שלום כיתה ב'

שנת לימודים חדשה.

איזה מזל שכתבתי מה היה בתחילת השנה הקודמת, ככה שיש לי נקודות להשוואה…

 

בלי שום חששות הפעם, בכל אופן לא בנושא הכרויות והתאקלמות בכיתה. אני יודעת היטב את מקומי, יש לי חברים, חברות ומכרים ונחמד לפגוש אותם אחרי שלא נפגשנו כמעט שבועיים.

 

בערב שלפני היום הראשון הגעתי הביתה מאוחר ולא הספקתי לסדר את התיק. לא נורא, החלטתי, שממילא הרוב מאורגן ואסדר על הבוקר.

בבוקר לקחתי את התיק ומצאתי בתוכו את השלט רחוק של המזגן שאבד לי כשהגמל ואני צבענו את הבית. איזה מזל שלא הספקתי לקנות שלט חדש כמו שתכננתי. ואוף, כמה חיפשתי את השלט הזה …

כלומר, גם הפעם לא סידרתי תיק, אבל לפחות הפעם הכל היה מוכן, גם תיק (באדיבות אגודת הסטודנטים במכללה) מתאים בגודל , גם כלי כתיבה ואפילו מספיק דפדפות גם לתואר הבא.

 

כמו בתחילת השנה הקודמת, גם הפעם מצבם של חלק מהסטודנטים לא ברור. מדיניות המועד החריג , במקום מועד ב' ,שהיתה נהוגה בשנה הקודמת, חלפה מהעולם ללא אתראה והותירה כמה וכמה סטודנטים נדרשים לחזור על קורסים, במקרה הטוב, או נאלצים להפסיק את הלימודים עם אפשרות לחזור רק לאחר השלמת הקורסים בציון עובר, כלומר, כבר לא איתנו.

שינוי המדיניות עורר מרמור גדול בקרב הסטודנטים והשיעור הראשון עבר בהוצאת קיטור עם המרצה עם הקול המנסר שהיא טובת לב, אבל לא ממש יש לה מילה בנושא. כיוון שראיתי שכך, הלכתי להוציא תו חניה. הכי עדיף לעשות את זה על חשבון שיעור ולא בהפסקה כשעמוס בטירוף. כשחזרתי גיליתי שהיא הצליחה להעלות את השיעור על פסים לימודיים ושהקול שלה עדיין מנסר ברמה.

 

הפעם היה לי קצת יותר ממה להכין כריכים, אבל לא הרבה יותר. רק שהפעם הייתי צריכה להכין ליום ארוך יותר. הכנתי שתי לחמניות עם גבינה צהובה, עגבניה וממרח פסטו. אמנם קונבנצינלי, אבל טעים. הפעם חתכתי פירות במקום ירקות וויתרתי על הרעיון של לא לעלות במשקל בלימודים האלה. יושבת לידי מישהי שמביאה שוקולד כל הזמן ומחלקת לכולם כי היא שומרת על עצמה. מעצבנת.

 

יצאתי בזמן ואספתי את שמחה שהחליטה להצטרף אלי כטרמפיסטית כבר בסמסטר הקודם. היא יותר לחוצה ממני על הגעה מוקדמת, כך שהגענו עשרים דקות לפני תחילת היום והיתה לי חניה במקום המועדף עלי. כייף לנסוע עם שמחה, היא נחמדה ומדברת בדיוק במידה, בבוקר.

בכיתה התיישבתי לייד מישהי שילדה לפני שבועיים ובאה ללמוד עם התינוקת החדשה, והכרזתי על עצמי כעל בייבי סיטר ודודה/סבתא חורגת וככה זכיתי להחזיק ולהסניף תינוקת מתוקה במיוחד כל היום. תינוקת רכה וחמימה בשמיכה ורודה היא המתכון לשלוות נפש ולחיוכים (בדיוק מה שרשם לי הרופא).

 

חלק מהמרצים היו מוכרים לי מהסמסטר הקודם, חלק מלימודים קודמים ועם אחד מהם יצא לי לעבוד פעם. ההרצאות היו מענינות למדי ויש סיכוי שגם השנה יהיה לי מעניין. מה גם שהקבוצה חולקה לחצי לפי מסלולי לימוד והכיתות הקטנות מאפשרות יותר דיון ושיחה. מתאים לי.

 

לקראת סוף היום הגענו להסכמה עם שני המרצים האחרונים על קיצור ההפסקות , כך שנקדים את סיום היום בחצי שעה ונצא מהמכללה לפני שמונה בערב..

בדרך לאוטו אמרתי לשמחה: זהו, אפשר לסמן איקס על היום הראשון, נשארו עוד שלוש עשרה כאלה בסימסטר. איזה מזל שאנחנו לא לומדים בימי שישי!

 

ורק את עבודת הגמר אני מדחיקה, למרות שיש לי כבר נושא ורעיון ואפילו שותפה חדשה שביקשה לעשות אותה איתי.

דיה לצרה בשעתה. וחבל להרוס מצב רוח טוב.

 

 

28 תגובות בנושא “שלום כיתה ב'

  1. כל כך הרבה דברים טובים: מצאת את השלט ויש לך שותפה לנסיעה שמדברת בדיוק במידה (אמנות לא קלה), וחנית בדיוק במקום שרצית והתינוקת שהסנפת (צריך כבר להוציא בושם בריח תינוקות לדעתי). וגם הצלחת להדחיק את הסוגיה הבוערת של עבודת הגמר. אכן יגיע זמנה, לא לדאוג. אז גם לך היתה התחלה נהדרת 🙂 לא סתם אני אומרת ’בציר משובח’ השנה. 

    אהבתי

    1. השנה החדשה עושה אותך אופטימית מהרגיל  , אז טוב שלא סיפרתי שהמילים העיקריות שעברו לי בראש בזמן שהתארנתי לצאת מהבית היו : הו, לא. הו, לא. הו. לא.
      היה לי קשה לחשוב על השנה החדשה בלי ההפוגה של חופשת הקיץ. אבל כאמור, ברגע שהגעתי, קודם כל התינוקת, אחר כךהחברים ללימודים ואחר כך היום עצמו. היה כייף וה- הו, לא, כמעט נשכח 

      אהבתי

  2. אני תמיד מסדרת את התיק יום לפני
    למי יש זמן לדברים כאלה בבוקר?
    עכשיו כשאני לא עובדת זה קצת יותר קל

    הלוואי ואפשר היה לעשות יום לימודים מרוכז בפתוחה
    אבל בתחום שאני לומדת לפחות זה דיי בלתי אפשרי

    שיהיה המון בהצלחה!

    אהבתי

    1. אני תמיד מתכוונת לסדר את התיק יום לפני, אבל איך שהוא , אף פעם זה לא מצליח. לפחות הצלחתי להשתכלל ולארגן את תיק הלימודים לדרגה כזו שמלבד האוכל שצריך להכין, אני צריכה רק להעביר אליו את הארנק ומשקפי השמש והוא מסודר. כל השאר דאגתי להכפיל את כל מה שחשוב שיהיה בתיק, כדי לא לטרוח יותר מידי ולא לשכוח ולהתקע בלי דברים חשובים.

      אהבתי

    1. לא בטוח שאתגעגע ללימודים, לקח לי המון זמן להתגבר על הלימודים הקודמים ולהחליט שאצליח לעמוד בעוד סשן כזה 

      אני די בטוחה שאתגעגע ליציאה מהשגרה ולפתיחת האופקים החדשים .

      אהבתי

  3. >יושבת לידי מישהי שמביאה שוקולד כל הזמן ומחלקת לכולם כי היא שומרת על עצמה. מעצבנת.

    זה גאוני, זה כמו שני האנשים שבורחים מטיגריס ואחד מהם אומר לשני "לא, אני לא יכול להיות יותר מהיר מטיגריס..אבל אני רק צריך להיות יותר מהיר ממך"

    אנשים יוצאים מנקודת ההנחה שהם צרכים לרזות, ואילו הגאונה הזו הבינה שאדם הוא רזה או שמן רק בהשוואה לאנשים אחרים, אז במקום לנסות להתחרות ברזון של האחרים, היא החליטה להשמין אותם.

    אהבתי

    1. סביר להניח שאנשים שבורחים מטיגריס לא מוצאים זמן או אויר לדבר, אבל הרעיון מעולה.

      היא גם אוכלת מהשוקולד,אבל הרבה פחות מכפי שהיתה אוכלת אם לא היתה מחלקת. 

      אהבתי

      1. >סביר להניח שאנשים שבורחים מטיגריס לא מוצאים זמן או אויר לדבר, אבל הרעיון מעולה.

        תמיד אפשר למצוא זמן, הענין הוא רק לתכנן נכון

        סתם נו, כן, בדיחה צולעת.

        אהבתי

  4. התחלה נפלאה. 
    שרק ימשיך ככה. 
    אה, והעבודת גמר – זאת בעיה של פועה העתידית… היא תהיה חכמה יותר, או לפחות בעלת יותר ניסיון מהפועה של ההווה 🙂

    אהבתי

    1. הפועה העתידית תקלל את הרגע כשתתחיל לשבת ולחפור בסיפריה אחרי מאמרים , כשתשב שעות ארוכות ותנתח נתונים ובאופן כללי כשתכלה את זמנה על הפרויקט…

      אבל אין מה לשקוע ביאוש כבר מעכשיו, זמנו עוד יבוא 

      אהבתי

  5. התחלה ברגל ימין. בהצלחה לך, לי ולכל הסטודנטים 
    התיק שקיבלת מאגודת הסטודנטים, צד את עיני. ולמה?
    באו"ם גובים דמי אגודה בתחילת כל שנה, לא שואלים אם אתה רוצה או לא. אבל, יש אפשרות להכנס לאתר של האגודה ולבטל את התשלום ושם שואלים פעמיים אם אתה בטוח…
    למרות שאני חושב שזו חוצפה לקחת את הכסף ואם לא בא לך אז לבקש שלא יורידו, ויש תאריך פג תוקף של שבועיים, מקבלים תיק ועוד כמה זכויות להנחות בהצגות וכל מיני דברים קטנים אחרים.
    אצלי אין תיק, יש ענן ומחשב שהוא לפטופ וטאבלט, ועט חכם שכותב על המסך וכל הספרים והכל נמצאים גם בגרסה האלקטרונית שלהם בנוסף לספרים שקיבלתי בדואר, כך שאין מה לסדר.

    אהבתי

    1. חשבתי להביא לפטופ לכיתה, אבל מאחרים שהביאו ראיתי שזה לא באמת עוזר להם וכן מהווה גורם מסיח דעת.
      בנוסף, אני קולטת טוב יותר כשאני כותבת בכתב יד, כך שלזמן שנשאר אדבוק בנירות ובכלי הכתיבה.

      אצלנו אין שאלה בנושא אגודת הסטודנטים שמארגנת לא מעט דברים כמו יום הסטודנט או הפסקות פעילות שאותי טיפה פחות משרתות, אבל אין לי בעיה לתרום לרווחת הסטודנטים בכלל.

      אהבתי

  6. אני הייתי מסדרת אפילו אחר חצות, העיקר לא לקום מוקדם בבוקר עבור סידור תיק .
    בהצלחה בכתה ב’ ( לאחר ההמצלחה בכתה א’)
    למצוא משהו שכבר חשבת שנעלם איזה כיף!
    וכמובן כל שאר הדברים החיוביים שהזכרת

    אהבתי

    1. לא היה הרבה מה לסדר, התיק בסך הכל נח מאז סיום הסמסטר הקודם ואותו הסמסטר נגמר רק עכשיו…
      זרקתי פנימה דפדפת, קלסר ואת הקלמר שלי והתיק היה מסודר מספיק ליום הראשון. כל שאר הדברים ההכרחיים כבר היו בו.

      אהבתי

  7. את בוודאי שבורת לב מזה שאין יותר מועדים חריגים P:

    גם בכיתה שלי הגיעה מישהי עם תינוקת בת כמה שבועות. הייתי אחוז אימה מהאפשרות שהיא תבקש ממני להחזיק אותה בזמן שהיא מוציאה דברים מהתיק. למזלי, בכיתה עם 20 נשים ושני גברים, זה כנראה לי יקרה.

    אהבתי

    1. אני די דומה לך, חושבתשאם הצלחתי, סימן שזה היה קל. ולפי ההגיון המעוות הזה, אם הם נכשלו, זה אומר שהם ממש לא חכמים במיוחד, כי אם אני עברתי…

      תינוקות זה כייף, ממש ממש כייף. להחזיק תינוק צמוד לגוף זה תרפוייטי ממש, נשבעת לך.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s