אז מה עשיתי ביום כיפור?

לא הרבה.

אני אוהבת את השקט של יום כיפור, הוא מזכיר לי את השקט של סיני.(כמובן שכשהייתי בסיני אמרתי שאני אוהבת את השקט ושהוא מזכיר לי שקט של יום כיפור). ואני אוהבת את השקט מהטלויזיה והחדשות. אני לא בודקת בערוצים זרים מה קורה בעולם, אני בטוחה שאם יקרה משהו ממש משמעותי, אני אדע על זה כך או אחרת. חשבתי שיהיה לי זמן לקרוא ספרים לרוב. לכל הפחות תכננתי לקרוא את המשחק של אנדר, שמצאתי בחנות יד שניה ושמחתי לחזור אליו. אפילו הנחתי אותו על שידת הלילה שליד המיטה. ספויילר, לא הגעתי אליו.

 

מה שכן, עשיתי היכרות עם Popcorn time רגע לפני יום כיפור והבנתי שלא יחסרו לי סרטים. ואכן , בערב יום כיפור ראיתי את The green mile, כי אם כבר לענות נפשות, אז סרט שיגרום לי לבכות. לא זכרתי כמה הסרט ארוך והלכתי לישון רק אחרי חצות , דומעת למהדרין.

ביום כיפור עצמו ראיתי חלק מ Me before you , אבל לקראת הסוף זה נעשה דביק, בדיוק כמו בספר, אז הפסקתי, למרות שפספסתי הזדמנות לסחוט עוד כמה דמעות. בהמשך ראיתי את Iron man 2  וסוף סוף הבנתי מי אלה כל הדמויות הנוספות שנדחפו לסרט באדיבות מארוול. יש לי עוד חומר להשלים בתחום. הבעיה העיקרית באתר היא שברוב הסרטים התרגום לא מסונכרן, ולכן נאלצתי לראות ללא תרגום ולהשקיע קשב מרוכז. טוב, חייבים לסבול קצת , לא?

 

אחר הצהריים החלטתי שאי אפשר לראות סרטים ולאכול כל היום, ושהגיע הזמן לצאת לענות קצת את הנפש ולהקריב אשה, ככתוב בתנ"ך (ויקרא כ"ג , פסוק כ"ז) ולכן יצאתי להליכה, אבל לא סתם בשביל הכייף. בחרתי במסלול הכי מאתגר שלי, עם העליה הכי תלולה והכי ארוכה, כדי שבאמת יהיה לי קשה.

ואכן הגעתי לסופה בלי אויר, דאובת שרירים, מזיעה ואדומת פנים. אם זה לא סבל וזו לא הקרבה, אז מה כן?

 

אחרי צאת הצום ואחרי שאכל, הגמל התקשר אלי להגיד שוב שנה טובה ולהזכיר לי שבסוף השבוע הוא נוסע לכמה ימים ושנדבר מחר לפני שהוא נוסע. נראה לי שהצום עשה לו טוב, כי כשאמרתי לו שעיניתי את נפשי למרות שלא צמתי, הוא אמר- אני בטוח שגם את נפשם של כל אלה שסביבך.

מה, שאלתי אותו, לא חבל לקלקל את כל הצום שבדיוק סיימת ולהכתים את הדף הנקי שפתחת?

 

זהו, אפשר להתחיל לתכנן את המנוחה המוחלטת של סוכות.

כמה שאני אוהבת את חודש החגים.