שומרי הסף

גם השבת הזו , כמו שבת לפני שבוע ושבת לפני שבועיים, נסעתי למשתלה הקרובה.

אחד המקומות החביבים עלי. 

סוג של ריפוי, להכנס לירוק הפורח העשיר, להסתובב ולבחור.

לאסוף לארגז, עציץ אחר עציץ, לדמיין את המקום המיועד להם בגינה ואיך הם יראו שם. ואיך יראו כשיגדלו עוד קצת.

 

למשתלה אני משתדלת לנסוע מוקדם, כשהיא נפתחת, בעיקר עם התחממות הקיץ, כי השילוב בין בלחות של המשתלה לחום בחוץ, הופך אותה לסוג של סאונה דביקה החוויה הופכת לפחות נעימה. מאחר והייתי לפני שבוע ושבועיים לא הייתי נוסעת סתם כך על דעת עצמי שוב, אבל כוח הצלה ביקשה שאבוא, ולא יכולתי להגיד לא.גם בילוי איתה וגם בילוי בצמחיה ירוקה ופורחת? מעל לכוח ההתנגדות שלי.

 

נסענו, נתקעו בפקקים. כן אני גרה באיזור שרק בשבתות קיציות יש בו פקקים, נהגי שבת ששכחו את חוקי הנהיגה הבסיסיים ועוצרים פתאום באמצע הכביש. מחליטים להסתובב בלי התרעה או איתות, עוצרים כדי לחשוב אם הם בכיוון הנכון וחוזרים לנסוע בלי להתחשב במשתמשי הדרך האחרים…מפחיד.

בסוף הגענו אל המנוחה והנחלה וחנינו בצל בחניית המשתלה.

 

הסתובבנו, בחרנו, פגשנו אנשים, התלבטנו ובסוף קנינו צמחים ועציצים.

 

בין שאר קניתי צמח שאמור לדחות יתושים, שיהיה פרטנר לזה שכבר קניתי לפני שבועיים, אם יש משהו שיכול להפחית כניסת יתושים לבית שלי, אני קונה בלי להסס. מה גם שהצמח יפה.

עכשיו העציצים שלהם מונחים בשני צידי הכניסה לבית שלי, שומרי סף:

 

בנוסף קניתי עציצי חימר פשוטים ומקסימים לקקטוסים ולסוקולנטים שדרו יחד בעציץ אחד ונעשה להם צפוף. הפרדתי אותם ועכשיו הם שורת המקהלה:

 

והרקפת שהתבלבלה והחליטה לפרוח בחום ששורר בחוץ. העובדת של המשתלה הציעה לי להפסיק להשקות אותה על מנת שתתייבש והפקעת תשמר לעוד שנה ולא תרקב, אבל מנסיוני, אם ממשיכים להשקות הן ממשיכות לצמוח כמו צמח רב שנתי . רובן לפחות.

 

ירוק בעיניים!