מבחנים ללא אבחנה

היום היה המבחן הראשון בסדרה של ארבעה שיבואו בזה אחר זה בימי שלישי ושישי.

היום המבחן היה בסטטיסטיקה, אושר שלא יאמן.

המרצה  אמנם איפשרה להכניס חומר פתוח לבחינה, אבל רמזה שמי שלא יבין את החומר, החמר הפתוח לא יעזור, כי לא מדובר על דקלום החומר, אלא על הבנה.

היא לימדה עם מצגות מובנות ומסודרות, בסבלנות אין סופית הסבירה והבהירה, חידדה והוסיפה.

בשיעור האחרון גם הביאה מבחן לדוגמא שפתרנו יחד כדי ללמוד את המכשולים שבהם אנחנו עלולים להתקל.

אני הגעתי למבחן די רגועה. אבל זה לא מפתיע , אני בדרך כלל רגועה מאד לפני מבחנים.

כל הסימסטר לא החסרתי אפילו שיעור אחד, ישבתי, כתבתי , הקשבתי, תירגלתי בבית , עשיתי כל מה שצריך. 

ובנוסף, הציון העובר בקורס הוא שבעים והוא אפילו לא יכנס לממצוע. אין מה להלחץ.

 

נכנסתי לכיתה וסידרתי בטקס קטן וזכור מרחוק את כלי הכתיבה, תעודת הזהות, אישור הנבחן, מחשבון קטן ובקבוק מים. קלסר עם החומר המסודר וסנדוויץ' שממילא לא אזכור לאכול במהלך המבחן.

יש משהו מרגיע ומנחם בטקס סידור השולחן, לפחות עבורי.

סוג של כיבוש טרטוריה, מציאת מקום.

כמו כלב שמסתווב על צירו לפני שנשכב לישון.

 

אני לא מאלה שמדפדפים בדפים עד הרגע האחרון, מה גם שידעתי שיהיה לי מספיק זמן לדפדף בהם במהלך המבחן כשאדע איפה אני נדרשת לדפדף.

הבוחנות חילקו את המבחנים, הסבירו בקצרה איך למלא את הספחים והפכתי את הדף הראשון.

אחר כך את השני ווהשלישי.

קראתי את המבחן ברפרוף פעם אחת והתחלתי לענות.

 

זה הרגיש כמו ללכת מתחת למים.

כמו פאזל עם חלקים לא תואמים.

כמו מאמץ גדול, גדול מידי.

המבחן לא היה קרוב אפילו למבחן התרגול שעשינו בכיתה, ולא מזכיר את התרגילים שתירגלנו לאורך הדרך.

מלבד שאלות בודדות שהיו מוכרות ומובנות, כל השאר היו טריקיות ומתחכמות.

מציגות סוגי טבלאות וניתוחים שלא הוצגו בצורה דומה בכיתה.

כשהמרצה עברה בכיתה, אפילו שאלתי אותה שאלה. אני אף פעם לא שואלת שאלות במהלך מבחן.

 

סיימתי את המבחן ועברתי עליו שוב, תיקנתי כמה שאלות ואז תהיתי אם עשיתי נכון.

אנשים התחילו לצאת מהכיתה, אחד אחרי השני ואני אפילו לא קרובה לסיום.

בדרך כלל אני מסיימת ראשונה ואז יושבת ומחכה שמישהו יצא לפני רק כדי לא לצאת ראשונה.

עושה , מרפרפת שוב, ומסיימת, אין מה למשוך זמן.

 

אבל אחרי שעברתי על המבחן בפעם השניה והלבטים לגבי התשובות רק גדלו, החלטתי שההחלטיות שלי לא תגדל בסיבוב השלישי. סימנתי את התשובות בדף המיועד וקמתי באומץ להגיש את המבחן.

אני מניחה ומקווה שעברתי בשבעים, יותר מזה אני לא רוצה ולא צריכה.

 

אבל כשיצאתי מהכיתה, ראיתי קבוצה המומה של סטודנטים יושבים ומנסים לשחזר ולהשוות תוצאות.

מאחר ואני שונאת את הדיונים של אחרי, נגשתי ובחיוך הכי זוהר שלי אמרתי – נכון שהיה ממש ממש קל?

השתררה שתיקה המומה שאני ניצלתי כדי להגיד – סתם, היה קשה נורא ובואו נדבר על דברים שמחים יותר.

 

התוצאות אמורות להגיע די מהר , ככה אמרו לי אלה שסיימו זה עתה את התואר הראשון.

הגמל שאל – אם את אומרת שהיה קשה זה אומר שתקבלי רק שמונים? או רק שמונים וחמש?

ואני לא יודעת.

אני רק מקווה.

 

בכל מקרה אין לי זמן לשקוע בהרהורים וספקולציות, ביום שישי מבחן נוסף ואחריו יש עוד שני מבחנים , למי יש זמן  לדאגות?

28 תגובות בנושא “מבחנים ללא אבחנה

    1. אני מקווה שלא נכשלתי, רק שנראה לי שבכל מקרה ממוצע הציונים הכיתתי (מי מושפע מהחומר, מי?) יהיה נמוך.
      באמת שלא אכפת לי הציון , הוא ממילא לא יחשב בממוצע.

      אהבתי

  1. לא נחמד מצדה שהכינה אתכם למשהו אחד ואז בחנה על משהו אחר. אני מאוד משקיעה במבחנים שאני מכינה לסטודנטים. אני חושבת שזה צריך להיות הכי הוגן, והכי שקוף. בתחילת הקורס אני פחות או יותר אומרת להם מה יהיה בבחינה, ובכל פעם שאני מגיעה לנקודה עיקרית אני מזכירה שזה יהיה בבחינה. 
    עדיין די בטוחה שתלמידים שונאים בחינות, גם את שלי ללא ספק. אני שונאת עוד יותר לבדוק, אבל זה כבר סיפור אחר. 

    אהבתי

    1. יש מרצים כמוך שחושבים שהמבחן צריך לשקף את החומר הנלמד ויש מרצים כמוה שאומרים – המבחן הוא לא בדיקת ראיה, לראות אם אתם יודעים לקרוא את החומר.
      היא ציפתה שנסיק על סמך מה שלימדה אותנו דברים שלא עברנו עליהם ישירות.

      בתואר הראשון היה מרצה שבשיעור האחרון ישב והקריא את ראשי הפרקים של השאלות במבחן. רק היה צריך לשבת ולהקשיב למיקוד שלו. קיבלתי מאה וזה לא היה קשה במיוחד.
      בלי התחכמויות, רק החומר שהוא לימד ושהיה חשוב לו לדעת שאנחנו יודעים.

      אהבתי

  2. החזרת אותי בשניה למבחנים מהתואר הראשון.
    למבחנים הייתי בא עם עט. ראיתי שם את הנבחנים מגיעים עם ממתקים ומים סנדוויצ’ים וקלמרים מפוצצים בעטים מחשבונים ומה לא.
    לא פעם אחת יצא שיצאתי ראשון אחרי שעברתי על השאלות לראות שלא פספסתי מעולם לא בדקתי שוב ושוב ובטח לא עשיתי שיחות של אחרי כמו שאת לא אוהבת זה מכניס לחוסר שקט ואין סיבה. אחרי מבחן תמיד הלכתי עם זוגתי לשתות קפה ולחשוב על דברים אחרים הכל נגמר.
    אבל אי אפשר בלי כלום נכון? אמונה טפלה שהייתה לי תמיד והיא להשאיר את השאלון בתיק עד קבלת התשובות מהאו"פ ב-SMS ובמייל ואז לזרוק את השאלון, זו הייתה סגולה לציונים של 90 ומעלה 
    בהצלחה בשאר הבחינות 

    אהבתי

    1. למבחן הזה התבקשנו להביא מחשבונים.
      קלמר אני מביאה כי אני בדרך כלל מסמנת בעפרון, אחר כך בעט. לפעמים אני מדגישה בשאלות חלקים שיכולים להטעות. וחוץ מזה, כשמישהו אחר שוכח להביא עט, או שהעט שלו לא עובד, אני תמיד יכולה להשאיל
      מים אני מביאה כי אני שותה במהלך המבחן,  וחטיפים או אוכל בדרך כלל נשכחים עד לסוף המבחן.

      בעיקר אני מעדיפה לחסוך את הדאגות של לשכוח משהו או שיחסר לי משהו.

      איזה שאלון הייתי שומר עד לקבלת התשובות?

      אהבתי

      1. הייתי שומר את השאלון של המבחן ואם לא הרשו לשמור הייתי שומר את ההזמנה למבחן. אמונה טפלה צריך לטפח 🙂

        אהבתי

  3. נורא מלחיץ כשהמבחן לא דומה בכלל למה שהכינו אתכם בכיתה! אהבתי את טכס סידור השולחן. זה באמת יוצר איזו מסגרת נוחה שבתוכה יש לך חופש לעבוד. מקווה שעברת באמת ובהצלחה בבחינות הבאות.

    אהבתי

    1. זה בדיוק מה שזה, מסגרת שנעים לעבוד בה, שנותנת סוג של בטחון.

      כולי תקווה שעברתי ושאעבור גם את האחרות.

      אהבתי

    1. אני מעדיפה מבחנים על עבודות. חד משמעית וללא היסוס.
      עדיף לי המאמץ המרוכז של המבחן על פני עבודה שמתמשכת לנצח ומוציאה לי את הנשמה….

      אהבתי

  4. מקסימום לא תהיי סטודנטית מצטיינת…
    העיקר לעבור ולקבל את התואר
    איחולי הצלחה במבחן שהיה ובאלו שיהיו
    המשך יומקסים לך

    אהבתי

    1. לפני ובעיקר אחרי כל מבחן, אני לא רוצה הצטיינות, אלא רק לעבור בשלום.
      אחר כך אני רוצה לעבור בכבוד.
      אחר כך כשאני מקבלת את הציונים אני מתעצבנת על עצמי שלא השגתי ציון גבוה יותר. גם אם קיבלתי 98 אני לא מרוצה.
      אם אני מקבלת 100 אני שוות נפש, כאילו ברור, אלא מה?

      אז כרגע אני נמצאת בשלב שבו שבעים יעשה את העבודה…

      אהבתי

  5. זה מבאס שנותנים מבחן אחר ממה שהתכוננתם אליו,אפילו מרגיש קצת הונאה משהו,אני בטוח שלמרות זאת עברת ובמבחנים הבאים תהממי אותם עם ציונייך הגבוהים !

    אהבתי

  6.  גם אם המבחן היה קשה , הרי את יודעת את החומר ואני משערת שעברת בציון יותר מ-70 , העיקר שהמבן עבר!
    ובהצלחה במבחנים הבאים!

    אהבתי

  7. תעדכני מה בסוף… החזרת אותי להרבה חויות בחינה.
    במיוחד אחת שלמדתי אליה עד השניה האחרונה ומרוב שנסחפתי אחרתי ב2-3 דקות והבוחנת סירבה להכניס אותי. לבסוף נכנסתי באישור מההנהלה, באיחור של רבע שעה…כ"כ נבזי מצידה! הרגיש קשה בצורה בלתי אפשרית אבל מרוב עצבים עליה גמרתי את הבחינה ראשונה והסתלקתי. לא היה לי מושג מה יהיה, זאת הייתה בחינה קריטית לקבלת תעודה… אחרי כמה ימים לחוצים שהרצתי תסריטים של מועדי ב’ וכשלונות פורסמו התוצאות. הצתופפתי סביב הדף, נדחקת בין האחרים בחרדה איומה וברצון לסיים עם זה…לגלות שקיבלתי את הציון הכי גבוהה בקורס כולו .
    הלואי יעצבנו אותי כל פעם!…

    אהבתי

    1. אף פעם אני לא לומדת בשעות שלפני הבחינה.
      מה שלמדתי עד אז, זה מספיק. כלום כבר א נכנס לראש בדקות האחרונות, לפחות אצלי.

      בכל מקרה בתואר השני אין לנו בכלל מועדי ב’ , זה או לעבור או לחזור על הקורס (או להרים ידיים ולהגיד, אני לא מתאימה לתואר שני)

      אהבתי

      1. אני דווקא אוהבת לעשות חזרה ממש לפני. חוצמזה אני כמעט לא חוזרת על חומר ורק מתרכזת במהלך הקורס עצמו.
        ברצינות – בתואר שני אין מועדי ב’?  גם אם לא נזקקים להם זה מספק תחושת בטחון קלושה שיש עוד סיכוי…
        במקרה ההוא זה היה איזה קורס מקצועי יקר למדי ומאוד חשוב לי  ומועדי הב’ גם היו בתשלום נוסף אז חוץ מתחושת הפספוס זה גם היה כואב בכיס, מאוד אפילו.

        אהבתי

      2. גם אצלנו יש כאלה שנורא נלחצו מזה שאין מועדי ב’.
        שאלתי בקול רם – מי מכם באמת ניגש למועדי ב’. היתה שתיקה ואז אחת אמרה, אני ניגשתי רק למועדי ב’, בכלל לא טרחתי לגשת למועדי א’…

        ויש מועדים חריגים, כך שאני מניחה שאם מישהו נכשל , יהיה אפשר ללכת לקראתו.

        אהבתי

  8. אני נמנעת מלתת במבחנים דברים שלא לימדתי ולא תרגלתי.  אני דווקא שמחה לעודד חשיבה עצמאית והצטיינות,  אבל לא במבחנים (שבהם רוב התלמידים כל כך נרגשים שהם בין כך ובין כך לא במיטבם),  אלא דווקא בעבודה השוטפת במשך השנה.   המבחנים בעיניי זה רק בשביל לסכם את כל מה שכבר היה,  לא מעבר לזה.
    איך שלא יהיה  –  בהצלחה!

    אהבתי

    1. אני חושבת גם שנדרש לחומר זמ להטמע ולקבל משמעות. שתי ההרצאות האחרונות בכלל לא הספיקו להקלט אצלי, לא משנה כמה חזרתי תירגלתי…

      יש תחושה עם המרצה הזו שהיא קצת עסוקה בלהוכיח כמה שהיא מתוחכמת.

      אהבתי

      1. *זאת הסיבה שנזכרתי בבחינה ההיא^! המרצה שהעביר את הקורס גם היה מן חוכמושמוק שכזה. הקורס שלו היה ידוע לשמצה באחוז הנכשלים.

        היה קשר מקרי בלבד בין החומר שהעביר למה שבחן עליו.

        אהבתי

  9. גם אצלי יש בחינה עם חומר פתוח
    אבל רק ספרים פתוחים
    ובאמת מי שלא למד כל הסימסטר ולא באמת מבין את החומר
    יהיה לו מאוד קשה במבחן

    אין מה לעשות חייבים ללמוד כל הסימסטר כדי להצליח באמת

    אני באמת מקווה שהמבחן לא יהיה קשה
    עד עכשיו אנשים אמרו שהמבחנים בקורס הזה נורא קשים

    בהצלחה במבחנים הבאים!

    אהבתי

    1. חומר פתוח לא עוזר למי שלא יודע את החומר, אפשר לדפדף שלוש שעות ועדיין להכשל.

      מקווה שתצליחי בבחינות .

      אני נבחנתי כבר בשתיים , ועוד שתיים בשבוע הזה…

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s