לא שחור לבן

אלנבי 40 , אני קוראת את הכתבות בעיתונים, את הדעות, הפוסטים, הצהרות התמיכה והגינוי מאז שה"פרשה" התפוצצה.

מצד אחד קופצות פמיניסטיות, אירגוני תמיכה נפגעות אונס ומוכיחים שחור על גבי לבן שמדובר באישה מוחלשת שהושקתה באלכוהול על ידי גברים מרושעים ונאנסה באכזריות על הבר במשך חמש שעות על ידי מספר רב של גברים, נצפתה וצולמה על ידי אחרים ואחרות והושפלה קשות.

מצד שני יש את אלה ואלו שקמים ואומרים שזה מקום שבו ידוע מה עושים ומי שבא לשם יודע ששם שותים ומזדיינים, מול כולם. שלא צריך להפוך אותה לקורבן , כי היא לא כזו. היא אחת מיני רבים ורבות שעשו ועושים את זה, ורק במקרה הסרטון שבה היא והם צולמו התגלגל והגיע לידיים הלא נכונות, קרי לתקשורת ולמשטרה. שהיא אשה משוחררת שמימשה את שאיפותיה המיניות ומגיע לה שאפו על כך.

 

אמנם לא הייתי באלנבי 40 ולא הכרתי את המקום, אבל בזמנו הייתי במועדון או שניים שבהם היה נהוג ושגור לראות עירום, ואפילו סקס מזדמן, על הבמה – כהופעה פומבית מכוונת ומתוכננת, בשירותים או סתם בפינה אפלה פחות או יותר. 

מי שהגיע למועדון ידע מה הוא צפוי לראות ולחוות והיה יכול להחליט אם הוא שותה, נפגש עם חברים, צופה במתרחש על הבמה (או בפינות האפלות) או לא. וגם אם הוא מחליט להשתתף באופן פרטי או באופן שמאפשר לאחרים לצפות בו.

לא היה אונס ולא היתה כפיה, עד כמה שיכולתי לשפוט, במקום ההוא.

אין לי ספק שאנשים שתו אלכוהול והשתמשו בחומרים משני תודעה כאלה ואחרים, שעזרו להם להתגבר על המבוכה הבסיסית הטבעית והמובנית ולעשות דברים שרצו ולא יכלו לעשות בשום מקום אחר. או אפילו להתגבר על המבוכה הטבעית ולצפות בדברים שאחרים עשו.

זה אולי לא מהוגן ולא יפה וככה לא חינכו אותנו בבית, אבל שם לא שפטו אף אחד על פי ערכים מהבית. מי שבא לשם ידע לאן הוא בא ומה הוא צפוי לחוות. גם היה ברור שלמרות שדברים נעשים בפומבי, הם עדיין שייכים למבצעים אותם. לא צולמו שם סרטונים פרטיים ובטח שלא הופצו כאלה שניגוד לרצון המשתתפים (עד כמה שידוע לי).

 

ויש גם את עניין הפורנו , שנמצא בהישג כל יד ומאפשר הצצה לדברים פחות שגורים, והופך אותם למוכרים. הוא נותן לגיטימציה לדברים שפעם נחשבו לתועבה איומה, וחלקם מסתבר עדיין נחשבים לתועבה כזו.

כמו למשל סקס פומבי, או סקס מרובה משתתפים, או במקרים מסויימים, שילוב של השניים.

יכול להיות שמי שבא למועדון כזה רוצה להגשים איזו פנטזיה כמוסה של לצפות או להשתתף בסוג כזה של סקס?

 

אני מאמינה שלרוב האנשים, בשלב זה או אחר בחיים, היתה התנסות מינית שאחריה החליטו לא יחזרו עליה שוב, כי היא לא היתה מוצלחת. 

גם לי היו כאלו. עם פרטנרים לא מוצלחים או במקומות וזמנים לא מוצלחים.

(אני לא ממליצה על סקס בשירותים של מועדון, עם כל הכבוד לבן הזוג שלי באותה תקופה ולרצון העז שלנו לעשות משהו פרוע ושונה, לעמוד בשלוליות של שתן ואלוהים יודעת מה עוד, בתנוחה לא נוחה שמקרבת אותך כדי קירבה לא הגיינית לאסלה, כשמישהו דופק על הדלת וצועק שנפנה כבר את השירותים, ובכן, יש דרכים מהנות והגייניות יותר לעשות את זה).

לא כל התנסות היא אונס. סקס יכול להיות לא מוצלח ולא מהנה ולא להיות אונס. ויותר מזה, סקס יכול להיות מאד מוצלח, מאד מהנה ,להיות לא מקובל חברתית, ועדיין לא להיות אונס.

 

אני לא חושבת שאפשר או רצוי להגדיר את המקרה של אלבי 40 כאונס. לא הייתי שם ולא ראיתי את הסרטונים, מצונזרים או לא. אבל מכתבות הדיעה, הפוסטים, הסטטוסים בפייסבוק והראיון איתה, אני מתרשמת שמדובר בבחורה שידעה לאן היא באה, וידעה מה עשוי, יכול וצפוי לקרות. אני לא יודעת אם היא רצתה בדיוק את מה שקרה כשהיתה שתויה ולא יכלה לשלוט על מה שקורה לה. היא בטח לא רצתה שיצלמו ויפיצו סרטונים של האירוע ובטח לא רצתה שיזמנו אותה למשטרה, ושידונו בעניניה תחת כל עץ רענן ושישפטו אותה,כל אחד עלפי אמות המידה המוסריות שלו.

 

אני לא חושבת שהיא קורבן אונס , אני לא חושבת גם שהיא פמיניסטית גיבורה שמימשה את המיניות שלה בלי לשים על אף אחד. אני חושבת שהאמת מונחת איפשהו באמצע. בתחום האפור. 
התחום שקצת קשה לנקוט בו בעמדה חד משמעית וחריפה. תחום שבו התפיסה של האירוע יכולה להשתנות נוכח תגובת הציבור.