חזרה לשגרה

החודש האחרון היה מהחודשים היותר טובים שהיו לי בזמן האחרון.

בין החגים למבחנים כמעט לא נשארו לי ימי עבודה.

בכל יום מבחן לקחתי חופש, למרות שיכולתי לחזור לעבודה אחרי המבחן החלטתי שלא אחזור. גם ככה אני לא לוקחת ימי חופש והצטברו לי המון כאלה.

לעבודה הפנינה לא נסעתי בכלל. כל החגים והמבחנים יצאו על הימים של העבודה הפנינה ואני הייתי מאושרת.

אמנם פתרתי כמה בעיות בשלט רחוק, אבל לא נסעתי ולא ביליתי שם את השעות הארוכות והמיותרות שאני מכלה שם כל שבוע.

הפסקתי ללמוד בימי שישי ובימי שלישי לא טרחתי ללכת לעבודה כי ממילא זה יום לימודים.

היו לי המון ימים שעשיתי דברים או שלא עשיתי דברים.

היו גם ימים שלמדתי למבחנים, אבל לא היה את הלחץ הנוראי של שנת הלימודים. היה רגוע.

 

היום היה לי המבחן האחרון.

היה מעצבן ברמות על.

הקורס היה מטופש והמבחן אפילו יותר.

המבחן היה בסגנון "מצא את ההבדלים"

שאלה אחת, ארבעה מסיחים שנבדלים זה מזה במלה אחת לדוגמא:

 

החוקר XXXXXXX שהמציא את ההמצאה החשובה שלמדנו עליה בקורס הוא

1. החוקר המלומד XXXXXXXXX הוא ממוצא גרמני

2. החוקר המלומד XXXXXXXXX הוא ממוצא יפני

3. החוקר המלומד XXXXXXXXX הוא ממוצא בריטי

4. החוקר המולמד XXXXXXXXX הוא ממוצא מעורב

 

 

כומבן שבדרך כלל היה מדובר במסיחים בני שלוש שורות שדרשו ממני ריכוז ברמת ריטלין, שלא לקחתי כמובן, ועררו בי בעיקר כעס.

זו היתה הרמה והאלה היו השאלות. זה ותאריכים, כמו בשיעורי הסטוריה שמהם העיפו אותי בתיכון. למה לעזאזל המוצא של החוקר חשוב להעמקת הידע שלי ולמה אני צריכה לזכור תאריכים שאין להם משמעות? (באיזה שנה הוקם משרד הבלה בלה?) ולמה אני צריכה לדעת דברים שלעולם לא אזדקק להם, פריטי טריויה חסרי משמעות שניתן למצוא אותם , אם אי פעם אדרש להם, בהקלקה מהירה באינטרנט.

על מנת להוסיף חטא על פשע היו במבחן 42 שאלות מיותרות לחלוטין, למה דווקא 42 שאלות? למרצה פתרונים.

אולי היא חובבת של מדריך הטרמפיסט לגלאקסיה.

 

כשהגעתי לשאלה מספר 22 הרמתי את העיניים לשעון שתלוי מעל הלוח, בתחושה שאני יושבת כבר נצח ועונה על השאלות האלו. השעון מצידו הוכיח לי במספרים דיגיטליים כתומים שעברו רק עשרים דקות מתחילת המבחן ושהזמן הזה כולל את כל מילוי הדפים המקדימים.

נאנחתי בשקט וחזרתי לשאלות הסיזיפיות, מנסה למצוא את המילה השונה בכל שורת מסיחים ולגלות את התשובה הנכונה.

כשעברו שלושים ושבע דקות מתחילת המבחן סיימתי לסמן את התשובות על דף התשובות וקמתי להגיש אותו בלי שעברתי אפילו פעם אחת נוספת על השאלות והתשובות.

לא היתה לי סבלנות.

 

לפחות חזרתי הביתה מוקדם ליום האחרון של החופש הגדול שלי.

וזהו. מחר, יומיים אחרי כולם, אני חוזרת לשגרת העבודה ובעוד פחות משבועיים אני חוזרת גם לשגרת הלימודים.

 

היה כייף, בטח יהיה לי פחות כייף לקבל משכורת על החודש הזה שבקושי עבדתי בו.

אבל לא נורא, אני חייבת לזכור שהעולם שורד גם כשאני לוקחת חופש ושמותר לי מידי פעם לעשות את זה בלי רגשות אשמה.