תרומה לקהילה

לא הייתי אמורה לתרום דם, בגלל שעשיתי קעקוע לפני פחות מחצי שנה.

אבל שכחתי לגמרי מכך שעשיתי קעקוע והגעתי להתרמה המרוכזת.

אפילו בשאלון לא ממש שמתי לב, רק סימנתי את הסימונים הרלוונטיים מהר מהר, וקיוויתי שלא אפול במשוכת רמת ההמוגלובין.

לחץ הדם היה קצת גבוה מהרגיל בשבילי, כנראה מהלחץ, והדקירה באצבע היתה כואבת כרגיל.

אבל למרבה ההפתעה רמת ההמוגלובין היתה מעל 12 כך שיכולתי לגשת לתרום.

חיכיתי שתתפנה מיטה-של-יד-שמאל , כי זו היד עם הוריד השווה.

ותוך כדי ההמתנה שמעתי מישהי בעמדת הרישום אומרת בקול רם ששכחה לגמרי שעשתה קעקוע ולכן היא לא יכולה לתרום.

מיד הרגשתי תחושת בהלה ומתח. אוי, גם לי יש קעקוע חדש! מה אעשה עכשיו אחרי שעברתי את כל התהליך, אוותר ואלך?

ובפעם הקודמת שהיתה התרמה מאורגנת לא תרמתי כי הייתי אחרי הוצאת BCC, וגם בפעם לפני זה.

התלבטתי ממושכות אם להחזיר את הניירות וללכת או לא לגלות.

ואז החלטתי לתרום בכל זאת.

אחרי הכל עשיתי את הקעקוע במקום מסודר ונקי, במחט חד פעמית ושמירה על כללי סטריליזציה מוקפדים. 

האיסור על תרומה לאחר קעקוע נובע מחשש לזיהומים, ואם אין סיכון כזה, אין סיבה שלא. האיסור הגורף הוא בגלל שאין אפשרות לברר איפה כל אחד עשה קעקוע ובאיזה תנאים. ואחרי הכל, התנאים השתנו מאד מאז הקעקוע הראשון שעשיתי.

ויש לי סוג דם נדרש וחסר דם…אם הייתי חושבת באמת ובתמים שאני מסכנת מישהו , הייתי מוותרת הולכת. אבל השכל הישר גבר ונשארתי.

כשהתפנתה מיטת-יד-שמאל נשכבתי בה וחיכיתי שהמתרימה הנחמדה תחבר אותי לשקית.

ומייד כיפרתי על עוון התרומה לאחר קעקוע ותרמתי ברוחב לב ובמהירות.

אמרתי למתרימה שאין לי סבלנות להמתנה ארוכה ושאני אסיים מהר מאד, היא לא ממש האמינה לי עד שראתה שאני משיגה גם את זו שהתחילה חמש דקות לפני.

המתרימה הדריכה את שתינו במקביל להתנהגות לאחר התרומה – לנוח, לשתות הרבה, לא להפעיל את היד בצורה מאומצת בשעתיים הקרובות , לא לעשן.

זה הזכיר לי שהחודש אני חוגגת שבע שנים ללא עישון.

מזל טוב, באמת מזל טוב.

זה עדיין משמח אותי שנפטרתי מההרגל  הרע המסריח והיקר הזה.

משהתמלאה השקית קמתי להכין קפה ולאכול פרוסת עוגה.

ישבתי כמה דקות ופתאום הבנתי שהגיל כנראה עושה את שלו ואני מרגישה חלשה כמו שלא הרגשתי מעולם.

אני עדיין מרגישה חלשה.

עד מחר בבוקר הכל יעבור.

26 תגובות בנושא “תרומה לקהילה

  1. אפילו כשאת תורמת את שוברת כללים, מורדת חסרת מנוח שכמותך 🙂
    אז כן, תרומת דם זה בהחלט פונקציה של גיל, ואולי את מגיעה לקצה הגבול. מזל שתרמת הפעם. תחשבי שפעם היו מחברים עלוקות לדם כדי לרפא, ואני מאמינה שהגוף שנדרש לחדש את המלאי עושה עבודה טובה. איך היתה העוגה?

    אהבתי

    1. אני חושדת שהחלושס יותר קשור לזה שאני בסוף מחזור, ולא כל כך לגיל. כמובן שחשבתי על זה רק עכשיו כי אני לא חושבת על כאלה דברים בזמן אמת. אני אוהבת לתרום דם. זאת אומרת, פחות את עניין המחט, אבל בסך הכל זה חשוב וגם טוב ואולי באמת אפילו בריא.

      העוגה היתה מזעזעת, עוגה קנויה עם טעם של חומרים משמרים, ביס אחד הספיק לי. צריך להוציא את העוגות האלה מחוץ לחוק.

      אהבתי

  2. כל הכבוד. גם אני נהגתי לתרום פעם, אבל אז נהיה לי המוגלובין נמוך ואחר כך הריונות ולידות ואז כבר לא חזרתי לזה. חשבתי שאני מבוגרת מדי אבל אולי בעקבותיך אתרום שוב…

    אהבתי

    1. באו אנשים מבוגרים ממני בהרבה לתרום, גם נשים. היתרון הגדול, מעבר לזה הבריאותי, זה שהתרומה מבטחת את המשפחה כולה למשך שנה. כך שאם מישהו יזדקק למנות דם, הוא יקבל כמה שיצטרך.

      אהבתי

  3. אמיצה שכמותך 🙂
    תרמתי פעם או פעמיים בצבא, והחולשה זכורה לי יפה.  נראה לי שזה פשוט בגלל שאת תורמת חלק לא לגמרי זעיר מכמות הדם הכללית שיש לך,  וזה לוקח לה כמה שעות להתחדש באופן מלא.  מחר תהיי פנתרה כרגיל 🙂

    אהבתי

    1. היום עבדתי כל כך עמוס שלא היה לי זמן לחשוב על חולשה, העבודה היא המרפא לכל כמעט …
      בכל מקרה זה בהחלט עובר אחרי שנת לילה.

      אהבתי

  4. כל הכבוד : )
    הייתי תורם קבוע ברשימה, -A , ואז ירד לי המוגלובין. לאחרונה עלה שוב ואני אגש בהזדמנות.

    אהבתי

  5. מעולם לא תרמתי דם! אודה על האמת, היו רגעים בהם הרצון לטרופית ועוגת הבית כמעט שברו אותי, אבל בסוף החלטתי שזה לא משתלם. שונאת מחטים, ואת כל התחושה של איבוד דם והחולשה שאחרי.

    אהבתי

    1. טוב, את ומחטים ממש לא מסתדרים יחד. הייתי מופתעת אם היית אומרת שתרמת  
      דווקא איבוד הדם והחולשה הם פתירים ועוברים בקלות. אבל זה בטח לא לעכשיו, עבורך.

      אהבתי

      1. עוד וידוי: אחד מהסעיפים שמונעים תרומת דם חל עליי מימים ימימה (כמו קעקוע בחצי שנה האחרונה או להיות אתיופי), כך שעד שלא ישנו את הסעיפים המיושנים האלו – הם לא רוצים את הדם שלי, ואני גם לא רוצה לתת להם 

        אהבתי

  6. איזה כיף לקרוא פוסטים כאלה בזמן האחרון (:

    אין לך מה לדאוג עם הקעקוע בכל מקרה… הם מעבירים את הדם שלך כל כך הרבה בדיקות לפני שהוא מגיע לאנשיהו שאת יכולה להיות בטוחה שאם הוא פגום הוא לא יגיע לעירוי (אלא אולי לפירוק) ולא יזיק לאף אחד.

    אהבתי

    1. אני לא באמת דואגת, כאמור, אם הייתי חושבת שאני עלולה להזיק, לא הייתי תורמת.
      שיעשו עם הדם שלי מה שהם רוצים או צריכים, בשביל זה אני תורמת 

      אהבתי

  7. כל הכבוד לך! עבר?

    (תרמתי דם פעם אחת בחיי. בצבא, כדי לקבל אפטר. לא הצליחו להוציא ממני אפילו טיפה אחת אבל את האפטר קיבלתי. בבדיקות דם בקופ"ח האחות משתמשת במחט זעירה של תינוקות וגם זה לא מספיק דק. בחלק ניכר מהמקרים אני יוצאת אישה מוכה ונרקומנית עם חורים ב-2 הידיים ושטפי דם בגודל של רוסיה)

    אהבתי

    1. בטח שעבר, ביום למחרת (כלומר אתמול) הייתי כל כך עסוקה בעבודה שלא היה לי זמן להתעסק במחשבות על חולשה.
       
      למזלי שי לי ורידים שאפשר רק לקנא בהם, בעיקר אם את בודי בילדר שמורח את הגוף בשומן ומשוויץ בורידים הבולטים שלו. אף פעם לא היתה בעיה לקחת לי דם, מלבד לאיזו אחות מיתולוגית שהיתה כל כך גרועה שהיתה מצליחה להכנס לוריד מצד אחד ולצאת מצד שני, מעשה ראוי להערכה כיוון שדורש מיומנות מיוחדת…

      אהבתי

  8. כל הכבוד על תרומת הדם! שנים שתרמתי קבוע – זה היה מאד נוח, היו מגיעים אלי למקומות העבודה – עד שפעם אחת התעלפתי, ובפעם שאחרי כן ההמוגלובין שלי היה נמוך מדי….ומאז לא יצא לי
    בדיוק אתמול חברה סיפרה שהיא תרמה (יש לה o-) והכל היה בסדר אבל כשהגיעה הביתה התעלפה….
    צריך להיזהר מהדברים האלה

    אהבתי

    1. צריך להקשיב לגוף. רוה המתעלפים פשוט ממהרים מעבר ליכולות שלהם.
       
      כשעישנתי הייתי יוצאת ומדליקה סיגריה מייד לאחר התרומה. יושבת בחוץ ומעשנת, קצת מסתחררת, אבל לא מוותרת על הסיגריה.
      הפעם הרגשתי את התחושה של הסחרור הקל כל הדרך הביתה ולכן נשכבתי לנוח ולא עשיתי שום דבר משמעותי באותו ערב. אכלתי משהו שהיה כבר מוכן והלכתי לישון מוקדם.
      קמתי כמו חדשה.

      אהבתי

  9. האמת שאף פעם לא תרמתי דם
    כשהיה מותר היה לי חוסר בB12 (צמחונות עד אחרי השחרור הצבאי)
    והמחסור הזה נשאר עד לפני כמה שנים (בעיות ספיגה, צמחונות כבר לא)

    בלי שום קשר הורידים שלי לא ידידותיים, הם לא אוהבים שדוקרים אותם והם בורחים
    ככה שגם בדיקת דם הכי פשוטה גורמת לי להיראות כמו נארקו (ולהרגיש כמו מסננת)

    אהבתי

    1. בדרך כלל לא בודקים B12 לפני תרומות דם, רק רמת המוגלובין. אבל אפשר להבין שאנשים עם ורידים חמקמקים ובעייתיים לא תורמים דם.
       
      בשבילי זה ממש קל, יש לי וריד מעולה והתרומה הולכת ממש מהר.
      היתה פעם אחת בכל השנים שאני תורמת שהיתה איזו מתרימה לא מוצלחת שמאד הכאיבה לי, כך למדתי כמה זה לא נעים כשהדברים הולכים לא בקלות וכמה אנשים אחרים סובלים כשדוקרים אותם עם המחט הגדולה הזו ולא מוצאים וריד.

      אהבתי

      1. לגבי הB12 אני יודעת כי הייתי בודקת אותו תמיד בבדיקות דם
        ועד שלא קיבלתי זריקות B12 הוא לא חזר לנורמה

        והורידים שלי תמיד היו שקועים וחמקמקים
        בדיקות דם היו מבחינתי סיוט

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s