תקופת בחינות

אצלנו זה שניים בשבוע, כי אם אפשר, אז למה לא.

האפשר מתייחס למכללה, כמובן, לא לסטודנטים.

אנחנו כורעים תחת העומס. יש לנו יומיים וחצי ללמוד כל מבחן, וכל מבחן הוא מבחן.

הראשון היה הקל ביותר. כזה שיצאתי ממנו בתחושה של – על זה אני משלמת שכר לימוד של שלושים אלף שקלים?

אחת הסטודנטיות הנבונות שאלה אותי- מה? היית מעדיפה מבחן קשה עד שנכשלים בו? זה היתה נותן לך תחושה שקיבלת תמורה לכסף?

ברור שלא. אבל אין ספק ששביעות הרצון שלי מהלימודים ירדה לשפל חסר תקדים.

המבחן הקרוב, מחר, חייב אותי לשבת ללמוד בעבודה, כי לא לקחתי ימי חופש בשביל ללמוד כמו שהרוב עושים.

ידעתי שבעבודה הפנינה יהיה לי זמן.

אכן היה לי. לכן הוצאתי את הדפים המודפסים והתחלתי לקרוא.

כדי שיהיה לי נוח יותר הרמתי רגלים על השולחן ונשענתי אחורה. 

תנור הספירלות הישן והטוב חימם אותי, הכסא תמך בי בנוחות, היה לי נוח.

אין כמו סביבה נוחה ללימודים.

 

אחרי עשר דקות הבנתי שהראש שלי שעון אחורה והעיניים שלי עצומות ושאני רק חולמת שאני קוראת את החומר.

אומרים שעשר דקות של נמנום יכולות לשפר את העירנות.ומאחר וממילא כבר נמנמתי,הלכתי עם זה עד הסוף.

למען האמת, זה באמת עזר. כשהתחלתי להתנער ולקום, בסופו של דבר, הייתי מלאת רגשות אשמה עד כדי כך שקראתי את החומר פעמיים רצופות.

וטוב שכך, כי היום הספקתי לקרא רק פעם אחת נוספת.

הפעם למדתי במיטה, סביבת הלמידה המועדפת עלי. הכי נוח לי במיטה.

עם הכרית החשמלית המחממת והשמיכה הרכה מונחת על הרגליים.

כן, שוב גיליתי שהעיניים שלי עצמוות ושאני לא באמת לומדת כמו שנדמה לי.

לא הספקתי לסכם ולתמצת כמו שרציתי.

 

במקום זה נסעתי לקניות לקראת הסופ"ש.

הכנתי סלט גריסים וחצילים בתחמיץ.

קראתי עוד פעם אחת ועכשיו אני כותבת את הפוסט.

אין כמוני מודל לחריצות והשקעה בלימודים. בחיי.

 

אני די אוהבת מבחנים.

אם מורידים הם את אלמנט הלחץ של כשלון והפסקת הלימודים, מה שנשאר זה מעין בחן את עצמך.

רק שזה לא אני בוחנת את עצמי וזה לא שעשועון.

בכל זאת, בדרך מעוותת כלשהיא אני נהנית לפתוח את דפי המבחן. ולבחון אם אני יודעת כמו שנדמה לי שאני יודעת.

מאד דומה למה שאני מרגישה כשאני פותרת תשבץ מאתגר. הנאה מהאתגר.

או שאולי זה סוג של הנאה שיש למהמרים. המתח של לפני, ההקלה כשהאחרי הוא מוצלח.

בכל אופן ההימור הקודם שלי הצליח, קיבלנו את תוצאות המבחן של יום שלישי, אולי לכן אני אופטימית לקראת המבחן מחר. זה והעובדה שאני מבינה את החומר. אולי לא שולטת בשמות כל הוגי התיאוריות ובמודלים שטרחו לצייר כדי להנציח את שמם, אבל אני מבינה , ברמה הבסיסית והעמוקה ביותר. אני מקווה שזה יספיק.

בכל מקרה זה יספיק בשביל לעבור, לכל הפחות. אני יודעת מספיק בשביל לעבור.

ויש לי חטיפי אנרגיה. אני מסודרת.

 

 

30 תגובות בנושא “תקופת בחינות

  1. אני מכירה כאלו שלומדים למבחן כשהם ישנים על החומר. ממש ככה. מניחים את המחברת מתחת לכרית, ומאמינים שבדרך פלא כלשהי החומר יעבור מהמחברת היישר לתוך הראש שלהם. יחסית אליהם, נראה לי שאת במקום טוב 🙂
    בהצלחה!

    אהבתי

    1. אני כזו 🙂 אבא שלי סיפר לי שעשה כך כשהיה ילד ומאז ששמעתי על זה, לפני שני עשורים, אני עושה כך בערב לפני כל בחינה אליה אני מגיעה למודה לכדי רבע ונואשת למחצה.

      אהבתי

      1. האמת היא שנראה לי מאד לא נוח לישון על קלסר, אז לא ניסיתי את זה גם הלילה, אבל לעומת זאת המבחן היה קל מכפי שציפיתי ולדעתי אקבל לפחות 90 גם עם השלוש פעמים שקראתי את החומר…

        אהבתי

  2. חייכת אותי פועה. בהצלחה במבחנים הקרובים. תקופת המבחנים החורפית היא האהובה עליי ביותר. הגשם שבחוץ, החימום שבפנים, הספרים, סיכומים והתה. התפאורה המושלמת לנימנומים בין לימוד ללימוד 🙂

    אהבתי

    1. את מתארת את זה מאד רומנטי, האמת היא שאני עובדת עד הערב ואז חוזרת הביתה מותשת ומנסה ללמוד קצת. אולי הייתי צריכה לקחת כמה ימים כדי ללמוד למבחנים כמו שצריך.
      אבל אני מעדיפה מבחנים על עבודות, חד משמעית.

      אהבתי

  3. מאוד אוהבת את הגישה שלך למבחנים: כמו חידון, או תשבץ. כמי שמחברת מבחנים וגם נאלצת לצערי לבדוק אותם (זוועה. אין לי מילה אחרת. כמוך יש אולי שניים שלושה בכיתה, השאר זה, נו, כמו לקרוא את החומר דרך מראה מעוותת) אני משתדלת אכן להפוך אותם לכאלה, זווית אחרת על החומר, סוג של חידון. אבל אם הצלחתי או לא צריך לשאול את הסטודנטים. המון בהצלחה, ושינה נעימה 🙂

    אהבתי

    1. המבחנים הם מבחנים עם שאלות אמריקאיות, אז זה ממש דומה לבחן את עצמך.
      יש את המסיחים המטופשים ומסיחים הבלתי אפשריים , התשובה הנכונה ומידי פעם מסיחים מטעים.

      אניחושדת שהמרצים מתעצלים לבדוק מבחנים, לכן הוא נותנים כמעט עבודות והמבחנים הם אמריקאים.
      כשאת מספרת על העבודות והמבחנים של הסטודנטיםף אני שואלת את עצמי עד כמה אפשר לעוות את מה שנלמד בכיתה. ואז אני נזכרת בפירוש החופשי שכל אחד אצלנו נתן לעבודה בחשבונאות פיננסית וכמה העבודות היו שונות זו מזו.

      אהבתי

  4. אני תמיד תוהה מה השיטה הנכונה ללמוד למבחנים
    כשהייתי בתיכון הייתי לוקחת 3-4 ימים לפני המבחן וחוזרת על החומר
    ואמא שלי הייתה בוחנת אותי ושואלת אותי שאלות על החומר
    כמובן שקודם כל הייתי כותבת אותו – מסכמת
    איכשהו הכל נכנס למוח כשכותבים ביד (אגב מוכח במחקרים גם לא המצאה שלי)

    אבל עכשיו כשאני סטודנטית, זה לא בדיוק עובד ככה
    במקצועות הלא ריאליים, ברובם זה עם ספרים פתוחים (כן קטע מוזר כזה)
    עד עכשיו לא החלטתי אם זה מקל או לא מקל על המבחן (בעצם לא צריך לזכור שומדבר בעל פה, צריך להראות שהבנת את החומר)

    ובריאלי… זו כבר סאגה אחרת…

    אהבתי

    1. אני גרועה במקצועותהריאליים , ממש גרועה.
      ובתחום שלי מה שעוזר לי ללמוד זה זה:
      1. הכי חשוב, להיות בשיעור ולשמוע מה המרצה אומר/ת , זה מעל הכל.
      2. לקרוא את החומר המודפס, או אם כתבתי , אז מה שכתבתי (בשום אופן לא סיכומים של אחרים)
      3. לסכם ולתמצת את החומר בכתב יד, לא בהקלדה במחשב.
      4. לקרוא שוב.

      לחליפין, מה שעשיתי במבחנים הקודמים וזה פחות טוב בעיני, זה לקרוא כמה פעמים את כל החומר ולראות שאני מבינה אותו, לא רק זוכרת.

      אהבתי

    1. בנתיים זה בסדר, שניים עברו ועל אחד כבר קיבלתי ציון.
      זה של היום היה קל, סיימתי אותו לפני שעברה חצי השעה הראשונה וכרגיל יצאתי ראשונה מהכיתה.

      אהבתי

  5. לקרוא אצלך עושה חשק ללמוד  אמנם כל השנים אני לומדת – כל פעם משהו אחר – אבל כבר לא במסגרות שיש בהן בחינות. כיף למרצים שלך שיש להם סטודנטית כמוך. אני מבואסת מזה שכבר לא כיף לך השנה בלימודים (נראה מה יהיה בסמסטר הבא, הוא האחרון – לא?) אבל שמחה שאת נהנית מהבחינות 

    אהבתי

    1. אני נהנית מהיציאה מהשגרה, מהמפגשים עוד אנשים ואפילו מהאתגר האינטקלטואלי מידי פעם.

      באמת נשאר לי רק סימסטר אחד, אני מקווה שהוא יעבור במהירות כי די נמאס לי מהעומס הכבד הזה ואני אשמח שפרוייקט הגמר יהיה מאחורי.
      אני חושדת שפחות אהנה מהבחינות אם אקבל ציונים נמוכים או אם יהיה חשש אמיתי מכשלון. 

      אהבתי

  6. בהצלחה רבה! 🙂 צחקתי למקרא תיאור המקומות המועדפים ללמוד ושיטת הלימוד שלך 🙂 בטח משם המציאו את המושג "לישון על זה" 🙂
    חוץ מזה בזמנו היינו צוחקים על כך שכשצריך לכתוב עבודה או ללמוד למבחן, פתאום מנקים את כל הבית, עושים משימות נשכחות, סידורים, מפנים ניירת, מכינים ריבות לחורף או חמוצים לקיץ 🙂 בקיצור תקופת הבחינות היא תקופה פורייה, יצירתית ומעשירה מאוד! 😉

    אהבתי

    1. לא יאמן כמה שאני נעשית יצירתית בימים אלו, אני אפילו מדמיינת איך אני מכינה עציצים מקופסאות הקוואקר מפח שאני צוברת פה .
      יש לי את זה כבר סגור, עציצים תלויים הם יהיו. אני כבר יודעת איך אקדח את החורים ובאיזה חוט אשתמש לתלות אותם, הדבר היחיד שעוצר אותי זה שעוד לא החלטתי אם לצבוא אותן או להשאיר ככה.
      זה והעובדה שהמבחן הבא הוא של הפרופסור הנכבד ואין לי מושג מה ללמוד.
      הנכבד נעדר 4 שיעורים ושלח לנו חומר של קורס שלם כולל השיעורים שלא היה בהם. למות עליו.

      אהבתי

      1. הן באמת יפות הקופסאות האלה. החלטה קשה 🙂 לגבי החורים, זה פח, לא מסוכן קצת?
        ולגבי הפרופסור הנכבד, אולי שכל הכיתה תיכשל בכוונה? ואז זו תהיה פדיחה נוראית עבורו 😉 סתם צוחקת. לא מפתיע שקשה לך ללמוד לחומר שלו.. 😦

        אהבתי

      2. אני לא מאמינה שכתבתי לצבוע בא’, זה רק מעיד על העייפות שלי כנראה 😦

        חורים אפשר לעשות בפח עם מסמר עבה ופטיש בקלילות, זה פח דקיק אחרי הכל. או לקדוח בעדינות כם מקדחה דקיקה, יש לי גם את זה.

        שלא תחשבי שהרעיון להכשל באופן גורף, לא עלה כבר  בקבוצת הווטסאפ הכיתתית… היו כבר מי שהציעו לא ללמוד או לא לגשת למבחן בכלל.
        אני אופטימית (יחסית לכיתה) כהרגלי ולמרות שאני די חוששת מהמבחן, אני חושבת שאני לא הכי גרועה ושאם כולם יקבלו ציונים נמוכים, נקבל פקטור. זה עבד לי במבחן הקשה שהיה לי בסמסטר הקודם , אבל אז היו בערך רבע מהכיתה נכשלים ואני עברתי את השבעים הנדרש רק בזכות הפקטור הענק שכולם קיבלו. בסופו של דבר, למרות שהייתי נכשלת ללא הפקטור הייתי באחד המקומות הגבוהים בכתה אחרי הפקטור.  אני מקווה שגם עכשיו אני מבינה טוב יחסית לאחרים.

        אהבתי

    1. אני חושבת שדי קשה להנות כשאתה בסכנת כשלון והדחה מהלימודים.
      האופטימיות שלי נשענת על כך שלא נכשלתי עד עכשיו, אבל יש אנשים שעברית זו לא שפת האם שלהם, או שלא מצליחים ללמוד מסיבות אחרות והיו כמה וכמה נכשלים בבחינות קודמות. 
      בעיני זה לא ענין של חיים ומוות ובמקרה הגרוע אצטרך לחזור על קורס ולדחות את סיום הלימודים. לא אידאלי, אבל יש דברים גרועים יותר. יש אנשים שחוים את זה כאסון אמיתי. אני לא יכולה לשפוט את התחושות שלהם. וכבר יצא לי להגיד שאפשר לא להיות כל כך מודאגים מהמבחן, נתקלתי בעיקר במבטים מבוהלים ולא מבינים, זה במקרה הטוב. במקרה הגרוע אמרו לי שאני חכמה ומצליחה ובגלל זה אני לא מבינה מה זה לפחד.  כמובן שזה לא נכון, אבל לא נעים לי להתפס כמתנשאת, אז אני מעדיפה לא להגיד.

      אהבתי

  7. זה שאת קוראת את כל החומר וחוזרת העל הכול,  נשמע לי אידיאלי.  אני נאבקת תמיד לשכנע את התלמידים שיחזרו על כל החומר,  ושלא יסתפקו רק בהתמקדות בכל מיני שאלות חזרה.

    בהצלחה!

    אהבתי

    1. כל פעם שמישהו אומר דבר כזה, אני פשוט לא מאמינה. באמת סטודנטים מתמקדים רק בשאלות חזרה?
      זה נשמע לי לא סביר ולא הגיוני, אבל אני מאמינה לך.

      עכשיו אני לפני המבחן של הפרופסור המכובד. אני אמורה ללמוד למבחן גם חומר שלא לימד בכיתה ושנתן לנו אותו פחות משבוע לפני הבחינה שנלמד לבד. אושר בהתגלמותו ממש.

      אהבתי

    1. אני מניחה שיש מקומות שבהם נבחנים בצורה כזו , אבל ארצות הברית היא ארץ גדולה ויש בה המון מוסדות לימוד, אחותי עושה שם תואר שני ויש לה פחות בחינות מאשר לי. יש לה גם בחינות שהיא עושה מהבית, שזה משהו שאני יכולה רק לדמיין.

      אהבתי

  8. קוראת את זה כשיש לי מבחן מחר, וגם אצלנו יש רק הפרש של כמה ימים ללמוד. אני אישית מסכמת את כל החומר ואז עוברת על מבחנים ופותרת. אבל אני במקצוע ריאלי. בכל מקרה, מלא בהצלחה ושיעבור לנו בקלות! 🙂

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s