הלימודים צולעים

וזה מבאס אותי לאללה.


כי התחלתי בכזאת התלהבות.


וגם כי אני משלמת הון של כסף והון של זמן (שלא לדבר על ההכנסה שאני מפסידה בימי לימודים).


 


הלימודים צולעים כי החליטו להביא איזה פרופסור מאד נחשב, יבוא מאוניברסיטה מכובדת, כנראה כדי ש"ירים" את החוג כולו ויעלה את ערכו. רק שלא לקחו בחשבון כמה דברים:


 


א. הפרופסור המכובד נורא נורא עסוק. אחרי ביקור בשיעור הראשון, הוא נסע לחו'ל בענינים דחופים וחשובים ונעדר שלושה שבועות(!) אני ועוד מחצית הכיתה, הפסדנו שלושה שיעורים בסימסטר והחצי אחר הפסיד שלושה שיעורי הנחיה לפרוייקט הגמר.
כיוון שאני אהבלה מוחלטת, הסכמתי לכתוב מייל בשם הכיתה אל הפרופסור, על פי בקשתה של ראש החוג. תוך כדי שהסכמתי הבנתי שאני כנראה משמשת סוג של נשק נוסף במערכה שמתנהלת נגדו. אבל, כאמור, אני אהבלה. ואהבלים לא מתים, רק מתחלפים.


הוא לא טרח לענות למייל, למרות שאמר שקרא אותו, כשכבר טרח להגיע לכיתה.


טוב, מה כבר אפשר לצפות מאיש דגול כמוהו, שיענה למכתבים מסתם סטודנטים?


אני לא סובלת אנשים שמלאים בעצמם ולא משנה כמה חשובים הם.


 


ב. ההתמחות של הפרופסור המכובד היא בעלת אוריינטציה כלכלית והוא מאמין גדול שהכל מונע ע"י כסף ושחשיבה כלכלית היא חזות הכל. אני כמובן לא מסכימה. אמנם כסף מעורב ומשפיע על כל אספקט בחיים שלנו, אבל יש עוד מימדים לחיים שלנו אפילו אם הוד גדולתו לא רואה אותם. בכל אופן, הוא החליט שכל הפרוייקטים צריכים להתייחס למימד הכלכלי. אני לא מצליחה למצוא את עצמי בדרישות שלו, למרות שהפרוייקט שמעניין אותי נחשב למקובל בהחלט על ראש החוג. אבל מסתבר שהיא לא מחליטה והוא הפוסק אחרון.


 


ג. בואו והמהפיכה הלא קטנה שמתחוללת עקב כך, מעוררות התמרמרות רבה בקרב הסגל והמזכירות, והשירות שאנחנו , כסטודנטים, מקבלים נפגע מאד.


 


ראש החוג עומדת חסרת אונים מולנו, היא מבינה את המצוקה שלנו שנובעת מהיעדרותו או נוכחותו המופחתת של מי שאמור להכתיב את הכללים החדשים. נראה שהיא עצמה לא יודעת מה בדיוק הוא רוצה, ובטח לא יודעת לתת לנו תשובות. היא מנסה, ומנסה גם להעביר לנו את המסר שהיא בעדנו. אבל עדיין, ההנחיות מבלבלות. הגענו למחצית הסמסטר ועדיין אין לי אישור לנושא הפרוייקט. הקבוצה שהוא מנחה לא קיבלה אפילו את חצאי ההנחיות שאני קיבלתי והם מרגישים עוד יותר נטושים אפילו.


 


אתמול נגשתי לראש החוג בסיום ההרצאה המשותפת לה ולפרופסור המכובד (היא היתה, המרצה האורח היה, המכובד לא טרח להגיע כמובן) ואמרתי לה שאני מתוסכלת מאד מהמצב ושאני חושבת לא לעשות את העבודה, ושהמחשבה להפסיק את הלימודים חלפה בראשי.


היא נחרדה וביקשה ממני לא לדבר על זה אפילו ולהתעודד קצת. כיוון שהיא אשה מאד יעילה, היא הציעה לי דרך לנתח את החשיבה שלי ולנסות לפסוע הצידה ממנה על מנת שאוכל להתקדם בלי המחשבות והגישה השלילית. חברי הציניים לכיתה טענו שהכסף שלי חשוב לה, אבל אני חושבת שזה יותר מזה.


 


היום היא שלחה לי מייל אישי עם תוכנית כנס בנושא שקרוב למדי לתחום הפרוייקט שאני מעונינת לבצע. זה נגע לליבי. היא באמת באמת חושבת עלי ובאמת אכפת לה. ומה אני צריכה עוד בחיים אם לא שיהיה לאנשים (שאני מעריכה מאד) אכפת ממני?


אולי בכל זאת אאמץ את המלצותיה, אחרוק שיניים ואקדם את הפרוייקט.


טוב, אני לא ממש עובדת על אף אחד, הייתי עושה את זה בכל מקרה.


בכל אופן, כל הטעם הטוב שהיה ללימודים בשנה הקודמת הולך ומתפוגג מהר יותר משלג במדבר.


 


 


 


 


 


 


 

25 תגובות בנושא “הלימודים צולעים

  1. נחמץ הלב. לא מבינה למה את זו שצריכה ’לנזוף’ בפרופסור, ולדעתי אם שולחים מייל כזה, זה חייב לבוא מההנהלה. את לא מעסיקה אותו או מנטרת את העבודה שלו.
    מה שכן, גבוה מעל גבוה: לא יודעת איזו אוניברסיטה עומדת מאחורי המכללה שלך, אבל אם את מקבלת תואר ות"ת צריכים להיות בתמונה. אין דבר כזה להפסיד 3 שיעורים. כשאני נוסעת לכנס אני צריכה למצוא מחליף, או להחזיר שיעורים. אם שולחים מכתבי תלונה צריך עם העתקים לאוניברסיטה האחראית (מצדי אפילו לרקטור שלה, או לדיקן הסטודנטים), ולות"ת – כמו בכל דבר גם להשכלה הגבוהה יש ’תו תקן’ ואם הם נותנים לך תואר שנחשב לתואר הות"ת אחראי עליהם. מצטערת על החזרה, פשוט התרגזתי 

    אהבתי

    1. כן, גם אני חשבתי שזה לא תפקידי לברר למה הפרופסור לא ממלא את חובותיו כלפינו, אבל כולנו היינו מיואשים ולא קיבלנו תשובות , שכנראה פשוט לא היו בנמצא.
      בין השאלות שנשאלו במייל היה נושא החזרת השיעורים החסרים, עניין שהפרופסור ביטל באמירה שהוא לא יבחן על נושאים שלא לימד. זו היתה פחות או יותר הגישה שלו למכתב, שלא נדאג ושפחות או יותר זו לא בעיה שלנו. האיש שיושב בועדות ממשלתיות וטס ליעץ בח’ול פשוט לא סופר אותנו.
      בסמסטר הנוכחי אני מרגישה שכל התואר הזה הוא מריחה מטופשת וחסרת תכלית.
      או כמו ששאלה אותי חברה – כשיהיה לי תואר ויפנו אלי כמישהי שלמדה ומבינה, מה אני אעשה? שום דבר לא למדתי פה!

      אהבתי

      1. אגב, עניין החסרת שיעורים הוא סוג של חרב פיפיות, אנחנו לא רוצים לבוא בזמננו החופשי להשלים שיעורים שהוא הפסיד ואנחנו הסתובבנו בהם סתם ובזבזנו זמן. לרובנו פשוט אין זמן פנוי לבוא בימים נוספים.
        כך שלמעשה כל דבר שיעשו, מלבד להתעלם מההעדרות שלו, יפגע בנו פגיעה נוספת מעבר למה שכבר נפגענו מההעדרות שלו.
        כלומר, אם יחליטו, נאמר, לבטל את הקורס שלו. מי יפסיד מזה וידרש להשלים אחר כך? אם הוא ישלים שיעורים וילמד בהם חומר למרות שרובנו לא נוכל להגיע, מי יפסיד מזה?
         
        ומה שאני הכי אוהבת בכל הסיפור זה שהאיש בודק נוכחות (!) בכל שיעור. בכל פעם שהוא מעביר את דף הנוכחות בכיתה מתחשק לי לכתוב את תאריכי ההיעדרות שלו. אבל אני מתאפקת.

        אהבתי

  2. אל תהיי דון-קישוטה שנלחמת בטחנות הרוח (הפרופסור הלא מכובד)
    מכסימום לא תהיי מצטיינת המחזור העיקר שתסיימי את התואר

    אהבתי

    1. אני כבר לא בטוחה שכל כך שווה לי לסיים את התואר. הסיבה העיקר שאני נשארת כרגע (מלבד תחושת המחוייבות הפנימית שלי) זה הכסף והזמן שהשקעתי כבר בלימודים האלה. לא מעניין אותי להיות מצטיינת, רק שיעבור כבר.

      אהבתי

  3. מבאס 
    ולדעתי מי שצריך לקחת פה אחריות ולחשוב איך לפצות אתכם זה המוסד בו את לומדת שבטפשותו שכר את הפרופסור "המכובד". שילמתם על סחורה שלא קיבלתם וזה פשוט לא בסדר 

    אהבתי

    1. המכללה מאמינה כנראה שהיא עשתה עסק מצויין כשהיא מעסיקה איש בעל שם כמוהו. שם גדול מושך סטודנטים וסטודנטים מאפשרים את קיומה וגידולה של המכללה.
      מאחר ואנחנו מחזור ראשון לתואר השני והוגדרנו מראש כסוג של מחזור ניסויי שמתגלחים על זקנו, אני מניחה שיעלימו עין ויחליקו הרבה קמטים במרבד.
       
      ועדיין זה מבאס.
       

      אהבתי

  4. השאלה היא למה את לומדת: האם בשביל הידע או בשביל התעודה? 
    אם את רק בשביל הידע – אז תעזבי, ותנסי למצוא אותו במקום אחר (אולי אפילו אונליין? אם אין לך בעיה עם אנגלית אז תחפשי ב coursera או ב Edx). 
    אם את בשביל התעודה – אז אין לך ברירה. תעשי את המינימום הנדרש רק כדי לקבל אותה. נראה לי שהמוסד בו את לומדת מתמקד בעיקר בעניין של התעודה ולא כל כך בעניין של הידע. 
    אבל אם את לומדת גם בשביל הידע וגם בשביל התעודה – אז זאת דילמה קשה. כי מצד אחד, כבר השקעת גם כלכלית וגם זמן וגם יותר ממחצית הלימודים כבר מאחורייך. ומצד שני, מה התעודה הזאת כבר שווה?
    ככה או ככה – זה מבאס ומעצבן. 

    אהבתי

    1. אני לומדת מכל מיני סיבות. קודם כל כי בער לי לעשות משהו (ע"ע יצירה), גם כדי ללמוד ולהחכים, כדי להכיר אנשים וליצור קשרים והזדמנויות, כדי לצאת מהשגרה וגם בשביל התואר ומה שיביא איתו.
       
      בכל מקרה אני מושקעת כלכלית ורגשית עמוק מידי בתואר הזה, מבחינה עסקית קרה, כדאי לי לסיים אותו להרוויח את היתרונות שלו ברגע שיושלם, על פני לעזוב אותו ולאבד את כל השקעת הזמן והכסף.
       
      יש כבר פורשים ומתנדנדים לאור מה שקורה וזה ממש לא משפר את מצב הרוח הכללי.
      זה מבאס ביותר ומעצבן ביותר. ועצוב לי שהחוויה החיובית הראשונה שיש לי מלימודים נהרסת ככה על שטויות.

      אהבתי

  5. מרגיז מאוד במיוחד ששלוחים אותך לחזית…
    ראש החוג הייתה צריכה לסגור את העניין לבדה ולא לתת לדברים להגיע למצב שסטודנטים רוצים לעזוב בגלל מרצה ולא חשוב אם הוא פרופסור.
    אני בדעה שתמשיכי לעשות מה שאת צריכה ולסייםא ת העניין ושלום.

    אהבתי

    1. גם ראש החוג היא פרופסור. אבל הסטודנטים עומדים לנגד עיניה, ככה לפחות אני מרגישה. היא מלמדת חומר קשה ומורכב, ועושה את זה בהתלהבות אדירה ולהט שאין לו תחליף. אני לא חושבת שהיא המרצה הכי טובה שהיתה לי, אבל אין ספק שהיא בין המובילות באכפתיות אמיתית.
      לפרופסור המכובד, איש העולם הגדול, אין שמץ מכל אלה. אז עם כל הכבוד לידע שלו, אם הוא לא מכבד את הסטודנטים שלו, הוא לא ראוי בעיני.

      אני כנראה אסיים, אם לא יקרה משהו שיכפה עלי לעזוב. כזו אני, לא מהפורשים.

      אהבתי

  6. זה לגמרי מעצבן העניין הזה
    אני יודעת שבאוניברסיטאות המרצים הם רק כאלה בעלי תואר ד"ר ומעלה
    אבל תואר לא אומר שומדבר על הבן אדם עצמו
    בטח לא על יכולותיו ללמד
    או יחסי האנוש שלו
    וכיוצ"ב

    זה מבאס רצח ליפול על מרצה מהסוג הזה
    נותן הרגשה שהוא עושה טובה שהוא בא ללמד בכלל

    אהבתי

    1. גם במכללה נדרש מהמרצים להיות בעלי תואר דוקטור לפחות. אבל כאמור תואר דוקטור לא הופך אדם למרצה טוב, או לבן אדם טוב.

      הפרופסור המכובד כל כך עסוק בענינים אחרים שבאמת אני לא מבינה למה הוא טורח להתעסק בלימוד. לא נראה שזה חשוב לו במיוחד.

      אהבתי

  7. אוי,  הניסיון הזה לקשט חוגים באמצעות שמות מפורסמים,  שמסתבר שבסוף הם עושים את עבודתם הרבה פחות טוב מהאנשים הפשוטים והמסורים יותר.  חבל.

    אבל לא נראה לי ששווה לעזוב לימודים בגלל זה. הם ימצאו איזה פתרון בסופו של דבר.

    חזקי ואמצי 🙂

    אהבתי

    1. אני מאד שמחה על התגובות של מי שבא מתוך המערכת (או מערכת דומה) כי אתן יודעות יותר ממני מה באמת מסובב את הגלגלים.

      אני מניחה שבסופו של דבר יעקמו את הכללים ככה שנוכל לסיים בשלום את התואר, אחרי הכל אנחנו המחזור הראשון ואי אפשר שהמחזור הראשון יכשל כולו או באחוזים גדולים מידי, אחרת זה יגיד משהו על המכללה עצמה..

      אהבתי

  8. אוי זה ממש מתסכל ומרגיז!!!!! 
    מכל התגובות מעלי אני מבינה שכנראה תנשכי שפתיים ותעשי כמיטב יכולתך להמשיך ולסיים את התואר, אבל זה באמת – אבל באמת – מרתיח!
    גם אני כמוך מרגישה שראש החוג באמת רואה אותך ואת טובתך לנגד עיניה ולא רק את הכסף שלך….
    מקווה שכך או אחרת זה יסתדר
    וכמובן שאני שמחה שאת מקטרת כאן, זה עוזר לשחרר קצת! 

    אהבתי

    1. מה שהכי עצוב לי מכל הסיפור , זה שהלימודים חזרו להיות משהו קשה ולא מתגמל, מאבק סיזיפי שכל מטרתי היא לסיים אותו. 
      תחילת הלימודים היתה חויה אחרת לגמרי, סוף סוף ממש נהניתי ללמוד וזה נעלם.
      כנראה שנגזר עלי לשנוא ללמוד, לעולם ועד.

      אהבתי

      1. מה שמוכיח סופית שחוויית הלימודים מתחילה ונגמרת במורה. מורה טוב, קשוב, מעניין, שאוהב את ההוראה ואת התוכן הנלמד ואת תלמידיו – לעולם יגרום לתלמידיו ליהנות ולהתאמץ להצליח. 
        מורה אדיש, משועמם, מלא בעצמו, יוצא לידי חובה, עצלן, אנוכי…ישניא את הלימודים על תלמידיו ועלול לגרום להם לא לרצות ללמוד. ולצערי יש המון כאלה…

        אהבתי

      2. את צודקת, ובמקרה הזה מדובר על מי שאמור לתת את הטון ולהכתיב את ההתנהלות. ההתנהלות המוכתבת היא של בלבול וחוסר אונים, של לא נודע לגבי המשך הדרך והצורה שילבשו הלימודים, או במקרה זה, פרוייקט הסיום ושל קורס שלם.

        אהבתי

  9. בהתייחסות לפרויקט עצמו – 
    אין לך כנראה ברירה אלא ללכת על האספקט שהוא דורש : הכלכלי.
    אבל אפשר לעשות הפוך על הפוך. לנתח מתוך המימד הכלכלי בצורה מאוד רצינית ומעמיקה – אבל(!) להכניס את התובנות שלך לגבי מימדים אחרים (למשל סוציאלים/חברתיים/אנושיים) ולהראות עד כמה ההשפעה שלהם מהותית יותר.

    ככה את עושה את מה שהכריחו אותך אבל גם לא מוותרת על ה"אני" שלך והאמירה שלך בנושא. מה דעתך?

    אהבתי

    1. כיוון שקיבלנו סכמה מרובעת של התהליך, ואני בכלל אוחזת בידי עיגול, לא תהיה לי ברירה אלא לשייף אותו ככה שיצליח להשתחל בקושי ובמאמץ לצורה שנכפתה עליו.
      אבל כיוון שנדרש ממני לקבוע מה המוצר ומי קהל הלקוחות, מה ההשקעה הדרושה ומה התוצר, ואני בכלל רוצה לחקור השפעה סויימת על אנשים, אני תוהה אנושות באיזה שם אני צריכה לקרוא לנושא כדי שיתאים לדרישות . אין לי מוצר, אפשר להמציא קהל לקוחות, ההשקעה היא פיקטיבית בלבד והתוצר הוא ערטילאי.
      מה שרמזה לי ראש החוג , זה שאנסה לרבע את העיגול באמצעות מילים, הגדרות. וזה מה שאעשה. או אנסה לפחות לעשות.
      אני אשאיר להם את התרגיל המחשבתי הדורש את אישור הפרוייקט.

      אהבתי

  10. לפעמים דווקא ניסיון להתאים את עצמך לנקודת מבט שאת לא מסכימה איתה, יכול לעזור לך להפתח לרעיונות חדשים.
    אני לא טוענת שהכל מתחיל ונגמר בכלכלה, אבל, הכלכלה משפיעה על הכל, אם נרצה ואם לא נרצה.
    אולי שווה לבחון את הרעיונות שלו.
     
    לגבי ההעדרויות – מבאס, ואני מסכימה שזה מראה בעיקר על זלזול בסטודנטים.
    אבל גם על זלזול בעצמו – כי הוא לא מכבד את עצמו מספיק ע"מ לעמוד בהתחייבות שהוא לקח על עצמו, ואם הכל מתחיל ונגמר בכלכלה, אז אולי לגיטימי מצידו לחשוב שהזדמנות לרווח מבטלת כל מחויבות ויושרה אישית.
     
    חיזקי ואימצי, הסוף מתקרב.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s