פגישות עם אנשים

במפגש הראשון והשני עם אנשי מועדון הצלילה של הגמל הייתי מאד נבוכה ומאד שקטה.

אני חושבת שהמילה דמומה מתאימה יותר. כאילו מישהו לחץ לי על כפתור ההשתקה והיכולת שלי להשמיע קולות כמעט ונעלמה. גם כשכבר דיברתי ועניתי לשאלות, של הגמל, בעיקר, זה היה בקול שקט מהרגיל.

 

הגעתי למקום שהוא לגמרי חדש לי.

בלי להכיר את המקום והאנשים, ואפילו את הפעילות אני בקושי מכירה.

בפעם הראשונה הגעתי לפני הגמל והסתובבתי קצת מסביב לראות איך הדברים נראים, אבל התביישתי לפנות ולשאול מאיפה לוקחים ציוד ואיך מתנהלים פה, חיכיתי לגמל שיגיע ויסדר לי את הדברים. והוא אכן הגיע וסידר הכל, אפילו הלביש אותי בחליפה. לא היה לי צורך כמעט לתקשר עם הסביבה, עם כל מי שהוא לא הוא.

 

בפעם השניה הגענו יחד.

הוא שלח אותי לדלפק לקחת ציוד ואחר כך בא לבדוק שהדברים מתקדמים לשביעות רצונו. הפעם נתן לי להתלבש לבד, להרכיב את המאזן על המיכל בהשגחה, לראות שהכל מחובר כמו שצריך ורק עבר על הציוד ועלי.

אחר כך שלח אותי לשתות מים. זה חלק מההכנות לצלילה. נשימת האויר הדחוס מייבשת מאד וצריך לאזן את הנוזלים בגוף.

איפה יש מים? שאלתי, כי במועדון הקודם היה מכשיר מים מוצב במקום נגיש ולידו כוסות חד פעמיים.

שם, בפנים . הוא אמר, מחווה לכיוון ה-נקרא לזה- מזנון.

נכנסתי ולא ראיתי מכשיר מים ולא בקבוק או משהו גלוי, הסתובבתי קצת והצצתי לפה ולשם ובסוף חזרתי את הגמל.

לא מצאתי…

תיכף, אולי הם לא הוציאו, נבקש מהמוכר במזנון, הגמל אמר. וניגש לבקש מהאיש.

המוכר הוציא קראף זכוכית, ומילא אותו במים.

ראיתי אותה מסתובבת ומחפשת, וחיכיתי שתשאל, אבל היא לא שאלה. אמר לגמל.

מזגתי מים לכוסות החד פעמיות, לגמל ולי, חייכתי, אמרתי תודה והלכתי לתת לגמל את הכוס שלו. תוהה על עצמי ועל המבוכה הזו שאני כבר לא זוכרת את עצמי בתוכה.

 

אחר כך הלכנו לסירה, עלינו עליה והפלגנו לנקודת הצלילה.

אחרי היציאה מהמים, ואחרי שהפסקתי להרגיש ממש נורא, הקשבתי לשיחה שהתנהלה מאחורי והצטרפתי בשאלה. קצת מרשה לעצמי להיות אני.

מאוחר יותר במועדון, עם חלוקת העוגה, התפתחו שיחות קצרות, עם שאלות הכרות מצד הצוללים הותיקים, המוכר במזנון כבר הכין לי קפה, אחרי שביקשתי, ובעל המועדון הניד לי בראש וחייך.

 

בדרך כלל כשאני מגיעה למקום חדש, אני קצת מביטה סביב ומנסה לקלוט את האווירה ואת הדמויות המרכזיות לפני שאני פונה, מדברת, יוזמת.

אני מנסה להזכר במקומות חדשים, ולא היו לי הרבה כאלה בשנים האחרונות, אולי הלימודים לתואר השני, מועדון הצלילה הראשון, מקום העבודה הנוכחי והקלב"וש.

בתואר השני כולנו היינו חדשים, ולא הכרנו, לא את המקום ולא את הסטודנטים האחרים, כך שלא הייתי לבד בתחושה. די מהר הייתי בין אלו שיזמו, דיברו, התבלטו.

במקום העבודה הנוכחי ובקלב"וש – ובכן זו עבודה. אני מכירה את העבודה ויודעת מה לעשות, אפילו כשאני חסרת בטחון, אני מלאת בטחון. אז היו תחושות של התחלה חדשה, חוסר ידע, וחוסר בטחון, אבל לא כאלה שמשתיקות או משתקות אותי. בטח לא כאלו תחושות שנראות כלפי חוץ.

למועדון הצלילה הראשון באתי ללמוד ושאלתי הכל כמו תלמידה ביומה הראשון בבית ספר. זה לא היה מביך, משתיק או משתק. הרבה הסתכלתי ולמדתי ממעשיהם של האחרים המנוסים יותר, אבל שאלתי וביקשתי עזרה כל הזמן.

ובנוסף, לא הייתי לבד. הייתי עם בת הזוג ופנינו זו אל זו, שוחחנו והיינו יחד.

 

למועדון של הגמל הגעתי אחרת.

עיקר השוני נעוץ בתחושה של להכנס למקום שהוא שלו, בפעם הראשונה במערכת היחסים המוזרה שלנו, אני מגיעה למקום שהיה רק שלו, ופוגשת שם אנשים שהוא מכיר ואני לא, ויוצרת רושם אישי שקשור אליו. כי הוא קשור אלי.

עד עכשיו לא הבנתי כמה חשוב לי ליצור רושם טוב בעיני אנשים שקשורים לגמל. בשבילו.

אולי כדי לשמח אותו, או לא להביך אותו.

אולי בגלל שאני חושבת שזה ישפיע על איך שהוא רואה אותי, או שאני רוצה לעמוד בצפיות שלו, הלא מדוברות.

שיהיה גאה בי.

שלא יתבייש בי.

שירצה שאמשיך לבוא.

זה בטח הכל בראש שלי, או לפחות הרוב בראש שלי.

אבל עכשיו אני פתאום שמחה ומוקלת מזה שלא הפגיש אותי עם המשפחה שלו…

 

 

 

עריכה מאוחרת – פתאום שמתי לב שאתמול היה לי בלוגולדת 13. אז מזל טוב.

למרות שבר מצווה, אני לא אערוך חגיגה באולם אירועים, ברשותכםחיוך

 

28 תגובות בנושא “פגישות עם אנשים

    1. זה כייף אפילו באמצע, כשהוא הסתובב מבסוט וחילק את העוגה שלי ואסף מחמאות.
      אבל זה לא קל ואני לא רגילה להיות במקום הנבוך הזה…

      אהבתי

  1.  מובן לגמרי.
    את נקראת חזקה ובטוחה ובכל זאת כל כך טבעי להלחץ מהרצון ליצור רושם טוב במקום "שלו".  
    ביחוד במערכת היחסים העדינה ביניכם (שדווקא הסביבה המימית מהווה לה באופן פרדוקסלי קרקע מוצקה …!).
    נדמה לי שהצלחת, ושבפעם הבאה זה ירגיש טבעי יותר. 

    אהבתי

    1. אני עושה רושם של חזקה, אני יודעת, כתבתי חצי פוסט ארוך מאד על מי שהייתי פעם, ההיפך הגמור, אבל עוד לא הצלחתי להביא את עצמי לפרסם אותו.

      איזה משפט פרדוקסלי ומקסים ומה שיותר, נכון

      אני מאמינה שמפעם לפעם זה יהיה קל יותר, הקבועים כבר יגידו שלום, ומנהל המועדון והמוכר. ואז הכל יהיה קל יותר.

      אהבתי

    1. אם רק היית יודעת כמה התלבטתי אם לפרסם אותו. הוא נראה לי מלא חששות ופחדים וחולשה. מדהים ומקסים שזה מה שאת קוראת ומאירה לי אותו באור אחר לגמרי

      אהבתי

      1. דווקא חששות ופחדים הן מהחולשות הפחות פוטוגניות וסקסיות שיש… אבל היי, אנחנו פה לא שופטים אף אחד על חיבותיו 

        אהבתי

  2. איזה יופי שהגמל מכניס אותך לעולם שלו.
    מתאר לי שאם הייתם גרים ביחד, היה רוצה מקום
    מפלט לעצמו לבד 🙂 מדברים כבר על לגור ביחד ? או שלכל אחד נוח לבד ?

    אהבתי

    1. אני מניחה שאם היינו חיים לבד, שנינו היינו זקוקים למקום מפלט לעצמנו, למעשה אני לא יכולה לדמיין אותנו גרים ביחד מרוב ששיננו זקוקים לפרטיות ולזמן שלנו לבד.

      נדמה לי שזה עונה על השאלה 

      אהבתי

    1. בין מה שאני משדרת החוצה לאיך שאני מרגישה בפנים יש פער עצום. או אפילו בין איך שאני תופסת את עצמי לבין איך תופסים אותי אחרים.
      הגמל אומר שאני אחת הנשים והאנשים בכלל החזקים שהוא מכיר, ואני מבינה שאני מתנהלת ככה, אבל בפנים אני מרגישה מאד אחרת.

      לכי תדעי, יכול להיות שלאנשים במועדון נראיתי מאד שלווה ובטוחה בעצמי, או אולי סנובית

      אהבתי

  3. אבל זה בדיוק זה, זו המשפחה שלו. לכן הלחץ, והמבוכה, והרצון לשמור על פרופיל נמוך עד שתרגישי קצת יותר בטוחה. מובן לחלוטין. מקווה שיבינו במהרה כמה את זורחת (shining) וכיפית ונפלאה. 

    אהבתי

    1. לא יודעת אם משפחה, כי המשפחה שלו זה הדבר הכי חשוב בחיים שלו, אבל זה בהחלט משהו שהוא שלו, וזה בהחלט חלק בחיים שחשוב לו מאד, שמשמעותי לו מאד.
      אני בטוחה שחשובה לו דעתו של מנהל המועדון עלי, מצד שני, אני לא יודעת אם הוא מבין איך ראו עליו איך שהוא שמח שאני שם. ומבחינת מנהל המועדון, איך אפשר לא לחבב מישהו שגורם לגמל לשמוח כל כך? רואים על המנהל שהוא אוהב את הגמל.

      אני לא בטוחה שאני זורחת וכייפית ומופלאה, בטח לא עכשיו שאני חווה את עצמי נוקשה, שותקת וסגורה
      אבל הנה גרמת לי לחייך מאד

      אהבתי

  4. במערכת היחסים המיוחדת ביניכם,  זה היה כמעט כמו לפגוש את המשפחה שלו.  צעד גדול קדימה 🙂
    בלוגולת שמח! 13 זה אפילו יותר ממני.

    אהבתי

    1. זה צעד ענק להכיר אנשים בחיים שלו, ועוד אנשים ששותפים לחלק כל כך משמעותי בחיים שלו.

      לדעתי התחלתי לכתוב עוד קודם ומחקתי את הבלוג הקודם לזה, אבל אני לא זוכרת על כמה זמן מדובר 

      אהבתי

  5. הגעתי באיחור אז תפסתי את העריכה המאוחרת – בלוגולדת שמח ובהחלט לא בר מצווש באולם, לא תודה 
    מאד מאד מזדהה עם ההרגשה הזאת של להגיע למקום חדש עם אנשים לא מוכרים ומתקנים לא מוכרים, במיוחד כשאת היחידה שחדשה ולא מכירה, ועוד יותר כשזה "של הגמל" – המקום, האנשים….ממש סוג של לפגוש את המשפחה שלו בהרבה מובנים. ובאמת כמו שהופיע כאן בתגובות, גם לי קפץ החשש פתאום שהשתיקה והביישנות עלולות להתפרש כסנוביות (אני יודעת שזה קרה לי הרבה פעמים) – אבל נראה לי שאחרי הפעם האחרונה כבר אין בכלל חשש שזה יקרה. גם אני מחר עומדת לפגוש חבורת נשים שאיני מכירה, ואני די לחוצה מזה. מזדהה גם עם הדיסוננס בין הרושם החזק שאת משדרת לבין איך שאת מרגישה בפנים….שמחה שכתבת את הפוסט הזה. חיבוק

    אהבתי

    1. בילדותי ובשנות הנעורים נחשבתי המון פעמים לסנובית, בעיקר בגלל שלא ראיתי טוב וסרבתי להרכיב משקפיים, מה שגרם לכך שלא הייתי מזהה אנשים ולא הייתי מבחינה אם מישהו היה מנסה לחייך אלי או לתפוס את מבטי. מאז שאני מרכיבה משקפיים או עדשות אני עושה מאמץ לראות את האנשים שמתקרבים אלי ומתנצלת אם מישהו נוזף בי שלא אמרתי שלום, כי אני לא מצליחה לזהות פנים של אנשים מאחורי שמשת מכונית (כנראה שפספסתי את לימוד יכולת הזיהוי הזו בשנים שלא ראיתי טוב)
      באיזו סיטואציה תפגשי נשים שאת לא מכירה? חברתית?  לימודית? מה את אמורה לעשות שם? 
      אני חושבת שלכולם יש סוג של דיסוננס בין הפנים לחוץ, אבל אם אני אכתוב פעם מאיזה מקום נמוך באתי, זה יהיה ברור יותר למה אני לא מאמינה שמתייחסים אלי כאל מישהי חזקה, או בעלת יכולות כלשהן.

      אהבתי

      1. מקוה לכתוב על זה מחר – לא מזמן חזרתי. היה כיף והבנות היו מקסימות. זה היה טיול נשים בכרמל (נחל נדר), קבוצה שהצטרפתי אליה בפעם הראשונה והיו לי קצת חששות.
        נצבט לי קצת הלב לדמיין את המקום הנמוך ממנו באת, פועה יקרה . חיבוק ממושך וחם

        אהבתי

      2. טיול של נשים שאת לא מכירה זה די קשוח, לטיול יש אספקט חברתי חזק מאד ולהרגיש זרה ולא מכירה זה לא קל, לכן זה משמח במיוחד שאת אומרת שהיה כייף ושהבנות היו נהדרות 

        תודה על החיבוק יקרה אחת, עוד אחד בחזרה 

        אהבתי

  6. מזל טוב לבר מצווה:-)
    תשמעי אני מתקשה ולא בפעם הראשונה להגיב על ענינים שבקשר שלך ושל גמל כי  הכל בהם מוזר בעיני. אבל אומר ככה,כל זמן שהמחבר בי יכם זו האהבה ל צלילה ושניכם מוצאים בחיבור הזה סיבה להפגש כל השאר שולי.
    תמשמכי להנות מהצלילות ומהשהייה עם הגמל,זה נהדר לעור הפנים שלך:-)

    אהבתי

    1. הגמל וקשרי איתו בהחלט קשים לעיכול, יש תקופות טובות יותר ופחות, וזה בסדר שזה לא מסתדר לך

      תודה על הברכות לבר מצווה, איפה הצ’ק? 

      אהבתי

  7. באתי מאוחר, אז קודם כל, מזל טוב כבר 

    להגיע למקום חדש עם אנשים חדשים זה קצת כמו בגד חדש. בהתחלה לא נוח ומגרד, ואחר כך הופך לחלק בלתי נפרד מהאני.

    אהבתי

    1. תודה על הברכות 

      לפעמים מקום חדש הופך למוכר ונוח כמו בגד ישן ורך, ולפעמים נשארת תווית הבגד שמציקה בכל פעם שאתה לובש אותו…. אני מקווה שיהפוך לי למוכר ונוח.

      אהבתי

  8. לגבי הבלוג שחוגג בר מיצווש -פרגני לעצמך בגד נאה על חשבון האירוע  
    לגבי הגמל -עכשיו זה הזמן שלך ושלו ועדיף להכנס בשקט למקום חדש ושיגלו אותך לאט מאשר להחשב מהר ל’מקסימ/ה’ ו’מדהימ/ה’ ואחר- כך פתאום יווכחו לדעת  שמדובר באוויר חם ריק מתוכן.

    אהבתי

    1. בימים אלו מענינות אותי יותר חליפות צלילה 

      כולי תקווה שאף אחד לא יחשוב עלי אף פעם שאני אויר חם, ריק מתוכן… האמת שסביר יותר להניח שיחשבו עלי שאני קשוחה, סנובית, לא מאד ידידותית אבל אני בהחלט מוכנה שיחשבו את זה עלי ואחר כך יגלו אותי, כמו שאמרת, לאט לאט.

      אהבתי

  9. מזל טוב לבלוגולדת (אפילו אם קצת באיחור)

    אני יכולה להבין את הצורך בלעשות רושם טוב על אנשים שחשובים לגמל
    זה מרגיש קצת כמו "פגוש את ההורים" כשפוגשים אנשים מהמעגל הפנימי של בן אדם, על אחת כמה וכמה בהתחשב בקשר שיש לכם

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s