עוד קצת בעניני כלבים

מצד אחד הגור של הבת של הדביקה פשוט מתוק מדבש, אני מקבלת תמונות כמעט כל יום, בוואטס אפ מהדביקה, שזה אפילו יותר שווה מלקבל תמונות חמודות של חתולים.

ועוד יותר כייף לשמוע כמה שהוא מתוק וכמה שהם מאוהבים בו כולם.

(חוסר המיקוד, במקור)

 

מצד שני , הבת של סבתוש.

(גורתה היחידה) הומלטה בסמוך לפרידה מהגרוש וכחלק מהסדר הפרידה הוסכם שסבתוש נשארת אצלי והוא לוקח על עצמו את הגורה. הגורה דומה לסבתוש במבנה גופה הארוך וקצר הרגליים ובאופיה החששני.

למעשה לא היה לי קשר איתה מלבד פגישות בודדות אקראיות. ולכן היא נשארה בעיני הגורה הצעירה של סבתוש, למרות שהיא צעירה ממנה בכשנה וחצי ולכן בעצמה כבר לא כלבה צעירה.

עד שהגרוש הכיר את המטורללת שחיה איתו, הכלבה חיה בבית. אבל מיום שהמטורללת עברה לגור איתו, הכלבה הושלכה לגור בחוץ. עם או בלי מלונה, עם אוכל ומים, אבל בלי טיפת טיפול מעבר לזה ובטח בלי יחס ואהבה. סיפרו לי שהפכה לכלבה חששנית שונאת מגע שמתרחקת מכולם ולא רוצה שיתקרבו אליה ויגעו בה.

השבוע שמעתי שמצבה לא טוב. היא סובלת מכאבי תופת, הוטרינר איבחן פריצת דיסק. ומאחר וזו לא כלבה שמטפלים בה, הוחלט להרדים אותה. אבל גם להחלטה הזו לוקח זמן לצאת לפועל ומי שראה את הכלבה אמר שהיא רועדת מכאבים בכל פעם שמזיזים אותה, שהיא מכוסה בקרציות ונראית מוזנחת.

אני מקווה שיעשה איתה חסד ויחסכו ממנה הכאב והסבל שבהם היא שרויה, במהרה.

כי צריך לדעת גם לסיים יסורים.

 

מצד שלישי, מזל שהדביקה שולחת לי תמונות של הגור, כי הן ממש צרי לנשמה.

בדיוק מה שאני צריכה לראות בשביל להזכר שיש גם מי שניצל מחיי יסורים, רעב מחלות וכאב: