צרות עין

יוגה מסתמסת איתי ושואלת מתי נוכל להפגש, אחר כך נזכרת שיש יום הולדת לבן ואחר כך, למחרת, היא נוסעת. טסה בעצם, להונגריה , לכמעט שבוע. היא שואלת אותי אם אני זוכרת?

לא , לא זכרתי שהיא שוב נוסעת לחו'ל. כלומר זכרתי שהיא אמרה משהו על זה שכל שנה הפעוט והיא נוסעים עם הילדה לחופש בקיץ. והפעם החליטו לנסוע לכמעט שבוע להונגריה. אבל לא זכרתי, כי כמעט לא נפגשנו בזמן האחרון, וגם בגלל שרק לפני שבועיים או שלושה חזרה מנסיעה של עשרה ימים לרומניה עם הפעוט שלה. ובגלל שהציעה לי שאזמין את הגמל וניסע ארבעתנו בספטמבר לאיזה סוף שבוע ארוך בחו'ל. לכבוד היומולדת של הפעוט או משהו.

 

הרגשתי משהו לא נעים עולה מהבטן לסרעפת ומתפשט לאט אבל בהחלטיות לכל הגוף. תחושה של אי נוחות ואי שקט, מלווה בכעס ומרירות. הרגשה גועלית. איכס. מאיפה זה בא?

פתאום הבנתי שהתחושה החמוצה-מרירה שמתפשטת לי בגוף היא קנאה ארץ ישראלית מצויה. קנאה ירוקה חרוקת עין המרימה את ראשה המכוער.

אני. מקנאה. ביוגה.

איזו בושה.

 

המשפטים שהתרוצצו כמוכי אמוק הלוך ושוב בראשי זעקו –

מה היא נוסעת כל הזמן?

רק עכשיו היא חזרה מחו'ל!

מה היא מנפנפת עם הנסיעות האלה שלה?

יופי לה שהיא נשואה לפעוט המהנדס שמרוויח הון במפעל הסודי שלו.

מה היא חושבת שלכולם יש כסף כמוה?

לא כולם נשואים ועוד פחות מזה נשואים לאדם שמביא הביתה משכורת של מהנדס.

טוב, אם להודות על האמת גם המשכורת שלה לא רעה, אבל בטח שלא היתה יכולה להרשות לעצמה לקנות מכונית, לשפץ בית, ולנסוע לחו'ל ללא הפסקה. בתוך שנתיים. אנשים נורמליים לא יכולים להרשות לעצמם את ההוצאות העצומות האלה.

החיים שלה כל כך מושלמים, למות

 

אחר כך עצרתי וניסיתי להבין מה בדיוק עובר עלי.

אני לא נוטה לקנא באחרים, ועוד פחות בחברות שלי שאני אוהבת ורוצה בטובתן.

אף פעם לא ספרתי מה יש לזאת ומה יש לאחרת, לעומת מה שיש לי.

אני גאה שמה שיש לי, הוא שלי בזכות עצמי בלבד ולא הודות לאף אחד אחר.

ועיני אינה צרה במה שיש לאחרים, שיהיה להם לבריאות.

אז מה נהיה לי?

שאלתי את עצמי אם אני רוצה לנסוע לחו'ל, והתשובה היתה לא.

אז מה כן? מה כואב לי?

 

התשובות עלו בסופו של דבר, בנסיעות הארוכות לעבודה וללימודים, עם השירים ברדיו והשקט בראש הבנתי מה מפריע לי.

אני עייפה ומותשת ומאד חסר לי חופש.

יוגה, פשוט לא רואה או לא מבינה כמה שהחופש שיש לה הוא בלתי מושג עבורי.

הכסף הוא רק אמצעי, את החופש אני רוצה.

ולה יש חופש שלי אין, כתוצאה מהעבודה שלה, הגמישה מאד וכתוצאה מהעובדה שהיא לא תלויה בעבודה שלה. ושיש לה את הפעוט המפרנס, שימשיך להכניס הון גם אם לא תעבוד כלל.

זה וההנחה העיוורת שלה שאני יכולה להרשות לעצמי נסיעה לחו'ל, גם מבחינת זמן (שאין לי, אני לומדת ועובדת בלי סוף) וגם מבחינת העלות הכספית (אין לי , אני משלמת שכר לימוד של 30,000 שקלים בפחות משנתיים).

חוסר החופש שלי וחוסר הרגישות שלה.

זה מה שהעיר בי תחושת קנאה.

זו לא היא , זו אני. איזו הקלה.

 

וכך, כשבאה לקחת ממני כמה דברים לנסיעה (כבר יש לה המזוודה שלי, שני זוגות מכנסיים שלי ועוד כמה דברים מהנסיעות הקודמות) יכולתי לשלוח אותה לחופש שלה בשמחה ובלב שלם.

כנראה שאצטרך לדבר איתה על חוסר הרגישות שלה, אנחנו מדברות על דברים כאלה, לא משאירות ביננו כעסים, אבל נצטרך למצוא זמן בשביל זה, בין הנסיעות שלה למטלות שלי, וזה, לא קל בימים אלו.

27 תגובות בנושא “צרות עין

  1. זה כמו שפתאום אחרי החודש האחרון ותקופת המבחנים חברים שלי פתאום שאלו לאן נעלמתי
    זה דיי מוזר לקבל טלפונים מכמה וכמה חברים שלי שאומרים לי שנעלמתי להם ומותר לי להתקשר אליהם גם
    הלימודים הם דבר מאוד שואב
    וגם העבודה

    אחת הסיבות שאני לא עושה את המבחן בסטטיסטיקה במועד שיש באוגוסט זה בגלל שאני חייבת קצת חופש מהלימודים, לנקות את הראש לשבת בבית לעשות כלום, לקרוא ספר או משהו
    אבל לא ללמוד

    זה טוב שיש אנשים שאפשר לדבר איתם על דברים מהסוג הזה
    כמו שהזכרת
    אנשים לא נוטים לראות את החיים של אחרים והמגבלויות שלהם בנושאים מסויימים

    אהבתי

    1. חופש, גם אני רוצה לא לעשות כלום כמה זמן והחופש שלי יהיה צפוי רק בספטמבר, אחרי שיגמר הסמסטר ויגמרו הבחינות יהיו לי שבועיים וחצי בערך של זמן נטול לימודים לפני שיתחיל הסמסטר הבא….

      החברות שלי, אני בוחרת רק כאלה שטובות לי ואני להן, אני משתדלת שבחיים שלי יהיו אנשים שאוהבים אותי ורוצים בטובתי. אין ביננו כעסים, אני מאמינה באמונה שלמה שהן רוצות בטובתי בלבד. כך שגם שיחה כזו היא לא שיחת כעס ונזיפה, אלא רק כיוונון של היחסים ביננו.

      אהבתי

  2. זה בסדר גם אני לעיתים מקנא בחברים או באחים שלי שיכולים להרשות לעצמם דברים שאני לא יכול,זה טבעי לגמרי וזה בסדר, כל עוד אנחנו מפרגנים ליקירינו ברווחתם,אז השנה לא אסע ואעשה מאמץ לנסוע בשנה הבאה וגם אשתדל להערך לזה בהתאם,יכול מאוד להיות שיוגה לא רואה או לא ערה להוצאות שיש לך ובחברות הציעה מה שהציעה

    אהבתי

    1. קנאה לא באה ממקום טוב.
      לפעים אני מצטערת שאין לי משהו שיש למישהו אחר, אבל זה לא בגללו, אלא בגללי. אני לא כועסת או מרגישה רגשות שלילים כלפי אנשים רק בגלל שלהם יש ולי לא. אולי חוץ מאשר הטייקונים במשק שבאמת אחראים על חלק ניכר ממה שאין לי…..

      אהבתי

      1. אם זה לא היה ברור תחושותינו באשר לסוגיית הקנאה דומות,אני לא מקנא בקטע רע,אני מקנא באפשרויות שיש להם ומפרגן ומשתדל לשפר את מצבי כדי להדמות למי מהם ביכולות הכלכליות

        אהבתי

      2. אני מבינה אותך לגמרי.
        בעיני מה שאתה מתאר זו לא קנאה, לקנאה יש מטען מאד שלילי שמפנה את המיקוד מה"אין לי" ל"יש לו". אתה מבין מה אני מתכוונת?

        האין לי הוא אין סופי. תמיד יהיה משהו בעולם שאין לי ושאני עשויה לחשוק בו. ואת הגבולות רק אני מחליטה איפה להציב ומתי להפסיק לרצות ולרצות (כל אחד מאיתנו)

        אהבתי

  3. אהבתי את הכנות שלך, חדה וחריפה בעיקר כלפי עצמך. לא ליפות, לא לתרץ. להבין. ואין ספק שתצטרכי לדבר איתה על זה, והיא תצטרך לגלות רגישות גדולה יותר.
    ואת צריכה חופש, יקירתי. ללא כל ספק.

    אהבתי

    1. לא באתי להתיפיף פה. זה המקום שבו חושפים את הקרביים הפחות נעימים לעין.
      אתם, מסכנים שלי צריכים לסבול את הצדדים הלא כל כך פוטוגנים שלי 

      יוגה תקשיב ותבין, אין לי ספק. הבעיה תהיה רק למצוא זמן שקט לשיחה.

      והחופש שלי יגיע ספטמבר עם סיום מבחני הסמסטר ולפני שיתחיל הסמסטר הבא, משהו כמו שבועיים וחצי בערך….

      אהבתי

  4. זאת אולי לא קנאה, אבל אנחנו כנראה בכל זאת עורכים (מידי פעם ) השוואה
    יש לי חברות שנוסעות כל קיץ לחו"ל ואני לא !
    עיני לא צרה בהן
    למרות שלא הייתי מתנגדת אילו יכלתי ( מכל מיני סיבות) לטייל בכל מקום שארצה.
    ואגב; אני מאוד מעריכה  שאת לומדת למרות שעלייך לשלם עבור הלימודים סכום נכבד וגם עלייך לעבוד כדי להתפרנס!

    אהבתי

    1. זו לא קנאה , לפחות לא לפי ההגדרות שלי, תקראי למעלה מה כתבתי בתגובה לתגובה טליק.
      לרצות מה שאין לך זה טבעי, גם להשוות את עצמך לאחרים זה טבעי. רגשות שלילים שמופנים כלפי האחר, זו קנאה בעיני.

      אני לומדת כי זה סדר העדיפויות שהצבתי לעצמי, הרי הייתי יכולה להשתמש בכסף הזה לטיול יקר ומפנק בח’ול, לקניה של משהו גדול או לכל דבר אחר. ואין לי ברירה אלא לעבוד בנוסף, אין לי מישהו שיפרנס אותי ואני יכולה לסמוך רק על עצמי 

      אהבתי

  5. אני יכולה בהחלט להבין את התחושות הקשות:  את עובדת קשה מדי ואת עייפה מדי.   כמו שמניפה אמרה למעלה,  את צריכה חופש.  ולנוח היטב. מקווה שתספיקי גם את זה.

    אהבתי

    1. בסוף הסמסטר אינשאללה 
      אני לא יכולה להרשות לעצמי עכשיו להעדרמעבודה כשממילא אני נצאת יום בשבוע הלימודים על חשבונה.
      לא נורא, עכשיו נשארו כבר רק חמישה שבועות ויום. זה מתקדם במהירות.

      אהבתי

  6. כל כך קשה לעבוד כל כך קשה. אני מאוד מזדהה. 
    לפני לא מזמן חבר טוב קנה דירה, כאן, בתל אביב, ברחוב שאני גרה בו בדירה בשכירות ויכולה לחלום על לקנות בו דירה. לא יקרה. וגם אני הרגשתי קנאה (אני עובדת כל עך קשה ואין לי סיכוי לרווחה כלכלית, ולו, שלא עובד קשה, ההורים פשוט קנו!). ממש הרגשתי שזה עשה משהו ליחסים ביננו. שנפער פער גדול מידי (למרות שאנחנו שכנים עכשיו).
    בכל זאת, אני חושבת שיש הבדל בין ״קנאה שחורה״: שמישהו רוצה שלאחר לא יהיה, לבין קנאה ״לבנה״: שבה אתה מאחל כל טוב לשני אבל מאוד רוצה גם.
    שלך ושלי קנאות לבנות.

    אהבתי

    1. אני יכולה להבין את התחושה שלך לגבי הדירה של החבר. זה באמת משהו שהיה מעורר גם בי תסכול גדול.
      דירה זה הרבה יותר מארבעה קירות, המשמעות שלה אדירה וההשפעה שלה על תחושת הבטחון והשייכות היא עצומה. בית בעיני זה יסוד קיומי ואי חושבת שהיה לי קשה מאד לחיות בלי תחושת הבטחון של בית משלי.

      אהבתי את ההגדרה של קנאה לבנה וקנאה שחורה. זה דימוי מאד מוחשי עבורי.

      אהבתי

  7. לא יודעת למה הפכו את הקנאה לרגש שלילי. אני חושבת שזה אחד הדברים הכי נורמליים שיש ביקום. אמנם יש קנאה מהסוג הרע של "לא תחמוד" שגורמת לאנשים לעשות דברים איומים בגלל שהם מקנאים, אבל קנאה בחברה שיוצאת לחופש כל יומיים? זה דבר בריא, לדעתי. 
    אני בטוחה שגם יוגה מקנאה בך על כל מיני דברים שלך יש ולה אין. 

    אהבתי

    1. הקנאה שלילית כשהיא מביאה לתחושות שליליות. גם בעיני זה נורמלי לרצות משהו שאין לי, אבל אני לא אוהבת לחוש כעס, טינה, מרירות כלפי מישהו שיש לו את אותו משהו. 
      אם הוא לא לקח את הדבר ממני או על חשבוני, אין לי סיבה להרגיש רגשות שליליים.

      אני לא יודעת מה יש לה לקנא בי, יש לה הרבה הרבה יותר מאשר יש לי. אבל מצד שני, תמיד אנשים מקנאים במשהו שיש לאחרים ולהם אין, אז יש מצב שאולי יש משהו כזה שאני לא מודעת לו.

      אהבתי

  8. התהליך שתיארת כאן הוא מדהים ועשית זאת בכנות גדולה ובפשטות גדולה – כך חשתי, זה הטריד אותי, התבשלתי עם זה כמה ימים והבנתי. מדהים. זה לא מובן מאליו להתבונן על עצמך ככה, בלי קישוטים ובלי תירוצים. 
    וטוב לדעת שתוכלי גם לדבר עם יוגה על זה, כי למרות שהיא חברה טובה – היא באמת מפגינה כאן חוסר רגישות וחוסר הבנה משווע לגבי המצב שלך. 
    ללא ספק את עכשיו בתקופה דחוסה לחוצה וקשה של הוצאה כבדה על לימודים, השקעת זמן עצומה בלימודים ובמקביל המון עבודה – כי כפי שסיפרת, רק את מממנת את עצמך ואין מי שיפרנס אותך. את באמת יכולה להתגאות בכל מה שאת עושה ובאיך שאת חיה – אני מאד גאה בך – ויותר מכל את זקוקה כרגע לקצת חופש – אבל גם לחברות שמבינות את הסיטואציה שלך. ולבסוף אני מסכימה עם חגית שבטוח יש דברים שיוגה מקנאה בך…

    אהבתי

    1. תודה יקירה, אני לא מאמינה בהנחות ובמועדוני חבר בכל הנוגע לי עצמי. אני שופטת בלי רחמים ולפעמים גם מגיעה לתובנה שמניחה את דעתי.

      יוגה אוהבת אותי. אי ןלי ספק וזו הנחת יסוד של החברות שלנו, לכן אני בטוחה שהיא אמרה או עשתה משהו מתוך רצון להרע לי, אלא מתוך איזו ’אוטיסטיות’ ללא שמץ של כוונה רעה ואני פשוט צריכה להעיר את תשומת ליבה.
      זה ברמה הזו.
      ולגבי הקנאה שלה בי, אני לא בטוחה שיש משהו שישי לי ואין לה, אבל לכי תדעי מה אדם יכול לרצות. תוך כדי שאני כותבת לך, אני חושבת על זה שבנסיעה לחו’ל הקודמת היא השאילה ממני שני זוגות מכנסיים שאחד מהם היא מאד אוהבת והיא לא החזירה אותם עדיין. אולי בזה היא מקנאה ואת זה היא רוצה?

      אהבתי

  9. אני כמו חגית, קנאה היא רגש טבעי, ההשלכות שלה הן מה שיכול להפוך אותה למזיקה. כמו כל דבר בחיים, השאלה היא מה עושים עם הרגש הזה. טוב שיכולת לבדוק את זה עם עצמך כאן, ולגבי שיחה עם יוגה, הייתי מציעה גם שתנסי בפעם הבאה להגיד באותו רגע, משהו כמו "הלוואי שיכולתי.." כך היא תבין את זה בלי יותר מדי סיבוכים. כי באופן טבעי כולנו לפעמים מפספסים..

    אהבתי

    1. אמרתי לה יותר מ’הלוואי שיכולתי’. 
      כשהיא הזמינה אותי ואת הגמל להצטרף אליה ואל נפעוט בחו’ל אמרתי לה שאין לי זמן וכנראה גם לא כסף בשביל נסיעה כזו.
      כשהיא הזמינה אותי לקפה ביום שישי בבוקר,ה זכרתי לה (בפעם העשרים) שאני לא יכולה כי אני לומדתכבר כמה חודשים ביום הזה.

      אני מניחה שהיא שקועה קצת בעולמה ופשוט לא שמה לב ולכן אצטרך להגיד לה את זה יותר ברור ולדבר גם על התחושות הלא נעימות שעולות בי.
      החברות שלנו מבוססת על ההנחה שאנחנו אוהבות אחת את השניה כך שמותר לדבר על הכל כי הכל נאמר מתוך אהבה ולעולם לא מתוך רצון להכאיב או לפגוע.

      אהבתי

  10. לא מכיר הרבה אנשים שיודו ככה בפרהסיה על קנאתם לאחרים או למה שיש להם. אני מסכים איתך שעל פני השטח זה נראה שהקנאה היא בכסף אבל מתחת לזה זו הקנאה לחופשה ואחרי שאת משקיעה הרבה זמן בלימודים ובעבודה מגיע לך חופשה. מקווה בשבילך שתמצאי את הזמן והמשאבים ולפעמים לא צריך להרחיק ולטוס כדי להנות משקט ומחופש.

    אהבתי

    1. טוב, קודם כל , תחת מחסה האנונימיות של הבלוג אני יכולה להגיד על עצמי דברים לא נעימים יותר בקלות. ובנוסף, החלטתי די מזמן שלא באתי הנה להתיפיף,אתזה אני יכולה לעשות בכל מקום אחר.
      ובסך הכל אני מרגישה שאני מקבלת פה תמיכה, הבנה וגם נקודות השקפה חדשות מידי פעם. 

      אהבתי

  11. כל הכבוד על ההזדמנות שלקחת מהמקרה לבדוק איפה את עומדת ביחס לחיים שלך, ומה בדיוק חסר לך שאת צריכה. את חייבת לקחת את החופש הזה, אחרי הבחינות, אפילו כמה ימים, לנפש שלך. שכל השאר יחכה.

    היו לי תקופות בהן הרגשתי שאני מתמוטטת מהעומס והדבר הכי קשה היה שלא יכולתי לוותר על כלום – הייתי חייבת לעמוד בכל. אבל התקופות האלו מסתיימות בסופו של דבר, ובאות תקופות רגועות יותר. מצד שני, כשבתוך המירוץ, צריך באופן מודע להוריד הילוך ולהגיד – עכשיו כשדברים נרגעו קצת, אני לוקחת את הזמן שאני כל כך צריכה לעצמי.

    ואני בטוחה לגמרי, למרות שאני לא מכירה לא אותך ולא את יוגה, שהיא לא התכוונה להרע – פשוט כתם עיוור. היא מרגישה איתך חופשיה לגמרי ולכן ביטאה את התחושות שלה בלי לחשוב על המצב שלך. אני בטוחה שהיא תבין ותתנצל ותשתדל יותר כשתסבירי לה.

    אהבתי

    1. אתצודקת לגבי יוגה, אני בטוחה שהיא פשוט לא שמה לב , אין לה שום רצון, כוונה או צורך לפגוע בי. ולכן גם אדבר איתה ברגע שתחזור מחו’ל.

      אין לי חופש אחרי הבחינות, הבחינות נדחסו לשבועיים (ארבע בחינות) ועוד שתי עבודות שקיבלנו כי לא היה זמן לשבץ עוד בחינות. ומייד כשהסתיימו השבועיים של הבחינות התחלנו את סמסטר הקיץ. עברתי כבר שליש מסמסטר הקיץ הקצר והדחוס ולכן החופש שאני מחכה לו יגיע לאחר הבחינות של סמסטר הקיץ, איפה שהוא לקראת סוף ספטמבר. וגם הוא יהיה קצר, כי מיד אחריו חוזרים לסמסטר סתיו של שנה הבאה…

      אבל כמו שאמרת,כל תקופה לחוצה עוברת 

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s