סוף לסיפור.

אחרי השיחה עם העכבישה המשיכו להתגלגל הדברים.

אני קיבלתי את תלוש השכר החודשי שבו ראיתי שהוחזר לי מחצית הסכום בלבד ושאלתי את העכבישה מדוע. היא ביקשה שאתאזר בסבלנות והיא תבדוק ותמצה את הבירור.

למחרת היא ביקשה שאמשיך לעבוד עד למציאת מחליפה במייל ששלחה לי, אני אמרתי, בסדר גמור, רק תבטיחי לי שאקבל בסופו של בירור את הכסף המגיע לי. היא לא הגיבה לא במייל ולא בשום דרך אחרת ואני פרסמתי הודעה לקבוצת הווטסאפ שהכנתי, על כך שלא משלמים לי, על כך שהענין בבירור ולכן עד לסיום הבירור לא אוכל לתת להם שירות. לא כתבתי שאני מתפטרת ולא כיוונתי אצבע מאשימה, פשוט הסברתי מדוע לא אוכל לקבל אותם בנתיים.

מפה נפתחו שערי הגיהנום, פחות או יותר.

 

שלוש שעות לאחר שליחת ההודעה היא שלחה לי SMS שבו הודיעה לי שחבל שאני נוקטת בדרך כזו של עירוב הציבור בזמן משא ומתן ושעקב כך העניין כבר לא בידיה. אני התקשרתי לשאול מה זה לא בידיה ועל איזה עירוב של ציבור היא מדברת בדיוק? היא לא מוכנה לתת לי הבטחה שאקבל את מה שמגיע לי בזכות ולא בחסד ואני חייבת להודיע משהו למי שמבקש להפגש איתי באותו היום.

היא אמרה שהודעת הווטסאפ פוגעת ושלא עושים דברים כאלה, ביקשה שאחכה לתוצאות ישיבה שתתקיים בתחילת השבוע הקרוב, ושלאחריה היא תעדכן אותי.

 

היא כמובן לא התקשרה לעדכן אותי לאחר הישיבה, לכן חיכיתי יום והתקשרתי אליה.

היא עידכנה אותי שהיתה היחידה שהגנה עלי בישיבה שבה הוחלט שעקב הפניה שלי באמצעות הוואטסאפ שנחשבת ללא תקינה ולא ראויה, וגרמה למהומות ואי נוחות רבה, לא ישלמו לי את החצי השני. היא ניסתה להגיד שהיא ביקשה לסיים את הענין יפה ושהיתה בדעת מיעוט מול מש"א והמנהל הכללי.

 

אמרתי לה שמאד עצוב לשמוע שההחלטות המאד עניניות האלה בעניני שכר, מתקבלות ממקום של עלבונות והן על בסיס אישי ושהם לא משאירים לי ברירה אלא לפנות לערכאות משפטיות ולתבוע את מה שמגיע לי. ושמרוב נסיונות לחסוך, בסופו של דבר גם יצטרכו לשלם פיצויים שיהיו גבוהים בהרבה מהסכום הפעוט שהם חייבים לי.

כעסתי, רתחתי.

בעיקר הרגשתי עלבון נוראי על המקומות הנמוכים והעלובים אליהם הגיע הדיון הזה.

 

במקביל להתחלת הבירורים ולמציאת עורך דין שמתמחה בתחום דיני עבודה, קבעתי פגישה עם המנהל. רציתי שתהיה לי הזדמנות להגיד לו בפנים שהוא מתנהג כמו חרא כוחני.

 

הפגישה נקבעה לעוד יומיים, ושעתיים לפניה קיבלתי את המכתב של סיכום הישיבה שנערכה בתחילת השבוע.

פתחתי את המעטפה בידיים רועדות (מכעס, ברור שמכעס) והופתעתי לגלות שההחלטה נהפכה ושהם החליטו להחזיר לי את מלוא הסכום ואת כל סיכום זכויותי משמונה השנים שבהן עבדתי ושבזה הם רואים את הענין כסגור.

 

בכל זאת הלכתי לישיבה.

המנהל הזמין לישיבה גם את מש"א , בלי להודיע לי ובלי לתאם איתי מראש. זה היה יכול לעצבן אותי, לולא הבאתי גם אני נציגת קהילה שקרובה במיוחד לליבי , כדי שתתן לי קצת תמיכה ורוח גבית. בלי להודיע ובלי לתאם, כמובן.

בישיבה שנמשכה כשעה התברר שמה שהם יודעים ומה שאני יודעת הם שני דברים שונים. שיש כמה אי הסכמות לגבי דברים עקרוניים, אבל שרוב הכעס משני הצדדים נובע מאי הבנות וחוסר תקשורת.

ברוב אי ההבנות וחוסר התקשורת אני יכולה להאשים את העכבישה ששמרה דברים לעצמה, וכנראה גם לא אמרה לי את האמת כל הזמן.

אני התנצלתי על כך שצעקתי עליהם והם התנצלו על ההתנהלות הכללית שלהם.

 

על פניו הייתי צריכה להרגיש הקלה, אבל אני עדיין כועסת על העכבישה.

היא התנהלה כמו טנק בחנות חרסינה מתחילתו של הסיפור ועד סופו (לפיל יש רמה גבוהה של רגישות) והיתה יכולה לחסוך את כל אי הנעימות לו רק היתה נותנת לי את מה שהיא מחוייבת לתת על פי חוק לפני הכל ועושה את הבירורים אחר כך. בזכותה הרגשתי כאילו המערכת חושבת שאני מנסה לקבל כסף שאינו מגיע לי וכאילו אני משקרת בנוגע להסכם שהיה ביננו ולא נכתב.

 

למרות שהמנהל ומש"א הבטיחו לי שאף אחד לא התכוון לפגוע בי ושאף אחד לא חושב שאני שקרנית או מנסה להשיג מה שלא מגיע לי, יצאתי מהסיפור הזה עם תחושה מרה.

 

30 תגובות בנושא “סוף לסיפור.

    1. אני חושבת שהיא מסג האנשים שנהנים מתחושת הכוח שנותן להם התפקיד שלהם. לדעתי היא מתמוגגת מההתעסקויות הקטנות שלה, דוחפת את האף לכל מקום שהיא צריכה או לא .

      איכס איכס איכס.

      אהבתי

  1. לפחות קיבלת את אשר היה מגיע לך על פי כל דין
    הם הפסידו עובדת מעורבת בקהילה התורמת הרבה יותר מכפי הנדרש מהגדרת התפקיד שלה
    לא אטעה אם אומר שהעכבישה שרקמה את כל הבלגן מחוקה מבחינתך

    אהבתי

    1. הם לא רק הפסידו את הקשר שלי עם הקהילה (לדעתי אני הפסדתי בתחום הזה יותר מהם) הם הפסידו את כל הפלוסים שהיו להם מעצם זה שאני מרומית ומכירה את כולם ואת המערכת.

      ואתה לא טועה בכלל, לעכבישה אין שום סיכוי. יש לי זכרון של פיל וקשה לי לדמיין סיטואציה שבה אהיה מוכנה לשכוח או לסלוח.

      אהבתי

  2. חבל על הטעם המר. אבל טוב שנגמר כפי שנגמר. ועכבישים שיתכבדו ויישארו מעכשיו בדלת אמותיהם, ולא יערבו אותך יותר בקוריהם הדביקים. בעעעע

    אהבתי

    1. אין סיכוי שאתקרב אליה שוב.

      לאורך השנים היתה לי תחושה שהיא מחפשת את קרבתי, הרבה מעבר לעבודה, אבל אף פעם לא נתתי לה יותר מידי מקום. כנראה שהאינסטינקטים שלי לא הטעו אותי ולא סתם שמרתי מרחק.

      בעלה השעין על ביתי , לאחר שקיבל רשות,  איזה שלד מתכת של סככה לפני כמה שנים. איכשהו התקבע שהשלד נשאר שם, לא מפריע לי במיוחד. 
      אני מתאפקת לא להחריף את עכשיו את המצב על ידי זה שאבקש מהם להעיף אותו…

      אהבתי

  3. אין כמו שיחה גלויה ורבת משתתפים כדי לחשוף את כל התככים ולהפריך את השקרים.
    ומעכשיו כל סיכום בנושאי עבודה שיהיה כתוב וחתום בצורה מסודרת כדי להימנע מסיבוכים ובעיות.

    אהבתי

    1. הם שניהם שתקו כשאמרתי מה היא אמרה לי בכמה וכמה הזדמנויות, ובעיקר כשהדברים שהיא אמרה התנגשו בדברים שהם אמרו לי.

      ומעכשיו אני לא אעבוד איתם יותר. נכויתי מספיק ואת הפרנסה שלי אני אמצא במקום אחר.

      אהבתי

  4. נשמע שהיא בחשה שם דברים וטוב שהלכת ונפגשת עם המנהל ונציגיו. איזה טיפוסית הרסנית וכמה שזה חבל ולא פלא שנשאר טעם מר. איזו מטומטמת.
    חיבוק.

    אהבתי

    1. היא בחשה גם בחשה, נשגב מבינתי, אבל יש אנשים שממש נהנים מבחישות כאלה ומהתעסקויות קטנוניות.

      איכס.

      החיבוק – שווה זהב!

      אהבתי

  5. ראשית טוב שקיבלת הבטחה למלוא הסכום,שנית אני מבין את התחושות שלך,זה בעליל התנהגות טיפשית ולא ראויה מצד מי שהעסיקה אותך. את עשית את עבודתך ברצינות והיא חיפפה וזה מרגיז

    אהבתי

    1. מסתבר שהתחושה של לא להיות מוערכת כראוי מבחינה מקצועית קשה לי, והרבה יותר גרועה התחושה שהופכים אותי לשקרנית וגנבת.

      והכל כדי לא להתמודד עם הטעות שהיא עצמה עשתה.

      אהבתי

  6. העיקר שזה מאחורייך, ושקיבלת את כל מה שמגיע לך. 
    אני מאמינה שהעכבישה תחזור אליך מתישהו בניסיון לטוות קורים חדשים. זה טבעם של עכבישים. אבל הפעם את כבר תדעי להזהר (או למחוץ אותה בזמן…)

    אהבתי

    1. אני מקווה באמת ובתמים שזה לא יקרה בזמן הקרוב, שתתן לי זמן ארוך וטוב להרגע מהכעס עליה.

      בשבת היא כבר כתבה לי הודעת SMS שבה היא מייחלת שהבנתי בשיחה עם המנהל ועם מש"א שהכוונות היו טובות ומבקשת את סליחתי אם נפגעתי.
      לא הגבתי בתקווה שהיא בין את הרמז ותתרחק ממני.

      אהבתי

  7. איכשהו אני נדהמת מרשעותם וטפשותם של אנשים מסוימים. מה היא חשבה? שאת לא תגלי והם לא יגלו את השקרים שהיא המציאה? איזו מוטיבציה יכלה להיות לה לסבך כך ולהסתבך? וכך הם איבדו שירות טוב שנתת לקהילה ואת איבדת מקום עבודה שנתן לך סיפוק ונחת (אם לא ממש  פרנסה), לעולם לא תשכחי/תסלחי לה, וגם הם הבינו עם מי יש להם עסק. ברוך שפטרנו

    אהבתי

    1. אני חושבת שמה שהניע אותה היה בעיקר הרצון לא להתפס בטעות, כאילו שאין אפשרות שהיא תטעה.
      בשיחה שלי עם המנהל ומש"א אמרתי שיש מעט מאד אנשים בעולם שאין טועים לעולם, הבולט שבהם הוא נשיא צפון קוריאה, לא תמצאו שם אדם אחד חי שיגיד כם שהוא אי פעם טעה!

      היא בדקה את הנושא במשך שבועיים במקום פשוט להגיד, כנראה שטעיתי. ובואי נראה איך מתקנים את הטעות הזו במהירות האפשרית.

      לו רק היתה אומרת ככה, כל העסק היה נחסך.
      אני מניחה שיבוא יוםואני אכעס פחות ואז העניין יאבד מחשיבותו בעיני ולא אכפת לי לסלוח. אבל לשכוח אני לא אשכח.

      אהבתי

  8. אני התעצבנתי יחד איתך תוך כדי קריאת הפוסט
    ונשמתי לרווחה שקיבלת בסוף את מה שמגיע לך
    העכבישה, לא סתם קיבלה את השם הזה אני מניחה
    בגלל ההתנהלות הלקויה שלה קרו יותר מדיי דברים שלא היו צריכים לקרות
    זה כמו כדור שלג ברגע שהוא מתחיל להתגלגל קשה יהיה לעצור אותו

    ולחשוב שהיא עוד שכנה שלך ואת בטח תתקלי בה…

    אהבתי

    1. היא שכנה שלי והיא נוהגת לצפות מחלון המטבח שלה על הבית שלי, ככה היא היתה תופסת אותי כשרצתה לדבר איתי על דא ועל הא.
      גם ההתנהגות הזאת די נוראית בעיני. אבל אני לא יכולה לעצור אותה, רק לגדל שיחים ועצים מסביב לבית כדי למנוע ממנה להציץ.

      אהבתי

  9. בשורה התחתונה קיבלת את המגיע לך אבל הדרך…
    לא מבין מקומות כאלו ש"מחרבנים" (סליחה מראש) על אנשים טובים. אנשים שבאמת באים לעבוד ולא לעבודה אבל כנראה שעכביש הוא עכביש ולא יעזור לאף אחד כלום. אין ספק שיצאת עם טעם מר בפה וחבל.

    אהבתי

    1. אומרים שרמאי מפחד מרמאים וגנב מפחד מגנבים, כל אחד מתנהג על פי הנורמות המובילות אותו.
      ההתנהגות שלה נוהלה מתוך האמונות הבסיסיות שלה. חוסר האמון שלה (באפשרות שהיא תטעה, במה שאני אמרתי) רק מצביע על מי היא ומה התפיסות שלה. לא מחמיא לה במיוחד.

      אהבתי

    1. רק חבל שאצטרך להמשיך לראות אותה.
      אתמול כשתליתי כבוסה בחוץ היא יצאה מהבית ועשתה סיבוב מפה לשם. יש לי תחושה שאולי זה נועד לאפשר תקשורת ביננו.

      ממש.

      אהבתי

  10. אני קוראת ובראש מתנגן לי ’היי שקטה כאילו אין בך דופי, כאילו האויר נותן לך הגנה’ שריקי גל שרה בקול חם ועמוק כזה…ואני רוצה להגיד לך משהו דומה. יש קטעים בחיים שעוברים בתוך רפש וקורי עכביש שמסתבכים ברגליים, אבל כמו האשה הזו בשיר – אל תתני לשום דבר מהרפש הזה לדבוק בך ולהעכיר את רוחך. זה סתם תווך שהדרך עוברת בו, אבל זה לא את, זה לא נוגע בך, תתנערי טוב טוב ותמשיכי הלאה… 

    אהבתי

    1. תודה יקירה 

      קורי עכביש הם דביקים ודקים ולא קל להתנקות מהם, אבל עוד מעט זה יהיה מאחורי, אני מתחילה להרגיש שזה מתרחק ממני ומפסיק להפריע לי.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s