תיק תיק

ימים עמוסים, מעייפים ומלאים עוברים עלי בתחומים הלא מדווחים לבלוג של חיי.

עומס שלא השאיר לי זמן או רצון לעשות משהו מעבר לדרישות השוטפות של החיים. לא נכנסתי לעדכן או לקרוא, לא עשיתי כמעט כלום בכלל מעבר לדרישות השוטפות של החיים.

אני עדיין עמוסה ועדיין עייפה, אבל מתחילה להרים את הראש ולראות שיש עוד דברים בעולם.

ומאחר ואני לא יכולה לכתוב כלום על הדברים הרציניים, אני אכתוב על התיק החדש שקניתי.

 

קודם כל למה בכלל תיק חדש?

יש לי תיק שקניתי לפני שלוש או ארבע שנים בEBAY , תיק קנווס גדול וחזק, שאפשר להכניס לתוכו בערך את כל הבית, מה שאני אכן עושה. אני מניחה שאם אזרק לאמצע המדבר, אוכל לשרוד בערך שבוע עם מה שיש בתיק. כי יש שם בערך הכל. זה מאד נוח שיש כל מה שאני רוצה, אבל זה כבד מאד והשרירים בעורף הימני ובכתף ימין תפוסים באופן תמידי וכואב. לקח לי זמן לעשות את החיבור ולהבין שהתיק הכבד שאני סוחבת לכל מקום אחראי לחלק הארי של גוש השרירים התפוסים. לכן החלטתי שאין ברירה צריך לוותר באומץ על כל מה שנכנס לתיק, לחפש תיק קטן יותר ולהזהר לא למלא אותו. כי ידוע שגורלו של תיק להתמלא, לא חשוב אם הוא תיק ערב קטנטן או קיטבג צבאי.

 

מחמותי קיבלתי ליום ההולדת תווי שי של איזו חנות מפונפנת ויקרה מידי, בסך שלוש מאות שקלים.

הם אמנם שכבו אצלי מעל חודש, אבל ידעתי מהרגע שקיבלתי אותם שאלך לחנות הזו ואקנה באמצעותם תיק חדש שיעלה בדיוק את הסכום הזה של הכסף שנמצא בתווים.

בתוך הבלאגן והעומס, הייתי חייבת לצאת קצת ולהתאוורר, אז לקחתי את תווי השי והלכתי לחנות המפונפנת ההיא. במבט הראשון תפס את עיני התיק שאחר כך הפך להיות שלי. לא שלא הורדתי את כל התיקים מהקולב ומדדתי אותם, בהחלט כן, אבל זה היה יותר בשביל הפרוטוקול מאשר מסיבה אמיתית טובה. בסופו של דבר בחרתי את התיק הראשון שראיתי, שהוא קטן בהרבה, ובצבע תכול מקסים . התיק עלה לי שלוש מאות ועשרים שקלים. שילמתי עליו עשרים שקלים למעשה. וחזרתי הביתה שמחה, אך סקפטית.

 

בבית התחלתי בחלק הקשה יותר:

פירקתי ואיחדתי שלושה צרורות מפתחות לשניים- אחד של האוטו והבית ואחד של מקומות העבודה על שלל דלתותיהם. את המפתחות האבודים שאני לא יודעת למה הם שייכים והיו תלויים על מחזיקי המפתחות שנים, תליתי בצד, כי מי יודע, אולי יום אחד אגלה את מה הם פותחים.

הוצאתי מהתיק הישן את הארנק, את פנקס הצ'קים, את נרתיק משקפי השמש ואת התיק שבו אני מחזיקה כדורים, והעברתי לחדש.

העברתי גם את המפתחות, את מגן השפתיים ואת המסרק.

 

וזהו.

 

שאר הדברים, הרבים מספור נשארו בתיק הישן ואני החלטתי שאני חייבת לראות איך אני מסתדרת עם המינימום הנדרש שהכנסתי לתיק.

בנתיים אני מסתדרת.

אמנם כבר יודעת שחייבת להכניס קרם ידיים, עפרון עיניים, מסקרה, קוצץ ציפורניים, פינצטה, פלסטרים ועוד כמה קשקושים לתיק, אבל אני אנסה לאגד את כל אלה לתיק קטנטן, שיהיה סדר ולא יכביד.

 

איך, איך גברים יוצאים מהבית עם ארנק, מפתחות ותו לא?

 

 

תמונות של התכלכל.