חזרה לשגרה

החודש האחרון היה מהחודשים היותר טובים שהיו לי בזמן האחרון.

בין החגים למבחנים כמעט לא נשארו לי ימי עבודה.

בכל יום מבחן לקחתי חופש, למרות שיכולתי לחזור לעבודה אחרי המבחן החלטתי שלא אחזור. גם ככה אני לא לוקחת ימי חופש והצטברו לי המון כאלה.

לעבודה הפנינה לא נסעתי בכלל. כל החגים והמבחנים יצאו על הימים של העבודה הפנינה ואני הייתי מאושרת.

אמנם פתרתי כמה בעיות בשלט רחוק, אבל לא נסעתי ולא ביליתי שם את השעות הארוכות והמיותרות שאני מכלה שם כל שבוע.

הפסקתי ללמוד בימי שישי ובימי שלישי לא טרחתי ללכת לעבודה כי ממילא זה יום לימודים.

היו לי המון ימים שעשיתי דברים או שלא עשיתי דברים.

היו גם ימים שלמדתי למבחנים, אבל לא היה את הלחץ הנוראי של שנת הלימודים. היה רגוע.

 

היום היה לי המבחן האחרון.

היה מעצבן ברמות על.

הקורס היה מטופש והמבחן אפילו יותר.

המבחן היה בסגנון "מצא את ההבדלים"

שאלה אחת, ארבעה מסיחים שנבדלים זה מזה במלה אחת לדוגמא:

 

החוקר XXXXXXX שהמציא את ההמצאה החשובה שלמדנו עליה בקורס הוא

1. החוקר המלומד XXXXXXXXX הוא ממוצא גרמני

2. החוקר המלומד XXXXXXXXX הוא ממוצא יפני

3. החוקר המלומד XXXXXXXXX הוא ממוצא בריטי

4. החוקר המולמד XXXXXXXXX הוא ממוצא מעורב

 

 

כומבן שבדרך כלל היה מדובר במסיחים בני שלוש שורות שדרשו ממני ריכוז ברמת ריטלין, שלא לקחתי כמובן, ועררו בי בעיקר כעס.

זו היתה הרמה והאלה היו השאלות. זה ותאריכים, כמו בשיעורי הסטוריה שמהם העיפו אותי בתיכון. למה לעזאזל המוצא של החוקר חשוב להעמקת הידע שלי ולמה אני צריכה לזכור תאריכים שאין להם משמעות? (באיזה שנה הוקם משרד הבלה בלה?) ולמה אני צריכה לדעת דברים שלעולם לא אזדקק להם, פריטי טריויה חסרי משמעות שניתן למצוא אותם , אם אי פעם אדרש להם, בהקלקה מהירה באינטרנט.

על מנת להוסיף חטא על פשע היו במבחן 42 שאלות מיותרות לחלוטין, למה דווקא 42 שאלות? למרצה פתרונים.

אולי היא חובבת של מדריך הטרמפיסט לגלאקסיה.

 

כשהגעתי לשאלה מספר 22 הרמתי את העיניים לשעון שתלוי מעל הלוח, בתחושה שאני יושבת כבר נצח ועונה על השאלות האלו. השעון מצידו הוכיח לי במספרים דיגיטליים כתומים שעברו רק עשרים דקות מתחילת המבחן ושהזמן הזה כולל את כל מילוי הדפים המקדימים.

נאנחתי בשקט וחזרתי לשאלות הסיזיפיות, מנסה למצוא את המילה השונה בכל שורת מסיחים ולגלות את התשובה הנכונה.

כשעברו שלושים ושבע דקות מתחילת המבחן סיימתי לסמן את התשובות על דף התשובות וקמתי להגיש אותו בלי שעברתי אפילו פעם אחת נוספת על השאלות והתשובות.

לא היתה לי סבלנות.

 

לפחות חזרתי הביתה מוקדם ליום האחרון של החופש הגדול שלי.

וזהו. מחר, יומיים אחרי כולם, אני חוזרת לשגרת העבודה ובעוד פחות משבועיים אני חוזרת גם לשגרת הלימודים.

 

היה כייף, בטח יהיה לי פחות כייף לקבל משכורת על החודש הזה שבקושי עבדתי בו.

אבל לא נורא, אני חייבת לזכור שהעולם שורד גם כשאני לוקחת חופש ושמותר לי מידי פעם לעשות את זה בלי רגשות אשמה.

26 תגובות בנושא “חזרה לשגרה

  1. אני זוכרת קורס שהיה לי בו מבחן כל כך חופר
    שברגע שסיימתי לענות על כל השאלות
    אפילו לא עברתי עליהן פשוט קמתי הגשתי אותו ויצאתי
    אין דבר יותר מעצבן ממבחן עם שאלות מעצבנות שאת רק רוצה לסיים אותו וללכת הבייתה

    אהבתי

    1. הכי מעצבן אותי שאני משלמת על הקורס המיותר הזה כסף לא מיותר בכלל ואין לי אפשרות לבחור , לא את המרצה ולא את הקורס כי זה קבוע במערכת.

      והמבחן… מעצבן ברמות.

      אבל זהו, עבר.

      אהבתי

    1. אני לא חזקה מידי בלצאת לחופש בלי רגשות אשמה. בדרך כלל יש לי את התחושה שהעולם יתמוטט אם לא אהיה בעבודה.
      כמובן שזה לא נכון והחופשה היתה נהדרת הפעם בעיקר בתוספת תחושת המים הגנובים שהתלוותה אליה.

      אהבתי

  2. את בטוחה שהעולם מסתדר בלעדיך? כי בינתיים עבר עלי ועל אשדוד יום זוועתי, ואני מתחיל לחשוב שזה בעיקר בגללך.

    תני לי לנחש שהחוקר המדובר לא היה ממוצא יפני? כי את זה היה קל מדי לנחש מהשם. גרמני או בריטי, זה יכול להיות בעייתי, כי זה לא בלתי שכיח עבור גרמנים לעבור לאנגליה ולאנגלת את השם שלהם, ואני מניח שזה עובד גם לצד השני. מוצא מעורב נשמע לי יותר מדי אינפנטילי, זאת אפילו לא תשובה. 

    אהבתי

    1. זהו, חזרתי לעבודה, בוא נראה איזה יום עובר עליכם היום.
      איכס, אתמול היה יום מזעזע במיוחד. כמעט שכחתי שהיו תקופות גרועות מזו.

      החוקר דווקא היה יפני, אבל זה לא היה מבחן הגיון, זה היה מבחן זכרון ומצא את ההבדלים. השם שלו הופיע במאמר שנדרשנו לקרוא, שזה סבבה. אבל אני לא מבינה את ההגיון של המרצה…אם כבר את שואלת על החוקר, אולי תתמקדי במחקר שלו? בגילוי פורץ הדרך ומשנה החיים במקום להתמקד בשטויות כמו מוצא?

      אהבתי

      1. אולי זה היה קורס בסוציולוגיה, וקיבלתם שאלה מטא-סוציולוגית?
        סתם, סתם… ברור שזו שאלה אינפנטילית מאין כמותה. אבל מה לעשות, גם מבחנים צריך לדעת לחבר.

        אהבתי

      2. היא השתמשה בשאלה שאני כתבתי במבחן הזה, ולדעתי המאד אובייקטיבית זו היתה השאלה שהיתה כתובה הכי טוב במבחן כולו.
        וטוב שידעתי על זה מראש ויכולתי לתת לכל השאר את התשובה מראש.

        אהבתי

  3. לדעת ליהנות מחופש כהילכתו זה לא דבר קל, כל הכבוד לך שחפשת ונחת ואפילו צלחת את המבחן המרגיז 
    את מוכנה כעת להתמודד עם שנה חדשה שמתחילה להסתמן כמרגיזה ומעיקה עוד יותר מהקודמת והלוואי ואתבדה 

    אהבתי

    1. בסופו של דבר, אם לךא אקח את ימי החופש, הם ימחקו לי ואני סתם אאבד אותם. אדיוטי.
      אבל הצד השני הוא שלמרות שלוחצים עלינו מאד לקחת את החופש שלנו, כשאנחנו מבקשים לצאת, עושים לנו פרצופים. יש משהו מאד דואלי במקום העבודה שלי

      הלוואי שהמצב ירגע קצת. אתמול היה יום מזעזע.

      אהבתי

      1. זה לא רק במקום העבודה שלך, הם הרי היו קושרים את העובדים בשרשראות ברזל לעמדת העבודה אם רק היו יכולים ומעניקים לך חופש רק כשלהם נוח, זאת אומרת כשיש מיתון ואין לחץ ולך הכי פחות מתאים לצאת לחופש 

        אהבתי

      2. יש מקומות עבודה שכופים על העובדים חופש מרוכז למשל בחול המועד פסח, שזה די בעיה עבור מישהו שלא רוצה לבזבז את ימי החופש שלו על תאריכים שהכתיבו לו ושלא בהכרח מתאימים לו.

        אהבתי

  4. מעצבן מעצבן אבל בסוף תעברי את המבחן בהצטיינות כתמיד
    לזכרוני עבור ימי חופשה שמגיעים לך את אמורה לקבל שכר…

    אהבתי

    1. אני חוששת שלא פודים אצלנו ימי חופש, רק דורשים מאיתנו לקחת אותם. ואז כשאנחנו לוקחים, עושים לנו פרצופים שהעבודה לא נעשית ושאין מי שיעשה אותה במקומנו….

      אהבתי

      1. הצטברות ימי חופשה של העובד משפיעה לרעה על המאזן של המעביד כי ימים אילו נמצאים בצד החובה של המאזן
        מצד שני תמיד מעקמים לנו את הפרצוף כשלוקחים ימי חופש המגיעים לנו בדין
        אז אני מצפצף על הפרצוף העקום ומנצל גם הרבה ימי מחלה

        אהבתי

  5. ספטמבר 2015 היה חודש של יותר חופש מאשר עבודה. הרבה אנשים ניצלו את זה לחופשה והנה העולם המשיך גם כשהם היו בחופש.
    אני יודע שאני בחופש כל ספטמבר והשמש זרחה ושקעה והעולם המשיך.
    מבחן מעצבן זו הבעיה של הרבה אנשים. אני עובר פעם אחת על כל התשובות ומגיש, למעט קורס אחר מעפן שהייתי 3 שעות תמימות במבחן, לא היה מבחן שסיימתי את כל השעות והציונים היו מצויינים, מקווה שגם אצלך זה יהיה כך.
    יאללה עוד שבועיים גם אני מתחיל, איזה כייף!
    שיהיה לכולנו בהצלחה!

    אהבתי

    1. איזה כייף לך שאתה מתחיל , עם כל השמחה של ההתחלה.
      אני מקווה שלימודים שלך יהיו משמעותיים ומהנים וקדימה, רוץ לקנות קלמר הולם. 

      אהבתי

  6. באמת נשמע כאילו המרצה בנתה את המבחן כדי להתעלל בכם ולהגדיל את ערכה בעיני עצמה ולא כדי לוודא שלמדתם והפנמתם את החומר, וזה הכי מרגיז!
    טוב שזה מאחורייך. 
    מכירה היטב את נושא ימי החופש המצטברים ואז הולכים לאיבוד בגלל פרצופים חמוצים ותחושת אשמה. במשולש הזה יש 3 צלעות, שרק אחת מהן תלויה בך: האשמה. אז בהחלט מעודדת אותך לעבוד על זה. אף אחד מהמעסיקים לא יעשה זאת במקומך. לקחת חופשה ממשית, זו אופציה נהדרת, אבל גם להחליט לקחת יום בשבוע או יום בשבועיים – או אפילו יום בחודש – נותן לך פתאום ימים חופשיים כאלה לעשות או לא לעשות מה שבא לך, ופחות מכביד על מקום העבודה כי זה רק יום…

    אהבתי

    1. אני לא יודעת אם המטרה שלה היתה להתעלל. למרות שיש לה דוקטורט, אני לא מחזיקה ממנה אשה נבונה מאד. וגם לא היה כמעט חומרללמוד ולהפנים, רוב החומר שהועבר היה מיותר לגמרי וחסר כל משמעות, בעיני.

      לתקופה שנשארה לי ללימודים, החלטתי לשמור את ימי החופש שלי למבחנים, אני רואה שזה מאד מקל עלי לא לחזור לעבודה אחרי מבחן.
      אבל אחר כך , אני חייבת לאמץ את ההמלצות לדאוג לעצמי לחופש ראוי.

      אהבתי

  7. היום נותנים לכל אחד להיות מרצה .
    באמת שהדוגמה שהבאת מביכה. מקווה שהיו ותהיינה גם דוגמאות אחרות, של מרצים מזן רציני יותר ובחינות של ממש.
    וזו בעיה ידועה, רגשי האשם כשלוקחים חופש. תזכירי לעצמך שזה ממילא לא גורע מהעבודה שתחכה לך. זה לא שאת מפילה את העבודה על מישהו אחר. אז את רק מזיזה קצת את הערמות על השולחן, ואני בטוחה שתסתדרי, גם אם ההתחלה אחרי החזרה תהיה קצת כאוטית.

    אהבתי

    1. כן אני באמת לא מבינה למה נותנים לאנשים כמוה להיות מרצה. המרצה המנסרת סיפרה לנו שיש סוג של בקרה עליהם, אבל אני לא רואה את זה ניכר ביכולת ההוראה, לא שלה ולא של המעצבנת. ושתיהן תלמדנה אותי גם השנה הקרובה.
      אני מקווה שנושאים יהיו משמעותיים יותר ויועברו בצורה שתוסיף לי משהו לחיים.

      וכן העבודה לא בורחת לשום מקום, ולמרות שיש לי מחליפה, אני עדיין עושה את רוב העבודה וגם צריכה לתקן את הדברים שהיא עושה , למרבה המזל עכשיו כבר פחות מבעבר.
      היום היה יום מטורף, עמוס ולחוץ והטלפון לא הפסיק לצלצל.
      תמיד זה ככה אחרי חופש…

      אהבתי

  8. השאלה הזאת גזענית לא רק מטומטמת. למי אכפת מאיזה מוצא החוקר? 
    טוב שהיא לא שאלה באיזה צבע העיניים שלו…
    שתהיה חזרה נעימה לשגרה, ובהצלחה בשנת הלימודים השניה.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s