Under the sea

ויכוחים עם עצמי לחוד, ומציאות לחוד.

לא רק שלא הצלחתי להתווכח איתו על נשיאת המיכלים, הוא גם די קבע עובדה ובא לקחת אותי מהבית.

רק כדי לסבר את האוזן – המרחק מהבית שלי למועדון הצלילה הוא קצת יותר משעה נסיעה, המרחק מהבית שלו למועדון הצלילה הוא קצת יותר משעה, והמרחק מהבית שלו לשלי הוא קצת יותר משעה (אפשר לדמיין משולש שווה שוקיים לצורך העניין). כלומר, הוא נסע אלי קצת יותר משעה ואחר כך נסענו יחד למועדון, עוד שעה וקצת, ובדרך חזרה – אותו דבר, כמובן. אבל ככה הגמל, ולטענתו הוא נהנה מזה, הדבר הראשון שאמר לי היה שהנסיעה בבוקר מוקדם היא נסיעה נהדרת, שלווה ונעימה מאד.

 

מההודעות של ערב קודם, לא כל כך הבנתי שהוא בא לקחת אותי,זה כאילו נשאר לא סגור, אבל ההודעה שקיבלתי בחמש וחצי בבוקר, והעירה אותי עשר דקות מוקדם מכפי שתכננתי לקום, הבהירה לי שבעוד עשרים דקות הוא אצלי.

אז קמתי והתארגנתי בזריזות, מזל שכל הדברים היו מסודרים כבר בתיק מערב קודם, וכשהוא הגיע כבר יצאתי אליו עם התיקים עם הציוד, שתי כוסות קפה, אחת לי ואחת לו, ועוגה לדרך. אני מכינה עוגה לפני כל צלילה, כי צריך לאכול לפני צלילה, כי אני אוהבת להכין עוגות וגם כי לחלק עוגה טריה תוצרת בית, זו דרך מצויינת להכיר אנשים במקום חדש.

הנסיעה היתה נהדרת, אני אוהבת לנסוע איתו. אני אוהבת להיות איתו. 

הקפה היה במקום והוא נהנה מהעוגה. לי קשה לאכול בבוקר כל כך מוקדם, אז הסתפקתי בביס קטן לצאת ידי חובה.

אני חושבת שגם הוא היה שמח מאד, ברמה שהיה קשה לפספס, כי כשהגענו למועדון, מנהל המקום קיבל אותו בשמחה ואמר, וואו, עם איזה אנרגיות הגעת היום!

 

לקחתי ציוד מהמועדון – החליפה היתה ארוכה וגדולה קצת עלי – התלבשנו והגמל התפשר איתי בנושא נשיאת המיכלים ואמר שיקח אותם בנגלות במקום את שניהם יחד, ולגבי הפעם הבאה שבה לא יכאב לי הגב ושאני רוצה לקחת אתה מיכל שלי בעצמי, כבר נדבר בפעם הבאה…כן, בטח.

מצב הרוח שלנו היה כל כך טוב, שהחלטתי שאני לא אתחיל להתווכח עכשיו. כשנגיע לגשר, נעבור אותו. או שסביר יותר להניח שניתקל בחומה בצורה.

הוא הביא הפעם מצלמת גו פרו שחיבר למסיכת הצלילה שלו, והתחיל לצלם כבר כשעלינו על הסירה.

 

כבר בדרך דיברנו על הצלילה הקודמת ועל מה שאנחנו מתכננים לצלילה הזו.

התוכנית היתה לעבוד על האיזון שלי במים, הגמל אמר שהוא רוצה שאתאזן ואהיה עצמאית במים, שניתן ידיים בשביל הכייף ולא כדי שלא אצוף לו. הוא תיאר לי את הירידה לתוך המים, מתי להוציא אויר מהמאזן ומתי ולהוסיף, מה נעשה וכמה זמן נהיה מתחת למים ובאיזה עומק בערך.

 

ואכן כשנכנסנו למים שקענו לפי התוכנית והתחלנו לצלול ישר לתוך להקת דגיגים ענקית ומהממת.

המים היו קצת פחות צלולים מהצלילה הקודמת, והיו פחות חיות ים גדולות, אבל הנוף התת מימי היה מהמם, היו להקות ענקיות של דגיגים וראינו חתול ים ישן על הקרקעית, להערכתי הוא היה יותר ארוך ממני. לא הערנו אותו ולא הצקנו לו, הסתפקנו בלהתפעל מהגודל שלו. בזה אנחנו מאד דומים, שנינו באים כאורחים ומשתדלים לא להפריע לשוכנים הקבועים של המים.

 

האיזון במים היה קצת קל יותר, ולכן הגמל שיחרר אותי ונתן לי להיות עצמאית יותר. כשנתנו ידיים זה היה כי רצינו למשוך תשומת לב למשהו מיוחד שראינו, או כי פשוט רצינו לגעת.

לקראת הסוף התחלתי להרגיש עייפה מאד ורציתי לצאת כבר מהמים. איך שהוצאנו את הראש מהמים, ביקשתי מהגמל שיקח ממני את חגורת המשקולות שבשלב הזה היתה כבדה והחמירה את ההרגשה הרעה שלי. הוא ראה שלא טוב לי והוריד ממני גם את המאזן והסנפירים ואפשר לי לעלות מייד לסירה. כשעליתי לסירה התחושה הרעה התחלפה לבחילה של אל-תדברו-איתי-כי-עוד-שניה-אני-מקיאה, אז רק ישבתי על הספסל, עצמתי עיניים, נשמתי לאט וחיכיתי שארגיש יותר טוב. אמרתי לעצמי שבמקרה הכי גרוע אקיא, לא הכי כייף, אבל יש דברים גרועים מזה.

הגמל עלה לסירה, מצא בקבוק מים ונתן לי לשתות. עד שכולם עלו, כבר הרגשתי טוב יותר. וכשהגענו לחוף, הוא שילח אותי קדימה והביא את הציוד אחרי. אחר כך שכנע אותי ללכת לשתות קפה, למרות שלא האמנתי שאצליח ללגום מהקפה, הצלחתי, והלגימה שיפרה את התחושה שלי עוד יותר.

זה בגלל שלא אכלת בבוקר, הוא נזף בי, אמרתי לך לאכול. חייבים להכניס משהו לבטן לפני צלילה.

אז אולי נביא את העוגה מהאוטו ונזמין את כולם לאכול? הצעתי.

הגמל נראה שמח, הוא אהב את הרעיון ומיהר להביא את העוגה שהתחממה בנתיים בחלל המכונית והפכה לטעימה ועסיסית יותר, פרס אותה והציע לכולם.

 

העוגה, שיצאה מוצלחת מאד קיבלה שבחים, ומילאה את תפקידה כשוברת קרח, ואני התחלתי להרגיש קצת יותר חלק מהחבורה.

 

אחר כך התקלחנו ונסענו הביתה.

הנסיעה היתה נהדרת ומלאה באושר התוסס והרגוע של אחרי.

אחרי שהגיע הביתה, הגמל שלח לי סרטונים מהצלילה וכתב:

מדהים הנוף התלת מימדי ואת בתוך כל זה.

 

ועוד לא אמרתי מילה על זה שהוציא את הווסת מהפה מתחת למים כדי לנשק אותי נשיקה תת מימית.

לא למות עליו?

 

26 תגובות בנושא “Under the sea

  1. איזה כיף לקרוא את זה.
    אני מרגישה אותך קורנת מבין השורות.

    וטוב שנתת לו לסחוב. מותר לך שיפנקו ויקלו עליך.

    אהבתי

    1. לגמרי קורנת, יש משהו ביחד הזה שעושה לי טוב (גם לו) אולי בגלל שהוא כל כך לא יומיומי ולא מובן מאליו.
       
      האמת היא שבדרך חזרה הרגשתי כל כך גרוע ששמחתי על האופציה הזו.

      אהבתי

  2. מת על הפוסטים האלה שלך של יום ראשון בבוקר, שגורמים לי להתחיל את השבוע עם חיוך. איזו חווייה מדהימה, צלילה זוגית כזו – קול דממה דקה אמיתי.

    אהבתי

    1. שקט מיוחד שיש בו רק קולות של נשימה ובועות, ופעם אחת צחוק מתגלגל בתוך המסיכה, אבל יש בו קשר מסוג אחר ותשומת לב אחרת לגמרי לפרטים, וקשר עין ומבטים תכופים, כמו בצילום שהצלחתי להוציא מהסרטון, שבו הוא תפס אותי מפנה אליו את הראש ומחפשת את המבט שלו.

      אהבתי

  3. אמג, אני דומעת מהתרגשות. ממש.
    איזה פוסט נהדר, ומציאות נהדרת עוד יותר.
    כמה מתוק הגמל!!!! וכמה מתוקה את, עם העוגה הביתית שוברת הקרח (איזה רעיון נפלא) ושתי כוסות הקפה.
    אפילו ההרגשה הרעה הייתה בעצם הזדמנות לגמל להיות עוד יותר רומנטי 🙂
    מבין השורות אני גם מבינה שהוא מדריך מצוין ושיש ביניכם הבנה טובה והסכמה על איך הדברים צריכים להיות. כל צלילה איתו מאפשרת לו עוד ועוד הזדמנויות להביע את עצמו ברגש שלא היה בולט במצבים אחרים ביניכם. והנשיקה? נמסתי לשלולית. עשיתם לי את היום.

    אהבתי

    1. איזה מתוקה את
       
      עוגה היא דרך די בטוחה לליבם של רוב האנשים וגם נקודת פתיחה לשיחות שלא ידעו איך להתחיל אחרת (איזו עוגה טובה, אני בכלל לא אופה, אני רק מבשלת, לפי העין, באפיה אני אף פעם לא מצליחה…את חדשה נכון? התחלת לצלול לא מזמן?)
      והגמל, אפילו לא נתן לי לשלם על הצלילה, וכשהתקוממתי, אמר לי – מה יש תרגישי קצת מחוזרת. הכי רומנטי ומתוק שיש.
       
      הוא מורה בנשמתו והוא מדריך מצוין. מעבר להנאה של שנינו משנינו, אני בעצם הראשונה שהוא מדריך באופן חצי רשמי ואני מניחה שהוא נהנה מהראשוניות והיחוד של הפעם הראשונה.
       
      הוא הוציא את הווסת ונישק אותי על הווסת שלי, אני עוד קצת מפחדת מידי

      אהבתי

  4. מוצאת את עצמי מחכה לפוסטים של ראשון בבוקר: צללו או לא צללו? איך היה? וממש התמוגגתי מהפוסט הזה. והכל קרה כפי שהיה אמור כנראה לקרות. ביליתם יותר זמן איכות יחד בזכות זה שהוא התעקש לבוא לקחת אותך ולהחזיר אותך. גם ההרגשה הפיסית הרעה לא הצליחה לקלקל את כל התענוג הזה.
    ובעיקר אני מתמוגגת בכל פעם מחדש מהשמחה האדירה (והגלויה) של הגמל שיש לכם עכשיו את הדבר הזה במשותף. תענוג!

    אהבתי

    1. כן, ההזדמנות להרוויח עוד זמן איכות איתו היתה הסיבה העיקרית שבגללה לא התנגדתי בנחרצות לכך שיבוא לקחת אותי והשארתי את הנושא לא סגור (גם כן דרך להגיע להסכמות בנושאים שבמחלוקת). הנסיעה באמת היתה טובה ושווה.
       
      האמת היא שאני מופתעת מחדש על גודל השמחה שלו וההנאה שלו מהבילוי איתי. ואני נהנית מאד מזה שיש לנו משהו שהוא משותף ושהוא רק שלנו.
      באופן מוזר ולא צפוי זה מייצר לי קשרים עם אנשים שנמצאים בחיים שלו, עד עכשיו זה היה הפוך, בעיקר הוא הכיר את האנשים בחיי. וזה מיוחד ושונה ומרגש מאד. כאילו אני נכנסת לפינה בחייו שעד עכשיו לא היה לי בה מקום.
      הוא חילק אתמול את העוגה וקיבל את המחמאות בגאווה ואני חושבת שהוא גם בחן מהצד בשקט איך אני משתלבת עם שאר הצוללים.
       

      אהבתי

    1. מצחיק, אבל התלבטתי אם לפרסם את התמונה הזו שבה רואים ולא רואים אותי.
      מאיזו סיבה אני ממש אוהבת את התמונה וזה מה שהכריע את הכף בסופו של דבר.
       
      תודה יקירה

      אהבתי

    1. אני חייבת למצוא לך <a target=_blank href="http://www.tokaiki.net/taxa/index.php/phyla/holothuroidea/apodida/synaptidae/synaptula-reciprocans/#/&quot;>תמונה של מלפפון ים , ככה אני נראית???  (ועוד אחרי שפרסמתי תמונה של הפנים שלי  )
       
      לא יודעת אם פיצחתי, אבל בהחלט התקרבתי והגעתי למקומות שעוד לא הייתי בים, בים ובנשמתו של הגמל

      אהבתי

    1. הצלילות הן מאמץ פיזי, בהחלט. אבל אני רק מתחילה וצריכה ללמוד איך להתנהל על מנת שיהיה פחות קשה ויותר כייף.
      בצלילה הקודמת עם הגמל יצאתי בהרגשה טובה מאד, לכן אני צריכה להבין מה לעשות כדי להרגיש ככה גם בצלילות הבאות (כנראה לאכול משהו קטן לפני הצלילה).
      מעבר לזה אני עושה הליכות כבר כמה חודשים ואני בכושר טוב יותר, מתוך כוונה שזה יעזור.
      ומעבר להכל, הצלילות עם הגמל כל כך שוות, מאד מאד שוות…

      אהבתי

  5. אני חושבת שזה מדהים שפתאום רואים פה צדדים אחרים של הגמל
    שאני בטוחה שהיו שם קודם, אבל אלה דברים שלא היית כותבת עליהם
    במיוחד הקטע של להיות רומנטי (ומתחשב, ואוהב, ואכפתי)
    הוא גם קורא אותך טוב מאוד בסיטואציות האלה
    ואני חושבת שכייף לו מאוד שפתחת דלת לעולם שלפני כן היה רק שלו
    כייף לשניכם האמת, כי לי נשמע שאת מאוד נהנית מהצלילות איתו

    כשאני עשיתי קורס צלילה בצלילת לילה הסתובב סביבינו (קבוצה של 6 צוללנים ומדריך) במשך כמה דקות חתול ים בגודל של מכונית
    וגם הקיפה אותנו להקת זהרונים
    את גורמת ללי להתגעגע לצלילות…

    אהבתי

    1. הצלילה המשותפת הוציאה ממנו צדדים שאפילו אני ראיתי רק ברמז לפני כן. מתחשב ואכפתי הוא תמיד, אבל רומנטי ואוהב, ככה? ממש לא ראיתי את זה
      הצלילות איתו נהדרות, וקשה לי לדמיין צלילות בלעדיו, או צלילות בלי מישהו משמעותי לחלוק איתו את ההנאה.
       
      אני ממש רוצה לצלול באילת, כי למרות שבמשמורת אכזיב יש דגה עשירה יחסית לים התיכון, אין מה להשוות לאילת.
      אני מאד בעד שתחזרי לצלול. אפשר גם להתקדם ולהדריך ולעשות קצת כסף מההנאה הזאת

      אהבתי

כתיבת תגובה