איך שאת רוצה
    מה אכפת לך מה אומרים או מה מקובל…

    אהבתי

    1. אני כבר מזמן ישנה כמו שאני רוצה ולא אכפת לי מה יגידו, אני גם אומרת בקול רם שאני לא רוצה להכניס אף אחד לגור איתי והסביבה מסתכלת עלי מוזר, שיסתכלו. עברתי את השלב שבו אכפת לי מה אומרים. אבל היו הרבה שנים שלא ידעתי שאפשר בכלל אחרת, קיבלתי את המוסכמה החברתית של שינה משותפת כאמת יחידה ולא עלה בדעתי לשאול ולבדוק אם יש עוד אמיתות .

      אהבתי

  10. זה נורמלי שאת רוצה ואוהבת ככה לישון. לבד.
    אדם צריך ME TIME ואצלך זה בלילה. מה מעניין מה מקובל. זה מה שטוב לך – לכי על זה.

    אהבתי

  11. גם אייל גולן אוהב לישון לבד כשיש לו בת זוג (;
    אקדים ואומר שלפי התגובות אהיה בדעת מיעוט אבל חשוב שהתגובה הזאת תיכתב ואולי תישא פירות אל מי שצריך.
    כאחת שמאד חשובה לה איכות השינה ובאופן כללי גם נהנית משינה ולא סובלת הפרעות, קשה לי להבין את הנטיה להעדיף לישון לבד אם יש בסביבה מישהו אהוב שגם אוהב וחושק בך המוגדר כבעל שינה מאוזנת שאינה מפריעה.
    אני חושבת שהעדפה כזאת לא מגיעה סתם ובאה כמגננה מהפחד להשיל שכבות עמוקות ואינטימיות יותר בהקשר העצמי, כלומר כפי שאת רואה את "עצמך" מול מי שישן איתך במיטה ובה בעת נחשף לסיטואציות הקשורות בחוסר שליטה, או אפילו הבל פה, שיער סתור ובהקשר נרחב שחרור או איבוד שליטה מרצון על המרחב "האישי" מתוך תשוקה וביטחון לחלוק את עצמך האמיתית עם עוד מישהו חרף זאת שעל פניו קל יותר להישאר באיזור הנוחות ללא שום מראה שלנו המשתקפת מהאדם ממול ונותנת תחושה לא בהכרח מושלמת.

    הרצון העז הזה לישון לבד כפי שפירטת ממש לא אופייני לרוב בני האנוש כלפי מושא אהבתם, צר לי לאכזב.

    אהבתי

    1. וואו, תודה על ההשוואה לאייל גולן
      זכותך המלאה לא להבין ואפילו לא לקבל את הנטיה להעדיף לישון לבד. עובדתית יש אנשים שמעדיפים לישון לבד וכאלה שמעדיפים לישון עם מישהו נוסף.
      החל מגיל מאד צעיר, אני ישנה שינה קלה מאד וכל דבר מפריע לי ומעיר אותי, כולל אדם אהוב וקרוב.
      נראה לי קצת מרחיק לכת להסיק מכך שאני חוששת להשיל שכבות אינטימיות. 
      לצערי ולחוסר נוחותי ישנתי גם ישנתי עם בן זוג באותה מיטה הרבה מאד שנים, ובין אם רציתי או לא, לשיטתך, נחשפתי בפניו כמו שנחשפים מול בן זוג קרוב ואהוב שחיים איתו הרבה מאד שנים.

      אהבתי

  12. כל הכבוד על גילוי הלב. דמייני ברקע את השיר של גלי עטרי ,שהוא אמנם שחוק מאוד אבל מתאים :"תעשי רק מה שאת אוהבת" ..וכו’ 

    לילה טוב 

    אהבתי

  13. בוקר טוב 🙂
    התחברתי לחוויית האונס של להתעורר לתוך סיטואציה מינית שלא ביקשת. מבין הפרטנרים שלי בהווה, יש לי אחד שאנחנו נמשכים זה לזה וישנים יחד בערום, ובתקופות מסוימות וידאתי איתו שאם אעיר אותו, זה יהיה בסדר מבחינתו. אבל הוא שכח לוודא את אותו הדבר איתי, וכך היו לילה אחד שבו רק באמצע הבנתי שבעצם לא הסכמתי ולא ממש ידעתי איך לאכול את זה ושתקתי, ולילה אחד שבו התעוררתי, לא הסכמתי באופן לא מילולי (כי עוד לא התעוררה לי המילוליות), והייתי מזועזעת בבוקר כי תוך כדי קימה ויציאה מהבית הבנתי שאם אני לא אגיד משהו, עכשיו, הוא יחשוב שזו דרך התנהגות לגיטימית ואוי ואבוי. לקח לי עוד שבוע וחצי לפגוש אותו שוב ולומר לו שזה לא מתאים לי להתעורר לתוך סיטואציה מינית ושאני חייבת להיות ערה כדי להסכים, ולשמחתי (וקצת להפתעתי לאור אנשים פחות נסבלים שהיו בחיי בעבר) הוא לא ניסה להצטדק או להתחמק. מיד אמר שלא יקרה שוב. ובאמת יותר קל לי עכשיו, אבל זה היה כ״כ לא מזמן, שזה עדיין תחת זכוכית מגדלת, לוודא שהסיטואציה הזאת לא חוזרת.

    אהבתי

    1. וחוץ מזה יש כמובן את העניין של איכות השינה. 
      בעבר הייתי בול עץ וישנתי היטב בכל הפרעה (מרגע שנרדמתי).
      עכשיו זה פחות ככה ואני מוצאת את עצמי הרבה יותר מסתייגת מלישון עם אחרים, שמיכה משותפת במיוחד, אבל גם באותה המיטה. אני עדיין עושה את זה, משום שיש לי גם רצון גדול להשלים מגע, ומשטחים גדולים מאד נעימים לי וגם נעים לי להתעורר לחיבוק, אבל במציאות יוצא שאני נפרדת כדי להרדם, ואם נוגעים בי בשינה, גם כשהם סתם מתהפכים, אני מתעוררת לרגע, וזה מציק.

      אכן סבא וסבתא שלי וגם הורי ישנים בנפרד מאז שיש מספיק חדרים בבית שאינם חדרי ילדים כדי לאפשר את זה. נראה לי שבין היתר זה אילוץ לוגיסטי, למרות שאני אישית קצת מפקפקת בהיות חיי מין בסיטואציה הזאת, אבל זה בגלל זהות הפרסונות, בין היתר. ומהצד השני, חברי מכל הזרמים שוכרים דירות שבהן לכל אחד יש חדר שינה משלו, והשינה המשותפת היא מנהג אופציונלי, וזה מאד מגניב בעיני. 

      אהבתי

      1. מגע זה דבר חשוב כמו אוכל ושתיה, לפחות. ואין ספק שצריך אותו כדי להתקיים, אבל לא חייבים לישון ביחד בשביל זה.
        כשאני מתכרבלת עם הגמל, אם אנחנו לבושים, אני מרימה את החולצות שלנו שניגע עור בעור וממש יכולה להרגיש את זרימת האנרגיה שיש ביננו ואת הההקלה שיש במגע הזה.

        אהבתי

    2. והגמל כפרהעליו שהוא יודע שהחמיקה הזאת היא לא נגדו אלא בעדך ואפילו גם לטובתו! אני מאד מחבבת אותו דרך איך שהוא משתקף בסיפורייך בסיבוב הזה (לפני זה היתה אמביוולנטיות קצת יותר נוכחת) וזה מאד מרגש שאת יכולה להעביר את ההתלהבות הזאת הלאה, שהיא נובעת ממך. 

      אהבתי

      1. הגמל הוא דמות רב מימדית, והוא מצטייר פה בעיקר כמו שאני מרגישה כלפיו. לפעמים הוא יותא טוב יותר ולפעמים פחות.
        אגב, כשסיפרתי לו על תחושת האונס שהיתה לי בנישואין, הוא התחלחל, ממש ברמה הפיזית. אחר כך הוא אמר שהוא עצמו נהג ללטף אותי כשישנו ביחד אחרי שנרדמתי, אבל מתוך כוונה לעשות לי נעים. 
        וזה ההבדל, אמרתי לו, הכוונה שמאחורי המגע. והתחושה שלי כלפייך. כנראה.

        אהבתי

      2. ללטף שלא-בכוונה-להעיר זה אחרת. 
        היתה תקופה עם ג’ החמוד שכשהייתי מניחה עליו יד כשהוא היה ישן, הוא כאילו כולו היה מהנהן ונצמד אלי, מצטנף. זה היה ממש מתוק ואני קצת מצטערת שעכשיו הוא בתקופה יותר רוויה במגע וזה כבר לא כ"כ רצוי לו לישון בצורה הזאת. 

        אהבתי

    3. מזל שהיה לך השכל והיכולת להבין שזה מפריע לך ולהגיד את זה. אני הייתי לכודה שבתוך נישואין לאדם עם התנהגות פאסיב אגרסיבית שזה היה חלק מהביטוי שלה, כי זה קרה כביכול מתוך שינה (שלו) ולא שהוא התכוון לזה, כאילו.
      זה מה שהוא אמר כשסוף סוף התעמתתי איתו על זה.
      ומה תעשי עם כזה דבר?

      אהבתי

      1. בכל מקרה, תודה שכתבת על זה. זה עוזר לי לתת תוקף למה שהרגשתי מול האהוב. 
        אגב, בבוקר שאחרי או בפגישה שאחרי, כשהיתה התכרבלות-התמזמזות בוקר, הרגשתי ממש מחוייבת לומר לו: למען הסר ספק- כן, כיף לי ואני רוצה 🙂 
        למקום הביניים הזה של ההצטנפות שיכולה להתפתח לכיוונים אירוטיים יש מקום והוא חשוב, אבל אני יותר אוהבת לומר את הרצון שלי ולשמוע את שלו מאשר שנתגלגל ככה פנימה והחוצה מסיטואציות מיניות או ספק מיניות. בין היתר בגלל שגם לי יש נסיון-עבר פחות נעים, ואני מעדיפה להבטיח את הבטחון שלי במקומות הפגיעים האלה. 

        אהבתי

      2. מבחינתי מה שאני כותבת ומה שאני קוראת אצל אחרים, לפעמים זה הכי טיפולי שיש, עוזר לחדד להדגיש ולהבין דברים 
        למעשה גם הפוסט הזה הוא תולדה של משהו שקראתי אצל מישהו אחר לגבי השינה הזוגית ומה שהוא חושב עליה, או על העדרה. 

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s