שבת כלבים

חוץ מהשתיים שלי, עשיתי בסופ"ש בייביסיטר לכלב נוסף, כך שהיתה לי בבית חבורה מתנשפת ומכשכשת של שלושה כלבים.

כיוון שמדבור בכלב שהכלבות כבר מכירות- הדוגמנית אוהבת-מקנאה וסבתוש סובלת בחריקת שיניים – לא דאגתי להשתלבות שלו בחבורה. הוא גם מכיר ואוהב אותי ונשמע לי, כך שלא דאגתי גם לזה.

 

שני דברים הטרידו אותי, מהפעמים הקודמות שבילה אצלי ידעתי שהוא נובח בלילה לא מעט, ולילות מעוטי  שינה הם לא כייף. ובנוסף ידעתי ששלושה כלבים יוצרים כבר להקה בעלת כוח וצריך לשמור עליהם בשבע עיניים.

הוא אכן נבח בלילה המון, והפריע לישון. אחרי זה עוד נכנס לחדר שלי בשש וחצי בבוקר, שזה אסור בתכלית האיסור, ליקק לי את כפות הרגליים ואת הפנים ונשם עלי בפרצוף מחייך, עד שקמתי להוציא אותו מהחדר ולתת לו ולכלבות לאכול.

 

הוא והכלבות אכן יצרו מייד להקה שהיתה מוכנה להטיל חתיתה על הסביבה והייתי צריכה לעשות הפרדת כוחות ולשים לב את מי אני מוציאה החוצה ומתי. הוא היה מוכן לנבוח על כל שטות, מה שהדליק את הדוגמנית לרוץ ולרדוף כל מה שהוא נובח עליו, והעיר את הסבתוש לנביחות אקראיות לכל כיוון, ליתר בטחון.

 

אבל חוץ מזה היה נחמד ומצחיק. הוא כלב עם אישיות כל כך מתוקה שאי אפשר לכעוס עליו.

 

באופן לא מתוכנן ולא קשור, ביום שישי התקשר אלי המהנדס ושאל אם אני רוצה לבוא לכלביה שעלה דיברנו בפעם האחרונה, לעזור להם לבחור כלב, כמו שדיברנו, מתנה ליום הולדת לבת של הדביקה.

אמרתי ש-בטח! וקבענו שהם יגידו לי מתי לצאת כדי שנפגש שם. בשבילי זו נסיעה ארוכה יותר מאשר בשבילם. מאיזו סיבה לא מובנת ממש התרגשתי ללכת לעזור להם לבחור כלב חדש. כמו התרגשות של לפני דייט.

 

למחרת, הם אמרו לי מתי הם יוצאים ותיאמנו כך שאגיע יחד איתם.

נפגשנו בכניסה וניסיתי להבין מה הם מחפשים. הם אמרו גור צעיר שיגדל לכלב בינוני עד גדול. הדביקה אמרה – עדיף את הכי מכוער שאף אחד אחר לא יקח. ובמקביל גם אמרה שהבת שלה והגור יבחרו זה את זו.

נכנסנו והלכנו בעקבות העובדת במקום, שהוליכה אותנו לאורך התאים.

בכל תא שניים- שולושה כלבים וכולם נובחים, מייללים, קופצים על דלת הכלוב, מכשכשים בזנב ומתחננים שאקח אותם. דוחפים את האף לפתח ידית הדלת, מנסים להגיע ולגעת, להריח, מתחננים.

ואני עוברת כלוב אחרי כלוב, רואה את העינים המתחננות האלה ורוצה לקחת את כולם. 

להציל אותם מחיי הכלוב האומללים, למלא להם את הכמיהה לאהבה ולהשתיכות.

מנגבת את העיניים, שולחת ליטוף ומבקשת סליחה. 

ממשיכה הלאה.

 

בסוף הגענו למכלאה שבה היו הגורים עם אמא שלהם, שלושה גורים, שניים לבנים ואחד חום מוקה.  האמא נשארה מאחור, פחדה להתקרב ונקרעה בין דאגה לגורים ובין הפחד. העובדת הביאה את הגורים, סגרה את השער והניחה לנו לבחור.

הדביקה ווהבת התלבטו בין שני הגורים הלבנים הזכר והנקבה, הדביקה המליצה לבתה לקחת את הזכר, כי הוא נראה יידידותי וסקרן יותר. הנקבה היתה חששנית יותר.

הם התמקדו בו ובזכר בצבע מוקה, אז הרמתי את הגורה הלבנה, וחיבקתי אותה, היא הניחה את הראש על הכתף שלי והיה לה ריח גורי מתוק ואנחות גוריות-תינוקיות. היא היתה כל כך מתוקה ומנחמת שמייד קראתי לה נחמה ונאבקתי ביני לביני ברצון הכמעט בלתי נשלט לקחת אותה איתי הביתה. מזכירה לעצמי שאני לא נמצאת בבית מספיק בשביל לגדל גור קטנטן כמוה, וששלושה כלבים זו להקה.

 

אחרי שהם החליטו לקחת את הגור הלבן, יצאנו החוצה, חולפים על פני הכלובים שוב בדרך החוצה. שוב רואים את העיניים המתחננות.

כלוב זה לא מקום לכלב.

ישבנו בחוץ וחיכינו לסיים את תהליך האימוץ, ופתאום הרגשתי שאם אשאר עוד רגע, אפרוץ בבכי או שאאמץ כלב, או חמישה. אז נפרדתי ונסעתי הביתה.

 

שם קיבלו את פני הכלבות והאורח, ריחרחו אותי מכף רגל ועד ראש, נרגשים מהריחות.

אמרתי להם שלא יעשו רושם, אפילו אני מריחה את הריח החזק של הכלביה והלכתי להתקלח ולהחליף בגדים.

אחר כך עשיתי לי קפה, התיישבתי על הרצפה ונתתי להם לבוא להמרח עלי, להתחנף והתלקק,

אתם לא מבינים איזה מזל יש לכם כולכם, אמרתי להם. יש לכם מזל ולי יש מזל.

לא מצליחה לדמיין את החיים שלי בלעדיכם.

45 תגובות בנושא “שבת כלבים

      1. שמח לעדכן אותך שאינטואיטיבית הגעתי לתובנה הזאת בגיל מאד צעיר ולכן העדפתי, מיד עם לידתי, לינוק מאמא ולא מאבא.
        למקרה שתחליטי לעבור צד, ממליץ לך על תימניות עסיסיות. לי זה עובד מצויין.

        אהבתי

  1. המסע לאורך הכלובים נשמע באמת קורע לב. כמו כל יצור חי, כלבים צריכים אהבה. ומי כמוהם נותנים אהבה, ללא תנאי. את צודקת שהכלבות שלך והאורח ברי מזל. 

    אהבתי

    1. ואנשים ממשיכים לא לעקר את הכלבים שלהם ולייצר גורים שממשיכים למלא את המכלאות, וזה עוד במקרה הטוב שבו הגיעו למקום שמאכיל אותם ומטפל בהם…

      הכאב העיקרי הוא שאי אפשר להציל את כולם.
      העובדת במקום אמרה שיש לה שישה כלבים בבית, אני מבינה את זה, אי אפשר לבוא לעבוד בכזה מקום ולא לרצות לקחת כלב הביתה כל יום.

      אהבתי

  2. אני תמיד חושבת לעצמי שאם אגיע לכלביה או חתוליה אני פשוט אתחיל לדמוע
    כי לאף חיה לא מגיע להיות בכלוב

    בעניין כלבים, בדר"כ מעדיפים לאמץ גורים ולא כלבים מבוגרים
    וזה מדהים אותי בכל פעם מחדש שאנשים חושבים שכלב בן 7-8 הוא כבר זקן!
    ואנשים זורקים כלבים כאלה בכלביות, גם כלבים גזעיים, לגורל מאוד אכזרי

    הכלבה של אחי וגיסתי שהייתה כלבת הרבעות, לקח להם יותר משנתיים לשקם אותה
    ועדיין יש לה כל מיני רגישויות, למשל יש רק סוג מסויים מאוד של אוכל שהיא אוכלת כמו שצריך (רק עכשיו היא עלתה למשקל 23 קילו, שלרועה גרמני זה כלום) והיא לא יכולה לאכול אוכל שהוא לא אוכל יבש של כלבים (אסור לתת לה פינוקים של אוכל רטוב).

    אהבתי

    1. זה ממש לא פשוט לבקר במקום כזה, אבל האופציה להתעלם ולעשות כאילו מקומות כאלה לא קיימים לא טובה יותר.. לכן עודדתי את המהנדס והדביקה ללכת לאמץ דווקא שם ולכן אני משתדלת להביא להם שמיכות בחורפים הקרים.

      כלבים בני 7-8 יכולים להיות זקנים, בעיקר הכלבים הגדולים. יש סוגי כלבים שתוחלת החיים שלהם היא 10-12 שנים ויש סוגים שאפילו פחות. סבתוש בת 16 ואני רואה את ההזדקנות בשנים האחרונות. בשישי בבוקר גיליתי ששוב עשתה פיפי על הרצפה ושכבה כך שפרוותה נרטבה, הייתי צריכה לרחוץ אותה ואת הבית, יש אנשים שלא מוכנים לזה. ברגע שהכלב מפסיק להיות בידור ומתחיל להיות מטלה, הם זורקים אותו. אם תסתכלי ביד 2 תראי שבולדוגים צרפתיים יש רק למסירה שם וכל הנמסרים – מבוגרים. זה עצוב.

      אהבתי

      1. האמת, אף פעם לא חשבתי על כלב או כל בעל חיים אחר, בתור בידור
        כשהייתי ילדה והיה לנו כלב (האמת כלבה ההורים שלי תמיד העדיפו נקבות) בבית, אז כל כלבה שהייתה לנו הייתה בת לוויה, חלק מהמשפחה שומרת עלינו ועל הבית
        טוב חוץ מכלבה אחת שכל כך אהבה אנשים שתמיד צחקנו על זה שאם יבואו גנבים היא תעזור להם לקחת מה שהם רוצים יחד עם קפיצות שמחה וליקוקים
        אף אחת לא אומנה להיות כלבת שמירה, זה פשוט בא להן באופן טבעי להגן על הבעלים

        אני מכירה אנשים שמאמצים סוגים מסויימים של כלבים, כי יש לזה קטע
        כמו למשל ידיד שלי שאימץ פקינז כי זה מה שהילדים שלו רצו
        רוצה לדעת כמה הילדים שלו מטפלים בכלב (הם לא, הוא מטפל בכלב)

        אהבתי

      2. התפיסה שלך ושלי לגבי משמעות ומהות הכלבים בחיים, הם לא מה שאנשים אחרים חושבים בהכרח ויעיד על כך הידיד עם הפקינז.
        אני חייבת לציין שלא נפלתי מהכיסא שלא הילדים מטפלים בכלב, זה הכי צפוי שיש, אני אפול מהכיסא ביום שיספרו לי על ילדים שמטפלים בכלב ולא ההורים.

        אהבתי

      3. אני מאמינה שלאמץ כלב חולה זה יכול להיות בעייתי אבל אם היה לי כלב מבוגר שמה לעשות הגיל עושה את שלו בחיים לא הייתי מעלה בדעתי לשים אותו בעמותה בגלל זה, הוא בן משפחה

        לאמץ כלב מבוגר ובריא, אני לא רואה שום בעיה עם זה
        להיפך זה אפילו יותר קל, כי הוא לרוב יהיה מחונך ומאולף וללא צריך להתעסק עם הדברים הקטנים והמעצבנים שמתעסקים איתם כשלוקחים גור צעיר הבייתה.

        כלב זה לא צעצוע, זה בעל חיים, ברגע שמאמצים הוא חלק מהמשפחה
        לעולם לא אבין אנשים שנוטשים בעלי חיים

        אהבתי

      4. הכלבה של הגרוש סובלת משיתוק של הרגליים האחוריות, כמו שהיה לסבתוש, איבחנו אצלה פריצת דיסק והגרוש וזוגתו חושבים להרדים אותה, בעיקר כי אין מי שיטפל בה ויתעסק איתה. הכלבה הזו היא בת של סבתוש. אני כל הזמן חושבת עליה בתור צעירה, אבל היא בסך הכל צעירה מסבתוש בשנה, ככה שגם היא זקנה כבר. ותנאי החיים שלה הרבה פחות טובים משל סבתוש.
        כלבה מסכנה.
        לפחות הם לא מתכוונים לנטוש אותה. במקרה שלה המתת חסד, תהיה באמת חסד

        אהבתי

    1. מזל גדול שלי ושלהן. וגם הכלב האורח הוא כלב כל כך מוצלח, עם הנביחות והכל, יש לו אישיות כובשת והורסת ופרצוף -למות. הוא כולו מלא באהבה שאי אפשר לא לחייך כשרואים אותו.
      לא מבינה איך אפשר לחיות בלי כלבים.

      אהבתי

    1. לא הפסקתי לדמוע שם, זה לא קל לראות את הכלבים האלה ולדעת שאת חוזרת הביתה והם נשארים בכלוב.
      הדבר היחיד הוא להבטיח לעצמך שאת הכלב הבא תקחי משם.

      אהבתי

      1. בדיוק הקריטריונים הנכונים…ראיתי באחד הפרסומים של אחת הכלביות האלה שיש זוג שבא לאמץ תמיד כלב זקן בשנותיו האחרונות.
        הם לוקחים הביתה קשיש, סועדים אותו עד שמת בשיבה טובה וחוזרים לקחת קשיש נוסף, כדי לחסוך מכלב זקנה קשה בכלוב.
        מלאכים, פשוט מלאכים.

        אהבתי

      2. לגמרי..כאב הלב שכרוך באבדן כלב הוא קשה ביותר, גם אני לא בטוחה שהייתי עומדת בזה, אבל לעומת זאת,ף הידיעה שנתת לכלב חיים מאושרים וטובים בזקנתו…דילמה קשה ביותר.

        אהבתי

  3. כל כך עצוב לחשוב על כל הכלבים האלה שמשוועים לקצת חום ואהבה. מבינה אותך שבא לך לאמץ את כולם, ומעריכה את העובדה שלא עשית זאת – למרות הדחף. את צודקת ששלושה כלבים זו כבר להקה ומעבר לקושי שלך להתנהל עם זה, יש גם קושי לכלבים עצמם. אבל מעולה ששכנעת את המהנדס והדביקה לקחת משם. את הכלבה הראשונה שלי (בארה"ב) לקחנו ממקום כזה. את השני (כבר בארץ אבל עדיין בילדות) לקחתי ממשפחה שאחרת היתה מוסרת למקום כזה. רק את האחרונה – שלי ושל T – קיבלנו מתנה לחתונה. ואחריה כבר לא יכולתי נפשית להתחיל מחדש עם עוד כלב. וחשבתי שלחתול אני לא איקשר רגשית. הא! 

    אהבתי

    1. הבוקר הדביקה שלחה לי אוסף תמונות של התינוק בבית החדש, עם הקולר הכחול הנוצץ, ישן בשלל תנוחות גוריות מתוקות. חמוווד שאין מילים, ומזור לנשמה.
       
      כל חיה שנכנסת הביתה, נקשרים אליה. אי אפשר אחרת.
      ובעיני, עם כל כאב הלב שכרוך בגידול כלבים, הם כל כך, כל כך שויים את זה.

      אהבתי

    1. כן, לא יודעת למה התרגשתי ככה. הבוקר קיבלתי אוסף תמונות של הגור הקטן בביתו החדש, מתוק כמו סוכריה מאושרת.
      נחת.

      אהבתי

      1. אני מקבלת עדכון תמונות יומי, ולראות אותו ישן על הגב, על הבת של הדביקה, זה תענוג אמיתי

        אהבתי

  4. אני זוכר את המקום של תנו לחיות לחיות ליד מקום מגורנו,בתי התנדבה שם כל שבת במשך שנתיים ובאמת יש רצון לקחת את כולם,בתקופה ההיא באמת היה לנו כלב אבל החווייה להיות שם היא לא חוייה קלה ולמי שיש בית חם כמו שלך לכלבות שלך צריך להודות לאל הכלבים על כך 🙂

    אהבתי

    1. קשה לי לדמיין חיים בלי כלב…
      למרות שהיו שנתיים כאלה בין המוות של הכלבה הראשונה שלי ועד שסבתוש הגיעה. בסך הכל מלבד השנתיים האלה, כל חיי הבוגרים (וחלקים נכבדים מילדותי) היה לי כלב. זה בטח מוזר בלי כלב
      אני מעריצה את המתנדבים והעובדים שמקדישים את חייהם להפוך את חיי הכלבים לטובים יותר.
       

      אהבתי

  5. הרגישות שלך יוצאת דופן ומחממת את הלב 
    אני לא אדם של חיות מחמד בעצמי. 3 ילדים הם מעל ומעבר ליכולות הטיפוח והטיפול המוגבלות שלי ובכ"ז, נכמר ליבי על הכלבלבים בכלובים ואפילו לשבריר של רגע חשבתי אולי לקחת אחד. ו… עבר.

    אהבתי

    1. כלבים זה משפחה, לא ממש חיות מחמד
      אבל עם כל כמה שאני רוצה שאנשים יגדלו כלבים בבית, אני רוצה שיעשו את זה כשהם מבינים את האחריות הכרוכה בטיפול בכלב ואת מה שנדרש מהם, על מנת שלא יזרקו את הכלב אחר כך, כמו שקורה כל כך הרבה פעמים.
      ואם את מרגישה שאת לא יכולה, אז עדיף שלא.
      ואם את רוצה להיטיב עם כלבים בלי לגדל כלב, תמיד אפשר לאמץ כלביה קרובה ולתרום לה כסף , מזון, שמיכות בחורף ועוד מליון דברים

      אהבתי

      1. בי נשבעתי שאני מקדימה את זמני, כשהייתי ילדה הייתה לנו חולדת מחמד, חולדה לבנה שניצלה ממעבדות האונברסיטה, אהבנו אותה אהבת נפש והיא חיה בחברותא מופלאה עם הכלב שהיה לנו אז.
        הן נחמדות לאללה 

        אהבתי

  6. את אוהבת כלבים אמיתית,  ויש בזה משהו מאוד נוגע ללב,  אפילו ללבי,  שלא מאוד מתעניינת בכלבים (אם כי הגורה ההיא שסיפרת עליה…  ובכן,  יכול להיות שגם אני הייתי מתעניינת בה).  הכלבות שלך הן באמת בנות מזל.  

    אהבתי

    1. הגורה הזו מצאה בית עוד באותו יום. אני חושדת שיש לזה קשר לכך שהבת של הדביקה אמרה לאנשים בכניסה שהאחות המתוקה של הגור שיש לה בידיים נמצאת בפנים ושהיא מתוקה כמוהו.
       
      תשמעי היו דברים מעולם, אנשים שלא אהבו כלבים גידלו כלב והבינו שחשבו שהם לא אוהבים כלבים, רק כי לא הכירו כלב מקרוב אף פעם, תשאלי את צופה מהצד…

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s