הפרעת קשב עכשוית

פעם הייתי תולעת ספרים.

ספרים היו המפלט שלי מהחיים עצמם, אפילו עוד לפני שידענו שאירן.

מהיום שלמדתי לקרוא נפתח לי עולם חדש. עולמות חדשים ומופלאים שהיו הכי לא החיים שלי. הכי מקום אחר שבו לא הרגשתי אני ולא הייתי אני. הייתי, ילדה אחרת, או ילד, או איש , לוחם אמיץ, גיבורה חזקה, הייתי מישהו אחר לגמרי. בעלת יכולות ותבונה, חזקה.

ומאחר ומאד אהבתי להיות במקום אחר ולהיות מישהו אחר, אז קראתי.

קראתי וקראתי וקראתי.

שוקעת בספר, ואפילו לא מרימה את הראש לנשום.

וכששקעתי בספר, שום דבר בעולם לא הפריע לי. לא שמעתי כלום, לא ראיתי כלום. קראתי.

שקעתי בעולם אחר פשוטו כמשמעו, עם האף בספר, פשוט לא התקיימתי בהווה של שאר האנשים סביבי.

 

בבית ספר יסודי הכי אהבתי סיפורי אגדות, התחלתי מהאחים גרים ומשכיליתי אותן המשכתי לאגדות עמים. התוודעתי לבאבא יגא ולבקתתה שניצבת על כרעי תרנגולת, למשטחי קרח ושלג ולנופים רחוקים ופלאיים.

 

 

אהבתי אגדות, אבל לא בחלתי בשום סיפור אחר.

בכיתה ג' גמרתי לקרוא את המדפים המיועדים לכיתות א'-ג', ועברתי למדפים הגבוהים יותר למורת רוחן של הספרניות.

קראתי בלי הכרה ובלי סינון. העיקר שיהיה לי ספר לתחוב לתוכו את אפי וללכת לאיבוד בין דפיו.

כשלא היה ספר, קראתי עיתון, ירחון. כל דבר שעשוי מדפים.

 

עם ההתבגרות התחלתי להיות בררנית יותר. היו ספרים שלא אהבתי, היו ספרים שלא סיימתי עד הסוף.

הספרים המועדפים עלי נשארו אגדות. אגדות למבוגרים. ספרי פנטזיה ומדע בדיוני. עד היום הם המועדפים עלי.

אני חושבת שמה שאני אוהבת זה את היכולת שלהם לקחת אותי רחוק רחוק לעולם אחר לחלוטין. הכי רחוק מאיפה שאני נמצאת. עולם בעל חוקים אחרים, עולם בעל מגבלות ויתרונות, נופים ומרחבים שונים לגמרי מהכאן והעכשיו שלי.

עולם שחוקיו מאתגרים את מחשבתי, שמעורר בי רגש ותחושה, מחשבה.

 

כשעישנתי, הייתי יושבת שעות, עם ספר, קפה וסיגריה. קמה מידי פעם להכין קפה נוסף או ליישר את הגב. דואגת שלא יחסר לי דבר מהשילוש הקדוש- קפה חם, סיגריה בוערת ומספיק דפים בספר.

 

עם השנים, פחות ופחות ספרים שאבו אותי בכוח לתוכם. כבר הכרתי הרבה רעיונות וצירופי מילים ורוב הספרים פשט לא הצליחו להפתיע ולאתגר אותי. אז כשכבר הייתי מוצאת ספר כזה, הייתי שוקעת בתוכו, מקשה להתנתק וסופרת את הדפים שנשארו לי, בחרדה של יגמר.

ומאז שהפסקתי לעשן, פחתו מאד שעות הקריאה שלי, במקומן התחלתי לשבת לייד המחשב שזימן ריגושים מהירים וקבועים, קראתי שם די צרכי, כתבתי, שיחקתי. כל מה שהייתי צריכה נמצא שם.

אחר כך, לפני כארבע שנים הצטרף לחיי הסלולארי החכם שהפך אותי למשתמשת כבדה ומכורה.
בלי ששמתי לב הפסקתי לגמרי לקרוא ספרים.
עוד המשכתי לקנות אותם מתוך התניה מוקדמת, אבל כבר לא מצאתי זמן וחשק לקרוא.
הגירוי האיטי של הקריאה בספר לא הצליח להתחרות בתסיסה הפרועה, המהירה והצבעונית של המסכים שמקיפים אותי.

גם כשפתחתי ספר שרציתי לקרוא והתרגשתי לקנות (דברים רעים של מייקל מרשל)  לא הצלחתי לצלוח את הרבע הראשון. והוא הונח בערימת הספרים שליד המיטה. ערימה שהפכה למצבת זכרון ליכולת שלי לקרוא ולהתמקד.

 

אין ברירה אלא להודות שאני סובלת מהפרעת קשב הכי עכשיוית שיש. המוח שלי תוכנת והתמכר לקצב המהיר ולגירויים הצבעוניים והקורצים של דור המסכים.

 

אבל אולי נפתח פתח של תקווה עבורי. ביום שבת פתחתי את הספר ילד 44 (טום רוב סמית) ששוכב לי על המדף כבר מעל שלוש שנים מבלי שנגעתי בו.

לא שחשבתי שיקרה איזה נס, רק שרציתי לראות איזה ספר הגמל קורא כבר כמה שנים.

ומשהו קרה לי. הספר תפס אותי, ישר מהמשפטים הראשונים ושאב אותי לתוכו.

אמנם הייתי צריכה להשתיק את הטלויזיה, לסגור את המחשב הנייד ולהרחיק את הטלפון, אבל קראתי. ממש ממש קראתי. ויותר מזה, הספר מעסיק את מחשבותי גם כשאני לא קוראת בו. אני חושבת שאפילו חלמתי עליו בלילה.

אולי יש לי תקנה. 

 

 

42 תגובות בנושא “הפרעת קשב עכשוית

  1. אני כאן רק להרגיע: זה לא את. נכון שיש הפרעת קשב קולקטיבית לכל הדור הזה בגלל כל מה שציינת, א-ב-ל. זה לא העניין. מוציאים עכשיו המון זבל. אני לא צוחקת. פעם להוציא ספר היה סיפור ארוך ומייגע. הוצאה לאור, השקעה, מסננים כאלה ואחרים. נכון שהיה גם סוג של אליטה ספרותית שקבעה את טעם ההמון, אבל לא כל אחד יכל להוציא כל דבר. היתה משמעות למילה המודפסת.
    והיום, את צודקת. אין הרבה ספרים שווים. רובם זבל. לפעמים אני נשארת פעורת פה איזה ספרים הופכים לבסט סלרים, ושוב ושוב תוהה כמה אנשים הם פתאים אם הם קוראים את זה (הדוגמה האולטימטיבית בשבילי היא דן בראון, ואני מתנצלת בפני כל מי שקרא אותו וחשב שהוא נפלא). ועובדה: כשמצאת ספר של ממש לא היתה לך שום בעיה, בשניה שכיבית את הסחות הדעת. אני למשל מאוד שמחה שהפסיקו את מבצעי ה-4 במאה בחנויות הספרים, שהיו מכריחות אותי להכניס הביתה 3 ספרים שבכלל לא רציתי, ושאכן, לא הפתיעו אותי. אף פעם.  

    אהבתי

    1. אין כמוך להרגיע.  האמת היא שהפסקתי לקרוא לחלוטין. ספרים, הכוונה. עד עכשיו.  קראתי כל כך הרבה ספרים משעממים שהתחלתי להאמין שאיבדתי את זה. 
      אכן קרה לי כמה פעמים שפתחתי ספר ולא הבנתי איך הוא הגיע לדפוס בכלל. (התחלתי להרגיש ככה כשהייתי קוראת משפיעה של טמקא ורוב הספרים שם שיעממו אותי למוות).  ולארבע במאה התודה, כך נחשפתי לספרים שלא הייתי בוחרת בחיים. 
      אבל מעבר לכך שיש המון ספרים משעממים, יש לי פחות סבלנות וקשב קצר יותר מבעבר. אני פחות נותנת סיכוי לספר שמתיש אותי. 

      את מאמינה לי שחלפה בראשי מחשבה לקחת את הספר איתי ללימודים היום? (חבל שלא, המורה המנסרת הורגת אותי היום…) 

      אהבתי

  2. אני גם הייתי תולעת ספרים
    אבל היום כשיש כל כך הרבה גירויים מסביב
    TV (אצלי דולקת על ערוץ מוזיקה כלשהו) המחשב והסמארטפון שכל הזמן מצפצפים ועושים קולות שחס וחלילה לא נפסיד משהו (וירטואלי שגובל בעולם האמיתי לפעמים).

    היום יש משמעותית פחות ספרים טובים
    אני זוכרת שלפני כמעט עשור הייתי קונה ספרים 4 ב100, ובדר"כ זה היה בא אצלי בשמיניות וחברים שלי היו שואלים אותי אם אני קונה ספרים לפי משקל או משהו. אז בדר"כ על כל 8 ספרים היה רק אחד טוב!
    כל היתר היו בינונייים ומטה.

    אם פעם הייתי קוראת תמיד ספרים עד הסוף, היום אם עד עמוד 100 הם לא מעניינים אותי מספיק אני מפסיקה לקרוא

    זה לא רק שקל היום להוציא ספרים, כמו שמניפה כתבה, כל אחד יכול
    השפה נעשתה נמוכה יותר, בניסיון להנגיש את הספרים לאוכלוסייה יותר רחבה. רק שאלה שגם ככה לא קראו ספרים עד עכשיו לא ירוצו לספריה (או לחנות הספרים) כדי לקרוא משהו חדש

    אהבתי

    1. בעיני הספרי הטובים הם אלה שאני רוצה לקנות ושיהיו אצלי בבית, אלה שאני חוזרת וקוראת שוב ושוב לאורך השנים. 
      אין הרבה כאלה כמובן. 

      ולגבי כל הספרים המיותרים שהתאספו לי בבית תודות למבצעים למיניהם, אני צריכה ללמד את עצמי להעיף אותם. כי למרות שהם לא מעניינים אותי, קשה לי להפרד מהם. 

      אהבתי

      1. אני לא בטוחה שהשפה נעשתה ’נמוכה’ יותר בנסיון שיתאים לאוכלוסיה רחבה יותר, פשוט הסופרים התחילו לכתוב בשפת היומיום שהיא טובה לדיבורים אבל לא לשפה הכתובה (לדעתי)  גם סופרים שנחשבים לטובים
        ו-פועה , קשה מאוד להפרד מספרים, עשיתי זאת כשעברנו דירה
        חלק תרמתי, חלק נתתי במתנה.

        אהבתי

      2. הספרים היחידים שנפטרתי מהם היו במכירות יד שניה כאלה ואחרות, כשידעתי שהם הולכים לבית שיעריך אותם.
        באמת שיש לי בעיה לא סבירה עם לזרוק ספרים, זה נראה לי סוג של חילול הקודש.

        אהבתי

  3. אני בדיוק אותו הדבר, מינוס הסיגריות והקפה.
    בשנים האחרונות חשבתי שמשהו במוח שלי התרופף וזו אשמתי שאני לא נהנית מספרים שכולם מהללים. אני מתקשה עד יאוש למצוא ספר שישאב אותי לתוכו ונתקעת שוב מול מסך מהבהב.
    נעים לגלות שזו לא רק אני ויש עוד כמוני. ברגע שאחלים מספיק אשיג את הספר שציינת בתקווה ששוב יתרחש הפלא ואשאב לעולם אחר שיעורר בי מחשבה ורגש ולא יעצבן אותי.

    אהבתי

    1. צופה! איזה כייף לראות אותך פה, ממש התגעגעתי (ודאגתי) לך 

      אני מקווה שתצליחי לצלול לתוךהספר הזה כי זה עונג שאין בקריאה אחרת, יש משהו בחויה הכוללת של הדפים , התחושה והריח שאין לו תחליף.

      אהבתי

  4. אני הפסקתי כליל מזה כמה שנים לרכוש ספרי נייר. ובכל ספר כזה יש פרק חינמי או כמה עמודים מהפרק הראשון שאתה יכול לקרוא ולהתרשם.
    אז מלבד כ-200 ספרים בטאבלט שלי עברתי על הרבה ספרים שממש לא תפסו לי את העין או החשק לקרוא. כשאתה קונה ספר אתה מתחייב, גם לכיס ולגם לקריאה.
    אצלי יש תקופות שאני ממש לא רוצה לראות ספר ויש תקופות של ספר בכמה ימים. הכל תלוי מקום וזמן וגם הרבה חשק.

    אהבתי

    1. אני מודה שלא הצלחתי להתחבר לספרים האלקטרוניים, חשבתי שאם מסכים עושים לי את זה, אז בטחח יהיה לי נחמד לקרוא בטלפון או המחשב, אבל לא. זה ממש לא זה. הקשב שלי קצר אפילו יותר, כי אני מצפה מהמסך שיתן לי גירויים אחרים ולא כייף לי לקרוא בקטן ולהתאמץ להעביר דפים .
      בקיצור זה לא.
      לצערי הגדול.

      אהבתי

  5. כל מילה. הפסקתי לקרוא ספרים לפני 7 שנים, אולי? ועברתי לפאנפיקשן. מצאתי שוואריאציות על נושא (ודמויות) הן דרך מעולה להמשיך ולהיות מופתע. מה גם שלא פושטים את הרגל על ספרים לל"ג בעומר (במיוחד כאשר הספרייה העירונית סגורה במשך מספר לא מבוטל של שנים).
    רשימת רבי-המכר, אם ננסח זאת בעדינות – היא זבל. אפילו ספרים חדשים של הסופר האהוב עליי בקושי מרגשים אותי ובהחלט לא נקראים בנשימה עצורה. בסופו של דבר, בזכות חברה שהתחילה לקרוא ספר (שאני השאלתי לה ולא קראתי!), חזרתי לזה – ובעיקר לקלאסיקות, הן של הז’אנר והן בכלל.
    יש תקווה.

    אהבתי

    1. ההבדל ביננו הוא שבמרבית חיי לא היה מחשב ובטח ובטח לא אפליקציות. הנסיון המוקדם והטוב שלי היה ספרי נייר, והמוח שלי התרגל אליהם ולגירויים שהם נותנים.
      בגלל זה התאכזבתי כל כך לגלות שמשעמם לי לקרוא ספרים , שסף הגירוי שלי עלה כל כך שאני לא מצליחה לקרוא ספר עד הסוף.
      אני שמחה שאני מצליחה ליהנות מהספר הנוכחי כי זה סוג אחר של הנאה וטוב שאני עדיין  מסוגלת לו.

      אהבתי

  6. והיום אפשר לקרוא גם בסלולורי,  ובמיוחד בקינדל.  אולי זה יתאים לך יותר?  אני עצמי עדיין מעדיפה ספרים על נייר,  אבל אני קוראת כל כך לאט,  שאני בספק אם השם "תולעת" מתאים לי 🙂

    אהבתי

    1. כמו שכתבתי לקיימן , כמה תגובות למעלה, אני לא מצליחה להתחבר לספרות האלקטרונית, ודווקא אני משתמשת באפליקציה של עיברית , ומורידה כל ספר חינם שנותנים לי ואפילו קניתי ספר שקרץ לי במיוחד, אבל למרות החמדנות הספרותית שלי, אני לא ממש מצליחה לקרוא ספרים אלקטרוניים.

      אהבתי

  7. כפי שכבר אמרו כאן, האיכות של המילה הכתובה ירדה, עצוב אבל נכון. אבל יש כל-כך הרבה ספרים, מיליונים ויותר, ומתוכם מספר לא מבוטל יגרום לך הנאה. אל תוותרי על הספרים. נסי להסתכל לאחור, אולי לחדר שגרת בו בילדותך, שחזרת מבית הספר וזרקת את התיק בפינה ופתחת ספר כשאת נשכבת על המיטה, התנוחה שהיית בה, או המוזיקה (אם היתה לך) ברקע, את בטוח מתגעגעת לזה ורוצה לחוות שוב את החוויה הזאת שעיצבה אותך.
    להחליף "טכניקה" או פורמט, אם זה ספר אלקטרוני או שמע או פיזי, זה לא מה שמשנה. הצעד הראשון הוא להתנתק מהכל ולפתוח את הספר. את בטבע שלך תולעת ספרים, אז השאר יקרה מעצמו. את אפילו לא תצטרכי להילחם בזה.

    אני נולדתי ממש בפתחי שנות התשעים, ולצערי נחשבת כחלק מ’דור המסכים’. יש לי בעיות קשב וריכוז ומאז שאני זוכרת את עצמי הייתי תולעת ספרים. האהבה לספר ביטלה בעיניי את כל הגירויים. כנראה נתקלת בכמה ספרים גרועים שגרמו לך לרדת מהקריאה, וחבל. זו לא אשמתה של המילה הכתובה שאהבת כל-כך בתור ילדה.

    ואם אפשר להמליץ לך, שותפתי לאהבת הפנטזיה – ברנדון סנדרסון. אל תתני לכריכות הילדותיות להרתיע אותך, הוא ידביק את עינייך לדפים.

    אהבתי

    1. תודה על התגובה המפורטת 

      אני בהחלט מוכנה לבדוק את ברנדון סנדרסון, מתוך מה שהוא כתב, על איזה ספר את ממליצה כטוב ביותר שלו?

      אהבתי

      1. הספר הראשון שאני קראתי מאת סנדרסון היה אלנטריס, ספר הביכורים שלו, ונהניתי ממנו מאוד. אני שמחה שקראתי אותו ראשון כי לא הייתי משוחדת על ידי השם שבכריכה 🙂
        הכתיבה שלו שם היתה קצת מאכזבת, אבל בטרילוגיה הערפילאים, הוא השתפר פלאים. הסדרה הזאת מקורית וגאונית בכל מובן המילה ולקחה את הפנטזיה הגבוהה לרמה חדשה לגמרי לדעתי.

        אהבתי

  8. ממש ככה. מרגישה את זה גם. ליבי על הילדים שנקרעים בין העולם העכשווי לבין דרישות לימודיות מהעולם של פעם.אך אולי דווקא להם יש יותר גמישות להסתגל לשניהם.

    אהבתי

    1. העולם באמת מתפתח מהר מידי אני עוד לא בת חמישים וגדלתי בדור אחר לגמרי שבו לא היו מחשבים טלפונים סלולאריים ובקושי היו טלויזיות צבעוניות בילדות שלי.

      אהבתי

  9. ברור שיש לך תקנה. ולא רק תקנה, יש לך טעם. את לא מוכנה לקרוא כל זבל שיוצא לאור, וזה לגיטימי לגמרי. הזמן שלך מצומצם ואת רוצה להשקיע אותו בחוכמה בדברים שגורמים לך הנאה. 
    כתולעת ספרים בעצמי, אני יכולה לספר לך שלפני כמה שנים הפסקתי לקרוא ספרים שכתוב עליהם "רב מכר" ועוד שלל המלצות מופלצות מטעם כל מיני סופרים למיניהם. אני קוראת רק ספרים שאנשים שאני מעריכה את דעתם המליצו עליהם.

    אהבתי

    1. גם אני נתרעת מרבי מכר אחרי שקניתי אחד כזה ונגעלתי ממנו כל כך שזרקתי אותו מהבית. לא יכולתי לסבול את הזבל הזה בבית שלי.

      אבל אני גם לא בטוחה שאני סומכת במאה אחוז על טעם של אחרים, לא כולם אוהבים מה שאני אוהבת ולהיפך…
      את יודעת שיש אנשים שממש קוראים רומנים רומנטיים? או רם אורן? מדאיג לקבל המלצות מאנשים כאלה 

      אהבתי

      1. הזעזוע הכי גדול שלי כנערה, היה לגלות שאנשים מבוגרים קוראים את זה. אני עצמי הבנתי את הרעיון ומיציתי ולא הבנתי איך אשה מבוגרת ממשיכה לקרוא כאלה דברים

        אהבתי

  10. הזדהיתי כל כך עם פועה של פעם ששקועה בספר והופכת להיות מישהי אחרת בעולמות אחרים. מניפה צודקת שחלק מהבעייה היא שמוציאים היום לאור הרבה זבל. אבל בניגוד למה שהיא כתבה, דווקא את "ילד 44" קיבלתי במבצע כשקניתי משהו אחר, והוא באמת היה שווה 🙂 אגב ראיתי לא מזמן את הסרט וכצפוי התאכזבתי. תיהני מהקריאה ואל תחמירי עם עצמך. ספרים הם חברים לנצח שלא נוטרים טינה ולא מתחשבנים איתך בפולניות כשאת חוזרת אליהם 🙂

    אהבתי

    1. עשו ממנו סרט? או קיי, טוב שאמרת לי, אני אזהר לא לצפות.
      מנסיוני , כשהחוויה כל כך טובה בקריאה, קשה מאד לסרט להתעלות עליה. היוצאים מן הכלל הן סרטי שר הטבעות וחלק מסרטי הארי פוטר 

      אהבתי

      1. את כל כך צודקת:)
        סרטי הארי פוטר בהחלט מוצלחים אבל אין על הספרים עצמם!!!
        שר הטבעות לא קראתי, אבל ההוביט – הספר היה מוצלח יותר מהסרטים. 
        יש לי דוגמא אחת לסרט שהשתווה לספר: הסנדק. מאד נהניתי מהספר אבל זה לא גרם לי ליהנות פחות מהסרט, מכל הסרטים בעצם.
        וסרט אחד שהיה הרבה יותר טוב מהספר: הגשרים של מחוז מדיסון. 

        אהבתי

      2. ההוביט נהרס בצורה מוחלטת בסרטים שנעשו. נוספו לו שם כל כך הרבה סיפורי משנה כדי להאריך את הסרט לטרילוגיה של שלושה שאי אפשר היה לזהות כבר את הספר. הסרט היה פרשנות אישית על ספר ולא הספר עצמו.

        את הסנדק לא קראתי, אז אני לא יודעת להשוות והגשרים של מחוז מדיסון… מה אני אגיד, רומנטיקה עושה לי פריחה

        אהבתי

  11. גם אני קורא פחות והייתי כמוך תולעת ספרים רצינית, יכול בהחלט להיות שהשילוב טלויזיה ,סלולרי ומחשב גרע מהסבלנות לקריאה,אני באופן אישי משתדל לקרוא ספר אחד בשבוע,לא תמיד זה הולך כמו שהשבוע לקחתי את החדש של ישי שריד"השלישי"לא שרדתי מעל 30 עמודים,ספר לא קל רגשית ואני עוד מתלבט אם להמשיך

    אהבתי

    1. ספר בשבוע זה המון.
      אני שוקלת לחזור לקרוא לפני השינה, מסתבר שכשאני קוראת ולא רואה טלויזיה או מחשב או סלולארי לפני השינה אני נרדמת אחרת. קצת מוקדם מכדי ומר אם זו מגמה אמיתיתאו מקרה, אבל השבוע ישנתי אחרת לגמרי, מאז שאני קוראת לפני השינה.

      אהבתי

  12. ואני חשבתי שרק אני ממעטת בקריאה…
    יש תקופות שאני לא קוראת בכלל
    ויש תקופות שקוראת
    אבל לא שוקעת בספר מבלי יכולת להתנתק.
    בתי ( לפני שהפכה לאֵם) קראה כך, לא עזבה את הספר עד שסיימה אותו…
     

    אהבתי

    1. בגלל זה שזו לא אני בכלל אני חושבת שיש קשר גם לעומס בגירויים שאנחנו מוקפים בהם ולא רק לירידה באיכות הספרים המתפרסמים.
      לי יש צורך לקרוא, צורך שאני חייבת למלא כך או אחרת. וכנראה שאני ממלאה אותו בקריאה באינטרנט, ולא נזקקת רוב הזמן לקריאה בספר.
      ובכל זאת זו הנאה אחרת לגמרי מספר מנייר.

      אהבתי

  13. גם אני קראתי ספרים ללא שום סינון בילדותי. מכל הסגנונות והמינים ומכל קצוות תבל (לאבא היה אוסף מרשים של סופרים דרום אמריקאים, לאמא היתה חיבה למזרח אירופאים ואחי ייצג את העולם דובר האנגלית). וגם אני, עם השנים, התחלתי לפתח טעם מיוחד לפנטזיה ומד"ב, עד שבסוף התיכון לא קראתי כמעט שום דבר מחוץ לז’אנר (מצחיק, דווקא מילדים מצפים לקרוא פנטזיה וממבוגרים רומנים רציניים של דוסטויבסקי).
    באמצע גיל עשרים לא קראתי יותר פרוזה בכלל. כשקראתי (וזה היה בעיקר בשירותים), התמקדתי בספרי היסטוריה, ביוגרפיות ומדע פופולרי. ואז נתקלתי במצאה הגאונית של audiobooks. אתה מוריד לטלפון, מחבר אוזניות ומישהו מקריא עבורך את הספרים האהובים עליך. ואם המישהו הזה יודע את העבודה, אתה מקבל חווית קריאה מהנה שמשאירה אותך פנוי לשטוף כלים, לעשות ספורט או סתם לעמוד בפקקים. מאז שהתחלתי להקשיב ל-audiobooks, התחלתי לאהוב לשטוף כלים.

    אהבתי

    1. (מישהו אמר מקודם שהיום כבר לא כותבים ספרים טובים כמו פעם. זה לא נכון. מאז ומעולם היו יותר ספרים גרועים מטובים. ההבדל הוא שהיום יש הרבה יותר ספרים, ולכן הרבה יותר קשה לבחור. בפנטזיה, אני ממליץ על Brent Weeks ועל Mark Lawrence כעל שניים מהסופרים העכשוויים ששווה לעקוב אחריהם. וגם Glen Cook שמפרסם כמויות מאז סוף שנות השבעים עוד לא כתב את המילה האחרונה שלו).

      אהבתי

      1. הקטע הוא שכשהייתי בגיל ההתבגרות קראתי בעיקר מדע בדיוני ובכלל לא התוועדתי לעובדה שיש סקטור שלם של ספרי מכשפים, קסמים ודרקונים שמיועדים לנוער, לכן לא הבנתי בשלב מאוחר יותר למה אנשים מסתכלים עלימוזר כשאני אומרת שאני אוהבת פנטזיה.
        אז נכון, לא קראתי את רוב ספריהכישופים והדרקונים, אבל קראתי המון אגדות קסומות ומופלאות לאורך השנים בלי לדעת שקוראים לזה פנטזיה.

        הסופרים שציינת מתורגמים לעברית? 

        אהבתי

      2. האמת היא שאני לא יודע. עשיתי עכשיו חיפוש בגוגל וזה לא נתן כלום (דווקא סנדרסון כן מופיע, אבל אני מניח שהוא יותר מפורסם מהם). זה משהו שלא חשבתי עליו כשהמלצתי על ספרי-שמע, רוב הסיכויים שאין ממש בעברית.

        אהבתי

      3. ספרי שמע… ואני חשבתי שמדובר בספרי קריאה… מי אמר הפרעת קשב ולא קיבל?

        ספרי קשב עוד לא ניסיתי, הייתי מקשיבה לפודקאסטים כשהייתי יוצאת להליכות, אבל גיליתי שמתאימה לי יותר מוזיקה.

        אהבתי

  14. בדיוק לפני כמה ימים חשבתי על ההשפעה העצומה שהייתה לסרטים עלי בשנות ה20 שלי ועל איך זו נמוגה בעשור האחרון. אני כבר לא מסוגלת להתרגש מסרטים כמו פעם. האם זו אני? הפכתי לביקורתית יותר? האם זה הגיל? האם הסרטים אשמים? לא עושים קולנוע משמעותי יותר? לא יודעת.
    כשקראתי את מה שכתבת, לא יכולתי אלא לסכם לעצמי בצער שגם בספרות זה המצב. ושוב, אני לא בטוחה אם זו אני או הם, הספרים. מה שכן, אני בטוחה שאין לי הפרעת קשב וריכוז. וגם די בטוחה שלך אין.
    הפתרון שלי: אני חוזרת לקלאסיקות.

    אהבתי

    1. סרטים אף פעם לא שבו אותי כמו ספרים ועדיין את צודקת, הרבה מאד סרטים היום ממש לא עושים לי את זה. אבל מידי פעם מגיע איזה סרט שמשהו בו מצליח להשכיח ממני הכל ולהשקיע אותי בתוכו. ככה גם הספרים, עכשיו כשאני בסופו של הספר, אני חייבת לציין שהוא היה שווה את ההמתנה הממושכת.

      אהבתי

  15. כלכך מזדהה!!! אבל אם לומר את האמת, אני לא בטוחה שהסיבה היא, כמו שהציעו כאן, הידרדרות האיכות בספרים החדשים.
    כשהייתי ילדה ונערה בלעתי בשקיקה כלמני ספרים עבי כרס, במיוחד כל מה שנכלל תחת "דרמה תקופתית" והם היו מצוינים.
    בשנים האחרונות, מאז שהתחלתי ללמוד, אני קוראת פחות ספרים להנאתי. אם יש לי כבר כוח לשבת ולקרוא, אני מעדיפה שזה יהיה משהו "מועיל" ללימודים. 
    כך עברו חמש שנים במהלכן קראתי המון מאמרים וספרים ללימודים, אבל אולי 5-6 ספרי קריאה (פעם הייתי קוראת 5-6 בחודש, בלי צחוק). 
    בחודשים האחרונים התפנה לי קצת זמן וחשבתי לקרוא משהו ומצאתי שאני לא יכולה להתרכז בכלום. בדיוק כמו שתיארת כלכך יפה. ניסיתי לחזור לאותם ספרים מעולים שקראתי מרותקת לפני שנים ו… פתאום הם נראו לי משעממים וארכאיים. 

    אהבתי

    1. הנאה מספרים קשורה גם לעולם התוכן הרגשי שלנו, שמשתנה עם השנים.
      אני בטוחה שהייתי נערה רומנטית מצועפת מבט בגיל ההתבגרות, ודרך המבט המצועף הזה קראתי המון ספרים שהיום נראים לי מטופשים, שלא לומר ארכאיים, נמלצים ואפילו פשיסטים  (למשל :עריצה היא הלבנה- רוברט היינילין).

      הביקורתיות נאספת ונלמדת עם השנים לטוב ולרע.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s