בשבוע שבו הילדים חזרו ללימודים בכיתה חדשה בבית ספר, אני סיימתי את השנה הראשונה של התואר.
למדתי ברצף מחודש מרץ , בלי לעצור להתעשת ולנשום.
מזכירה לעצמי שזה היתרון, לסיים שנה – בחצי שנה.
ועכשיו למבחנים.
שניים בשבוע הקרוב וכל השאר ידחפו בין החגים של חודש ספטמבר. עד תחילת אוקטובר.
לפחות אין לי עבודות להגיש בסימסטר הזה. אלה של הסמסטר הקודם הספיקו לגמרי.
עוד לא קיבלנו את הציונים עליהן ויתכן בהחלט שנקבל ציונים על מבחני הסימסטר השני עוד לפני שנקבל ציון על מי מהעבודות האלה.
אמנם מחכה לי לחץ של מבחנים, אבל אני מחפשת את היתרונות.
השבוע אני אופטימית מתמיד.
יהיו לי ימים פנויים בימי שלישי שבהם למדתי, ובימי שישי.
וגם בימים אחרים שבהם אני נבחנת. יהיה לי קצת יותר זמן ללמוד למבחנים, זמן שאינו כל-יום-שבת.
הקלה ענקית.
ואולי אפילו אצליח למצוא חלונות זמן לא שגרתיים לפגישות עם הגמל.
אצא קצת מהמסגרת המרובעת והרגילה.
השבוע הוא שלח לי תמונה שלו עושה משהו שלא עשה הרבה זמן.
התמונה שיקפה לי את הזמן הרב שבו אנחנו מכירים, שיקפה את סימני הזמן והתלאות שנחרתו לו בפנים.
אבל את זה ראיתי רק במבט מדוקדק ומעמיק.
במבט ראשון התמונה כולה קרנה מאור שמש ומשמחה.
היה אפשר לראות שטוב לו. שהוא שמח ומרוצה.
וזה שימח אותי עד שכמעט צחקתי בקול רם.
באמצע השיעור בסטטיסטיקה, האחרון בסימסטר. אבל התאפקתי מלצחוק והשמחה פעפעה בי, תססה וגדשה אותי מבפנים.
האושר שלו משמח אותי בצורה אגואיסטית.
טוב לי שטוב לו. ולא אכפת לי שיהיה לו טוב כל הזמן, כי זה עושה לי טוב.
ביום שני אחר הצהריים יש לי את המבחן הראשון. התחלה קלה יחסית למתקפת המבחנים.
את רוב החומר אני יודעת עוד מהתואר הראשון וכיוון שחזרתי עליו היום עוד קצת ומחר אמשיך ואחזור עליו, אני מרגישה שיהיה בסדר.
כיוון שכך שאלתי את אותו, אולי הוא פנוי בבוקר יום שני,והוא אמר שכן.
מחוץ למסגרת ומחוץ לקופסא.
נראה לי שזו תהיה הכנה אחרת לגמרי למבחן.
הוא יבוא עם השמחה שלו וישמח אותי מקרוב.
יש הכנה טובה מזו למבחן?
על קצות האצבעות 