איכס

אחרי שהתגרשתי נכנסתי לאתרי הכרויות שונים ומשונים.

המשונים מתייחס יותר למשתמשים ופחות לאתרים עצמם, כמובן. הייתי תמימה כמו כפית, מאמינה באופן בסיסי בטוב לב האדם ובכך שאנשים אומרים למה הם מתכוונים וגם מתכוונים למה שהם אומרים. טוב הייתי צעירה אז. יחסית, הכל יחסי.

מהר מאד גיליתי שזה לא בדיוק עובד ככה, דישדשתי בביצה עמוקה ומסריחה עד שהרגשתי שאני טובעת. הגועל היה כל כך מוחשי שעד היום אני חוטפת בחילה (ממשית, פיזית) רק מלחשוב על כניסה לאחד האתרים האלו.

מה שכן, למדתי להתגבר על התמימות הבסיסית שלי ולזהות באופן מיידי את המחפשים זיון המתהדרים באצטלת חיפוש ידידות או אהבה, שהם הדוחים מכל, כי אני שונאת שקרים ודו פרצופיות. בחיי שאני מעדיפה את הדוחים ששלחו לי תמונה של הזין שלהם, לפחות אמרו בגלוי מה מעניין אותם. (לא, אני לא מעדיפה אותם, אבל הם דוחים ברבע מילימטר פחות מהשקרנים המתיפיפים).

 

לא קשה לזהות את המחפשי הזיון המתחזים – נקראים להם מז"מים.

1.אין להם עניין באשה שמולם, אז הם לא טורחים לקרוא או להתייחס  לפרטים שטרחה לכתוב על עצמה. לכן הם יפנו לכל מי שמופיעה תחת המין הנכון, עם תמונה, בלי תמונה, בין אם הם מתאימים לקריטריונים שהציבה או לא.

2.הם שולחים עשרות פניות, לכן הם לא משקיעים אנרגיה בלכתוב יותר ממילה או שתיים, או משפט של העתק הדבק שאותו שולחים לכל מי שפונים אליה. בדרך כלל הם מטריחים עצמם בלא יותר מלכתוב היי, או הייתי שמח להכיר או משהו כזה.

3.בדרך כלל הם לא טורחים לנדב על עצמם מידע, שוב, כנראה מטעמי חיסכון באנרגיה.

4.אם כבר טעיתי ונכנסתי איתם לשיחת צ'ט , הם מבקשים מייד לעבור לשיחת טלפון ואם זה לא קורה, הם מנווטים את השיחה לסקס בשורה השלישית לכל היותר.

 

המז"ם הארצישראלי המצוי מופיע בכל הגדלים ובכל הצבעים, בכל רמות ההשכלה, מכל המוצאים ובכל גיל. קל לזהות אותו, אבל פגיעתו רעה גם בחשיפה מינימלית, לשכמותי. התחושה של רפש שדבק לי בקרסוליים לא עוזבת אותי זמן רב אחרי כל תקשורת איתם.

לכן הפסקתי להכנס לאתרים האלה לחלוטין, כי כמו שלא חייבים לראות את כל הדיווחים בטלויזיה על פיגוע ולהשחית תוך כדי כך את הנפש, לא חייבים גם לרמוס את האמון באדם ממין זכר ואת תחושת הנקיון של הנפש על ידי כניסה אתרי הכרויות.

עד כאן הכל טוב ויפה, אבל מה לעשות כשהאיכס רודף אחרייך?

 

זה מה שמצאתי במייל שלי:

המז"מ הנוכחי פנה אלי אחרי שראה את הבלוג שלי. אני לא אומרת קרא, כי ברור שלא קרא. כותרת המייל, פגשתי אותך בבלוג שלך, מטופשת ורדודה. הוא פגש כמה מהמילים שלי, וגם כמה תמונות אם להסתמך על הפוסט הקודם והחליט שזה מספיק לו כדי להגיד שפגש אותי.

כמובן שהוא לא מתייחס למה שקרא, כנראה בגלל שלא קרא, ומייד הוא מזמין אותי "לקשקש".

למה זה עורר בי כזה גועל מיידי? כי מייד זיהיתי את המז"מ. עוד לפני שגמרתי לקרוא את הכותרת למען האמת.

 

עכשיו, אני אעדן את המילים ואגיד בעדינות: למה, לעזאזל שאני ארצה לקשקש איתך? על סמך מה ועל איזה רקע? 

אם אתה רוצה לקשקש, יש אופציה של תגובות מתחת לכל פוסט ושם כל אחד מקשקש כמה שהוא רוצה. 

למה אתה פונה אלי במייל? 

 

מאחר ואני מנומסת עד רמה מסויימת וגם, נותנת לאנשים להינות מהספק ומניחה את חפותם עד שלא יוכח אחרת, שאלתי על מה המז"מ רוצה לקשקש. 

תשובתו מאירת העיניים לא משאירה מקום לספקות, כבר בשורה השניה הוא אומר – על חיים, יחסים, מין.

אני מרגישה מחוללת. איזה גועל.

 

עכשיו אני פונה אלייך ישירות מר איכס:

אין שום סיבה בעולם שאני ארצה לדבר על חיים, יחסים ומין עם בן אדם שאני לא מכירה, עם מישהו שאין לי איתו שום בסיס של היכרות, קשר או שיחה. גם עם חלק מחברי לאורך שנים רבות אני לא מדברת על מין ועם חלקם גם לא על יחסים. אז בטח ובטח שלא ארצה לדבר איתך. כמו שלא תפנה ברחוב לאשה אקראית ותציע לדבר על חיים יחסים ומין, אל תפנה אלי במייל שלי ותציע לי דברים כאלה. זה מטריד, זה מכוער וזה דוחה.

אני בטוחה שאני לא היחידה שפנית אליה, כי ככה עובדים המז"מים בני מינך, שולחים לחמם הדוחה על פני המים בשיטת מצליח. מנסים ואם מצליח, מצליח. אין לי ספק שפנית פה לעוד כמה וכמה כותבות , כי היה נדמה לך שמצאת מקום חדש לפרוש בו רשת.

אני מגיבה בחריפות כזו כי נכנסת למקום שלי, שהוא סוג של בית וליכלכת לי את הרצפה ברפש שאתה סוחב איתך. בחרתי להתרחק מסוג כזה של אנשים ואתה הבאת את הגועל שממנו אני מתרחקת למקום שהוא לגמרי שלי.

אין שום דבר תמים ונקי בפניה שלך ושום כוונה טובה. יש אטימות וטיפשות יהירה של מי שחושב שהכל מותר לו.

 

 

34 תגובות בנושא “איכס

  1. וואו גם לכאן הגיעו האנשים האלה?
    אם יש משהו שאני מברך עליו זו העובדה שבזמני לא היה אינטרנט ומשום כך כל כניין ההכרויות נעשה בעבודת רגליים,כלומר פגישות פנים אל פנים.
    אני לא מכיר לשמחתי אף אחד מהאתרי ההכרויות האלה אבל אי אפשר שלא לשמוע עליהם,תקוותי היחידה שילדיי הבוגרים מכירים את בני המין השני  לא דרך האינטרנט ואם הם מכירים דרך שם שהם נזהרים גם בדברים שהם כותבים וגם עם מי שהם בקשר
    ככה או ככה זה באמת איכסה אחד גדול

    אהבתי

    1. חלק מהסיבה שהגבתי בחריפות כזו זה בגלל שלא ציפיתי שבבית הזה פה יצוץ כזה איכס. לאורך השנים פנו אלי דרך התגובות אנשים שרצו ככה או אחרת. פנו אלי דרך המייל אנשים שמגיבים לי ואני להם שנים, שנוצרה איזו מערכת יחסים (אף אחד מהם לא הציע לי להתכתב על מין) זו גם הפלטפורמה הגיונית לפנות למישהו לדבר, להכיר ברמה מסויימת. ההוא פשוט חושב שמצא שדה צייד חדש.

      אני סומכת על הילדים שלך שחונכו לרגישות וכבוד לאחר. ועל זה הרי מדובר, על רגישות וכבוד לאחר. 

      אהבתי

  2. כן, בחר בשם מתאים (זה השם שהוא כינה את עצמו, נכון? לגמרי הולם). 
    גם (או שמא עלי לומר: אפילו) אני קיבלתי מייל אחד או שניים כאלה לאורך השנים. אנשים ש’פגשו’ אותי לכאורה בבלוג. לא הגבתי. את הרבה יותר נחמדה ממני 

    אהבתי

    1. לא,זה כינוי שאני הוספתי לו אחרי שמחקתי את השם והתמונה שהיו מצורפות למייל, כמו גם את כתובת המייל שלו. לפרסם אותם זה כבר היה נחשב לבריונות בעיני.

      להתעלם זה פחות נחמד מלהשתלח במז"מ? לא בטוחה, הם די רגילים להתעלמות, התעלמות היא הנחת העבודה שלהם, ולכן שולחים בדרך כלל מסרים במאסות אדירות בתקווה שמישהי תענה. יכולתי להתעלם או לכתוב לו את זה באופן פרטי, אבל זה כל כך מרגיז אותי והגעיל אותי שהחלטתי לעשות מה שנחנו עושים פה, כותבים ועוזרים לדברים לעבור

      אהבתי

  3. איכס לגמרי.
    לשמחתי מעולם לא נתקלתי בדברים כאלה. מהבחינה הזאת נותרתי די תמימה כנראה. לא יודעת אם הייתי משכילה לפתח את הכלים ואת החיישנים הנדרשים כדי לשרוד בעולם היכרויות שכזה. לא פשוט. וטוב שכבר למדת לזהות את הלא מתאימים בעליל. 
    נראה לי שהפלישה ל"בית" הזה, הבלוג – שעל פניו באמת מרגיש בטוח ומוגן היא זו שחיללה את תחושתך הכי הרבה, נכון? פה לא ציפית לפגוש את זה.

    אהבתי

    1. אני מאמינה שהיית לומדת לזהות את הטיפוסים הדוחים באתרי היכרויות די מהר, את מספיק חדת אבחנה, ואם תמימה ונאיבית כמוני למדה, כנראה שכל אחת יכולה.

      את צודקת, עיקר תחושת המחוללות קשורה למקום הזה שהיה מבחינתי נקי מהנגע הזה, להפתעה המאד לא נעימה. בין המייל הראשון שלו ועד שראיתי את התגובה לשאלתי עבר יום , וקיויתי בכל ליבי שטעיתי, שלא זיהיתי נכון, באמת שלא רציתי להאמין שגם לפה זה יכול להגיע. למרות שזה טיפשי, כי זה מקום פתוח שכל אחד יכול להכנס ולקרוא, לכן רק הגיוני שאחת לכמה זמן יתגלגל לפה גם אחד כזה.

      אהבתי

  4. חצוף מחוצף. טוב שהגבת איך שהגבת.
    גם אני, תמימה כמו כפית, קיבלתי מיילים דומים ולא תמיד השכלתי להבין את חומרת הבלוף.
    אלו גברים ששיטותיהם הנלוזות מוצאות פורקן בכל מדיה (הם וודאי גם מאלה המטרידים פנים אל פנים), שבגללם למין הגברי כולו יצא שם רע.

    אהבתי

    1. למזלך לא נדרשת לדשדש במי האפסיים של אתרי ההכירויות. יש לי חברה שעשתה שם קריירה. היתה מתכתבת ויוצאת לדייטים פעמיים- שלוש בשבוע שאז הגועל מגיע לשיאים שאין לתאר.

      ואני חושבת שהמתחבאים מאחורי מסך הם בדיוק האנשים שלא יעזו לפנות למישהי בחיים האמיתיים, בטח לא בצורה בוטה כזו. אבל הם בהחלט מוציאים למין הגברי כולו שם רע.

      אהבתי

  5. עזבי את הטיפוס העלוב ומעורר הרחמים הזה, עדיף לא לבזבז עליו מילים, מצד שני הסיפור שלך על חוויות מאתרי הכרויות העלה את התהייה, איך פגשת את הגמל? אני מניחה שלא באינטרנט?

    אהבתי

    1. את לא תאמיני איך פגשתי את הגמל, הכי מהאינטרנט ובצורה שלא היתה יכולה לקרות היום. אולי אכתוב על זה פעם, כי היום הוא לא היה עובר את השורה השניה בשיחה, עד היום כשאני רוצה לרדת עליו קצת אני מזכירה לו את ההיכרות האינטרנטית שלנו, הוא בתמורה מזכיר לי את הפגישה הראשונה 

      אהבתי

  6. אוי.  כמו טליק,  גם אני שמחה ש’לא היו דברים כאלה בזמני’.  אפילו לא מייל ובלוג. אם כי נדמה לי שהיו מודעות בעיתונים,  אני לא יודעת אם זה היה עדיף בהרבה.

    כנראה צריך תמיד לזכור שבאינטרנט אין  שום דבר פרטי ומוגן לגמרי.  גם לא הבלוג.  כל מיני אנשים מגיעים לכל מיני מקומות.  צריך לקחת הכול עם קמצוץ (זהיר) של מלח.

    קבלי חיבוק להתאוששות 🙂

    אהבתי

    1. האמת היא שגם בזמני לא היו כאלה דברים, זה קרה לי רק אחרי שהתגרשתי וחזרתי לעולם הפנויים-פנויות המחריד.
      זה נכון, הבלוג כמו כל מקום אחר באינטרנט הוא מקום פתוח וכל אדם יכול תיאורטית להגיע. ההבדל העיקרי הוא שהמקום הספציפי פה לא מוגדר ולא מיועד לחיפוש אחר קשר מיני או זוגי, ובטח לא התכנים בבלוג שלי.
       
      תודה יקרה, עצם הכתיבה עוזרת (ואתם כמובן)

      אהבתי

  7. אתרי היכרויות זה הרעה החולה של התקופה הנוכחית
    כמעט כל מי שאני מכירה, גברים ונשים שרשומים באתרים מהסוג הזה מקבלים בעיקר מפח נפש מכל העניין הזה

    אני לא סובלת את ההתנהגות הגברית הזאת של גברים שחושבים שכל אישה תיפול לרגליהם

    אהבתי

    1. אתרי ההיכריות מחרידים. אין בעיני תחליף למפגש פנים אל פנים שלא מתחיל משיחה על סקס (צמרמורת גועל).
       
      אני לא חושבת שהם חושבים שכל אשה תיפול לרגליהם, אני לא חושבת שהם חושבים בכלל. הם רק משתמשים בשיטת מצליח ומקווים שאיזה אחת תיפול בפח וממש תענה להם.

      אהבתי

  8. אכן איכס לגמרי, מצטרפת לכל קודמי ושמחה על כך שגם אני התבגרתי בעידן תמים יותר (טרום האינטרנט, היו כל מיני דפי הכרויות שהיו נשלחים בדואר… והאנשים היו אשכרה משוחחים בטלפון! ואז מחליטים אם להפגש! נשמע בדיוני היום). וטוב שפרסמת, לטובת כל התמימות שהן טרף פוטנציאלי לשכאלה.

    אהבתי

    1. דפי הכרויות שנשלחו בדואר? זה לא מוכר לי. אני זוכרת את מודעות ההכרות בעיתונים בעיקר.
      אגב, גם היום השאיפה הבסיסית של המז"מ המצוי היא לקדם את ההכרות האינטרנטית לשיחת טלפון שתוביל כמה שיותר מהר למפגש שיוביל כמה שיותר מהר לסקס. בתחילת הדרך עוד התפתיתי לשיחות טלפון עם כמה מהם והם כמובן ישקיעו שלוש דקות בשיחת חולין לפני שינסו להעביר את השיחה לפסים מיניים.
      גועל אמיתי.

      אהבתי

  9. אוי ואבוי, גבר רוצה להכיר אותך למטרות מין. איזה גועל נפש. איך חוללת. חייגי 1202, נפגעת מסכנה שלי.

    אהבתי

    1. כן, תגובות מכוערות ללא שם הן בדיוק ההמשך של אותו הדבר, התחבאות מאחורי מסך מקלדת וחוסר נכונות ויכולת להבין שיש גם צד שני. לא פלא שלא ברור לך מה הפגיעה פה.

      אהבתי

  10. עובדה: יש גברים שמחפשים לזיין. האמת? – רובם. ככה העולם הזה עובד.
    האופן שבו הגברים האלה מחפשים מין יכול להיתפס כ"לא מכובד" או כ"לא מכבד". אבל זה לא משנה את העובדה שכל המינים בעולמנו – כולל בני האדם – מחפשים סקס. לטעמך, אלו ששולחים לך תמונה של הזין שלהם הם "איכס" – בדיוק כמו אלו שמחפשים לפתות אותך במילים. בעצם, כולם רוצים סקס. יש גברים שמציעים את זה ישירות, יש כאלו שיואילו לכתוב כמה מילים – ויש כאלו שיכרכרו סביבך ויציגו נוצותיהם לראווה. מה שלא ברור לי, זה למה זה "איכס". את כבר ילדה גדולה, את יודעת שיש סקס בעולם – ויש כאלו שמעוניינים להשיגו. גם נשים, אגב.
    ===>

    אהבתי

    1. אני נשוי למעלה משלושים שנים, אינני יכול להעיד על שוק הבשר העדכני ממקור ראשון. אלא שיש לי חבר, גרוש כבר מזה שנים – שדווקא כן נמצא בשוק הזה. משך שנים רבות אחרי הגירושים הוא לא באמת חיפש בת זוג. אלא שלאחרונה משהו השתנה – אולי העובדה שילדיו הקטנים ביותר כבר עומדים לפני גיוסם לצה"ל – והוא כן מחפש אישה. אני שומע ממנו סיפורים. לפעמים, אם הקשר מחזיק מעמד קצת יותר, אני גם זוכה לפגוש את ה"חברה החדשה" שלו. הרושם שלי? מדובר בנשים, שחלק מהן לא מתבייש להיות נצלניות. ככה פשוט. הן עצמן מתייחסות לוואגינה שלהן כאל סחורה עוברת לסוחר, משהו שעוזר להן לקדם את מטרותיהן. דוגמאות ספציפיות? אישה, שלא היססה לקבל במתנה טיול משותף לחו"ל – למרות שהכירה אותו זמן ממש קצרצר. בעיניי, זה סוג של זנות. החבר שלי – שמגלה בשעה אחת טוּב לב יותר מכפי שאני מגלה בחודש – זורם עם העניין.
      ===>

      אהבתי

      1. מבחינתו, מדובר בעיסקה שכולם מרוויחים בה: הוא רוצה לנסוע לחו"ל – ולא תמיד יש לו עם מי. העלות של נסיעתה שולית בעינייו: ממילא הוא צריך לשלם על מלון, על רכב שכור, וכו’. העלות הנוספת מתמקדת בעיקר בתשלום על כרטיס טיסה נוסף, ואין לו בעיה לשלם את הסכום הזה. תמורת זאת, הוא מקבל לא רק יחסי מין, אלא גם חֶברה של מישהי נחמדה. 
        בגיל הזה, בסביבת הגיל שלך, נשים כבר עברו משהו בחיים. גברים לא מוכנים לשאת התנהגות של בתולה חסוּדה. אני לא חושב, שזה מעיד על זלזול או חוסר כבוד. אני מניח, שזה מעיד על גישה תכליתית ומציאותית יותר: הן, פשוט, כבר לא בתולות חסודות. ולגברים כבר אין סבלנות לכל הכירכורים סביב. המציאוּת מסביב, עוזרת לעניין: יש מספיק נשים פנויות, שכבר לא עושות עניין גדול מסקס. אפילו יש – הפתעה! – כאלה שמעוניינות בסקס בעצמן. הנכונות להשקיע בתהליך ארוך של חיזור בהחלט יורדת.
        ===> 

        אהבתי

      2. מה שאני מנסה לומר הוא, שאין מקום אמיתי לכל ה"איכס" הזה. מותר לך, כמובן, לחוש כך, אני לא בא להתווכח עם התחושה הסובייקטיבית שלך. אני רק חושב, שבראיה מפוכחת של העולם, אפשר להתייחס לזה קצת אחרת. נאמר, כאל סוג של הצעה עיסקית: "אני רוצה לזיין. האם יש מצב שגם את מעוניינת – ואז אנחנו סוגרים עיסקה?". זכותך להסכים – וזכותך לסרב. אנשים רבים כל כך, כולל מוסדות מכובדים, כולל המדינה שלך – מנסים לדפוק אותך. בהמון צורות ובהרבה אופנים – ואנחנו חורקים שיניים וממשיכים בחיינו. ורק כשמדובר בסקס זה "איכס"? בעיניי, זה לא באמת "איכס". מציעים לך הצעה, בדרך מקוצרת משהו. לא מתאים לך? דפדפי הלאה. שום דבר לא קרה.

        אהבתי

      3. תודה על התארים שקשרת לי ועל ההנחות שהנחת לגבי, אתה הרי לא באמת מכיר אותי ומהמעט מעט שאני כותבת פה אתה לא יודע עלי ועל הרצונות, שאיפות ואמונות שלי יותר מידי.
        על מנת שתהיה עסקה, שני הצדדים צריכים להיות מעונינים לקיים אותה, או לפחות מעונינים לדון בה. אני לא כותבת פה שום דבר שיכול להזמין מישהו לדבר איתי על סקס או להציע לי הצעות כאלו.
        בדיוק כמו שלא היית ניגש לאישה שיושבת עם חברים בבית קפה ומציע לה סקס, אין סיבה שתטריד מישהי בפניה שהיא לא מעונינת בה רק כי אתה יכול להתחבא מאחורי מסך. זו הטרדה. חד משמעית. זה לא אתר הכרויות, זה לא בלוג שהתכנים שלו מיניים או מזמינים ליצירת קשר. אני לא אוהבת את ההתממות הזו של "מה בסך הכל הוא אמר"? 

        אהבתי

      4. לא, זה פשוט לא נכון: לא הנחתי הנחות לגבייך, גם לא קשרתי לך תארים.
        כן, זה כן נכון: אני לא באמת מכיר אותך.

        אולי בבית קפה לא מציעים הצעות של סקס. אבל מה בדבר מועדונים, כולל סקס בשירותים? ומה בדבר בר אפלולי, על כמה כוסיות משקה?

        זו לא היתממות. גם אם בעינייך זו הטרדה – זה לא הופך את העניין להטרדה. זו לא חזרה על הצעה שכבר הבעת התנגדות למימושה. זו הצעה ראשונית, בסיסית, על תקן של גישוש. ענית, שאת לא מעוניינת – ובזה נגמר. האקסיומה העומדת בבסיס דברייך – לפיה כל מה שאישה מגדירה כ"הטרדה" הוא אכן הטרדה – היא קביעה שאין לה שום רגליים. גם לא במסגרת החוקים הפמיניסטיים מרחיקי הלכת, שאותם הנשים הצליחו להעביר. בדיוק נגד הקביעה הזו, ראוי שגברים יצאו.

        אהבתי

      5. זו הטרדה לחלוטין כיוון שאנחנו לא במקבילה האינטרנטית לבר אפלולי או מועדון. אם הייתי מקבלת הצעה כזו באחת מאפליקציות ההכרויות , הייתי מתייחסת אליה אחרת. פה זה כמו בית קפה. כפי שאמרתי, אני לא כותבת תכנים של סקס ולא מזמינה לפנות ולהציע לי הצעות. מן הראוי שאדם ידע למי הוא פונה לפני שהוא פונה וגם איפה הוא פונה.
        אפשר לפנות לבן אדם ולשוחח איתו, לזה אין לי שום התנגדות, אבל לפנות לאדם ולהציע לו שיחה על סקס או סקס זו הטרדה, בעיקר אם לא ביקשתי את זה. אתה באמת חושב שנכון וראוי שכל אדם יציע זיון לכל אדם אחר וצריך קבלאת זה כפשוטו ורק להגיד כן או לא? היית רוצה שמישהו יפנה ככה לאשתך? לבת שלך? לנכדה שלך?
        גברים שמחזיקים שתפיסה שסקס זו עסקת חליפין, שיתכבדו וימצאו פרטנריות מעונינות בשווקים המתאימים. לא כל דבר מתאים בכל מקום. נקודה. ואין לזה קשר לפמיניזם, אלא בפשטות לכבוד האדם, ולמרחב האישי.

        אהבתי

      6. לא לך לקבוע מהי המקבילה האינטרנטית.
        כשאת מחליטה לפתוח בלוג, לפרסם כתובת של אי-מייל, את מקבלת על עצמך את המרחב האינטרנטי כמו שהוא. יכולות להיות פניות באי-מייל שלא מוצאות חן בעינייך, כמו גם תגובות שלא מתאימות לך. הרשת מציעה לך גם דרכי התגוננות: את יכולה לא להגיב לאי-מייל פוגעני (או להגיב בחריפות), ישראבלוג מאפשרת לך לצנזר ולמחוק תגובות שלא מוצאות חן בעינייך. השורה התחתונה היא שזו המציאות, וכמו שנאמר "מי שלא יכול לשאת את החום במטבח – שלא יכנס אליו". את יכולה, למשל, לא לפרסם תיבת אי-מייל. אבל משפרסמת – אין לך שליטה על החומר שמוכנס לתוכה. ובניגוד לדעתך, שזה הבית שלך, הסלון שלך – אני מחזיק בדעה אחרת: זהו מרחב ציבורי. כל אחד יכול להיכנס פנימה – וזה כולל גם את טינוף הרצפה.
        ===>

        אהבתי

      7. שימי לב, שכל מה שהוצע לך הוא "לקשקש על כל מיני דברים: חיים, יחסים, מין". את כל השאר את היסקת בכוחות עצמך. קיימת האפשרות, שהאיש רק רצה לקשקש. מגוון התגובות שלך, האפשרי, הוא עצום: מהסכמה לדבר על מין והכל, עד להמנעות מוחלטת. אפשר גם באמצע: להגיד, "אני מוכנה לדבר על החיים – אבל לא על מין". עדיין לא הוצע לך לקיים יחסי מין, כן? בינתיים, זה רק משהו שמהדהד בירכתי מוחך. אולי ההצעה הזו אכן תגיע – וגם אז את יכולה לבחור בכל תגובה שתחפצי. מאוסף קללות – ועד הסכמה למפגש מיני. אבל בינתיים, אף אחד לא הציע מין, אף אחד לא התבטא בצורה לא מכובדת, אף אחד עדיין לא הטריד מינית. אלה העובדות, גם אם לך זה נשמע אחרת. אם היית תובעת את האיש בבית משפט – האם נראה לך שהוא היה מורשע בהטרדה מינית???
        ===>

        אהבתי

      8. לגבי השאלה על משפחתי הקרובה:
        נכדה עדיין אין לי. לגבי אישתי וביתי – אני לגמרי סומך עליהן שהן היו יודעות כיצד להתנהל. עובדתית, הן שומרות על המרחב האישי שלהן בכך שאינן כותבות בלוג ואינן מפרסמות באופן ציבורי את כתובת המייל שלהן (לפחות למיטב ידיעתי). גם אני, אגב, עושה את אותו הדבר: פירסמתי כתובת מייל שדרכה ניתן ליצור קשר איתי רק לעיתים נדירות – וגם אז, לא תחת שמי המלא האמיתי. וגם אז, תוך ידיעה ברורה – שעלולים להגיע דברים, שלא ינעם לי לקרוא. לכן, אני לא מקבל את הטענה שמדובר ב"מרחב האישי". את לא נמצאת במרחב האישי – את לגמרי במרחב הציבורי. אני גם לא מקבל את הטענה שלא מדובר בפמיניזם. הזכות שאת מבקשת לעצמך, לקבוע באופן בלעדי מהי הטרדה – היא הפמיניזם בהתגלמותו. לצורך זה יש חוקים. לפנות למישהי באי-מייל בבקשה ראשונית וחד פעמית "לקשקש על כל מיני דברים: חיים, יחסים, מין" – זה עדיין לא מוגדר כהטרדה מינית. אלה העוּבדות, לדעתי.

        אהבתי

      9. את יודעת, אני ממשיך לחשוב על המקרה שלך. ברשותך, עוד משהו: לקחת לעצמך את הסמכויות של שלוש הרשויות. את קבעת שלפי החוק שלך, זוהי הטרדה. את שפטת אותו לכף חובה, אף קבעת את העונש – שיימינג ציבורי. ואת גם מוציאה זאת לפועל ומבצעת את השיימינג הציבורי. זאת, כשהוא פנה אליך באופן אישי ודיסקרטי.
        האם אני מרחם על הבחור? ממש לא. את יודעת למה? כי זה סוג של ׳סיכון מקצועי׳ שהוא בוחר לקחת, כשהוא פונה לנשים שאינו מכיר ברשת. מבחינתו, שיימינג כמו שעשית לו (ויכולת גם בצירוף שמו ותמונתו, אם הוא היה מספיק מטומטם לצרף שם ותמונה אמיתיים) הוא חלק מהסכנות האורבות במימד הציבורי. גם הוא חשב, שהוא בשטח הפרטי – ומצא את עצמו בשטח הציבורי. הרשת וסכנותיה פועלים לכל הכיוונים. אף אחד לא לגמרי מוגן. צריך לקחת זאת בחשבון.

        אהבתי

      10. מה שאתה מסרב להבין זה שהבלוג הזה הוא שלי. מה שכתוב בו נחשב לקניין רוחני שלי, והמייל הוא שלי, לא מרחב ציבורי, נכון שאין לי אפשרות למנוע מגועל נפש להכנס אליו, אבל אני בהחלט יכולה להביע את דעתי. או לדאוג לעצמי, כמו שניסחת לגבי אשתך ובתך. 

        נראה לי מטופש להתייחס לאמירה שלך שלא לי להחליט מה המקבילה האינטרנטית או לאמירה שלא אני אחליט מהי הטרדה. כי מי אתה שתגיד לי מה אני יכולה ומה לא?
        נראה לי שמיציתי את הדיון איתך.

        אהבתי

  11. כדאי שלא יהיה כאן אי – הבנות ! 
    אני זה שפניתי אלייך את יכולה לראות לפי המייל שלי 
    אני לא מתחבא מאף אחד או אחת 
    כל מה שעשיתי זה פניתי עלייך ושאלתי אם את רוצה לקשקש על חיים , יחסים ומין !
    אם את לא מעוניינת בזה פשוט תגידי לי מעוניינת 
    רוב אנשים מבינים שאורמים להם לא 
    ואני אמשיך לשוחח עם מי שזב כן מעניין אותה ולא חסר נשים כאלה 
    אבל חשוב מאוד לראות את הדברים כמו שהם – ולא לצאת מפרופורציות .
    ועובדה שזה פגע בך תמונה לא בי אלה במשהו עמוק יותר שאני אישית לא 
    אחראי לזה ! ולכל המגיבים המתחסדיים תעשו לי טובה !! 
    על תצחיקו אותי . את בדיוק כמוני רק אני לא מתבייש במי שאני . 
    ושפו על המגיב האלמוני – היחיד שבא לצידי להגן אותי בפני שיימינג הזה 🙂
    תודה לך ! 
    ופועה – אם פגעתי – אני מתנצל ! גם זה אני לא מתבייש לעשות ! 

    אהבתי

    1. אני לא כמוך, אני ממש לא כמוך. לשמחתי אני לא כמוך.
      הבעיה שלך זה שאתה חושב שמה שאתה מאמין בו, נכון לכולם. ולא, אני לא חושבת שזה נכון לפנות למישהי שאתה לא מכיר בהצעות לדבר על סקס. אני לא חושבת שאתה עושה את זה במציאות, כי אם היית ניגש למישהי במקום ציבורי ומציע לה לדבר על סקס, זה היה נגמר בסטירה במקרה הטוב. ואם זה לא לגיטימי בבית קפה, למה זה לגיטימי בעייניך פה?זו הטרדה מינית וזה שהיא קורית באופן וירטואלי לא הופך אותה לפחות מטרידה, מציקה וחודרת למרחב האישי. 
      המגיבים פה הם אנשים שקוראים, ממש קוראים בבלוג הזה,חלקם כבר שנים ומקיימים איתי מערכות יחסים חבריות וירטואליות, הם יכולים להרגיש ולהבין מדוע הגבתי כמו שהגבתי. 

      אגב, ריבוי סימני קריאה לא הופכים אותך לצודק יותר.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s