משתדלת

החלטתי לקחת חופש, ואפילו קבעתי תאריך.

יתרה על כן, הודעתי בקלב"וש שבשבוע הזה אני בחופש. (הלכתי רחוק, לקחתי שבוע שלם)

משהו משהו אני. גאווה לאנושות.

 

החלטתי גם שבשבוע הזה אני עושה משהו, כדי שלא יתמסמס השבוע בלא לעשות כלום.

(אני לגמרי יכולה לצפות באופן מרתוני בסדרה התורנית שלי ולכלות ככה ימים שלמים, אני יודעת, עשיתי את זה)

אז החלטתי מה אני רוצה לעשות, זה יקח לי את כל השבוע, רוב היום, בכל יום.

זה גם יעלה כסף שאין לי עכשיו, אבל לא אכפת לי. הפעם.

אפשר כמעט בכל מקום, אבל זה דורש נסיעה של שעה ומשהו לכל כיוון, יאללה בסדר, אני בחופש ואני אעשה דברים בזמן שלי ובכייף שלי.

אפילו מצאתי מי שיעשה איתי, שלא אהיה לבד, וקצת הצטערתי, כי קצת רציתי להיות לבד לבד. מייד אחרי שהתרגלתי לרעיון היחד, קיבלתי הודעה על ביטול, ושוב נשארתי לבד, שמחתי.

התקשרתי, ביררתי מחירים, שעות פעילות, מספר מפגשים, כל מה שצריך.

 

ואז באה חמותי ואמרה שבשבוע הזה המדובר, ינתחו את חמי ושהיא מפחדת לראות אותו לבד אחרי הניתוח בפעם הראשונה…

אנשים מתכננים תוכניות.

 

התקשרתי שוב וביררתי אם אוכל להשלים ביום אחר את היום החסר.

אמרו לי שכן, אין שום בעיה.

אני אעשה את זה, אני אעשה את זה.

לא לוותר ולא לתת לדברים להתמסמס.

כך או אחרת אצליח להתחיל ולסיים ואז גם אבוא לספר מה היה.

 

 

34 תגובות בנושא “משתדלת

    1. הלוואי שהיה לי הבטחון שלך
      זה היה פוסט עידוד לעצמי וגם סוג של התחייבות פומבית שיהיה לי קשה לסגת ממנה, אני מקווה.

      אהבתי

      1. תחשבי על זה ככה – החלטת ואז הכניסו לך מקל בגלגלים.
        יכולת לומר "הגורל רצה, לא יצא" ולצאת מזה חלק. אבל התעקשת, שאלת, ובכל זאת הבעת נכונות.

        אני מאמינה בך. ומאמינה שגם את עוד תאמיני בעצמך.

        אהבתי

      2. בלהתעקש אני טובה, ופה כבר ויתרתי למעשה, אמרתי לעצמי, שיותר חשוב להיות עם חמי וחמותי ביום הקשה של הניתוח שכולנו חוששים ממנו.
        אחר כך שאלתי את עצמי מה אעשה בשאר השבוע ושוב חזרתי לנקודה של – השבוע ימרח לי על כלום ואחר כך אהיה מתוסכלת מזה.
        ואז שאלתי את עצמי אם אני באמת רוצה לוותר, והחלטתי שלא. לוותר אפשר תמיד, אבל להמשיך אחרי שוויתרת זו כבר בעיה, אז עדיף להמשיך ולהשאיר את אופציית הויתור חצי פתוחה. אז מצאתי דרך לנסות לקיים בכל זאת את מה שאני רוצה

        אהבתי

  1. תעשי את זה. ברור.  מגיע לך.

    בתור קונטרול-פריק, תכנונים וביטולים ותכנונים מחודשים כגון מה שתיארת מסוגלים להנחיל בי חרדה וסטרס נוראי. מקווה בשבילך שהשכלת לקבל את כל זה בנועם ולהבטיח לעצמך שתגשימי את התכנון המקורי.

    בהצלחה ורק בריאות לחמיך.

    אהבתי

    1. אני שואלת את עצמי מה חשוב, כי הרי מדובר משהו שאמור להנות אותי.
      אז חשוב לי לא למרוח שבוע חופש על כלום.
      זו נקודת המוצא. לאחר שהחלטתי שזה הכי חשוב לי ברגע זה (בכפוף למצבו של חמי בזמן אמת, כמובן) החלטתי למצוא דרך לעשות מה שרציתי למרות הסיכוי שישתנו דברים.
      אפשר להשלים את היום החסר בזמן אחר ויש גמישות של המקום. אז למה לא?
      במקרה הכי גרוע לא אשלים את מה שהתחלתי. לפחות אתחיל ואדע אם אני אוהבת את זה.

      אהבתי

      1. זה מעולה שמיקדת את זה והבהרת את המצב לאשורו עבורך.  אישית, גישה כזו נותנת לי דחיפה פנימית משמעותית. 

        אהבתי

    1. תודה, אני מקווה שיעבור בשלום את הניתוח. בגילו ובמצבו הבריאותי הדברים נעשים מסובכים יותר.
       
      אני אבוא לספר, אם יצליח וגם אם לא

      אהבתי

  2. כל הכבוד שלא ויתרת. ובין אם זה קשור לאדמה, מים או אוויר (אש לא נראה לי משום מה)  – תזכרי שהבטחת לספר איך היה.

    אהבתי

    1. יש לי עוד שלושה שבועות להתחבט ולהתלבט והמון מקום לסגת ולחזור בי.
      אני מקווה שאבוא לספר בשמחה איך היה – ולא, זה לא קשור לאש, אלא אם אתה מחשיב את היציאה מהמזגן.

      אהבתי

  3. רשמנו: הנה התחייבת פומבית. מצפים לשוע איך היה. ושמחה שהניתוח לא ביטל הכל. תמיד יש אפשרויות. ואולי דווקא הלבד יאפשר לך למצוא חברים חדשים (רק אם ממש תרצי). 

    אהבתי

    1. אני עוד לא יודעת איך יתפתחו הענינים הנוגעים לניתוח ומקווה שלא יעצרו אותי מלהצליח. אבל כך או אחרת, אחר כך אספר איך היה.
      אני לא רוצה חברים חדשים. אני רוצה לבד לבד, בעיקר להצליח לבד, לחברים חדשים או ישנים יהיה מקום אחר כך, אם בכלל

      אהבתי

  4. מעולה! מעולה! מעולה!
    מגיע לך קצת חופש
    במיוחד אחרי שנה של המון עבודה ולימודים של התואר השני
    למעשה מאז שאני קוראת פה אני לא זוכרת שסיפרת שלקחת חופש
    אז באמת שהגיע הזמן
    בטוחה שתהני!

    אהבתי

    1. לקחת חופש זו די נקודת חולשה שלי. הנסיעה האחרונה שלי לחופש היתה ב2012 נדמה לי , כשנסעתי עם יוגה לאיטליה. מעבר לזה לא ממש לקחתי יותר מיום פה ויום שם, בעיקר כשהיו לי סידורים או דברים אחרים.
      יש לי המון ימי חופש צבורים, הגעתי לשלב הזה שהם כבר נמחקים לי כל שנה.
      בעקרון אני יכולה לצאת לחופש של חודשיים ועדיין ישארו לי ימים…

      אהבתי

      1. במקום העבודה שלי ניתן לצבור ימי חופש עד למספר מסויים ואחר כך הם פשוט נמחקים. מאחר ומדובר בחברה גדולה מאד, עם ועד עובדים חזק והכל, זה כנראה חוקי.
        ובעובדה שלא ממש לקחתי חופש של יותר מיום יומיים בשנים האחרונות, אני יכולה להאשים בעיקר את עצמי. אמנם אף פעם לא דואגים לי להחלפה, אבל אני יכולה להשתיק את מצפוניות היתר שלי, בדיוק כמו שעושים אחרים.

        אהבתי

      2. 1. זה חוקי. 
        יחד עם זאת, אם תתעקשי לצאת לחופשה – הם יאשרו לך. גם זו זכותך החוקית.

        2. במקור בכלל לא התייחסתי לאספקט הזה, של הבירוקרטיה ושל החוקיות. 
        התייחסתי לכך, שאת יכולה להאשים רק את עצמך ואת "מצפוניות היתר" שלך. האחרים אינם דוגמה לכלום, ומצפוניות היתר רק פוגעת בך. את זקוקה לחופשה – גם אם נדמה לך שלא. גם אם העבודה מאד חשובה. גם אם לא מביאים לך מחליף. גם את מפחדת מסתם זמן פנוי.
        חופשה חשובה לכולם. גם לך.

        אהבתי

      3. מבחינת מקום העבודה שלי, רצוי ומומלץ שאקח יום יומיים בחודש ולא ברצף. כמובן שזה לא דומה לחופש של מספר ימים רצופים. בכל מקרה לא חיכיתי לאישור, הודעתי על תאריכים והשארתי להם לשבור את הראש.

        אין ספק שמצפוניות היתר פוגעת רק בי, בתי הקברות מלאים באנשים שאין להם תחליף, ואני לא משלה את עצמי – העולם ימשיך להסתובב גם אם לא אגיע שבוע לעבודה. וכיוון ששכנעתי את עצמי כל כך יפה, אני לוקחת חופש, כאמור.
        בתקווה שאתמיד בכך.

        תודה.

        אהבתי

  5. WOOHOO
    איזה יופי! 
    ובינתיים גם לא ניצלת את התירוצים שהיקום הציע לך כדי לבטל
    יש לי הרגשה שזה סימן שאכן תעשי את מה שתכננת
    מתרגשת בשבילך
    ושולחת אנרגיות ריפוי והחלמה לחמיך……..לא בטוח שיעזור אבל בטח שלא יזיק

    אהבתי

    1. היום דיברתי עם חמותי על התוכניות שלי ועל הכוונה שלי להגמיש אותן על מנת שאוכל להיות איתם ביום ניתוח והיא ביקשה שלא אשנה כלום ושאבוא יום אחרי או יומיים אחרי והיא תוכל להעזר בי ולחזור הביתה איתי (זו נסיעה ארוכה הביתה)

      אמרתי לה שאחרי שאדע מה הלו"ז שלי אוכל לדעת מה אעשה בשבוע הזה. היא לא שחררה אותי עד שלא הבטחתי לה שלא אשנה כלום… משהו האשה הזאת!

      אהבתי

      1. זכית עם החמות הזאת. 
        אני תמיד חושבת על זוגות שנפרדו או התגרשו, שלפעמים שואלים את עצמם "למה נכנסתי לזה בכלל?" או "בשביל מה הייתי צריך את זה?" עם כל הכאב והכעס והסבל….אבל בלי קשר לטיב הנישואים שלך עם האקס, נראה לי שזכית בחמות מדהימה. זו ברכה אמיתית בחיים. 

        אהבתי

      2. היא באמת משהו מיוחד, כנראה פיצוי על חלקים מהמשפחה הגרעינית שלי שאין לי קשר איתם. אמרתי לה שהיא יותר משפחה שלי מהרבה אנשים מהמשפחה ה"אמיתית" שלי. 

        אהבתי

  6. לא חשובה הסיבה, אדם חייב חופש. הכל יכול לחכות עד החזרה. זה באמת זמן לנוח ואפילו לרבוץ ככה סתם ולראות סדרות וגם לספור כוכבים. תעשי ותעשי ואל תוותרי.

    אהבתי

    1. חופש הוא הכרחי, הבעיה היא שמקום העבודה שלי דורש שאצא לחופש כל שנה, אבל לא דואגים לי להחלפה וקשה לי לעזוב ליותר מיום יומיים. בעיה שהיא כולה שלי, כי כידוע העולם לא יתמוטט אם לא אהיה בעבודה כמה ימים.
      אני צריכה לעבודה על עצמי בנושא זה.

      אהבתי

  7. איזה יופי! נשמע ממש מרגש. שבוע זה פרק זמן מצוין – מצד אחד קצר מספיק כדי להתמיד מבלי שיימאס  ומנגד – ארוך מספיק כדי לפתח תהליך משמעותי. 
    מערכת היחסים בינך לבין חמותך זה משהו! מעורר התפעלות (וגם קנאה)!

    אהבתי

    1. חמותי היא פיצוי על אמא שלי. 

      מישהו שאני עובדת איתו לוקחת שלוש פעמים בשנה שבועיים חופש, אני צריכה ללמוד ממנו, אבל נתחיל בקטן, שבוע זה גם יפה.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s