התלבטות ובסופה החלטה.

התלבטתי ארוכות ועמוקות אם לחדש את הקשר עם הגמל לצורך ברכת יום הולדת או להשאיר את הניתוק כמו שהוא.

 

מצד אחד, יש שלווה בשקט ובידיעה שאין קשר. אני לא סובלת מצער עמוק או געגועים קשים. ובסך הכל עבר זמן די ארוך ונשארתי בחיים, ואפילו יותר מזה.

מצד שני, זה יום הולדת ואי התייחסות אליו, יש לה משמעות, לפחות בעיני. סוג של סתימת גולל. ואני כן חושבת עליו מידי פעם, והוא כן חסר לי בהתלבטויות כמו איזה מקדחה לקנות, או בשיתוף של דברים שקורים בחיים, בעוד כמה דברים.

 

מצד אחד אין קשר מעשי.

מצד שני לא רבנו באופן מוצהר.

 

מצד אחד אני קצת מפחדת מההשלכות של יצירת קשר מחדש.

מצד שני אני באמת רוצה להגיד לו מזל טוב ולשמח אותו.

 

בסופו של דבר החלטתי לכתוב לו הודעת וואטסאפ ביום ההולדת ולקוות לטוב.

בדרך כלל בימי ההולדת שלו הייתי כותבת לו דבר ראשון בבוקר, שישמח כבר מהבוקר. כי גם אם אתה לא אוהב ימי הולדת, יש משהו מאד משמח בברכות ובתשומת הלב שאתה מקבל. ורציתי לחשוב שהברכה שלי משמחת אותו.

אבל הפעם לא שלחתי בבוקר, נסעתי לבקר את אבא שלי ומייד כשחזרתי הביתה הייתי עסוקה עם אורחים שבאו לבקר ונשארו יותר מהצפוי. כך שלמעשה התפניתי לכתוב את הברכה רק בתשע וחצי בערב. לפחות ברכה לסוף היום אם לא לתחילתו.

 

לאחר התלבטויות, כתיבה ומחיקה, ניסוח וניסוח מחדש, כתבתי לו מזל טוב ליום ההלדת ושאני מאחלת לו את כל הטוב שבעולם. וצרפתי את אייקון החיבה שלו ופרח.

לא קר ומרוחק מידי ולא קרוב ועשיר ברגש מידי.

 

אחר כך הנחתי את הטלפון בצד ושמתי לב שהלב שלב שלי פועם במהירות.

כן, כן, לא אדישה כמו שעושה את עצמי.

התשובה שלו כן משמעותית לי.

תשובה שהוא שלח כמה דקות אחר כך וכתב:

תודה תודה, כבר מתחיל טוב וצירף את אייקון החיבה שלי וחיוך.

 

על פניו חלופת הודעת רשמית ואפילו קרירה. אבל אני יודעת לקרוא אותו בהודעות, כמו שהוא אותי ויודעת שהוא שמח מאד לקבל ממני הודעה, כמו שאני שמחתי לקבל ממנו תשובה שמחה.

 

מאז לא נוצר קשר, לא מצידי ולא מצידו.

וזה בסך הכל בסדר.

למרות ששוב הוא מעסיק את מחשבותי יותר ממה שהעסיק בחודשים האחרונים.

אבל זה היה רק צפוי, לא?

 

 

33 תגובות בנושא “התלבטות ובסופה החלטה.

  1. הכדור במגרש שלו, אם כי אני באמת תוהה מה תעשי אם יבחר לחדש את המשחק. האם תוציאי לו כרטיס אדום? האם תגדירי את הכללים מחדש? או האם תמשיכו מאותה נקודה כאילו כלום, ותסתכני בכך שהכל יחזור על עצמו?

    אהבתי

    1. שאלות ה- מה אם? – הן בדיוק השאלות שנחסכו ממני בחודשים האחרונים ותרמו, בהעדרן, תרומה גדולה ביותר לשקט ולשלווה.
      וכן, הן בהחלט עלו והיוו חלק גדול מההתלבטות אם לשלוח לו את ההודעה ולפתוח את הדלת הזו.
       
      אין לי תשובות חד משמעיות, למעשה אין לי תשובות בכלל. אבל החלטתי לנסות לא להעסק עם זה, אלא אם יעלה הצורך. ובנתיים הוא לא עולה…

      אהבתי

  2. הדבר החשוב הוא שאת שלמה עם מה שכתבת והמענה שקיבלת.
    זה בעצם מעיד דבר חיובי, לדעתי, שאין פה כוונה רעה או כעס, שכל אחד מכם בחייו ואולי את לא מצפה ממנו ליותר. שזה מצוין, כי הדבר הכי חשוב הוא שאת תהיי שלמה עם העניינים.

    אני מכירה מספיק נשים שהיו מתעצבנות שהוא לא כותב יותר, או מתבאסות שהוא לא ניצל את ההזדמנות להתכתב יותר… זו מלכודת שאנחנו טומנות לעצמנו ללא שום תועלת. אבל כתבת, ענה, ואת חושבת עליו קצת יותר ומגדירה את המצב כ’סך הכל בסדר’. אז זה טוב, לא?

    אהבתי

    1. אני חושבת שהשגתי את המטרה שלי בשלמותה, בשליחת ההודעה – שימחתי אותו ביום ההולדת (מצווה שאין למעלה ממנה, אם את שואלת אותי) שימחתי את עצמי וסימנתי לו שאני לא ברוגז ושיעשה עם זה מה שהוא רוצה.
      אני משלמת מחיר של מחשבות שנחסכו ממני בחודשים האחרונים, אבל הכל עובר. ואם לא מגרדים עקיצה מספיק זמן, היא נעלמת.
       
      אין טעם לכעוס עליו בגלל ציפיות שלי, בעיקר אם לא הבהרתי לו מה הן הצפיות שלי. ודי עברתי איתו את השלב הזה של לכעוס עליו שהוא לא מה שאני רוצה שהוא יהיה.

      אהבתי

  3. וואו, חתיכת התלבטות זו היתה. וההחלטה שבסופה לא היתה מובנת מאליה, מבחינתי לפחות. ויצאת גדולה. לדעתי. וגם הוא יצא בסדר עם זה שהוא ענה, מצד אחד בצורה נחמדה, ומצד שני בלי לרמוז שיהיה המשך או להטעות אותך בצורה כלשהי.
    חבל לי שהוא נעלם לך ככה בלי "שיחה" אבל תכל’ס כמה אנשים באמת מקיימים "שיחה" כמו שצריך? 
    חבל לי גם (אבל מובן לגמרי) שהוא חסר לך…. ושעכשיו את חושבת עליו יותר…אבל כן, זה היה צפוי. שנים לא מעטות הייתם במערכת היחסים הזאת, שהתאימה לשניכם אבל גם לא לגמרי….מעניין מה יהיה בהמשך, אם יהיה….מאחלת ללב שלך שקט ושלווה…ומתישהו גם אהבה 

    אהבתי

    1. הנטיה הברורה והמובהקת שלי היתה לכתוב את ההודעה, רק חששתי מההשלכות לגבי התחושות שלי אחריה.
       
      הוא לא נעלם לי, זה היה משהו מאד דו צדדי.ואתיודעת מה, אפשר אפילו להגיד שאני זו שנעלמה לו, כי אני הייתי "אחראית" על רוב שמירת הקשר ופתאום הפסקתי.
      ושיחה, זה דבר כל כך סופי ודרמטי. לא היה לי צורך בסיום דרמטי, או סיום כלשהו, היה נוח לי עם ההתפוגגות האיטית.
       
      הוא חסר לי במקומות בהם הייתי חולקת איתו. נורא רציתי לספר לו על סבתוש ותלאות הפציעה שלה, על ההצטיינות בתואר השני, להתלבט איתו לגבי המקדחה ושאלות נוספות שעלו בנוגע לבית. ומידי פעם דוקר לי הצורך לדעת מה שלומו.
      אין לי מושג מה יהיה בעתיד. אבל לפחות עכשיו נקבע והוברר שאנחנו לא ברוגז וזה המון.

      אהבתי

  4. אם את מצליחה לא להיות בקשר איתו חודש חודשיים, הפרספקטיבה תשתנה ותוכלי לגשת לעניין מתוך הבנות חדשות. מחזקת אותך בהחלטתך לא ליצור קשר עם כל מי שלוקח ומתיש יותר מאשר נותן ומעשיר.

    אהבתי

    1. טוב הלכתי אחורה וראיתי את הוואטסאפ שהיה הקש ששבר.
      אין ספק שאת מנסה כבר זמן רב (!) להפוך את הקשר שלכם למשהו שהוא לא רוצה או יכול (לא באמת משנה איזה מהם) :
      קרוב, מחוייב, חם, הדדי. 

      זה לא הולך ואפשר להמשיך הלאה. או שתנסי להבין עמוק עמוק למה לך להתקע דווקא אצל מי שלא מתאים לך וגם לא משתנה.

      כל זאת אני אומרת מתוך הזדהות עם הנטיה הזו שלך. אני כמוך. אבל על אפי ועל חמתי אני מתעקשת שזה לא יהיה סוף הסיפור. אני רוצה קשר קרוב, מחוייב, חם והדדי!!!!

      אהבתי

      1. אני לא בטוחה שזה מדויק להגיד שרציתי להפוך את הקשר שלנו למחוייב, או לקרוב יותר, או אפילו חם יותר. בהחלט אהבתי את הקשר כמו שהיה . נושא ההדדיות בהחלט היה הבעיה הגדולה, ובסופו של דבר גם הקש ששבר את גבי.

        הוא התאים לי מהמון בחינות, ששתיים מהן הן המחוייבות הלא מלאה והזוגיות הלא טוטאלית. נשארתי איתו כל הזמן שהטוב עלה על הרע, ועזבתי ברגע שהמאן השתנה.

        אהבתי

      1. מה שטליק אמר.

        כל פרידה משאירה אחריה רגישויות, לא משנה מי התחיל ומי גמר, למה ואיך.  נראה שאת מצליחה לתת לעצמך לנהל אותן במקום שהן ינהלו אותך. זה לא דבר קטן.

        אהבתי

      2. מה? גם אתה לא מחובבי הגמל??
         
        אני חושבת שעשליתי על הנוסחה הסודית: לשמר מערכת יחסים עד שהיא ממצה את עצמה לבד
         
         

        אהבתי

    1. בהחלט יכול להיות שהוא מיצה את הקשר עוד קודם ונשאר שם מכוח האינרציה, או מכוח הלא נעים. והוא מודה לי השכם והערב על הצעד שעשיתי. 
      לגמרי הגיוני ואפשרי.

      אהבתי

  5. המממ.. ואני כבר התחלתי לקוות.  הילדה שבי מצפה לאיזה פתרון שיסדר הכול ויספק הסבר טוב לשתיקה שהיתה.  אבל,  ובכן,  אני כבר לא ילדה,  וכנראה שגם את לא.  ואף על פי כן… 

    אהבתי

  6. טוב ששלחת את ההודעה, ועוד יותר טוב שהוא ענה מה שענה.
    כשקראתי, הלב שלי דהר יחד עם שלך. 
    הרבה פעמים, לא רק בהקשרים רומנטיים, שולחים הודעה למישהו שהקשר איתו לא ברור ולפעמים התשובה מביאה איתה הקלה גדולה. 
    את חושבת שזהו? או שמתישהו תרצי לחזור ולשתף אותו בדברים שהוא היה חלק מהם, כידיד או יותר מכך?

    אהבתי

    1. חסרה לי החברות איתו. חסרות לי השיחות, ההתיעצויות ופיסות הזמן שחלקנו יחד.
      אחרי הכל הקשר ביננו נמשך לא מעט שנים במתכונתו האחרונה והוא תפס מקום וזמן בחיי. לכן אני לא פוסלת על הסף ואפילו מקווה שנוכל להיות חברים כך או אחרת. אני לא ממהרת לוותר על חברים. ויש לי תחושה שעל מנת שאפשר יהיה לחזור אותי לקשר כלשהו מתישהו, הניתוק הזה מחויב המציאות. סוג של ניקוי לפני שיהיה אפשר לחשוב על אפשרות למשהו חדש-אחר.

      אהבתי

  7. ואוו…. קשר עם  הגמל… אחרי כל הזמן הזה

    אני חושבת שזה טוב שכתבת לו – כי היה לך צורך
    וגם היה לך צורך לדעת שהוא יגיב ומה הוא יגיב

    לדעתי עכשיו הכדור במגרש שלו
    את יצרת את הקשר הראשוני אחרי לא מעט חודשים של ניתוק

    ואנחנו נשים, גברים שיקרים לנו, תמיד יעסיקו לנו את הראש (האמת שלא רק גברים, בכלל אנשים, גברים או נשים שיקרים לנו יעסיקו לנו את הראש)

    אהבתי

    1. אני מאמינה שגם גברים עסוקים במחשבות על היקרים להם.
      אולי יש להם יכולת יותר טובה להדחיק ולשים בצד, אבל זה מתנקם בהם אחרי כך בהתקפי לב ואולקוסים, ככה שאולי עדיף להיות אשה ולהדחיק פחות…
       
       

      אהבתי

  8. חחח.. אז הגמל מזל תאמים!?  
    התמונה די ברורה, בכל אופן. היה טוב וטוב שהיה. לא שרבתם או משהו. פשוט נגמר, ורק הסימפטיה ההדדית נשארה. וגם זה משהו. 

    ועכשיו הלאה. 

    אהבתי

    1. אין לי מושג, בחיים לא בדקתי את נושא המזל שלו… או קיי, עכשיו בדקתי וכן. אתה מאמין בשטויות האלה???
       
      לסיים בטוב זה לא מעט.

      אהבתי

  9. זה בהחלט צפוי שברגע שנוצרת תקשורת זה יעלה רגשות ישנים כי זה מזכיר תבניות שהיו. אבל ככל שיעבור הזמן זה יעבור יותר ויותר לזכרונות. בעיקר אם זה מה שאת מעדיפה שיקרה… אבל נשמע שאת במקום טוב יותר עכשיו.

    אהבתי

    1. כמו גמילה מסגריות, לאט לאט מתנתקים ההקשרים בין הרגלים או פעילויות מסויימות למושא הגמילה, זה הולך והופך קל יותר עם הזמן.
       
      אני מעדיפה בעיקר שיהיה לי טוב, כך או אחרת

      אהבתי

  10. פועה, פועה, את כל כך אינטיליגנטית, כל כך מוכשרת, כל כך חכמה וכל כך שנונה, אך לבסוף האגו הכניע גם אותך. 
    היה לך הרבה, אך את רצית יותר. ברוכה הבאה אל הסטטיסטיקה.

    ולא, הזמן איננו ממש מרפא, הוא אכן מקהה את הכאב ומגליד את הפצע, אך במקביל מעמיק את זכרון ההחמצה, שנה אחר שנה.
    אז מי מכם יביס את האגו וימצמץ ראשון?
    מזל שיש ימי הולדת…

    אהבתי

  11. עצם המחשבות אומר שעדיין יש משהו שם באחד מפינות חדרי הלב, וזה בסדר גמור בטח אם לא הייתה מריבה או דברים יותר נוראיים. טבעי וברור. ומניסיון שלי דברים שטוב לך איתם, לא נשכחים לעולם ולא רק בזוגיות אלא בכלל.
    עשית צעד שעשה לך טוב והתגובה מהצד השני הייתה יפה ואין כמו לשמח אדם ביום ההולדת שלו. יש כאלו שאומרים שזה עוד יום ואחרים שטוענים שהם לא חוגגים ולא אוהבים מסיבות. אבל זה אולי היום הכי מיוחד בחייו של כל אחד, זה היום שבו הוא עשה הכרה עם העולם, אז למה לא לחגוג ואפילו בהודעה נחמדה?

    אהבתי

    1. אחרי שנמצאים בקשר עם מישהו במשך כל כך הרבה שנים, נשארות גם עקבות שלו בצד השני. יש זכורונות משותפים, דברים יחודיים לקשר, הקשרים שונים שצצים פתאום. וזה בסדר, כל עוד זה לא מלווה בצער או בכאב.
      אין צורך לשכנע אותי, יום הולדת זה משהו מיוחד בעיני.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s