Winter is coming

מה הועילו חכמים בתקנתם?

מה זה עזר שעשיתי סדר אביבי בסתיו, ופניתי מאות ספרים מהבית? ארון הספרים שלי מעולם לא היה ריק כל כך ואני נהניתי מתחושת האווריריות שהוא משדר.

אבל אז הגעתי למכללה ובשיעור אחד שהמרצה לא הגיע הלכתי להסתובב בחנות המכללה, בחשד קל, מבוסס היסטורית, שטוב לא יצא לי מזה.

אבל לא חשבתי שאפול ככה.

אמרתי לעצמי, אני אסתובב קצת, אראה מה חדש ואצא כלעומת שבאתי, אלך לשתות קפה עם אילנה. היא אמרה שלא תכנס איתי, כי כל כניסה שלה לחנות עולה לה הון והיא כבר היתה שם פעמיים היום. 
אבל אני? בתחושת שאננות וקצת התנשאות נכנסתי לחנות, לי, זה הרי, לא יקרה. אני טובה וחזקה מזה.

 

ישר בכניסה, ממש ליד הדלת, על המדפים התלויים בנוחות בגובה העיניים, ראיתי שלט מאיר עיניים : 5 ספרים במאה! מכירת חיסול.

פניתי למוכרות והן אישרו את חששותי. המדפים שאיכלסו ספרי קריאה ולימוד פונו מחמת ירידה במכירות ועכשיו נפטרים מסוף המלאי במחיר של עשרים שקלים לספר.

בשלב הזה הייתי צריכה להסתובב ולצאת מהחנות, אבל יצר הרע  גבר עלי. לא בכוח, בערמומיות.

רק תסתכלי הוא לחש לי באוזן. את ממש לא חייבת לקנות, ממילא במכירות האלה נשארים רק ספרים שאף אחד לא רוצה, את כל השווים כבר קנו. מה יש לך להפסיד מלהסתכל, הרי אילנה עסוקה במשהו אחר ויקח זמן עד שתתפנה לקפה שקבעתן אליו.

טוב, אמרתי לעצמי, אני רק אסתכל. הנה, זה קל, ספרי נוער לא מענינים אותי וגם לא ספרי לימוד בסטטיסטיקה, עם זה סיימתי. אני רק ארפרף לי על הכותרים בקלילות ואצא מהחנות. אני יודעת שאני יכולה.

 

כמובן שאחרי חמש דקות הידיים שלי כבדו משמונה ספרים מענינים שחשבתי לעצמי שלו הייתי רוצה לקנות הייתי קונה אותם.

אבל ממש לא התכוונתי לקנות.

בטח לא שמונה ספרים.

אולי חמישה, כי מה, מדובר על מבצע ממש שווה וחיסול, וזה.

 

אתם יכולים לנחש את ההמשך

 

 ואת התגובות בכיתה:

אה זהו? גמרת ללמוד?

מה קרה? אין לך עבודה? אין לך בית?

משעמם לך?

יפה, יש לך זמן פנוי!

יווווו, תביאי לי את הספר הזה לקרוא אחרייך.

יהההה קראתי את ההוא והוא ממש נהדר, איזה כייף לך שעוד לא קראת.

 

אני מתנחמת ואומרת לעצמי שזה סימן שהחורף הגיע, זמן להצטייד לימים הקרים. כמו נמלה שגודשת את מחסניה במזון לימות החורף, כך אני אוספת לי כמה ספרים לימים של התכרבלות במיטה.

ככה אני לפחות מספרת לעצמי.

זה לא אומר שמייד אגדוש מחדש את המדפים, הרי עד שאצליח לקרוא את הספרים יקח לי לא מעט זמן. זה לא נורא, נכון שזה לא נורא?

וערימת ספרים ליד המיטה היא מתכון בדוק לתחושת עושר ואושר.

וכן זה בטוח החורף המתקרב.

 ואיך יודעים שהחורף מגיע?

 

ככה :

 

הדוגמנית מתכרבלת לה בשמיכה הצהובה שלה לעת ערב בשביעות רצון כל כך גדולה שהרווחה שלה מציפה את הבית כולו.

ספרים , דוגמנית מכורבלת ומרק חם. שיבוא החורף, אני מוכנה.

 

 

עוד תמונה של חמידות קיצונית, שתחמם עוד קצת את הלב.