סקר המתנות הגדול

בעקבות יום ההולדת עלה נושא חשוב לכותרות, מתנות יום הולדת לדורותיהן. ממי, כמה ולמה, ובעקבותיו סקר –

 

מה היא המתנה הכי מוזרה/מביכה/לא מתאימה/לא קשורה/פשוט-לא שקיבלתם אי פעם מבן/בת זוג ליום ההולדת?

מה המתנה השווה ביותר קיבלתם אי פעם מבן/בת זוג ליום ההולדת?

 

כמובן שהכל בעיני המתבונן והכוונה היא לא לערך כספי בהכרח.

 

אני אתחיל:

1. המתנה ההזויה ביותר שקיבלתי ליום הולדת היתה 200 גר' קשיו – ממי שהיה חבר שלי קצת אחרי הצבא.

2.המתנה השווה ביותר שקיבלתי היתה ממי שאחר כך התחתנתי איתו. הוא הוציא אותי ליום חופש מהעבודה, תיאם בסוד ובלי שידעתי את החופש עם המעסיקים והכל, ולקח אותי ליום כייף בגן חיות בחיפה( + פיקניק בגן האם) זה אמנם היה לפני יותר מ20 שנה, אבל זו זכורה לי כמתנה הכייפית ביותר שקיבלתי אי פעם מגבר.

 

ואצלכם?

 

 

56 תגובות בנושא “סקר המתנות הגדול

  1. אני לא זוכר שום דבר מביך שקיבלתי מזוגתי,היא יודעת מה דעתי על ימי הולדת ומכבדת את זה,אני חושב שהמתנה הכי יפה שקיבלתי הייתה מסיבת הפתעה ביום ההולדת 50,היא ארגנה סוף שבוע בזכרון ובערב שבת הגיעו למסעדה שליד המלון בסודי סודות כל החברים שלי מכל התקופות של חיי כ30 נבחרים שהפתיעו אותי מאוד. זה היה משהו בלתי נשכח בעליל

    אהבתי

    1. זו השקעה רצינית, מסיבת הפתעה כזו וגם משמחת מאד, איזה יופי של הפקה
      ואם היא לא נתנה מתנה מביכה, אולי בת זוג קודמת מהעבר, או שאתה לה?

      אהבתי

      1. או שקיבלת מתנות מצויינות, או שאתה לא ממש מייחס להן חשיבות גדולה
        אני מהמרת על השני

        אהבתי

      2. מייחס אחותי,בטח שמייחס ,רק לא זוכר לצערי.אגב ביום ההולדת האחרון שלי אחותי וזוגתי עשו מה שעדה קיבלה,קיבצו קטעים נבחרים מהבלוג ועשו חוברת  יפה שמאוד ריגשה אותי וגם ביום הולדת 60 עשו לי חוברת עם תמונות מהילדות ועד היום עם כל בני המשפחה,נדרשה הרבה עבודה לשם כך ואני מעריך והערכתי מאוד את היוזמה

        אהבתי

      3. אז כנראה שקיבלת מתנות מעולות

        אין על מתנות שיש חשיבה מרובה מאחריהן, ההשקעה ותשומת הלב, אין להן תחליף כספי.

        אהבתי

  2. כשהייתי בת 18 אמא שלי הייתה בהודו תקופה. בשנים שקדמו לנסיעה שלה היא הייתה חולה לאיזו תקופה קצרה ואבא שלי, שאף פעם לא היה ממש מעורב בכל הדברים שהיו לרוב שדה פעילותה, נאלץ לאט לאט למצוא עצמו עושה דברים שלא עשה לפני, כמו לבשל, לכבס, לוודא שיש לנו בגדים במידותינו, להתעניין במצבנו החברתי והלימודי וגם – לארגן מסיבות יום הולדת.
    הזמנתי הביתה, בערב יום ההולדת, כמה חברים ואבא יצא מגדרו. הוא קנה פשטידות במאפייה שבילדותו הייתה שם נרדף לאיכות ויוקרה, חתך ירקות לפלחים וסידר אותם על צלחות צבעוניות, ערבב גבינות ותבלינים למטבלים, בישל ביצים קשות וגם, ביקש מהאיש במאפייה עוגת שוקולד גדולה שעליה נכתב "מור בת 18" אותה החביא במעמקי המקרר ואותה נשא לשולחן אחרי שסיימנו לאכול.  זה היה מאוד מרגש וחמוד, למרות שעכשיו כשאני כותבת את זה אני מאמינה שיד מכוונת (ז"א, אמא שלי, בשיחה ישירה מדלהי) ניטווה אותו לנהוג כך. אחרי שכולם הלכו מצאתי על שולחן הכתיבה שלי מכתב וחבילה מאמא שלי.

    אהבתי

    1. קשה לי לחשוב על מתנות מוזרות או לא קשורות. אולי כשהייתי בצבא, בת 20 או 21, והחיילים החמודים קנו לי כלוב ובו זוג אוגרים סיביריים 🙂 זה היה במקרה בשבוע בו הייתה ביקורת בבסיס ונאלצנו להחביא את האוגרים במקומות משונים.

      אהבתי

      1. אוגרים זו מתנה משעשעת ובהחלט לא קשורה לכלום.
        מה עשית איתם, גידלת אותם אחר כך?

        אהבתי

      2. שבוע הם היו איתנו בחדר בבסיס, עד שהבנות הודו שהן לא רוצות לחלוק דירה עם אוגרים. אז נשאתי אותם על כלובם בקרטון של עוגות כל הדרך מירושלים לחיפה ברכבת עד לבית הוריי. אמא שלי ואחי הצעיר מונו על הטיפול בהם, שהמליטו ללא הרף עוד ועוד אוגרים כמו בסיוט המוכר מ"שוליית המכשף" עם המטאטאים. הם החליפו אוגרים תמורת אוכל לאוגרים וניסו להפריד זכרים ונקבות אולם בסוף נמאס להם, והאוגרים נתרמו אחר כבוד לגן ילדים.

        אהבתי

      3. פעם ניסיתי לגדל אוגרים סיביריים עד שהם יצאו מהכלוב והתחפרו לי בספה תוך כדי שהם מכרסמים את דרכם לתוכה.
        אחרי שהצלחתי במאמצים עליונים לתפוס אותם, העברתי אותם אחר כבוד לאיזה גן ילדים ויותר לא חזרתי על הטעות הזו.
        כמה שנים אחר כך גידלתי תוכונים בכלוב בכניסה לבית.
        אחרי שהשלישי נטרף על ידי נחש, החלטתי שיותר אני לא מגדלת חיות שגידולן כרוך בכלוב ומאז יש לי רק כלבים (וחתולים מזדמנים).

        אהבתי

    2. וואו , זו חתיכת יום הולדת נהדרת, אולי אמא שלך כיוונה אותו (גם אני נוטה להאמין שכן) אבל ההשקעה האדירה היא משהו נהדר. ומקסים וחמוד מאד.

      אהבתי מאד את המיטבלים, זה מאד היה IN בשנות השבעים המאוחרות ושנות השמונים המוקדמות. לא ידעתי שעוד מארחים עם מטבלים

      אהבתי

  3. לא סובלת הפתעות. מתנת יומולדת מביכה? ספר שבעליל הוא רצה לקרוא בעצמו שממש לא היה כוס התה שלי, ושקנה ’לי’ ועוד הוסיף הקדשה (כאן אייקון של פרצוף מקלל).
    מתנה שווה במיוחד: קיבלתי יום עם סטייליסטית פלוס סכום ממש גדול שחסך במיוחד לקניות. חידשתי את המלתחה בפריטים שלא ידעתי שייראו עלי טוב ושבחיים לא הייתי מנסה בעצמי, ואפילו נהניתי (וזה הרבה מאוד למישהי ששונאת קניית בגדים). מהקנייה ההיא היו לי בגדים לכמה שנים אפילו (מעיל), ושינוי תפיסתי מסויים לגבי מה מתאים לי ומה לא.  

    אהבתי

    1. ספר שמישהו קנה לעצמו דרך היומולדת שלך , בהחלט נכנס לקטגורית המתנות המרגיזות והלא משמחות בכלל.

      יום עם סטייליסטית אם הוא היה מוצלח וגרם לך להנות מקניות, באמת מתנה שלא תסולא בפז. אני מניחה שחלק מהעיסקה היה סכום גדול של כסף שיאפשר לה לממש את יכולותיה ולגרום לשינוי משמעותי.

      אהבתי

  4. המתנה הכי שווה שקיבלתי מזוגתי היא את הבן הבכור שלי.
    הוא נולד 5 ימים לפני יום ההולדת שלי וזה היה ממש במתנה. בנוסף הוא דומה לי אז בכלל המתנה כפולה.
    לא קיבלתי משהו מביך ממנה היא פשוט לא קונה לבד עבורי ולא מכינה הפתעות, ככה היא וזה לא תמיד רע לפעמים קצת מרגיז
    200 גרם קשיו זו השקעה, יום כייף זה בטח שווה.

    אהבתי

    1. קיימן באמת, הבן הכור שלך הוא חצי מתנה שלך לעצמך 
      אבל אני יכולה להבין את ההרגשה.

      היא קונה לך על פי הזמנה או שהיא לא קונה בכלל ואתה קונה עבור עצמך? (אני שאתה קונה לעצמך טכנולוגיות שאתה חושק בהן)

      הקשיו היה אז יקר עבור הכיס הדל שלנו ובהחלט נחשב כהשקעה כספית, אבל מתנה טובה לא כרוכה בקורלציה חיובית לגובה ההוצאה כספית אלא למשמעות שלה עבור המקבל…

      אהבתי

      1. בעניין הבן הבכור, מה רע בלפרגן לעצמך מתנה…ילד?
        אם זו מתנה ליום הולדת והיא עוסקת בטכנולוגיה אז יש אישור לקנות לבד, ואם זה משהו שאני צריך כמו ביגוד, אני אוה את העין של זוגתי היא יודעת לסדר את הצבעים כמו שצריך, אני מבחינתי ללכת עם אותו הצבע.
        אני מסכים שחשיבות המתנה לא תמיד עולה בקנה אחד עם מחירה למרות שלא ראיתי מישהו שמחזיר מרצדס שהוא קיבל במתנה או דירת פאר…

        אהבתי

  5. מתנת יום ההולדת הכי מוזרה הייתה בובת בולדוג ענקית מהחבר שלי שהפך לבן זוגי.זו הייתה המתנה הראשונה שלו ומאז הוא השתפר. 
    מתנה מעולה במיוחד היה טיול הפתעה לברצלונה שארגן ליום הולדתי ה-30.לא חשדתי בכלום.

    הבולדוג עדיין אצלי.

    כיום אנחנו לא מפתיעים.קטע קונים אחד לשני ע"פ בקשה.לא רומנטי אבל פרקטי.

    אהבתי

    1. אני חושדת שדווקא בובות ענק הן סוג של מתנה מקובלת, בכל אופן בקרב בנות צעירות היום.

      טיול הפתעה לברצלונה זה בהחלט מתנה מצויינת לכל הדעות, ומוטיב ההפתעה בהחלט מוסיף.

      לקניה על פי בקשה יש יתרונות וחסרונות, היתרון הגדול הוא שאפשר לבקש משהו שבדרך כלל לא נמצא ברשימת הקניות השותפת.

      אהבתי

  6. ליום ההולדת האחרון  –  ראש המשפחה והילדים אספו לי חומרים מהבלוג ומשיעורי ציור והכינו מהם ספר (כולל הדפסה ממש,  בבית דפוס).  עבדו נורא קשה,  יצא נורא יפה,  ולא חשדתי בכלום. הציבו לי רף מאוד גבוה לקראת ימי ההולדת הבאים שלהם   –  אין מצב שאצליח להרים פרויקט כזה בשביל אף אחד.

    אהבתי

    1. וואו, זה נשמע מדהים ממש. השקעה אמיתית מכל הלב והנשמה.

      פרוייקט כזה בדיוק בטח לא תצליחי, גם אי אפשר לשמור על רמה אחידה של ריגוש ממתנות לאורך כל השנים. אבל בעיני מתנה מוצלחת היא מתנה שמתאימה למקבל אותה ושהוא רוצה או צריך אותה. ואת זה אני די בטוחה שתצליחי לעשות.

      אהבתי

  7. בעלי הוא אלוף הארץ בקניית מתנות לא הולמות. אחרי שהביא לי ליום הולדתי החמישים שעון זהב מכוער להפליא ויקר מידי שהיה נחוץ לי כמו חור בראש והיה בלתי אפשרי להחזיר אותו (כי הוא נקנה בחנות של קשישים בעלי טעם זוועתי והם הסכימו לעשות החלפה אבל לא להחזיר כסף) הוא חטף כזאת מנה שמאז הוא פשוט לא קונה לי יותר מתנות וטוב שכך כי הטעם שלו פשוט נוראי 

    מתנה יפה שאהבתי זו קופסת תכשיטים קטנה וחמודה שקנו לי בילדותי וקלעה בדיוק לטעמי. אם אני זוכרת את המתנה הזו גם חמישים שנה אחר כך סימן שקיבלתי מעט מאוד מתנות שבאמת אהבתי.
    יצאתי פולניה ממורמרת אבל לפעמים גם קלישאה היא אמת 

    אהבתי

    1. הו, אני מתה, בשביל תגובה כמו שלך כתבתי את הפוסט. חבל לך על הזמן כמה אני צוחקת פה עכשיו  ברור שאם כבר שעון זהב מכוער ויקר, אז רק בחנות שלא מסכימה לזכות עליו, אלמנטרי ווטסון.

      אני גורסת שלרוב הגברים יש טעם מחריד במתנות והם יותר יוצאים ידי חובה מאשר קונים באמת בשמחה ורצון. והתוצאה בהתאם.
      לאורך השנים קיבלתי לא מעט מתנות שעפו להתקררות בתחתית הארון עד שזרקתי אותן אחרי כמה שנים. וכולן מגברים.

      לא יצאת פולניה ממורמרת, יצאת אישה שהתחתנה עם גבר מצוי

      אהבתי

      1. אבל דווקא אבא שלי שעושה רושם של עוד גבר מצוי תמיד ידע לתת לי מתנות שוות. ליום הולדת חמישים וחמש קיבלתי מצלמה דיגיטלית ממש שווה ולפני שנה קיבלתי סמרטפון יקר שבחיים לא הייתי קונה לעצמי.
        האמת שלא חשוב הכסף, חשובה תשומת הלב והמאמץ לקנות משהו שהולם את בעל השמחה ובאמת משמח אותו.

        אהבתי

      2. לפחות פה יש לך מזל….אצלי, אחרי שרשרת של מתנות לא מוצלחות ומתאמצות, ביקשתי פעם מאבא שלי מתנה לדירה שעברתי אליה אחרי החתונה, שיקנה לי כריות למיטה, והרחבתי: כריות נוצות פשוטות בגודל סנדרטי.
        קיבלתי כריות ממולאות בחומר סינתטי, כל כך גדולות שלא נכנסו לשום ציפית שהיתה לי, שלא לדבר על זה שאי אפשר היה להניח עליהן את הראש בלי לקבל נקע בצוואר. אי אפשר היה להחליף אותן כי מייד נעשה עלבון נוראי מהצד הנותן. לבסוף מסרתי אותן למישהו שהן מצאו חן בעיניו.
        למרבה המזל בשנים האחרונות, אם הוא (אשתו למעשה ) זוכרים בכלל לתת לי מתנה ליום הולדת, זה בדרך כלל כסף, וזה כמובן עדיף

        אהבתי

  8. לפני שנתיים-שלוש קיבלתי מאמא שלי תלושי קניה. 
    היא נתנה לי את המתנה בערך חודש אחרי היום הולדת שלי, והשאירה לי אותה בתיבת הדואר. זה היה מביך, ופולני בפאסיב-אגרסיב שכזה, רוצה לומר: אני אביא לך מתנה ליום הולדת כדי שלא תחשבי ששכחתי, אבל אני אתן להתבשל חודש כדי שתחשבי שכן שכחתי. וגם: אני אטרח ואסע עד לישוב שלך כדי לתת לך מתנה, אבל אני לא אטרח לבוא אליך הביתה ואשאיר לך בתיבת דואר. 
    נו טוב. אמרתי לה תודה והלכתי לעשות קניות בסופר. 
    לעומת זאת, אחת המתנות היפות שקיבלתי היתה מבן הזוג של הבת שלי שבנה לי ארון תבלינים בתוך אחד הארונות. זה היה מאד מפתיע, ומרגש. כי הוא גם השקיע מחשבה וחיפש מה הוא יכול לעשות עבורי, וגם מצא משהו שהוא ידע שאני אשמח לקבל, וגם השקיע זמן כדי לתכנן ולהרכיב משהו שיתאים במיוחד בשבילי. זה מרגש אותי עד עכשיו, ועברו כמה שנים 🙂

    (פתאום נזכרתי שיש לי סיפור קצר על מתנות יום הולדת. הנה <a target=_blank href="לינק)http://hagit.oron.ws/stories/Shabat/36.pdf">לינק)</div>
     

    אהבתי

    1. המתנה מאמא שלך…הכי פאסיב אגרסיב שיש בעולם.
      אין ספק שאת הרבה יותר מעשית ממני, אני כנראה הייתי נעלבת כל כך שלא הייתי משתמשת בתלושים לעולם, מטופש, אני יודעת.

      ארון התבלינים נשמע כמו מתנה מופלאה, שעונה על כל הקריטריונים שלמתנה שווה: מתנה שהושקעה בה מחשבה ועבודה ורצון טוב ושהותאמה לצורך אמיתי. אני בטוחה שהיא מרגשת עד היום, איך אפשר אחרת.
      (אגב, מתנת היום הולדת שלי ליוגה השנה היתה מובייל שהכנתי לה מאבנים שאספתי בחוף היום. היא ראתה שהכנתי לי כזה ורצתה מאד גם, הכנתי לה אחד יפה ומושקע שמצלצל ברוח והיא היתה מאושרת)

      הסיפור, יקירתי, גם הוא מתנה

      אהבתי

  9. רק עכשיו ראיתי שהתכוונת מתנה מבן זוג. 
    בן הזוג שלי ואני לא נותנים אחד לשני מתנות יום הולדת אלא מתנות יום לא-הולדת 🙂 אנחנו לא מחכים לתאריך, אלא כשבא לנו לתת משהו אחד לשני אנחנו עושים את זה. מדובר בדברים קטנים אבל מה שחשוב זאת המהות הנתינה, והמחשבה ולא החפץ עצמו. 
    (את יכולה למחוק את התגובה הקודמת)

    אהבתי

    1. מה פתאום למחוק, הכי כייף זה תגובות מהלב, אמיתיות. והתגובה שלך היתה מצויינת ומעוררת מחשבה, שלא לדבר על הסיפור המעולה המצורף.

      ואני מסכימה לגמרי על כך שחשובה המהות ולא החפץ. אני חושבת שזה מוטיב חוזר בתגובות לפוסט. בנתיים אף אחד לא כתב שהמתנה הכי יקרה שקיבל היתה המתנה הכי שווה, אלא דווקא מתנות שבהן הושקעה מחשבה , אהבה ורצון לשמח.

      אהבתי

  10. שני עניינים:
    1. יום ההולדת שאני הכי זוכר היה ביום ההולדת חמישים שלי. אני ערכתי לעצמי יומולדת, בדיוק-בדיוק לטעמי. "חדר פרטי" במסעדה מיוחדת ברעננה, משהו כמו 25 מוזמנים – רק חברים שבאמת קרובים לליבי, בלי משפחה (חוץ מאישתי ובִּיתי, כמובן) – נהנו מתפריט שאני בחרתי מההיצע של המסעדה. בנוסף, הזמנתי גם סוג של "ליצן", שמספר בדיחות ומשעשע. היה ליל חורף קר – והיה ממש חם בלבבות, טעים בפה ונעים בבטן. 
    2. מתנות? אספר דווקא מהצד של נותן המתנות. אני חושב, שאני יודע לקנות מתנות "שוות". אני גם חושב, שיש לי טעם משובח ויקר מאשר לזוגתי. עם השנים, המתנות שקניתי לה (ככל שעבר הזמן, בעיקר תכשיטים) לא היו בדיוק-בדיוק לטעמה, והתחיל עניין של החזרות. באיזשהו שלב, הבנתי את הרעיון: הודעתי על הפסקת קניית מתנות, והזמנתי אותה לקנות לעצמה את המתנה המדויקת שבה היא חפצה. מאז, אין מתנות. אפילו לקבל מתנות צריך לדעת. אגב: השנה, באופן חריג, לכבוד יומולדת 60 שלה, קנינו לה, אני והבת, אייפון חדש (שהחליף את האייפון הישן), שצמוד אליה מאז…

    אהבתי

    1. אני איתך בענין לערוך לעצמך ימי הולדת. גם אני נוהגת ככה. אמנם לא שוכרת חדר פרטי במסעדה, אבל כן מזמינה את האנשים שאני אוהבת לארוחת יום הולדת. מספר מצומצם ביותר של אנשים שגם מרגישים נוח זה עם זה. אני מבשלת, כל אחד מהם מביא גם הוא משהו וזה יוצא נהדר.

      אני חושבת שהוכחת את הנקודה שלי, מתנות לא נמדדות בערך כספי או בטעם יקר (ע"ע סיפור שעון הזהב של צופה מהצד) אלא במשמעות שיש להן עבור המקבל ובעיקר בתשומת הלב וההשקעה של הנותן. כשבתשומת לב יש משמעות גדולה לצורך או רצון של המקבל, וההשקעה ממש לא חייבת להיות כספית.
      אני למשל לא אוהבת תכשיטים, כך שלקנות לי תכשיט יהיה בזבוז גדול ומפח נפש לשני הצדדים.
      מצד שני הטלפון שקניתם, אתה והבת, כנראה היה הדבר שהיא רצתה והיתה צריכה ולכן שמרה אותו והיא משתמשת בו בהנאה גדולה.

      אהבתי

      1. זה נכון, שמתנות לא נמדדות בערך כספי או בטעם יקר, דווקא.
        אם זכרוני אינו מטעה אותי, המתנה הראשונה שקניתי לאישתי, כשעוד חיזרתי אחריה, היתה מין חליפת טרנינג (טוב, לא ממש טרנינג…) מקטיפה, של חברה שנקראה "פפקו". הבנתי אז, ממנה, שבא לה על הטרנינג הזה, וקניתי לה אותו. זו היתה שמחה גדולה. עדיין – זה היה משהו שהיא לא הרשתה לעצמה, מבחינה כספית. אבל מאז – עברו הרבה מים בכל מיני נהרות. דברים שרציתי לקנות – לי או לה – קניתי בלי קשר לימי הולדת. ולאט לאט המתנה הנבחרת היתה תכשיט ליום ההולדת. עד שגם הנוהג הזה מת. 
        לגבי אהבת התכשיטים: אהבת התכשיטים של אישתי הלכה ונמוגה. היום הם כבר לא מדברים לליבה כמו פעם.

        מצד שני, אם מישהו מקבל מתנה כמו, נניח, מכונית חדשה – אני חושב שרוב האנשים יאמצו אל ליבם מתנה כזו. וכן, במקרה כזה, גם למחיר בהחלט יש משמעות… 

        אהבתי

      2. אין ספק שיש משמעות לעלות הכספית ולו רק בגלל שבימי הולדת לפעמים אנשים מרשים לעצמם לבקש או לקנות מתנות יקרות שלא היו קונים ברגיל, כסוג של פינוק מיוחד. אחת המתנות המוצלחות שקניתי לעצמי היה הIrobot roomba בדיוק לפני שנתיים. מתנה שלא הייתי קונה "סתם" אבל ליום הולדת הרשיתי לעצמי בתור פינוק מיוחד.
        הטרנינג שקנית לה עונה על צורך שהיה לה, כנראה בלי יכולת לממן אותו ולכן נחשב למתנה מוצלחת. 

        מכונית או דירה כמו שציין קיימן הן מתנות יקרות מאד. לא הייתי מוכנה לקבל מתנה כזו כנראה כמעט מאף אחד בעולם. יש בעיני גם מתנות שהן יקרות מידי….

        אהבתי

      3. אני מכיר – ממש מקרוב – מישהי שקיבלה מכונית חדשה במתנה.
        היא קיבלה את המתנה באהבה רבה – ולא חשבה לרגע שזה יקר מדי.

        אהבתי

  11. רעיון נפלא היה לך יקירה בפוסט הזה. כיף לקרוא את התגובות של כולם. אגוזי הקשיו באמת רעיון הזוי אך טעים ותכל’ס יקר יחסית 😉 בעלי הרעיף עלי כל כך הרבה מתנות – רובן שוות – במהלך השנים שהבחירה קשה. אולי חבר מכיתה ח’ שהביא לי ליום ההולדת את "המדור הראשון" של סולג’ניצין יכול להיחשב הזוי למרות שאהבתי את הספר ואוהבת ספרים כמתנה תמיד. אולי כשביום הולדתי ה-19 בעלי (שהיה עדיין חבר שלי) קנה לי זוג עגילים כשכלל לא היו לי חורים באזניים. בעצם אמא שלו קנתה אותם כי הוא היה חייל קרבי בשריון בסיני….כששאלתי מה פתאום קנתה לי עגילים כשאין לי חורים ענה שהיא חשבה שאשמח לעשות. כן זאת בהחלט היתה חמותי. ואני אז הייתי עקשנית קטנה בעלת עקרונות והכרחתי אותו להחליף את זה (לצמיד). שנה אחרי כן עשיתי חורים באוזניים…. המשך

    אהבתי

    1. באמת שאני מקבלת מתנות שוות ליום הולדתי ובכלל מבעלי היקר – תכשיטים (עד שאמרתי שיש לי מספיק) וג’דג’טים בלי סוף (עד שגם לזה אמרתי די), פעם קיבל הנחה משמעותית ממוכרת כשקנה לי תיק עור בעצמו בלעדיי (על האומץ) ובגיל 20 קנה לי חליפת חצאית וחולצה בלי שאמדוד (והיה בול). אולי המתנה הכי שווה היתה דווקא מה שלא רציתי: מסיבת הפתעה מושקעת ביום הולדתי ה-50 (עם חברים שמזמן לא פגשתי והורי ודוד שלי ובת דודה שלו שהגיעו בהפתעה במיוחד מחו"ל) והאוכל שאני הכי אוהבת והמוסיקה שאני הכי אוהבת והפרחים שאני הכי אוהבת על השולחנות….ונאום אוהב ורגשני מול כולם (ובסוף גם לילה במלון עם ספא מפנק )…..

      אהבתי

      1. תראי איזה יופי, המתנה הכי נוגעת ללב היא זו שנעשתה בדיוק בשבילך, תוך מחשבה על מה את אוהבת וממה תהני. פשוט נהדר.
        כולם מתייחסים לגיל חמישים כאל ציון דרך, אולי אני כבר צריכה להתחיל לתכנן את יום הולדת חמישים 

        אהבתי

    2. עגילים כאשר אין חורים בהחלט יכולים לקבל מקום של כבוד ברשימת המתנות המיותרות
      אגב עגילים, יוגה סיפרה שבעלה לשעבר קנה לה עגילי נוצה, כי חשב עליה בתור נערת טבע , היפית כזו וחשב שעגלי נוצות יתאימו לה.
      היא לא אהבהא ותם, כמו שאפשר להבין.

      אהבתי

  12. כשחגגתי 17 עם המשפחה (מביך) קיבלתי חוטיני מנומר מדודה שלי. זה היה מאד…… מעניין. 
    המתנה הכי שווה שקיבלתי היתה ליום הולדת 19. בן הזוג שלי לקח אותי לבית הפנקייק וטיילנו על חוף הים והיה מושלם לדעתי. כל האווירה הייתה מופלאה וקסומה בטירוף

    אהבתי

    1. חוטיני מנומר? איזה כייף זה לפתוח את המתנה לעיני כולם…
      המתנה של גיל שתע עשרה נשמעת כמו מתנת יום ההולדת המושלמת. אווירה מופלאה וקסומה והרבה אהבה, מה עוד צריך? 

      אהבתי

  13. היות ובפעם האחרונה שהיה לי מישהו שקראתי לו בנזוג, זה היה לפני יותר מ10 שנים (לא שלא יצאתי מאז, פשוט אף אחד לא קיבל את התואר הזה היותר) אני ממש לא זוכרת את העניין של ימי ההולדת מלפני כ"כ הרבה זמן
    כנראה שזה לא היה משהו שהיה שווה לזכור

    אהבתי

    1. כנראה שבאמת לא היה שום דבר ראוי לציון, כי אנשים כן זוכרים מתנות מרגשות ונוגעות ללב, כמו מתנות מביכות ומוזרות לאורך שנים.
      באופן כללי, רוב הגברים די לוקים ביכולת למצוא מתנות מתאימות, חשבתי שיהיו פה יותר סיפורי אימה על מתנות מחרידות

      אהבתי

  14. רוצה סיפור אימה? הנה:
    אני בת 13 ולכן עוד אין לי סיפורים על מתנות מביכות מבני זוג, איזה מזל שיש את סבא…הוא באמת הסבא הכי טוב בעולם מכל הבחינות אבל כשזה מגיע ליום הולדת אני מעדיפה שיתן לי כסף.. החלטתי לחגוג את ה"בתמצווש"  עם הכיתה והמשפחה יחדיו. סבי כרגיל הקדים וחיוך מרוח על פניו, הוא סיפר כמה קשה היה למצוא את השמלה שנתן לי. השמלה (שלא היתה יפה במיוחד) היתה צמודה וקטנה עד כדי כך שאם הייתי מרימה את ידיי היתה הופכת לחולצה וחוץ מזה, מי בכלל צריך לנשום?!"נו תמדדי" אמר לי, אז מדדתי…
    יצאתי מהשירותים ונראתי כמו אבי ביטר לובש בגד גוף צמוד במידה אקסטרה סמול ובכל תזוזה קצרה הרגשתי שנפרם טפר מהשמלה.
    הוא רצה שאני אלפש את השמלה למסיבה, בהחלט מזל טוב.
     המשך בתגובה הבאה

    אהבתי

  15. בגלל שאני אוהבת אותו ולא רציתי לפגוע בו השארתי עליי את השמלה למשך המסיבה. אני זוכרת שכאשר פתחתי את שערי הכניסה לילדי הכיתה ראיתי פיות פעורים למחצה, מחוסים בכף יד ושנושכים את שפתותיהם (כדי לא לצחוק כמובן) בין כל האימהות, כרגיל, עבר לחש ואני דיי בטוחה ששמעתי את המילים יד שניה ווילה…
    בהמשך המסיבה שפכתי על עצמי בכוונה קוקה קולה
     

    אהבתי

    1. טוב, הסיפור הזה הוא באמת סיפור אימה מהקשים יותר , היתרון שלו הוא שאפשר להפוך אותו לבדיחה משפחתית ולספר שנים על השמלה הקטנה מידי שסבא הביא לי ליום הולדת כולל מבטי האימה של בני הכיתה , כולל התפרים שנפרמו , כולל הקולה. זה גם יקטין את אי הנוחות שלך מהסיפור וגם ימנע ממנו לחזור על הסיפור הזה פעם נוספת, איתך או אם נכדה אחרת

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s