סוף סוף, אחרי טלפונים אינסופיים ואחרי שסוננתי במסננת דקה במיוחד על ידי האחראית הממונה על הנושא (היא בישיבה, היא תחזור אלייך אחר כך, תתקשרי מחר בין 12:00 ל12:05 וכו'), הצלחתי לדבר איתה ולקבוע תאריך סיום בפנינה ולמסור אותו לעבודה החדשה על מנת שכולנו נצא מתחום הלא נודע ונדע מה עומד לקרות.
הסכמתי לדחות את העזיבה של הפנינה עד לסוף נובמבר, כלומר בעוד שבוע בדיוק. רציתי לעזוב בצורה יפה ככל הניתן, כי אחרי הכל , מדובר בארגון שבו עשויים לפגוש את האנשים בשלב זה או אחר של החיים, ובכל מקרה כדאי לא לשרוף גשרים כשהולכים ממקום כשלהו.
כמובן שמרגע שנקבע התאריך התחלתי להצטער על העזיבה של הפנינה.
אחרי חמש שנים, נקשרתי למקום ולאנשים ולא פשוט לקום וללכת.
הנסיון מלמדני שאחרי העזיבה הרבה יותר פשוט והגעגועים, אמנם קיימים, אך הופכים לערטלאיים יותר. הפרידה הספציפית מהאנשים לא פשוטה וכרוכה במבוכה הבסיסית שיש בכל פרידה.
לפחות אין פה צוות להפרד ממנו כמו שהיה בסיום העבודה הקודמת.
אבל בדומה לסיום שם, ההתחלה החדשה כרוכה בהתמודדות עם תחומים חדשים ולא מוכרים בעבודה. דברים שלא עשיתי עד היום, לפחות לא בקונסטלציה המסויימת שבה הם עומדים להיעשות.
תהיה לי אחראית צמודה, דבוקה לקודקוד, מה שלא היה עד היום ומפחיד אותי יותר מכל. העצמאות שלי היא ערך עליון, מקווה שיהיה לה מקום במקום החדש.
אני אעשה דברים שעוד לא עשיתי, אני אלמד.
אני אעבוד בתוך מקום שמכיל עוד אנשים, אני אלמד להסתדר.
אני מנסה לזכור כמה היה קשה לי בפנינה בתקופה הראשונה, כמה לא הרגשתי נוח, כמה הייתי עייפה ,לעומת כמה קשה לי לעזוב היום, כשאני כבר מכירה ושולטת ונהנית מהיתרונות שהמקום מציע.
מנסה לזכור שבכל מקום יש יתרונות וחסרונות ושבסופו של דבר, לא יקח הרבה זמן עד שארגיש יותר בשליטה, ולכן גם ארגיש יותר טוב.
אני קצת דואגת לעציצים שאשאיר פה. מקווה שישקו אותם ויאהבו אותם כמו שאני אהבתי.
אולי אקח איתי אחד הביתה, בתור מתנת פרידה.
את מי כדאי לי?
זה אף פעם לא קל לעזוב מקום עבודה ואנשים שעבדת איתם
אבל כשסוגרים דלת אחת נפתח חלון במקום אחר
העבודה הפנינה שירתה אותך נאמנה כמה שנים טובות
וגם לדברים טובים מהסוג הזה יש סוף
אהבתיאהבתי
בעיקר אם דואגים לפתוח את החלון עוד לפני שסוגרים את הדלת
הפנינה מיצתה את עצמה, ואני מברכת אפילו את צער הפרידה, כי אני מעדיפה ללכת כשחבל לי לעזוב וכשאנשים מצטערים שאני עוזבת, על פני האפשרות השניה…
אהבתיאהבתי
תקחי את הטרנזיסטור.
אהבתיאהבתי
הייתי לוקחת אותו. אתה יודע כמה קשה למצוא רדיו שהוא לא רדיו דיסק ולא רדיו MP3 ולא רדיו עם כל מיני שטויות אחרות?
אולי הצמחים גדלים יפה בגלל המוזיקה בכלל?
אהבתיאהבתי
איזו תחנה הם שומעים?
אהבתיאהבתי
גלגלצ, כמובן. הם לא אוהבים פרסומות.
אהבתיאהבתי
אהה. חשבתי בגלל דיווחי התנועה.
אהבתיאהבתי
הם אוהבים את הפלייליסט של התחנה. אבל מבקשים שלא תגלה.
אהבתיאהבתי
בטח רווח להם כששמעו שאת עוזבת.
תניחי להם. קחי את הטרנזיסטור.
אהבתיאהבתי
מה אתה שומע, אנין מוזיקה שכמוך, בעבודה?
אהבתיאהבתי
בעבודה אני עובד, ביצ’.
אהבתיאהבתי
מה זה קשור? מוזיקה מפריעה לך לעבוד?
אהבתיאהבתי
נהפוך הוא. אבל חלק גדול מהזמן אני בטלפונים, עם אנשים, או בשטח. אני עובד על אמת. לא כמוך.
אהבתיאהבתי
בשטח, פשששש זה נשמע כל כך קרבי….
אהבתיאהבתי
לא קרבי אבל מסוכן. הרבה ויכוחים ומריבות. היו כבר כמה שאיימו שיירו בי. יכול להיות שאני לא כזה נחמד ?
אהבתיאהבתי
לאאאאאאאאאאאאאאאא מה פתאום???!
אהבתיאהבתי
אתה סוכן מכירות שטח של הוט, במקרה?
אהבתיאהבתי
לצערי לא.
אהבתיאהבתי
די רווח לי כשהבנתי שהצלחת עם המעבר הזה. נכון – יש חששות מהממונה הדבוקה לקודקוד אבל אני מקווה שיש מקום ניכר לעצמאותך גם במקום החדש. בעיקר אני שמחה שהכל יהיה לך קרוב יותר הביתה. באיזה אחוז משרה את שם? אני מבינה שזה מעבר בתוך אותו ארגון….
המון המון בהצלחה
לגבי העציצים הייתי לוקחת או את הימני ביותר בתמונה הראשונה או את הימני ביותר בתמונה השניה
אגב אני השארתי עציץ עם רקפות כשעזבתי את עבודתי (לפני מעל לארבע שנים) – עציץ שהם עצמם קנו לי לאחד מימי הולדתי – והעובדת שלי לשעבר טורחת לטפל בה וגם לשלוח לי מידי פעם תמונות שמוכיחות עד כמה הטיפול שלה מסור….
אהבתיאהבתי
אני מקווה שאצליח להסתדר איתה, שהיא לא תטפל אלי יותר מידי. היא כבר התחילה לבוא בכל מיני דרישות לא סבירות בעיני, אבל אני מבינה מאיפה זה בא ובנתיים מציבה לה את הגבולות שלי. נראה איך זה יעבוד.
כששהגעתי לפנינה לא היו שם עציצים, אני הבאתי שניים והשאר הגיעו לאט לאט על ידי אנשים שראו את העציצים ורצו לשמח אותי. כמה מתו ושניים שורדים מהיום הראשון. היו לי תמונות אבל אני לא מוצאת…
אהבתיאהבתי
בשעה טובה ושיהיה בהצלחה
אהבתיאהבתי
תודה יקירה
אהבתיאהבתי
בהצלחה! איזה עציציה מרשימה. הפוטוס ממש יפה. גם היתר נראים טוב. כל הכבוד על גידול עציצים משגשגים בסביבה משרדית. לי יש אחד וזה תמיד נראה לי כמו פלא שהוא מחזיק מעמד תחת אורות הנאון ובלי אויר טרי. גם אנחנו בעצם….
אהבתיאהבתי
אני מקפידה לפתוח את הדלת והוילונות שיכנס אור שמש ואויר, ואם אפשר קצת רוח. צמחים צריכים את התנועה של הרוח, מסתבר, כמובן שלא כולם שורדים בתוך מבנה, ובאמת הפוטוסים העמידים שורדים הכי יפה.
לא פשוט להיות סגורה במבנה כל היום, זו הסיבה העיקרית שבגללה הכנסתי עציצים, הם עושים לי טוב.
אני לא אוכל לעשות את זה בעבודה החדשה…
אהבתיאהבתי
אני אומרת שתשאירי את כולם. נראה שטוב להם שם, ואיך הם ירגישו אם תקחי רק אחד? תגידי לעובדת שמחליפה אותך שטיפול בעציצים זה חלק מהגדרת התפקיד שלה.
ככה גם תוכלי להתחיל התחלה רעננה לגמרי. לוח חדש. ואשר לממונה: אני צופה חיכוכים לא פשוטים עד שתחנכי אותה שאת עושה את התפקיד בצורה המיטבית כשהיא משחררת את החבל.
אהבתיאהבתי
אני מאד חוששת שמי שיחליף אותי, ועוד לא מצאו מישהו כזה, לא יהיה מישהו שאכפת לו מעציצים. זה להשאיר משהו חי לחסדיו של מישהו שאת לא מכירה.
הייתי לוקחת את כולם אם זה לא היה נראה רע.
עם הממונה, אני ממש לא יודעת מה יהיה. אני מקווה שטוב, אני באה בטוב מתוך כוונה להסתדר. אבל לא הכל תלוי בי. נו, אמרתי שיש חששות…
אהבתיאהבתי
קודם כל – בשעה טובה!
מקווה שהקליטה בעבודה החדשה תהיה קלה ומהירה ואת והבוסית תמצאו דרך לעבוד ביחד בלי להכנס אחת לספייס של השנייה.
ולגבי העציצים – אני הייתי מחלקת אותם כמתנות פרידה לאנשי הפנינה. עציץ אחד (או יותר) לכל משרד, עם ברכה נחמדה שמסכמת את הזמן שלכם (שלך ושל האנשים מהמשרד, לא שלך ושל העציצים 🙂 ביחד.
בהצלחה!
אהבתיאהבתי
אין לי כל כך למי לחלק, ברכה שלחתי במייל, ואני מתחילה לחשוב איזה עציץ ארצה לקחת איתי, אבל הוא יבוא איתי הביתה ולא לעבודה החדשה, כי מסתבר שאחראית שם שונאת עציצים.
מי שונא עציצים? איך אפשר לשנוא עציצים? זה לא נגד החוק לשנוא עציצים?
אהבתיאהבתי
האחראית זאת הבוסית החדשה איתה את אמורה לעבוד צמוד?
(נראה לי שאני קוראת בין השורות שזה לא הולך להיות קל …)
אהבתיאהבתי
כן, נראה לי שאקרא לה הממונה, כדי להבדיל אותה מאחראים אחרים.
היא החשש הגדול שלי מהעבודה החדשה . אני חוששת שלא נסתדר. אף פעם לא עבדתי עם מישהו צמוד כמוה. והבעיה הכי גדולה, היא פוליטיקאית כמו כל מי שהגיע לדרג שלה, ואני לא לגמרי מאמינה לחיוכים ולחביבות שלה.
אני יודעת שהיא חששה ממני, כי גם לי יש שם של אחת שיכולה לעשות בעיות (לעשות בעיות=לעמוד על דעתי ולהגיד בפנים מה שאני חושבת).
בקיצור סיכון גדול.
אם העבודה במקום החדש לא תעלה יפה, אני אפסיד חלק משרה רציני. סוג של הימור כמו הרבה החלטות בחיים שבהן יש הרבה לא ידוע. אבל אין ברירה, חייבים להיות אופטימיים קצת.
אהבתיאהבתי
להפרד ממשהו שהיית שייכת לו זה תמיד החלק הקשה,לא מבין בעציצים אבל הייתי משאיר את כולם וכעצת ע"ז הייתי באמת לוקח את הרדיו. אני קצת חושש מההתקלויות העתידיות שיהיו לך עם הבוסית החדשה שכפי שתארת עובדת מאוד צמודהאבל מכיון שאת באה לעבוד ברצינות אני בטוח שהיא תלמד להעריך את איכויותייך ורצינותך ותתן לך חבל. אני זוכר שאמרת שזמן ההגעה לעבודה החדשה קצר הרבה יותר וזה יתרון מאוד גדול. אני בטוח כאמור שתצליחי.
אהבתיאהבתי
אני לא יכולה לקחת מה שאני רוצה העציצים נמצאים שם בגללי ולא בטוח שישרדו אחרי, לכן אני שוקלת לקחת אחד.
אני מקווה שהממונה ואני נלמד עבוד יחד בלילדרוך אחת על הרגליים של השניה. ההגעה באמת קצרה ונוחה הרבה יותר.
הלוואי שיצליח…
אהבתיאהבתי
עציץ, לו היה לי עציץ…
אני תמיד שמחתי לעזוב מקומות עבודה. אולי זה אומר משהו עלי, אולי זה אומר משהו על המקומות שבהם עבדתי.
אהבתיאהבתי
אני שמחה להפטר מהנסיעות הארוכות ומהישיבה המשמימה , אבל פחות שמחה להפרד מאנשים שהכרתי.
עדיף להפרד בעצב ולא בשמחה, בלי קשר למה זה אומר על מי
אהבתיאהבתי
אניהייתי לוקח מחצית מהעציצים או יותר אם אפשר, ומסבירה מדוע.
אולי יבינו שאין להם סיכוי בלעדייך ועדיף בית טוב מגסיסה של חיים כל יום מול עיניהם.
אהבתיאהבתי
לא נעים לי…זו הבעיה העיקרית, אני מקווה שיישרדו אחרי עזיבתי.
אולי מישהו אחר יקח אחריות.
אהבתיאהבתי
ושכחתי.
בהצלחה במקום העבודה החדש
וחיבוקים {}
אהבתיאהבתי
תודה רבה
אהבתיאהבתי
הכי טוב לקחת עציץ קטן -ירגישו פחות בחסרונו ..ובהצלחה עם הגב ששונאת עציצים (טיפוס-טיפוס,אה?!)
אהבתיאהבתי
כבר סימנתי את זה שאני לוקחת, בתקווה שלא אתפתה ליותר מאחד.
נורא מוזר לא לאהוב עציצים.
אני מבינה שזה מטעמי הקפדת יותר על נקיון…ובכל זאת.
אהבתיאהבתי