מה שהכי חסר לי

או אולי בעצם אחד הדברים שחסרים לי.

אבל כרגע זה הכי.

אז מה שהכי חסר לי בהעדרו של הגמל מחיי, זו בועת השקט וההתנתקות.

 

אחד מהיתרונות הגדולים של הקשר איתו היתה היכולת שלנו להתנתק מהחיים עצמם ולשהות לזמן קצר בתוך בועה שלא היתה קשורה בשום דבר לחיים הרגילים שלנו. בועה שלו ושלי וזהו. כאילו אף אחד אחר ביקום לא ממש היה קיים.

בשבילי זו היתה הדרך היחידה להפסיק לשמש בכל אחד מהתפקידים שיש לי בחיים. תפקידים שקשורים בעבודה , במשפחה, במחויבויות האין סופיות שמוצבות יום יום ושעה שעה.

זמן להוריד את כל המסכות ופשוט לנוח.

לא להיות חייבת לעשות כלום. רק לנוח וליהנות.

זה עבד מצויין עם הגמל. הצלחנו למצוא תמיד את הדרך הכי טובה לאטום בועה שתהנה את שנינו באותה מידה. 

מן זמן מחוץ לזמן. פסק זמן.

מקור לאגירת כוחות להמשך.

ועכשיו זה איננו.

 

אני מרגישה את המחסור יותר ויותר ככל שעוברים הימים והמצב בתחום העלום ממשיך להיות קשה ותובעני. (כמעט כתבתי מאתגר, אבל נדמה לי שעברתי את השלב הזה, עכשיו אני סתם מותשת על סף אבדן הכוחות) יש גלים של קושי וכל גל גבוה מאיים להטביע אותי.

הגוף שלי מגיב לקושי ואני כבר שבוע חולה. משתעלת כמו חולת שחפת ועייפה ומותשת ורוצה לבכות.

 

אני יודעת שבסוף המצב הקשה יגמר, יעבור, ישתנה, ישתפר. אבל עכשיו אני בתוכו. כבר כמעט חודשיים רצופים והמחיר הולך ונעשה כבד, בלי שום יכולת לעצור, להתאפס ולמלא מצברים.

ואני עייפה עייפה עייפה ורוצה לנוח.

33 תגובות בנושא “מה שהכי חסר לי

  1. שום אפשרות? נסיעה קצרצרה למקום קצת אחר? משהו? באמת נורא קשה. במצבים כאלה אני שורד על רגעים קטנטנים של שקיעה אל תוך עצמי – בדרך כלל מוסיקה עוזרת, אבל אני לא יודע אם הדרך הזו מתאימה למצב שאת נמצאת בו עכשיו. מאחל לך זמן לנשום ואור מהיר בקצה המנהרה.

    אהבתי

    1. לא יכולה לנסוע למקום אחר וגם אם הייתי נוסעת כנראה הייתי נשארת דואגת ומוטרדת, לא ממש מצליחה להתנתק ולנוח.

      אני קוראת הרבה עכשיו שזה סוג של מנוחה , אבל לא ממש התנתקות מלאה.

      אהבתי

      1. בשביל זה יש חברות טובות, אני ממילא ממעטת בהעמדת פנים.
         
        בשביל ליצור בועה דרושה אינטימיות, אתה יודע כמה זמן ועבודה לוקח ליצור אינטימיות עם אדם זר?
        אין לי את הכוחות להתחיל לעבוד על משהו כזה…

        אהבתי

  2. חיבוק. זה נשמע מאד קשה ואני מעריכה את הנחישות שלך גם בתוך התשישות הזאת. ממש מגיע לך שיהיו לך את הגבולות האלה, ונהדר שיש. תחזיקי מעמד!

    אהבתי

    1. באמת קשה, אבל אין לי ברירה, אני לא באמת יכולה לעזוב הכל ולהפסיק לעשות מה שאני חייבת לעשות. למרות שלפעמים ממש בא לי.

      אהבתי

    1. רציתי להגיד שמגיע שלב בחיים שפשוט אי אפשר להיות חלשים, כי אין ברירה וחייבים לתפקד ולעשות דברים שצריכים להעשות גם אם קשה.
      אבל אני מניחה שזה לא נכון עבור כולם באותה מידה.

      אהבתי

      1. תחושת יש או אין ברירה היא מאד אישית וסובייקטיבית ולא באמת קשורה למציאות , לדעתי.

        אהבתי

  3. גם אני פה עם חיבוק גדול וכוס תה וירטואלית, כי אני לא חושבת שאת זקוקה לעצות. חבל שהתחליף לבועת הגמל היא מחלה מטלטלת, אבל גם זה יעבור. את תמצאי את הבועה המתאימה לך, אחרי שתקופת הנאחס הזו תעבור. והיא תעבור, את יודעת. 
    (ובכל זאת התפלקה לי עצה קטנה: אחרי שתבריאי, מה בדבר איזה מסאג’ – זהירות, קלישאה – מפנק?)

    אהבתי

    1. אני לא בטוחה שיש עוד בועה כזו שאינה כרוכה באדם אחר ובללכת לאיבוד קצת בתוך היחד. ובוודאות אין לי שמץ של כוח לחשוב אפילו על חיפוש תחליף לגמל. אז אני לא יודעת אם אמצא תחליף בועה בקרוב או רחוק. מצד שני אנילא מאד אופטימית כרגע, אז אני לא דוגמא לכלום.
      אני לא אוהבת שעושים לי מסאז’ים בדרך כלל. אני צריכה להיות במצב נפשי רגוע ומקבל בצורה חריגה כדי ליהנות מזה.
      רק שיעבור כבר הנאחס, את זה אני לוקחת בשתי ידיים.

      אהבתי

  4. נראה לי שאת צריכה למצוא דרך ליצור בועה לעצמך

    לא קל להתמודד עם הדברים האלה
    במיוחד כשחולים והדבר היחיד שרוצים זה לדעת שיש שם מישהו שאכפת לו
    שולחת חיבוק עניק

    אהבתי

    1. יש אנשים שאכפת להם ממני, אבל זה לא מספיק, לא כרגע.
      יש פעמים בחיים שאכפתיות פשוט לא מספיקה.
       
      אבל היא עוזרת קצת. תודה.

      אהבתי

  5. למה עם הגמל זה היה אפשרי, אבל לבד זה לא?

    מניפה אמרה לי פעם שאם לא נותנים לגוף (ואני מוסיפה: גם לנפש) את ההפוגה שהוא מבקש, הוא לוקח את הזמן הזה בכוח, בדמות חולי. 
    שמרי על עצמך. 

    אהבתי

    1. יש משהו בדואליות שמאפשר יצירת בועה אחרת לגמרי מכל מה שאפשר לעשות לבד. אצלי, בכל אופן.
       
      לצערי, העובדה שאני חולה לא מאפשרת לי לנוח. אני פשוט ממשיכה ומרגישה ממש גרוע.

      אהבתי

  6. פועה אהובה שולחת לך גם אני חיבוק וירטואלי גדול וארוך ומנחם…
    מכירה היטב את פסקי הזמן האלה שהגוף תובע לעצמו בצורה של מחלה כאשר את לא קשובה לו (ולעצמך) ולא מצליחה למנן (מלשון מינון) את השקעות האנרגיה שלך באנשים ודברים שזקוקים לך, כך שזה בא על חשבונך. אני מבינה שהגמל איפשר בועות קטנות כאלה – למרות שגם איתו, שאר תחומי חייך תבעו את שלהם – אז כמו ששאלו כאן, גם אני שואלת – מה זה היה בדיוק שאיפשר לך לאפשר לעצמך את ההתכנסות הרגעית הזאת בבועה איתו? כי ברור לי שזה לא היה הוא. זו היית את שהרשית לעצמך…משהו….כשהיית איתו. ואני לא בטוחה שזה חייב להיות בן זוג…..אבל המחלה הזאת מזכירה לך שאת חייבת פסקי זמן, מילוי מצברים, הפוגות…..מקווה שתמצאי דרך אחרת לעצמך. עוד חיבוק. 

    אהבתי

    1. מה איפשר לי את יצירת הבועה עם הגמל? אינטימיות, בטחון, יכולת התנתקות, אמון ומידי פעם גם גראס בכמות קטנה במסגרת של סביבה בטוחה ומוגנת. כמובן שאפשר להוסיף לזה את הסקס והרוגע שהוא מביא איתו.
       
      הזמן איתו היה מוקדש בצורה מאד מוגדרת וברורה ליצירת הבועה והסתגרות בה, בשבילי ובשבילו. דיברנו עליה לא פעם.
      והמחלה, אני ממשיכה כרגיל בעבודה וכל פעילות אחרת. לא יכולה לעצור את החיים ואני לא מספיק חולה בשביל ללכת הביתה ולשכב במיטה. נשאר לי רק לרחם על עצמי ואין לי זמן לזה היום.

      אהבתי

  7. קראתי את כל התגובות ואין לי שום דבר מפתיע או אחר להציע לבד מחיבוק וירטואלי ואיחולי החלמה
    זה לא קל והלוואי והיה לי פטנט להעביר לך את הכאב הנפשי
     מעצבן אותי שהגמל ויתר ככה ,טיפש כזה

    אהבתי

      1. אתה לא לבד, לך יש את החברה הנלהבת שלך. (היו לך כמה אחת אחרי השניה)
         
        ואל תזלזל בזה כי אני עוד זוכרת את הפוסט שבו פרשת (ליטרלי) את כל הקונדומים פגי התוקף שלך, מחוסר שימוש.

        אהבתי

  8. קראתי והרגשתי את זה בגרון.
    את תחושת המחסור הזו.
    כמו שאני מייחל לה, כך אני מאחל לך שתהיי שוב בתוך הרגע בו תוכלי להרגע עם מישהו ולהתנתק יחדיו מהעולם.
    הלוואי! {}

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s