יום מלא אנרגיות

נראה לי שאני בדרך לצאת מהמחלה הזו.

הכל כבר פחות כואב לי והיום קמתי כמעט רעננה.

הזמנתי את יוגה למשתלה מבעוד מועד, כדי שתהיה לי סיבה לצאת מהמיטה לפני ארבע אחר הצהריים (לא שאז יש לי סיבה טובה, פשוט מתחיל להיות לי לא נעים מעצמי שעוד לא הזזתי את עצמי) יוגה מצידה השוותה והעלתה והוסיפה קפה. לכן אני קבעתי, אם קפה אז שמישהו אחר יכין לנו.

וכך קרה שבתשע וחצי בבוקר כבר הייתי אחרי מקלחת בוקר, ישובה בבית קפה עם יוגה, שותה קפה משובח ואוכלת כריך ומדברת ומקשיבה ומדברת.

 

אחר כך נסענו למשתלה וקניתי יותר פרחי עונה ממה שיש לי מקום לשים אותם. פחות או יותר. אבל הם היו כל כך יפים ומקסימים. לא עומדת בזה.

קניתי גם כמה קקטוסים חיזריים קטנים.

אני אוהבת אותם קטנים, את הצמחים.

יוגה אוהבת לקנות צמחים גדולים ויפים בנמצאים בשיאם, או לפחות במלוא תפארתם.

ואני אוהבת לראות אותם גדלים ומתפתחים, אני אוהבת את הפוטנציאל הגלום בהם. אני אוהבת את ההפתעות שהם לפעמים מפתיעים אותי.

בעיקר הקקטוסים החיזריים שלא דומים לשום צמח סביר, ושאין לי שום מושג לאיזה כיוון הם הולכים ואיך הם יראו.

ויש את הקקטוסונים הקטנטנים פצפונים חמודים האלה שקונים בעציצון זעיר והם נראים כמו דוגמיות של קקטוס ואחר כך הם גדלים לגובה אדם בוגר פתאום, בלי שום אזהרה. הכי כייף ככה.

 

כשחזרתי הביתה מיהרתי לשתול את הפרחים החדשים בעציציהם, עוקרת ללא מורא את פרחי החורף שיבשו ומתו. נשארתי עם חמישה שתילים בלי עציצים מיועדים, אבל התגברתי על התקלה מהר מאד והשמשתי אדנית ותיקה בעזרת קצת אדמה והרבה מים.

מייד הגינה נראתה שמחה, עליזה וקורנת יותר.

 

מלאת מרץ עשיתי שתי מכונות כביסה, סדרתי את המטבח והמדיח אחרי הארוחה של אתמול והרגשתי יעילה עד מאד.

יכול להיות שמחר אשלם את מחיר הפעלתנות, אבל היום הרגשתי עם כוחות הרבה יותר ממה שהרגשתי בשבועות האחרונים.

 

בין לבין התחלתי לראות, באיחור אופנתי, פחות או יותר, את בית הקלפים.

ראיתי חמישה פרקים היום וזה בפני עצמו מעיד על דעתי על הסדרה. מאד מאד מרשימה ומרתקת.

וטוב שיש לי סדרה מוכנה לראות, כי אני מתנסה עכשיו במצב שאני לא רגילה להיות בו, אני רואה סדרה אחרת, פרק אחרי פרק, רק כשהוא יוצא וצריכה לחכות שבוע שלם בין אחד לשני. אני מתכוונת ל'אלים אמריקאים' על פי ספרו של ניל גיימן. סדרה מדהימה לחובבי הז'אנר הפנטסטי. הספר מצויין , גם אם דורש רקע והיכרות עם מיתולוגית של העמים השונים (תודה לאל, יש גוגל וויקיפדיה) והסדרה, צבעונית, סוחפת ומסחררת, מלאה באלימות ומין, אבל בשביל זה עברנו טירונות במשחקי הכס, לא?

 

לארוחת הערב של אתמול הכנתי, בין השאר, פולנטה מתירס טרי. קיבלתי תירס טרי מבושל ולא ידעתי מה לעשות איתו כי התבאסתי לחמם אותו לפני הגשה שוב, לכן החלטתי להכין פולנטה :

 

5 קלחי תירס טרי מבושל – לנסר את הגרעינים מהקלח ולהכניס למעבד מזון.

להוסיף כוס חלב ולטחון, אבל אל יותר מידי, שעדיין יהיה מרקם של גרעינים לחלק מהעיסה.

להכניס לסיר לחמם ולבשל חד כמה דקות ולהוסיף חמישים גרם חמאה.

לתבל בקלילות במלח ופלפל.

 

לטגן בצד במחבת, בצל אחד עד להזהבה , להוסיף חצי קופסת פטריות חתוכות ולטגן עד שהכל משחים מעט.

 

לפני ההגשה להוסיף את הבצל והפטריות למחית התירס החמה, לערבב היטב. להוסיף חצי כוס גבינת פרמז'ן, לערבב ולהגיש חם.

 

לא נשאר לי מה לצלם לכם מהמנה וזה אומר משהו…

 

במקום זה תמונה של קקטוסים חיזריים:

שיהיה שבוע טוב יותר ובריא יותר.

31 תגובות בנושא “יום מלא אנרגיות

  1. זה סוקולונטים, ביצ’. תקראי טוב טוב איזה תנאי שמש ותאורה הם צריכים, ובעיקר השקיה, שלא תהרגי אותם ביצ’. 

    אהבתי

    1. זה שאתה קורא להם סוקולנטים לא הופך אותם לפחות חיזריים. ואני אומרת לך שהם גדלים ומתפתחים אצלי בשמחה.
      את אלה בעציץ שבלול אני צריכה להפריד, קיבלתי את העציץ במתנה עם חמישה קקטוסים בפנים, לא פחות, והם גדלים כל כך יפה שאני צריכה להעביר ארבעה מהם לעציצים חדשים.
      איזה צמחים אתה מגדל שאתה כזה מבין גדול?

      אהבתי

  2. שבוע טוב יותר ובריא יותר, לכל הדעות. עם דגש מיוחד על היותר. את נשמעת (נקראת) הרבה יותר טוב, ורק מלקרוא על הפעילות הענפה שלך בעציצים התעייפתי. האם את מכירה את גן הקקטוסים בעין גדי? אני מסכימה איתך שיש משהו מאוד שובה לב בפוטנציאל של צמחים, ולראות אותם צומחים זה קצת להשתתף בבריאה. 

    אהבתי

    1. להצליח להחזיק אותם חיים זה משמח, לראות אותם גדלים ומתפתחים זה אושר אמיתי, תחושה של יש שכר לעמל. התגמול הוא גדול ודי מהיר.

      בעין גדי הייתי פעם אחרונה באיזה טיול שנתי, כלומר די מזמן, ומה שאני זוכרת משם זה את היעלים שלא פחדו מאיתנו והתקרבו ממש קרוב.

      אהבתי

      1. לא מדובר על שמורת עין גדי, אלא על הקיבוץ. יש שם אחד שמטורף על קקטוסים (מצטערת ע"ז אם לא אימצתי את הטרמינולוגיה המדעית יותר), וגידל שם גן ענקי עם המון סוגים. 

        אהבתי

      2. האמת היא ששמעתי על גן הקקטוסים בעין גדי אבל לא ראיתי, כדאי אולי לחשוב על טיול לשם לפני שהמקום כולו קורס לתוך איזה בולען על.

        אהבתי

  3. את בהחלט נשמעת יותר טוב היום
    לא מבינה בקקטוסים
    אז אין לי מה להגיד לגביהם
    ולראות צמחים צומחים זה הכי כייף

    השבוע גיליתי שהבזיליקום הותיק שלי (שהוא חצי יבש) פתאום בעציץ שלו (באדמה) יוצאים עלעלים חדשים של… בזיליקום! (העיקר שאבא שלי אמר לי שהוא מת לגמרי ואפשר לזרוק אותו לפח ולקנות חדש, אגבף גם עליו יוצאים עלים חדשים)

    אהבתי

    1. קקטוסים הם צמחים חמודים בצורה לא רגילה. הם כל כך מוזרים שאי אפשר שלא לחבב אותם.

      בזיליקום זה צמח חזק למדי, ובאביב, שזה עכשיו, למרות שחם רצח, כל מי שיש בו רוח חיים מתחיל להתאושש.

      על אבא שלך צומחים עלעלים?

      אהבתי

      1. בזיליקום אוהב חום
        בחורף הוא ממש סובל מהקור והרוח

        ולא על אבא שלי לא צומחים עלעלים
        למרות שהוא מושבניק בכל רמ"ח איבריו

        אהבתי

      2. בחיי שמהמשפט בסוגריים חשבתי שאת אומרת שעל אבא שלך צומחים גם עלעלים

        אהבתי

    1. בסוף אתה תחבב את המתכונים, אתה תראה.

      הבנתי מתגובות בבלוגים אחרים שכתבת פה בעבר. הבלוג נכתב תחת השם הנוכחי?

      אהבתי

      1. לא, וכמו שכבר כתבתי, הוא לא היה בלוג בולט במיוחד ולדעתי מעטים זוכרים אותו, אם בכלל.

        אהבתי

    1. המשתלה זה סוג של בילוי שבת אצלנו, פעם בכמה זמן. בילוי אמיתי, ממש בריאות הנפש.
      אין הרבה דברים כל כך נעימים כמו להסתובב במשתלה ולהיות מוקפת בצמחים 

      אהבתי

    1. זה עציץ שבלול-חלזון, לא צפרדע 🙂 קיבלתי אותו כשסיימתי את העבודה בפנינה והוא מלא בחמישה קקטוסונים שמתחילים להיות גדולים מידי על העציץ.
       
      אני עובדת על זה

      אהבתי

  4. איזו הקלה לשמוע שבריאותך משתפרת והאנרגיה חוזרת. אל תגזימי בבת אחת בבקשה. הפולנטה (אחד המאכלים האהובים עלי) נשמעת מעולה, והצמחים מרהיבים. אמא שלי מתה על סוקולנטים (הם גם יפים בעיניה וגם כמובן דורשים הכי פחות טיפול). לגבי בית הקלפים – העונה השלישית מעצבנת, מקווה שתצלחי אותה כי ההמשך מעולה.

    אהבתי

    1. החיבה לקקטוסים התחילה אצלי בגלל שהם מצליחים לשרוד במקומות שרגישים מהם כושלים. אבל מאז הסתבר שאני גננית לא רעה ושיש עוד צמחים שמצליחים לשרוד אותי.
      בית הקלפים- רק התחלתי את העונה הראשונה, נראה, אני מאבדת סבלנות די מהר אם הסדרה מתברברת, אבל אם את נותנת התראה מראש, אדע להחזיק מעמד.
       
      יש עכשיו יומיים קצת יותר לחוצים שאחירהם אוכל לנוח יותר. אבל גם היום ההטבה נמשכת. אני מרוצה.

      אהבתי

  5. כמה כיף זה לחזור ולהיות פעילה ויעילה. נראה שזה גם המינון הנכון בין מה ש"צריך לעשות" לבין מה ש"כיף לעשות" 🙂
    לדעתך, יהיה אפשר להכין את הפולטנה גם עם תירס מקופסת שימורים? או שזה נידון לכישלון מראש? 🙂
    לאחרונה התחלתי להשריש סוקולנטים. אני מוצאת בשכונה / בגינה של מקום העבודה או האוניברסיטה סוקולנט יפה ומעניין, חותכת ממנו כמה "עלים", מייבשת את החתך היטב ואז נועצת באדמה רטובה ומשקה מדי פעם. הם גדלים לאט, אבל יפה 🙂

    אהבתי

    1. בשבת קל יותר לבחור בין הנדרש לרצוי. באמצע השבוע אפשר להשתדל
       
      נראה לי שתירס מקופסא קצת פחות מתאים, אבל במתכון כתבו בפירוש שאפשר להחליף בתירס קפוא בכמות של כוס-כוס וחצי.
       
      חצי מהגינה שלי זה יחורים והשרשות שמצאתי ולקחתי ברשות ממקומות אחרים. אבל כשאני מגיעה למשתלה ויש שם קקטוסונים מוזרים שלא ראיתי אף פעם בשום מקום, אני פשוט לא עומדת בזה. כמו זה בעציץ הלבן וזה שמאחוריו.
      הורסים את הבריאות, אלה.

      אהבתי

  6. יופי ! כל הפעילות הזאת נשמעת נהדר! וכשעושים דברים שאוהבים זה בכלל מקדם בריאות ומרחיק עייפות ובאסה וזה אחלה. תמשיכי ככה

    אהבתי

    1. היה נהדר, אין כמו לחזור לפעילות במרץ.
      רק שמיהרתי מידי וביומיים האחרונים אני מחוסלת, אבל יהיה בסדר, תיכף אתאושש שוב

      אהבתי

  7. הסוקלנטים חמודים ממש ולגבי הפולנטה, לא עדיף לרסק את הגרגירים עם החלב והחמאה, בסיר עם בלנדר סטיק ואח"כ שפוט לחמם באותו הסיר? (יש לי איזה עניין עם לצמצם כלים למינימום)
    בכל מקרה, המתכון נראה סוף.
    ינוסה בהקדם
    אני הולכת להחליף את החלב+חמאה, בשמנת מתוקה (כדי לצמצם לקטוז) 

    אהבתי

    1. לגמרי אפשרי לעשות הכל עם בלנדר מוט, אני לגמרי איתך בנושא צמצום השימוש בכלים ומניעת שטיפתם המיותרת אחר כך.
      ואני גם לגמרי איתך בנושא השמנת המתוקה, חשבתי על זה לפני ההכנה והחלטתי שאני חייבת לבדוק בפעמיים נפרדות אם יש משמעות לשימוש בחמאה בגלל הטעם החמאתי שלה שהולך מעולה עם תירס, או שזה פחות משמעותי בסופו של דבר.
      עוד לא ניסיתי עם שמנת, אבל החמאה מורגשת (לטובה) אם תכיני, תעדכני

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s