הדוגמנית באמבטיה

בגלל שהיא מחבבת את מי בריכות הדגים הקרירות בימי הקיץ החמים, חשבתי שתהנה באמבטיה חמה בימים הקרים של החורף. בקיץ היא אוהבת לטבול במים הקרירים, להתיישב בהם ולהניח לגופה להתקרר במים. היא לא שוחה. אני חושבת שכלבים מסוגה לא יודעים לשחות ושבהוריקן קטרינה בניו אורלינס היו כלבים רבים מגזעים דומים שטבעו. 

 

ולכן אחרי שסיימתי את האמבטיה האחרונה, לא רוקנתי את המים, אלא השארתי אותם, בערך במחצית גובה האמבטיה וקראתי לה לבוא.

היא באה, חשדנית כרגיל, בחוסר רצון מופגן כרגיל, והתיישבה-קרסה על השטיחון של חדר האמבטיה כמו תמיד, מפקירה את עצמה לחסדי.

ואני כרגיל ליטפתי אותה והמהמתי לה כל מיני מילות שבח ועידוד עד שהיא התרככה טיפה.

אחר כך הרמתי אותה והכנסתי אותה למים החמימים והנעימים. המים הגיעו לה עד לגובה הבטן, מכסים בעיקר את רגלים ומשאירים את הגוף והראש בחוץ.

המבט הנכנע בעיניה התחלף לאימה טהורה, לא לזה היא ציפתה.

היא עמדה במים, ניסתה לרחרח אותם בחוסר אמון ולהמלט מהאמבטיה במהירות. לא מאמינה שהזוועה הזו מקיפה אותה ולתחושתה, כמעט מטביעה אותה.

ניסיתי להרגיע אותה בליטופים ומילים רכות, אבל הצלחתי רק להביא לכך שהפסיקה לנסות להמלט ועמדה במבט מבועת במים.

אני בטוחה שאם היתה יכולה לדבר היתה מתחננת לסיים את הסיוט הזה, כי זה מה שאמרו עיניה.

 

ניסיתי להושיב אותה תוך כדי שאני מקרצפת אותה בסבון, שזה החלק שהיא כמעט הכי אוהבת, נעים לה שאני מגרדת אותה בכל האיזורים המעקצצים ומציקים תמיד שלה. אחרי הפעלת לחץ פיזי מתון היא התיישבה, מה שהעלה את מפלס המים בחצי סנטימטר ואת החרדה במטר שלם. היא קמה מייד לעמידה.

שוב ליטופים ומילות עידוד רכות ושוב נסיון להושיב שמסתיים בבהלה רבתי.

הבנתי שזה כבר לא יצליח, לכן הוצאתי את הפקק מהאמבטיה ושטפתי אותה במים זורמים כרגיל.

כשאמרתי לה שהיא יכולה לצאת מהאמבטיה היא התקשתה להביא את עצמה לקפוץ החוצה כמו תמיד. תחושת המים שהיו סביבה שינתה את התחושה שלה כנראה. אבל משיצאה, לא היתה מאושרת ממנה להתנגב בשפשופים נמרצים עם מגבת, זה החלק שהיא הכי אוהבת במקלחת.

עוד ניעור אחרון והיא מוכנה לצאת ולהשאיר במקלחת שלוליות על הרצפה וריח של כלב רטוב שלוקח לו שעות להתפוגג.

 

אקיי הבנתי, אמבטיה זה ממש לא בשבילה.

22 תגובות בנושא “הדוגמנית באמבטיה

  1. חחחח 🙂 שועשעתי. 
    אתמול ראיתי ילד מנדנד את הכלב שלו בנדנדה ומבט של אימה טהורה זה בדיוק מה שהיה שם. לא מבינים בהנאות החיים, הכלבים האלה.

    ניסית פעם לקחת אותה לים? יש כלבים שפוחדים מזה עד אימה, אבל יש כאלה שמחבבים.

    אהבתי

    1. לא ניסיתי לקחת אותה לים,לא נראה לי שעדינת הנפש תסתדר שם. שלא לדבא על זה שאם היא תכנס למים בניגוד לכל הגיון, המלח בטח יעשה לה פריחה ותגובות אלרגיות על פני העור.

      הבעיה היא שיש סרטונים באינטרנט שמראים כלבים שכן נהנים מכאלה דברים, ואז, בשיא ההתלהבות את מנסה אותם על הכלב הפרטי ומתבאסת

      אהבתי

    1. אני בטוחה שגם את מבינה את הכלבים שלך בלי מילים.
      יש להם כל כך הרבה דרכים לבטא את עצמם שלא קשה להבין, אם רק מסתכלים עליהם 

      אהבתי

  2. אבל החלק של אחרי, כשהיא יבשה ומריחה טוב, זה החלק שאני הייתי הכי אוהבת. זוכרת את הכלב שלי מפעם, שתמיד אחרי שטיפה היה רואה לנכון לצאת החוצה לבד ולמצוא איזה לכלוך נורא מסריח, קקי כלשהו, ולהתמרח בו היטב היטב. מסר יותר ברור מזה אין. 

    אהבתי

    1. אני רוחצת אותה בסבון אנטיספטי שאין לו ריח של בושם. לכלבים יש בעיה עם הריחות החזקים הקוסמטיים.

      הדוגמנית אחרי מקלחת נשעית לבנה לבנה כמו החולצה בפרסומת לאבקת הכביסה והפרווה שלה נעשית חלקה ורכה ונעימה יותר לליטוף, כך שהיא מרוויחה יותר ליטופים אחר כך.

      הכי מבאס בעולם זה כשהם מתפלשים באיזו נבלה ומסריחים שבא לך למות 

      אהבתי

  3. יכול להיות שלו הייתה מתרגלת הייתה דווקא אוהבת את זה,  אבל זה מן הסתם כאב לב לנסות להתעקש אתה עד שתתרגל, אז אולי באמת עדיף לוותר.

    להלכה גם תינוקות מאוד אוהבים אמבטיות,  אבל אני זוכרת עד היום שהאמבטיות הראשונות של הילד,  כשהיה תינוק זעיר,  לא מצאו חן בעינייו בכלל.  אני שואלת את עצמי עד היום אם זה לא היה עניין של טמפרטורת המים.  מכל מקום, אחרי שבועות ספרים הוא התרגל ואהב אותן מאוד.

    אהבתי

    1. אני חושבת שאצל תינוק זה משהו אחר, המודעות שלו לעולם אחרי הלידה היא אחרת לגמרי ממה שהיא כמה שבועות, ובוודאי כמה חודשים אחר כך.
      מישהי פעם אמרה לי שלצאת מהרחם ההדוק,, הצמוד והמחבק לאויר העולם זה כמו לאדם מבוגר לצאת לחלל החיצון מבחינת תחושת הלהיות אבוד.

      ובנוגע לכלבה, אני אחזור למקלחות הרגילות שהן היא פחות מפחדת, או לפחות רגילה יותר…

      אהבתי

    1. מפחדת זו מילה קטנה, מבועתת זו מילה מתאימה יותר.
      מזל שהיא כלבה קטנה ואני יכולה להכריח אותה להתקלח, אחרת היא בחיים לא היתה מתקרבת למים. בולדוג צרפתי, אחרי הכל…

      פחד גבהים הוא פחד לגיטימי ביותר, אני איתך

      אהבתי

    1. יש כלבים שאוהבים מים, היתה לי כלבה דלמטית שאהבה מאד לשחות, מהים היא פחדה נורא, אבל בבריכות מים מתוקים נטולות גלים היא אהבה מאד לשחות.

      ומקלחות עם מים זורמים היא שנאה ממש…

      במקלחת הבאה אצלם אותה, בכייף 

      אהבתי

  4. ההורים שלי היו משתגעים בתקופה שהיו לנו כלבים
    או שהם היו מוצאים איזו נבלה להתפלש בה
    ואם לא, הייתה פה רפת במושב, אז חרא של פרות גם לא בדיוק מריח נהדר
    אבל ככה ברגיל ההורים שלי לא היו שוטפים את הכלבים שלנו

    אחי וגיסתי לוקחים את הכלבה שלהם לים
    יש בת"א את חוף הכלבים שאפשר להכניס לשם כלבים
    היא במקרה אוהבת ים ומים וכו’
    לא לכל כלב זה מתאים

    ממה שאת מספרת הדוגמנית נשמעת לי עדינה מדיי לבילוי מסוג כזה

    חוץ מזה שאת מכירה הכי טוב את הכלבה שלך
    את יודעת מתי היא נסערת ומתי טוב לה ונעים לה

    אהבתי

    1. אני לא חושבת שצריך לרחוץ כלבים באופן קבוע. רק שהדוגמנית נורא רגישה והלכלוך שנדבק אליה עושה לה  פריחה בכל הגוף וגירוד ואז היא מתגרדת כמעט עד זוב דם. ניסיתי לתת לה טיפול תרופתי, בעיקר סטרואידים, על פי המלצת הוטרינר וזה נגמר בכך שנשרה לה הפרווה בכמויות מסחריות.
      הוטרינר הבא המליץ לרחוץ אותה בסבון אנטיספטי פעם בשבוע וזה מה שאני עושה. בקיץ יותר, בחורף הרבה פחות.

      אהבתי

  5. אוי מסכנונת, איזו חוויה מבעיתה עבור הדוגמנית! 
    הכלבה שהיתה לנו (רועה גרמנית) מאד מאד מאד אהבה לשחות, וגילינו את זה כבר בטיולנו הראשון במונפור ונחל כזיב. היא היתה נכנסת לים, ובדהב אפילו היתה צוללת ומביאה לנו כל מיני דברים מהקרקעית (גם באמצע הלילה לתוך האוהל, והיתה מתנערת עלינו כשישנו אחרי שיצאה לה לבדה לשחייה לילית). 
    אבל באמבטיה היא עשתה פרצוף די מסכן – מתמסרת כי סמכה עלינו, אבל מחכה שזה ייגמר.
    לנו המליצו לעשות זאת מקסימום כל שלושה חודשים, כדי שהשמנוניות הטבעית של עורה לא תיפגם…

    אהבתי

    1. יש כלבים שאוהבים מים, הכלבה הראשונה שלי היתה שחיינית מדופלמת, היא היתה דלמטית וכנראה שמשהו מכלב הצייד שבה גרם לה לאהוב שחיה.
      הכי מצחיק היה לראות אותה שוחה בבריכת דגי נוי גדולה ומנסה לתפוס את הדגים (מצחיק לי, לא לדגים שמעולם לא תפסה) .

      בדרך כלל לא מומלץ לרחוץ כלבים לעיתים קרובות, אבל הדוגמנית היא משהו מיוחד. אם אני לא רוחצת אותה היא סובלת מאד, העור שלה מאדים ופורח והיא מתגרדת כמעט עד זוב דםץ אחרי מקלחת בסבון אנטיספטי היא מוקלת מייד ולמחרת כבר אפשר לראות את ההפחתה בפריחה ובאדמומיות. בחורף כהיא יוצאת פחות החוצה, היא הרבה פחות סובלת וצריך לרחוץ לעיתים רחוקות יותר. לשמחתה.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s