מאיפה להתחיל?

בהכנות לארוחת יום ההולדת שתתקיים היום? במה עשיתי השבוע, מה הפעילות המסתורית שהצהרתי עליה? בשיחת יום ההולדת עם הגמל?

נתחיל בצורה מסודרת, הבטחתי שאחזור לספר מה תכננתי לעשות השבוע, בשבוע החופש שלי ומה יצא מזה.

 

אז ככה, כמו שכבר כתבתי בפוסטים קודמים, החלטתי שאת החופש הזה אני לא מורחת על לא לעשות כלום. למרות שאין כמו לנוח, ידעתי שאצא בתחושה חמוצה אם לא אעשה משהו בעל משמעות. אז מה אפשר לעשות בשבוע? חיפשתי משהו שלא עשיתי אף פעם, שמאתגר אותי ומוציא אותי מתחום הנוחות שלי, החלטתי ללכת לעשות כוכב אחד בקורס צלילה. (בהחלט זוכרת את ההמלצה שלך, מניפה), למה צלילה? מכמה סיבות – זה מאתגר, זה מפחיד אותי, זה משהו שאפשר לעשות בשבוע, וזה משהו שמשתלב עם התחביב של הגמל ובעיקר עם ההזמנה שלו שאבוא לצלול איתו באילת ובאופן כללי וזה משהו שאני משתעשעת בו הרבה זמן, במחשבה.

לכן חיפשתי מבעוד מועד מקום שבו אוכל לעשות את הקורס בלי לנסוע לאילת באוגוסט. דיברתי עם כמה מועדוני צלילה עד שהתמקדתי באחד, שעושה קורסים אישיים, אחד על אחד. דיברתי איתו מראש, שאלתי פרטים והבנתי שכל מה שאני צריכה, זה להביא מגבת ומצב רוח טוב ולבוא.

 

ולכן בבוקר יום ההולדת שלי, היום הראשון לחופש שלי, ארזתי מגבת, שמפו, משקפיים, עדשות מגע, קרם פנים, בגד ים, בגדים להחלפה…אתם מקבלים את התמונה? ובכן עמוסה בתיקים ושקיות יצאתי לדרך. 

והדרך היתה יפה, שירים מקסימים ברדיו וצהלה בלב, כי זה יום ההולדת שלי ואני הולכת לעשות משהו מיוחד.

לא סיפרתי כמעט לאף אחד מה אני מתכננת, אמרתי לעצמי שזה משהו שאני רוצה לעשות לגמרי לבד ושלאחרים, כולל הגמל אספר אחר כך, בארוחת יום ההולדת, אחרי שכבר אסיים הכל וזה יהיה מאחורי וההישג או הכשלון בידי.

 

כשהגעתי למקום קיבלתי טופס למלא, עניני בריאות שחיבים לוודא ולשלול לפני שהולכים לצלול.

תסמני על הכל לא ונוכל להתחיל, אמר המדריך, בעל מועדון הצלילה. אבל כשעברתי על השאלון הבנתי שאני לא יכולה לסמן לא על הכל. היו שם שאלות על ניתוח גב ושאלות על קוצר ראיה ועל השאלות האלה הייתי חייבת לענות בכן.

כשסיימתי למלא את השאלון הגשתי אותו למדריך שעבר עליו ופניו התעננו מעט, ענית פה כן, אני חייב להפנות אותך לרופא צלילה שיאשר…ורגע… בת כמה את? 49, היום. עניתי.

אז בכל מקרה את צריכה לעשות בדיקת מאמץ ולראות רופא צלילה, כל אדם מעל גיל 45 חייב. חכי רגע, יש רופא צלילה שעובד איתי, אני אדבר איתו נראה מה צריך לעשות.

הוא התקשר לרופא והעביר לי אותו. הרופא ראיין אותי והודיע לי שאני חייבת לעשות מבחן מאמץ, להביא אישור של אורתופד ואישור מצב בריאות מהרופא המטפל.

בשלב זה נפלו פני ואפילו רוחי נפלה מעט. הבנתי שאני לא אעשה קורס צלילה היום, וכנראה גם לא השבוע. כל התוכנית הסדורה והמאורגנת שלי שבניתי עליה את כל השבוע, התמוטטה מול עיני.

המדריך ניסה לעודד אותי ואמר שאפשר לעשות את הקורס גם לא במכה אחת, ושאני יכולה לבוא בכל פעם שיהיה לי נוח, פעם בשבוע שבועיים, שלושה עד חמישה מפגשים. ולעשות את הקורס לאט לאט.

 

עצרתי רגע, נשמתי וביקשתי מעצמי ממש יפה לצאת מהתבנית שבניתי כל כך הרבה זמן. נכון שככה תכננתי, אבל דברים לא תמיד מסתדרים כמו שרוצים ושאני יכולה לנצל את החופש שלי לבצע את כל הבדיקות הנדרשות, מה שבמהלך ימי עבודה רגילים יקח לי נצח.

אין בעיה, אמרתי למדריך, אני אעשה השבוע מה שצריך ונתקדם משם. בתכלס, כמה עצובה אני יכולה להיות ביום ההולדת שלי?

 

בדרך הבית עברתי במכון שעושה בדיקות ארגומטריה, בדיקות מאמץ, והתחננתי שיסדרו לי תור עוד השבוע. המזכירה אמרה שכל התורים מלאים, אבל היא רושמת אותי בצד ואם מישהו יבטל היא תתקשר אלי. את תתקשרי אלי, חייכתי אליה, זה יום ההולדת שלי היום.

עשר דקות אחר כך בדרכי הביתה היא אכן התקשרה ואמרה שהיה ביטול ושאני מוזמנת לבוא מחר. יש! One down, one to go.

 

התקשרתי למרפאה המקצועית הקרובה למקום מגורי וביקשתי עד גבה התחננתי שימצאו לי תור לאורתופד, כי התור באינטרנט רק בעוד חודש. המזכירה אמרה שתשאל את הרופא אם הוא מסכים וביקשה שאתקשר מחר בבוקר להזכיר לה.

למחרת התקשרתי, הרופא הסכים ואני סימנתי קו שני על החגורה.

וכך, בבוקר יום שני,  הייתי אצל האורתופד ואחר הצהריים נסעתי למבחן המאמץ, רכבתי שם על האופניים, כי עוד לא מצאתי שום צידוק מוסרי לרוץ, אפילו לא מבחן מאמץ. עברתי אותו בשלום ובהצלחה, המשכתי לרופא המאשר שבדק אותי ונתן לי את האוקיי הסופי. הייתי כל כך שמחה שאמרתי לו שיש לו חיוך מקסים ויצאתי משם כשהוא צוחק באושר, לדבריו לראשונה באותו יום.

 

בין שני אלה חיפשתי רופא צלילה זמין. הראשון שאליו פניתי היה זמין, אבל דרש סכום פסיכי של 900 ש"ח לביקור, בלי השתתפות קופת חולים. אמרתי, תודה, אבל לא תודה, . המשכתי לחפש ומצאתי רופאת צלילה שהיתה פנויה גם היא ודרשה סכום סביר הרבה יותר של 260 ש"ח לביקור.

התקשרתי גם למרפאה שלי וביקשתי מהרופא שיכין לי אישור מצב בריאות.

 

למחרת, יום שלישי,  עמוסה בניירת נסעתי לרופאת הצלילה שגרה במקום פסטורלי בחיפה. הביקור אצלה היה טיפה הזוי, כי הוא התנהל בבית שלה, וכלל הערות שלה על עצמה ועל משפחתה. הזוי אבל נחמד. נחמדה.

היא הסתכלה על האישורים שהבאתי והיתה מרוצה, אבל אמרה שאני צריכה לעשות בדיקת עיניים בגלל המספר הגבוה במשקפיים וגם תפקודי ריאות בגלל שעישנתי תקופה ארוכה כמות גדולה של סיגריות.

בעיניים כלות ראיתי את האישור המיוחל מתרחק ממני. מילא רופא עיניים, אבל את יודעת כמה זמן יקח לי לקבוע תור לתפקודי ריאות? שאלתי אותה. 

אין שום בעיה, את תתקשרי למרפאת ריאות ותדברי עם חמודי שעובד שם. אני יודעת שהתבטל לו תור לבדיקת תפקודי ריאות מחר והוא יוכל לקבל אותך, רק תתקשרי מוקדם בבוקר.

 

בבוקר התקשרתי קודם כל לזימון תורים שהציעו לי תור לתפקודי ריאות ב9.11. אמרתי להם שאני יודעת שהתפנה תור להיום, והם הציעו שאדבר עם המרפאה ישירות, העבירו אותי לחמודי שאמר שאני יכולה לבוא. כיוון שהרגשתי ברת מזל כל כך נכנסתי לזימון תורים באינטרנט ומצאתי תור לרופא עיניים, לאותו היום. כנראה תור שמישהו ביטל, כי הוא לא היה יום קודם… איפה שיש מזל, אפילו לא צריך פרוטקציה, או תחנונים.

את יום רביעי ביליתי בבדיקת תפקודי ריאות ובדיקת רופא עיניים שהותירה אותי מורחבת אישונים ונטולת יכולת תפקודית באופן סופי לאותו היום.

 

ביום חמישי שלחתי לרופאת הצלילה את תוצאות שתי הבדיקות והיא התקשרה והבטיחה שהיום, יום שישי היא תשלח לי מייל עם אישור הצלילה שלי. עד עכשיו לא שלחה, אבל לא נורא, אני אתקשר להזכיר לה ביום ראשון, ממילא אני צריכה להתכונן לארוחת הערב של יום ההולדת שאני עורכת הערב ואני לא חייבת את האישור ברגע זה.

 

אז יצא שהשבוע לא עשיתי את קורס הצלילה שתככנתי לעשות, אבל כן הצלחתי לדחוס לתוכו בדיקות שבמצב רגיל היה לוקח לי שבועות עד חודשים להשלים. ועכשיו אני יודעת שהלב שלי נמצא במקום ועובד כמו שצריך, שהריאות שלי מתפקדות כמו שצריך, ושהגב והעיניים שלי…לא יותר גרועות ממה שחשבתי. איזה מזל שלא נסעתי לאילת לעשות את הקורס ולא נתקלתי אחרי הנסיעה לשם בכל המהמורות הבריאותיות האלה. ואיזה מזל שהייתי בבית והספקתי לעשות עוד המון דברים, כמו להפגש עם חברות מהעבודה לארוחת ערב לכבוד היום הולדת, מפגש שהאחראית מהקלב"וש אירגנה. כמו לסדר דברים בבית, כמו לתמוך בחמותי סביב הניתוח של חמי (שעבר בשלום) כמו להכין את ארוחת יום ההולדת בנחת ובכייף.

אז אולי לא יצא מה שתכננתי, אבל גם למה שיצא יש יתרונות.

 

טוב, זה התארך מעבר למתוכנן, את שאר הדברים אכתוב בפוסט נפרד.

עכשיו אני הולכת לסגור קצוות לפני ארוחת הערב,עוד קצת יותר משעתיים כולם יבואו ויהיה כייף.

24 תגובות בנושא “מאיפה להתחיל?

  1. you go girl! סימנת את המטרה, ואת תגיעי אליה, וכמו משחק מחשב בדרך יופיעו פתאום מהמורות וקשיים, אבל את תוכלי להם. אני יודעת שזה לא הבחירה הראשונית, אבל יש משהו מספק גם בהתגברות על המכשולים. ותהני המון הערב. אני אומרת את זה לא (רק) כאיחול אלא כעובדה. כך יהיה  

    אהבתי

    1. הבנת בדיוק את הנקודה. אמנם לא הצלחתי להוצי אלפועל את התכנון לפי התוכנית המקורית, אבל שיניתי מיקוד וקידמתי את עצמי בצורה מצויינת למטרה, ביעילות אדירה.
      הערב היה אדיר, פשוט אדיר

      אהבתי

  2. התגברת על המון מכשולים ובירוקרטיה, לא הדרך הכי נעימה לבלות שבוע חופש אבל טוב לראות שאת לוקחת את העניין ברוח ספורטיבית 
    שתהיה לך מסיבת יום הולדת נחמדה וטעימה 

    אהבתי

    1. החלטתי להסתכל על כל השבוע מזוית חיובית- אלה בדיקות שחשוב לעשות לפני התחלה של ספורט שיש בו סיכונים, והצלחתי לעשות הכל בטווח זמן מינימלי, כמעט בלתי נתפס שבמת הצלחתי לדחוס הכל לשבוע אחד.
      עכשיו אוכל להתחיל את הקורס בנחת ובידיעה שמבחינה בריאותית, אני יודעת שהדברים הגדולים, מכוסים.

      אהבתי

  3. וואו כבוד !! רק על ההצלחה המסחררת בקביעת תורים לרופאים מקצועיים,משהו שבאמת אפשר להמתין שבועות רבים ואת עשית זאת תוך שבוע באמת מגיע לך שאפו גדול!
     שתיהיה ארוחת ערב מהממת  וכיפית

    אהבתי

    1. ממש ככה, זה מצחיק, אבל ממש היתה לי תחושת הישג בכל פעם הצלחתי לקבוע תור מהיום למחר ולקדם את העניינים, היה לי הרבה מזל, אבל גם המון התעקשות והתמדה.

      היתה ארוחת ערב מצויינת, חבל על הזמן 

      אהבתי

  4. איזה יופי שלא הרמת ידיים ו"נלחמת" למען המטרה שהצבת לעצמך, לא קיבלת "לא" או "עוד חודש" בתור תשובה. וגם גמישות נפלאה. כל הכבוד!

    אהבתי

    1. תודה בסך הכל זה עניין של נקודת מבט, והחלטתי להסתכל על כל נושא הבדיקות והעיכוב הלא צפוי כעל משהו חיובי. טוב שיש לי שבוע פנוי לעשות בדיקות הכרחיות וחשובות לפני שאני מתחילה לצלול. נכון שהקורס מתעכב, אבל אפשר לעשות אותו גם במתכונת אחרת, איטית יותר.

      אהבתי

  5. הייתה לי הרגשה שזה משהו מסוג זה ( האמת שחשבתי יותר על סנפלינג). אבל מה שלא יהיה, בינתיים הדרך נראית משמעותית יותר מהתוצאה. 

    אהבתי

    1. פחד הגבהים שלי חזק יותר מהפחד שלי מטביעה.לא שאני לא חושבת שאני יכולה לעשות סנפלינג, אבל זה פחות, הרבה פחות עושה לי את זה.
      במים יש משהו מאד מרגיע ושלו ומאד מושך לנסות, מבחינתי.
      והדרך, כנראה חשובה כמו ההגעה למטרה

      אהבתי

  6. יפה! כל הכבוד על הנחישות והאופטימיות ובעיקר על האומץ לעשות קורס צלילה, שזה באמת קוסם ומרתק אבל קלסטרופובי מדי בשבילי.
    שתהיה אחלה ארוחת יום הולדת!

    אהבתי

    1. הנסיון המועט שיש לי עם צלילות, מוגבל לשנורקל בלבד. אבל אני זוכרת את התחושה השלווה והנהדרת שהיתה לי כששחיתי מעל הריף בסיני, עם דגים בכל הצבעים, וכשהגעתי לנקודה שבה הריף צונח עמוק לעומק של כמה מטרים, רק רציתי שתהיה לי היכולת לצלול אחרי הדגים למטה.
      אבל אוכל לדעת איך אני מרגישה בתוך המים, רק כשאהיה בתוכם

      אהבתי

  7. הו… האמת שכן בצלילה צריך לענות על לא מעט דברים רפואיים
    אנשים שעשו בעבר ניתוחים זה יכול להיות בעייתי
    הלחץ האטמוספרי במים משפיע על הגוף ובמקומות שנעשה בהם ניתוח כלשהו, לא תמיד בצורה חיובית וכל מועדון צלילה מבטח אותך והכל צריך להיות מכוסה וכו’

    אני עשיתי קורס צלילה באילת לפני יותר מעשור כוכב 1+2+ נייטרוקס (שזה חמצן מועשר)
    מאז האמת שלא יצא לי לצלול בכלל, אבל חוויה, בהחלט חוויה

    פשששש
    כמה רופאים ראית בבת אחת בשבוע אחד בלבד

    האמת שלאילת יש יתרון גדול בכל הקשור לצלילה
    קודם כל המגוון שיש מתחת למים הוא הרבה יותר גדול שווה ומעניין
    בים התיכון יש דגים משעממים וקרפיונים באילת הכל צבעוני
    המים בים התיכון מזוהמים ואם נופלת לך המשקפת… ובכן זה לא נעים, בעוד שבאילת שהים לא מזוהם את יכולה לצלול בלי המשקפת, ולא תרגישי שהעיניים שלך הולכות למות (למרות המלח שיש במים)
    ברור שעדיף לצלול עם משקפת (ומלמדים אותך להחזיר אותה ולהוציא ממנה את המים מתחת למים כמובן)

    אהבתי

    1. התלבטתי אם לעשות קורס כוכב 1+2, עדיין יש לי את האופציה והיא תשאר פתוחה גם בהמשך. זה רק עניין של כסף ועוד טיפה זמן,בנתיים החלטתי לראות עד כמה מתחברת לנושא לפני שאני מוציא עוד כמה מאות שקלים עליו. אם זה ירגיש לי טוב ומתאים, כנראה שאמשיך את הקורס עד לכוכב השני. נראה, כשנגיע לגשר – נחליט.

      אני לא יודעת כמה אוכל להוריד משקפת במים, אני אצלול עם עדשות מגע שבלעדיהן אני לא רואה ממטר. ואם אוריד משקפת, העדשת יכולות ללכת לאיבוד.

      אהבתי

  8. הייתי ממליצה לך לעשות כוכב 1+2 (גם ככה הכוכב השני זה רק עוד 2 ימים) ככה גם לא תהיי מוגבלת בעומקים + צלילת לילה זו אחת החוויות השוות
    ואם תוכלי לעשות באילת, בעיקר כי הרבה יותר כייף לצלול שם מאשר בים התיכון

    אהבתי

    1. כמו שכתבתי בתוגיבה למעלה, אני בהחלט אשקול את זה תוך כדי הקורס ואראה אם אני רוצה. בכל מקרה יש את הגמל שמתלהב מאד מזה שאני מתכננת לעשות קורס והוא יותר מרוצה ללוות אותי בצלילות ולעזור לי להתקדם. לו יש שהמון נסיון והוא ברמה של מדריך צלילה, הוא למעשה מלווה קבוצות היום, כך שבהחלט יכול להיות שאעשה כוכב שני ישר בהמשך לקורס הראשון.

      אהבתי

  9. עמדת בזה בגבורה מדהימה, לא נתת לזה להפיל את מצב הרוח ועוד יצאת מזה עם חיוך.
    זה אחד מימי הולדת הכי טובים ששמעתי עליהם.
    כל הכבוד לך, ומזל טוב!

    אהבתי

    1. הכל עניין של החלטה, מאיזו זוית רוצים להתסכל על מה שקורה. התגובה הראשונה שלי היתה התבאסות מאסיבית מזה שאני לא יכולה לעשות מה שתכננתי בצורה ובקצב שתכננתי. אבל מהר מאד הבנתי שזו עובדה נתונה ולכן אפשר או להתבאס ולחרב את יום ההולדת, או להסתכל על הצד החיובי של הדברים.

      בסך הכל , הכל יוצא לטובה , היה לי זמן לעשות המון דברים אחרים ויום ההולדת באמת היה מעולה, תודה 

      אהבתי

  10. בטח לא החפשה שתכננת אבל יש לך הספק ומה שעשית, בלי קשר לצלילה, חשוב לבצע מעל גיל מסויים במיוחד כשלא עושים פעילות גופנית בצורה רציפה. אני רואה את זה כהצלחה שתביא אותך להצלחה אחרת של שיעורי הצלילה, רק אל תצללי לאדישות ותמשיכי לצוף ולעשות דברים למענך.

    אהבתי

    1. אני בהחלט מסכלת על זה ככה, הרווחתי את הבדיקות האלה, שא הייתי עושה כנראה בשום הזדמנות אחרת, והבטחתי לעצמי סיכוי יותר טוב להגיע במצב פיזי טוב ותקין ומתאים לצלילות.
      ברגע שאקבל את האישור של רופאת הצלילה אקבע מועד להתחלת הקורס, אני ממש לאמתכוונת לתת לזה להתמסמס

      אהבתי

  11. איזו מהממת את! גם תכננת לך חופשה באמת יוצאת דופן ומיוחדת (ומבינה לגמרי את הרצון לשמור זאת בסוד עד להשלמה) וגם "חישבת מסלול מחדש" ממש בזריזות ברגע שהבנת שיש כמה מכשולים או יותר נכון משימות להשלים לפני ביצוע המטרה עצמה – ועשית זאת בצורה כל כך אלגנטית! 
    וגם הספקת לתמוך בחמותך סביב הניתוח של חמך (מאחלת החלמה מלאה ובריאות שלמה), וגם נפגשת עם חברות…..נשמע לי שבכל זאת יצאה יופי של חופשה. 
    מחכה לשמוע על מסיבת יום ההולדת, על שיחת יום ההולדת עם הגמל, על ההכנות ליום ההולדת…..וכל השאר 

    אהבתי

    1. חמי עבר את הניתוח בשלום ולשמחתי יכולתי לעזור היום ולנסוע לבקר אותו ולהחזיר את חמותי הביתה, אחרי שהיתה ארבעה ימים סביב בית החולים ולנה אצל בתה. בדרך עצרתי בכביש שש וקניתי לה קפה ושוקולד שהיא בחרה. המבט שהיה לה על הפנים בלגימת הקפה הראשונה, היה שווה את כל הנסיעה.
      אחר כך נתתי לה מפטה הכבד שהכנתי לארוחת היומולדת, כי היא אוהבת אותו במיוחד. איזו הרגשה טובה וממלאת.
      וקורס הצלילה, מחר אני מקווה שקבל את האישור ולהכניס להילוך את התאמת הזמנים שלי לאפשרויות של מועדון הצלילה.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s