לחמניה למבחן

לפני כמה ימים שמתי לב בסיומו של בישול אורז, שהדלת של המיקרוגל קצת נמסה לי …

 

זה היה יום אחרי שהגמל ביקר אצלי, ועם כל ההתכוננות למבחן שעשינו, שכחתי לגמרי לשאול אותו על זה. הגמל הוא האורים והתומים שלי בכל הנוגע לחשמל, אלקטרוניקה ובכלל כמעט כל דבר בבית.

אז שלחתי לו את התמונה בצירוף שאלה וקיבלתי תשובה מהירה שאסור להשתמש במיקרו בכלל עד שיהיה ברור אם הוא תקין או מסוכן לשימוש.

 

ניתקתי מהחשמל והנחתי על הרצפה, שלא תהיה שום טעות ולא יהיה שימוש  לא מכוון, והלכתי לחפש את הקבלה, מזל שהיה לי שכל לשמור אותה איפה שהחלטתי שאני שומרת קבלות ואכן מצאתי אותה וגיליתי שהקניה של המיקרוגל התבצעה ב24.9.14, ממש לפני שנה. כמעט. נשארו עוד שבועיים עד לסיום שנת האחריות.

האחריות עדיין בתוקף, איזה מזל. יפה מצד המיקרו שהתקלקל עכשיו ולא המתין עוד חודש.

 

היום לקחתי את המיקרו למעבדה שמתקנת והודיעו לי שאני יכולה לצפות לשובו בעוד שבוע וחצי- שבועיים. ראש השנה ושאר החגים בדרך.

פני נפלו, כי אני לא משתמשת במיקרו כבר יומיים וזה קשה.

אם היה נדמה לי שמדובר במכשיר חסר משמעות בחיי, באה במציאות וטפחה על פני.
מילא בישול אורז שהכי נוח לי לעשות במיקרו, מילא הפשרת דברים קפואים, המסת שוקולד וקליית אגוזים, האתגרים הקשים ביותר הם כאשר צריך להפשיר לחמניה לסדוויץ במהירות בבוקר והגרוע מכל, כאשר צריך לחמם במהירות אוכל כשחוזרים מהעבודה גוועים מרעב. 

 

עדכנתי את הגמל בהתפתחויות ובתוך שלוש שעות הוא מצא מיקרו ישן אך תקין במחסן של הוריו, ניקה וסידר אותו והתקשר עכשיו לשאול אם הוא יכול להביא לי אותו עכשיו. עכשיו זו שעה נסיעה לפחות עבורו.

כיוון שהוא כל כך רוצה להביא וטרח כל כך בשבילי, אמרתי לו שבטח ושאין בעיה, למרות שעד שהוא יגיע השעה תהיה אחרי אחת עשרה בלילה ומחר בבוקר יש לי מבחן בסטטיסטיקה שלא מספיק שלא הצלחתי להתכונן אליו כמעט בכלל, עכשיו גם אגיע אליו עייפה.

 

המבחן זה, כמה שלא קראתי את החומר, זה פשט לא נכנס לראש, בשיעורי סטטיסטיקה היתה לי תחושה קבועה של מזוודה, כזו שממלאים וממלאים במהירות ובלי להקפיד על קיפול הבגדים וקשה לסגור אז יושבים עליה וזה עדיין לא עוזר, בסוף קושרים אותה חיצונית עם איזה חבל ותמיד איזה שרוול או שניים מתנפנפים אל מחוצה לה.

פשוט לא היה לי מספיק מקום בראש ולא מספיק זמן כדי לקפל הכל בצורה נכונה ויעילה.
התקוות שלי מהמבחן הזה מסתכמות בציון עובר. אני לא ממש מאמינה שאצליח יותר מזה.

 

אני מתנחמת בכך שלפחות כשאקום עייפה ומותשת מחר בבוקר, אוכל להפשיר לי במהירות לחמניה לסנדוויץ ולא אצטרך לכלות דקות יקרות על המתנה ללחמניה שתפשיר באופן עצמוני.