רגע בים

אנחנו יושבים על החול, נשענים על קיר אבנים, צופים בים ובאנשים שהולכים וחוזרים.

הוא מסביר לי משהו, אני לא כל כך מקשיבה למילים, רק לקול.

הנושא הוא נושא שחשוב לו מאד והוא כל כך אוהב ללמד ולהסביר. להרצות.

אני לעומת זאת אוהבת להקשיב לקול שלו.

אני רק מקווה שלא ישאל אותי איזו שאלת הבנה, במקרים האלה אני תמיד נבהלת פתאום כמו בבוחן פתע בכיתה שאין לי מושג מה למדנו.

 

בשמיים עובר הליקופטר קטן וצבעוני, בכחול כהה וצהוב.

הוא נראה כמו צעצוע ילדים מבריק.

מתחשק לי לשבת בתוכו ולחוש את תחושת הניתוק מהקרקע והפחד הזה בתחתית הבטן כשמסתכלים למטה והכל כל כך קטן.

פתאום אני נזכרת בטיסה ההיא בשמי לוס אנג'לס כשהטייס, הישראלי לשעבר, נתן לי את ההגאים וביחד המראנו.

אני זוכרת את התחושות כאילו אני שם באותו הרגע.

את העיר הגדולה, עם הבתים הקטנטנים, המצופה בערפיח, את תחושת חוסר ההתמצאות בשמיים הריקיים, את חוסר האמון שקופסת הפח הדקיק הזו מצליחה להחזיק אותנו בשמיים, עפים.

ואת השמחה של התעופה, הקרובה יותר לתחושת התעופה שיש לי לפעמים בחלומות, מכל תחושה שנתן לי מטוס אחר לפניו.

 

אני מספרת לגמל ומספרת לו על הטרקטורונים המעופפים שראיתי בבוקר בדרך אליו, ממריאים מאיזה שדה קצור.

הוא חושב שתחושת התעופה תהיה אמיתית יותר בטרקטורון כזה ושזה משהו שאפשר לנסות.

או מסוק, כמו זה שחולף על פנינו בצבעי כחול וצהוב מבריקים.

אולי ליום ההולדת הבא שלך, הוא אומר.

 

הצל שאנחנו יושבים בו קריר, ורוח הים נעימה.

הוא מבקש שאנשק אותו ואני שואלת אם לא מפריעים לו האנשים.

איזה אנשים, הוא שואל.

 

אם רק היה אפשר לשמור בקופסא אטומה, את הרגע הזה.

עם הצל הקריר, הרוח הנעימה, הקול שלו, המחשבות והשיחה.

והצבע הטורקיזי הבלתי ניתן לתיאור של הים.

16 תגובות בנושא “רגע בים

  1. חמוד, הגמל, עם הנשיקות! וחמודה גם את. וחמודים השמיים, החול, הרוח, הצל ואפילו ההליקופטר. למול רגעים פשוטים וטובים כאלה אני תמיד אומרת לעצמי בלב: הנה רגע שאם היה אפשר הייתי יוצקת ממנו חרוז דמוי פנינה לשזור על מחרוזת הרגעים הטובים להסתכל עליהם בערוב הימים.
    בהחלט רגע שכזה.

    אהבתי

    1. בדיוק בדיוק, לשזור את הרגעים האלה על חוט, כמו חרוזים, ולהביט בהם מידי פעם, לחזור לתחושות של אושר נקי.
      מאד חייכתי כשקראתי את התגובה שלך מאד מאד, גם את חמודה ביותר 

      אהבתי

  2. רגעים קסומים שכאלה שווים הכל!
    מזדהה מאד עם התחושה הזאת של התעופה – כמו בחלומות – מעולם לא טסתי בכלי טיס קטן וחשוף שכזה, אבל חושבת שמסוגלת לדמיין את התחושה. 
    תפסת את הרגע הזה בכתיבתך ונראה לי שבכל פעם שתקראי תוכלי לשחזר את ההרגשה…….מקסים  מקסים ואתם מקסימים בבועה הקטנה שלכם, בתוך הרגע

    אהבתי

    1. התעופה בחלומות היא מפחידה ומרגשת כאחד, אני מאמינה שרוב האנשים חלמו חלומות על מעוף. אם אנסה לטוס בכלי טיס קטן כזה, אני מבטיה לספר איך זה הרגיש 

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s