אני עומדת בחוץ ותולה כביסה. החושך ירד מוקדם, יורד גשם וקר.
בשביל מה אני צריכה את זה, אני שואלת את עצמי כשאני בוררת את הבגדים הרטובים והקרים מתוך סל הפלסטיק הגדול. לא היה עדיף לי לקנות מייבש כביסה? אני תוהה תוך כדי שאני תולה אותם אחד אחד, מתאימה אותם בפאזל פשוט למקומות הפנויים שעל מתקן הייבוש.
קר לי באף מהרוח, האצבעות שלי רטובות וקפואות ובאופן כללי אני יודעת שיהיה לי נעים יותר בתוך הבית המחומם.
כמובן שאני יכולה לתלות את הכביסה בתוך הבית, יש לזה גם יתרונות,כמו ריח טוב בבית ולחות נדרשת מאד כשהמזגן דולק, אבל אז הבית נראה כמו מעברה ואת זה אני פחות אוהבת. אני שומרת את התליה בבית רק למקרים בהם הכביסה הנקיה המסויימת נדרשת לי באופן דחוף.
כמה כבר יעלה לי מייבש כביסה? 1500-2500 ש"ח? לא כזה סיפור.
כן, זה לא סיפור אבל אלה 1500-2500 ש"ח שאצטרך אחר כך והאחר כך הזה מתקרב במהירות. בקרוב עומדת לפני הוצאה כספית גדולה מאד, אצטרך לקחת בשבילה הלוואה לראשונה בחיי, וזה מפחיד אותי.
עד היום לא לקחתי אף פעם הלוואות, הסתדרתי עם מה שיש, גם כשהיה מעט מאד. יש לי יכולת לדחות סיפוקים ולוותר על קניות מיותרות. יש לי תוכנית חיסכון שבניתי לעצמי, שבה אני מפרישה כל חודש סכום כסף קבוע הצידה, בלי קשר לגובה המשכורת שלי ונותנת לו להצטבר, אני משתמשת בו במקרים בהם צריך לכסות מינוס, לקנות משהו גדול או להוציא הוצאה גדולה לא צפויה, אני קוראת לו חשבון קטסטרופות.
ועכשיו, כל סכום החסכון שיש לי ילך להוצאה הגדולה, יחד עם קרן ההשתלמות שלי שפדיתי ויחד עם עוד חסכון קטן וחמוד שאני לא זוכרת שנתתי הוראה להתחיל , אבל צובר לאט לאט כסף לאורך שנים, וההלואה שאצטרך לקחת כי כמה שלא אגרד את כל החסכונות שלי, הכסף לא יספיק.
דווקא בשנים האחרונות הרשיתי לעצמי קצת יותר ליהנות מהכסף שלי, אני מניחה שלמישהו מהצד זה עדיין יראה הרבה פחות מבזבזני, אבל יחסית אלי, הקניות שלי גדלו משמעותית. אני קונה בגדים ונעליים יותר מבעבר. אני קונה יותר מצעים (אוי, אני כל כך אוהבת מצעים!) אני אפילו קונה אוכל יותר יקר בסופר ומוציאה יותר על בתי קפה ומסעדות. ועדיין לא הצלחתי להביא את עצמי לקנות מייבש כביסה.
כשרק עברתי לבית הזה לפני, וואו, כמעט שבע שנים, הייתי צריכה להחליף כמה וכמה מוצרי חשמל ובינהם גם את מכונת הכביסה הישנה שירשתי מסבתא. בגלל שאין מקום בבית נאלצתי להעמיד אותה בחוץ והיא פשוט לא עמדה בזה ותוך חודשים ספורים החלידה וגוועה.
מאחר וכך, החלטתי שאין ברירה, מכונת כביסה חדשה אני חייבת, אבל מייבש הכביסה יחכה קצת. הוא נחשב בעיני כמותרות.
עבר קצת זמן ועוד קצת והקיץ הגיע. בקיץ הכביסה מתייבשת בתוך שעות בודדות וזה טיפשי להשקיע חשמל במייבש כביסה. ואז הגיע החורף שוב ואני ידעתי שאפשר להסתדר, הכביסה מתייבשת לאט יותר, אמנם, אבל אפשר לתכנן ככה שתהיה יבשה מתי שאצטרך אותה.
ועוד קיץ ועוד חורף…
יש יתרונות בתליה ירוקה וחסכונית ויש חסרונות, בעיקר בימי שרב עם אובך, ימי חורף ומתי שהשכנים עושים על האש…
בכל קיץ אמרתי לעצמי שזה בסדר גמור בלי מכונה ובכל חורף חשבתי שאולי בכל זאת אקנה, אבל בכל מקרה אחכה קצת ואחשוב על זה.
והיום שוב מצאתי את עצמי חושבת על מייבש כביסה, על כמה היה עוזר לי ברגעים האלה שבהם אני עומדת בחושך ובקור, כשהגשם יורד, ותולה כביסה רטובה וקרה.
ושוב אומרת לעצמי שלא עכשיו, זה יצטרך לחכות, יש לי הלוואה גדולה מאד בדרך ואני אצטער על כל אלף שקלים מיותרים שאוציא עכשיו. הרי אורח החיים היודע לדחות סיפוקים שלי הוא זה שהביא אותי לכך שההלוואה המיועדת קטנה בהרבה משהיתה יכולה להיות.
יום אחד עוד אקנה מייבש כביסה, אתם תראו. אבל זה יקח עוד זמן.
על קצות האצבעות 