חריקות אחרונות של סיום הלימודים

נשארה רק העבודה האחרונה פרוייקט הסיום של התואר.

למעשה כבר היינו צריכים להגיש אותו השבוע. כבר שלחתי כטיוטא וכבר קיבלתי בחזרה עם המון הערות אדומות לתיקון ועם הערכה ראשונית- עבודה יפה. תיקנתי, סידרתי, ערכתי שוב. 

אבל חלק מהפרוייקט תלוי בפרופסור המכובד שצריך לתת ציון לחלק התמחירי של הפרוייקט.

גם לו שלחנו את העבודה, אבל רק השבוע אחרי שלושה שבועות ולאחר אינספור מיילים הלוך ושוב קיבלנו את העבודה ממנו… עם הערות לתיקון.

מסתבר שלא עשינו מה שהוא רצה. אף אחד לא עשה מה שהוא רצה.  הסיבה פשוטה, הוא לא הסביר מה הוא רוצה, או לפחות לא בצורה ברורה כמו שהיה נדמה לו. 

העבודות נשלחו לו דרך פלטפורמת הגשת העבודות באתר המכללה, אבל הוא הדפיס אותן, כתב הערות קצרות וסתומות בכתב יד לא ברור וביקש ממזכירתו שתסרוק ותשלח לנו במייל. כל זה קרה יום אחרי שהיה אמור לתת לנו את הציון על העבודה, על מנת שנוכל להעביר את הציון וההערות למנחה, יחד עם העבודה המתוקנת ולסיים סוף סוף את התואר המתמשך כמו מסטיק הזה. ככה זה כשאתה פרופסור מכובד, אתה מעקם את הכללים לפי נוחיותך, בלי להתחשב במי שסביבך.

 

המנחה נאלצה לתת לנו דחיה נוספת בהגשת העבודה כיוון שהמכובד מבקש שנתקן על פי הערתיו ונשלח לו שוב את העבודה, שיוכל לבדוק ולתת ציון סוף סוף.

כיוון שהערותיו לא היו ברורות לי, התקשרתי וביקשתי לדבר איתו. בנסיון להבין מה הוא רוצה שישתנה בעבודה שמוגשת לו.

כמו שהסברתי בכיתה הוא אומר, ריבית והון והיוון, צריך לפרט, כמו בדוגמאות בכיתה. זה קל.

אני שואלת אותו האם פרסם את טבלאות הריבית שלפיהן עבד בכיתה.

לא צריך הוא אומר, זה קל . את לוקחת את הסכום, כמה יצא לך? ואנחנו מדברים הרי על ארבעה אחוז ריבית, זה חישוב פשוט.

זה חישוב פשוט לך, אני אומרת בשקט, יש אפשרות לקבל את הטבלאות האלו?

את לא צריכה אותן, הוא אומר.

אתה לא צריך אותן, אני אומרת, אני דווקא צריכה, יש אפשרות לקבל אותן?

הוא נושף בקוצר רוח ומבקש שאשלח לו מייל והוא ישלח אותן במייל החוזר.

אני שולחת מייל אליו, מחכה עשר דקות. שולחת מייל למזכירה שלו שתעשה את עבודתה ותזכיר לו, ומקבלת מייל חוזר ממנו מייד עם הטבלאות כולן.

 

עכשיו נשאר לי לשבת בשבת ולסיים את החלק הזה של העבודה. לשלוח אליו בתקווה שיחזיר עם ציון עוד לפני שיגיע תאריך היעד שליחת העבודה למנחה. די נמאס לי כבר מההתמשכות הזאת, חשבתי שבתאריך הזה אוכל לדעת שהכל מאחורי.

 

מה עם השותפה לעבודה אתם שואלים?

טוב תודה, היא לא דואגת ולא טורחת השקיע מחשבה וזמן. היא בחרה נכון. בי.