משאבה אנושית

ביום שישי קיבלתי שיחת טלפון די מפתיעה מחברת ילדות, נקרא לה מלכה.

גדלנו יחד ואנחנו בקשר כלשהו, אבל בהחלט לא יומיומי, אני לא מעודכנת בפרטים הקטנים של חייה והיא לא בשלי.

אבל היא שלחה לי הודעה ווטסאפ וגם הודעה במסנג'ר של פייסבוק , כך שיכולתי להבין שהיא ממש רוצה לדבר איתי.

אז התקשרתי אליה ושוחחנו קצת. שיח התעדכנות בכאילו. למה כאילו? כי המטרה המרכזית שלה היתה לברר אם תוכל להגיע לביקור ורצוי גם לישון אצלי והמטרה השניה שלה היתה לדבר על עצמה ועל חייה. והיא אכן דיברה, אחרי שקיבלה אישור לכך שאם תרצה לבקר היא מוזמנת. היא דיברה ודיברה ודיברה עד שאחרי שעה וחצי ביקשתי סליחה וניתקתי, מותשת.

 

למחרת, בשבת בצהריים, בעודי שוקדת על הכנת עבודות והתאוששות מלילה מועט שינה, הטלפון צלצל ומלכה היתה על הקו. היא נמצאת ממש פה ושואלת את עצמה אם לקפוץ לקפה אצל החברה ההיא או לבוא ישר אלי.

הייתי קצת בשוק כי לא הבנתי שהיא מתכוונת לממש את איום הביקור כל כך מוקדם ובטח לא בלי שיחת טלפון מקדימה, אבל הנה היא כאן…

ביקשתי ממנה שתקפוץ לקפה אצל החברה ההיא ואני אשלים בנתיים את הכנת העבודה שאני עמלה עליה מהבוקר. היא אמרה בסדר וסגרה את הטלפון, אבל מייד התקשרה שוב כדי להגיד שהחברה ההיא לא עונה ושהיא באה אלי ושאני לא צריכה להתייחס אליה , ושאעשה מה שאני צריכה, הכל בסדר.

 

היא נכנסה לביתי כעבור חמש דקות והחלה לשדר. לדבר ולדבר לדבר ולדבר.

 

עכשיו, שלא תבינו לא נכון,אני מתה על שיחות נפש עם חברות. 

אבל התנאי לשיחת נפש הוא שיש שיתןף וקשר ורגישות הדדית.

לא אצלה, היא רק דיברה. בלי קשר לעניין שלי בסיפור, בלי לתת לי חלק ומקום בשיחה. זה היה מונולוג ארוך ומייגע על העבודה שלה במכון להסרת שיער בלייזר. סוגי המכשירים, הבנות האחרות שעובדות שם, הבוסית, המזכירה, הסכסוכים, שיטות העבודה, מגוון מראות שנחשפה אליהם, העובדה שהיא אחת ויחידה ומעולה בעבודתה, כולם אומרים לה כל הזמן ואיזה מרגש היה שההוא ממש בכה כשהיא אמרה לו ככה וההיא כתבה מכתב תודה במיוחד בשבילה. ואיזה קורסים היא עשתה וכמה היא יותר טובה מאחרים ואיזו תבונת כפיים והבנת נפש האדם יש לה…

 

למזלי יוגה הגיעה להכין לחמניות כפי שקבענו מראש, אז יכולתי לסגת ולהכין את הבצק בזמן שיוגה ספגה קצת מהסיפורים שנראה שלא נמאס לה לספר.

מרוב מצוקה, הארכתי את ההכנות ואפילו הכנתי עוגת גבינה , שוקולד וחלווה מרוב מאמץ לקחת פסק זמן מהדברת.

 

יוגה הלכה כעבור שעה ואני נותרתי עם הסיפורים לבדי.

נסיונותי להסית את נושא השיחה לא עלו יפה.

אם הזכרתי את החברה שגילו לה סרטן ,מלכה מייד אמרה שהחברה ההיא סיפרה לה ראשונה על כך, כי הן בקשר מאד הדוק ושהיא עצמה צריכה לעבור בדיקות כל שנה כי היא בסיכון בגלל סיפור משפחתי והנה, כבר שלוש שנים היא לא עשתה בדיקות. ואם כבר מדברים על בדיקות, שלא אשאל איזה סיפור זה היה עד שהיא הלכה לעשות בדיקות דם ואיך היא אמרה לאחות לדקור ככה ולא ככה והרופא אמר לה שזה וזה והיא אמרה לו ככה וכככה.

אז ניסיתי להעביר את נושא השיחה למשהו ואחר כך לעוד משהו, אבל איכשהו יצר שכל נושא שהעליתי גלש ונגע ישירות לחיים שלה והפך לעוד מונולוג ארוך ומייגע.

 

אחר הצהריים הלכתי לשעה והיא ,שלא רצתה להתלוות אלי נשארה בבית ונרדמה על הספה.

כשחזרתי היא התעוררה , הכינה לעצמה קפה ויצאה לעשן סיגריה מאוששת ורבת אנרגיה.

כן, היא מעשנת כבדה, ורגעי החסד שלי במהלך היום היו כשהיא יצאה לעשן סיגריה. (אני לא מאמינה שאני אומרת משהו טוב על עישון)

אבל גם זה נגמר, כי כיוון שהיא יצאה לסיגריה , אני הלכתי לנוח רגע והיא בחושיה החדים עלתה על זה שאני נחה ושלחה לי הודעת טקסט " נחה? ערה? "

 

יבבתי חרישית לעצמי ויצאתי החוצה אליה.

ישבתי איתה בזמן שהערב ירד והיא עישנה סיגריה אחרי סיגריה ודיברה ודיברה ודיברה.

בשעה תשע בערב כבר הפסקתי לענות לה ולו בהמהום מנומס, כבר לא נשאר לי מאיפה. זה לא הפריע לה להמשיך ולדבר.

הצעתי לה לאכול ומאחר והיא לא איפשרה לי את המפלט הזה בטענה שאינה רעבה, לא היתה לי ברירה והודעתי לה שאני הרוסה מעייפות ואני חייבת ללכת לישון. לא ידעתי מה התוכניות שלה לגבי הערב, היא רצתה לצאת או לא רצתה לצאת, רצתה לסוע הביתה או להשאר.

כיוון שחלק מהמונולוג שלה בשעתיים האחרונות היה לגבי האם היא רוצה להשאר או לנסוע הביתה הצעתי לסדר לה את הספה לשינה ושאם היא הולכת לפגוש חברים שתחזור בזמנה החופשי ותנעל את הדלת. באמת שכבר לא היה לי כוח להבין מה היא רוצה.

 

היא אמרה שהיא מחכה לתשובה של איזה מישהו, גם הוא חבר ילדות שבדיוק עומד להתגרש וגר לא רחוק ואולי היא תצא להפגש איתו ושלא אעלה אפילו בדעתי שזה משהו מעבר לזה (לא העליתי, נשבעת לכם שבשלב זה דעתי כבר יצאה מעצמה).

ביצעתי נסיגה טקטית לחדר השינה שלי , איחלתי לה לילה טוב וסגרתי את הדלת.

אוח… השקט והשלווה. 

במשך שעה בהיתי בטלויזיה ופשוט נחתי. בלי לחשוב על כלום.

אחר כך הלכתי לישון.

 

בארבע וחצי בבוקר שמעתי אותה קמה ומסתובבת בבית. מכינה קפה , מדליקה את האור יוצאת החוצה ונכנסת.

כיסיתי את הראש בכרית וחזרתי ללישון.

כשהתעוררתי בשבע היא היתה שוב על הספה, נראית שקועה בשינה עמוקה.

הלכתי בשקט בשקט להכין לי קפה , כדי שהיא לא תתעורר. אני לא עומדת בדברת על הבוקר. הבוקר קשה לי במיוחד.

 

היא התעוררה בדיוק כשסיימתי את הקפה . הכינה לעצמה אחד ויצאה לעשן איתו סיגריה.

אחר כך כשחזרה, אמרה שהיא רוצה לנסוע הביתה, עכשיו , על הבוקר.

הצעתי לה ארוחת בוקר, או משהו לדרך. נשבעת לכם ששמעתי פעמונים מצלצלים כשהיא אמרה לא, היא ממש רוצה לחזור כבר הביתה.

מרוב אושר סרבתי לקבל ממנה כסף על בקבוק היין שהיא ביקשה שאקנה לה ואפילו נתתי לה עציץ שהיא התלהבה ממנו.

אחורי המכונית שלה המתרחקת היו אחד המחזות הנאים שנגלו לעיני בשנה האחרונה.

 

רק עכשיו, אחרי שעבר יום שלם, פתאום נפל לי האסימון שמרוב דיבורים בכלל לא קלטתי שהיא כנראה תכננה על הבחור שאליו לא נסעה בסוף . הייתי צריכה לשים לב למתח שלה סביב החלפות ההודעות בינו לבינה, לעובדה שלא דיברה עליו כמעט בכלל וכשכן דיברה, אלה היו רק מחמאות. הייתי צריכה לזכור שבשבועות האחרונים הוא מגיב לכל סטטוס שלה והיא לשלו. הייתי צריכה לקשר את העובדה שהוא בדיוק עומד להתגרש ושהיא מצויה בפרטים…

אבל כל הדיבורים האינסופיים מיסכו לחלוטין את ההבנה שלי.

 

אבל טוב שקלטתי את זה עכשיו, כי אם היא תרצה להשתמש בבית שלי כבסיס אם לפגישה עם אותו בחור בעתיד, אני אדע להיות עסוקה מאד בדיוק כשתצטרך. אני לא חושבת שאעמוד בעוד סשן פטפטת סוחט כזה.

לא יאמן אבל למרות שישנתי לא רע בלילה, אני עייפה כאילו רצתי מרתון יום ולילה רצוף.

24 תגובות בנושא “משאבה אנושית

  1. וואו איך יכולת? אני לא הייתי עומדת בכזה דבר. הסבלנות שלי לדברים כאלה היא עשירית משלך.. מסכן הבחור שהיא מתכננת עליו.. 🙂

    אהבתי

    1. מה היית עושה? איך היית מתחמקת ממישהו שהתנחל אצלך בבית, ושהרגישות שלו אלייך היא אפס?
      היא אפילו לא שמה לב שהפסקתי לענות לה! בהיתי בה בעיניים קרועות וחסרות הבעה, לאשמעתי מילה ממה שאמרה ובטח לא הגבתי. בשלב מסויים היא דיברה ואני הלכתי לארגן את המטבח ולשטוף כלים. היא פשוט הלכה אחרי והמשיכה לדבר!

      לגבי הבחור, לכי תדעי, לפחות הוא יכול לסתום לה את הפה באמצעים שלי אין…

      אהבתי

    1. אין לי ספק שהיא מסכנה, באמת מסכנה. הדיבור האגרסיבי שלה מכסה על משהו, אנשים שטוב להם עם עצמם לא זקוקים לדברת אין סופית כדי להביע את עצמם.

      מי שעסוק בלשבח את עצמו כנראה מודאג שמא אף אחד אחר לא יעשה את זה.

      והבחור, לאור זה שהם לא נפגשו בסוף, אולי יותר נבן ממני ויודע ממה להזהר, ימים יגידו.

      אהבתי

  2. כנראה אין לה עם מי לדבר. 
    פעם הבאה תבקשי מראש תשלום כמו לפסיכולוג, ותקחי הפסקה של 10 דקות כל חמישים דקות. (מקווה בשבילך שלא תהיה פעם באה) 

    אהבתי

  3. טוב, הנה סיבה נהדרת נוספת למה לא צריך פייסבוק. העובדה שהיא חברת ילדות שלא נשמר הקשר איתה נובעת מסיבה מאוד טובה, והניסיון שלה לתפוס עליך טרמפ כדי לשפוך עליך את כל בדידותה וחוסר הביטחון שלה שהוסווה בשבח עצמי לא היה צולח אלמלא צוקרברג וההמצאה שלו. 
    לך אגב, נוספו כמה נקודות לזכותך. ולו רק בגלל שאיפשרת לה את מה שאיפשרת. מודה שהתעייפתי רק מלקרוא את זה, לא יכולה להעלות בדעתי איזה עינוי זה היה להיות שם ממש. 

    אהבתי

    1. היו תקופות שבהן הקשר היה הדוק יותר, אבל אף פעם לא היינו חברות נפש.
      הקשר ביננו התחדש עוד לפני עידן צוקרברג, היא אירגנה איזה מפגש שבו יצא לנו לדבר לראשונה אחרי שנים שבהן לא היינו בקשר ומאז נשמר קשר סביר, גם אם לא הדוק.
      פעם אפילו נסעתי אליה לביקור , זה היה ביקור נוראי שהיה צריך לרמוז לי על הבאות…

      אהבתי

  4. אבוי. אני מכירה את הטיפוס ולמדתי לשמור על קרירות ביחסים המאולצים שנאלצנו לשאת. זה אומנם גורם לה לתאב אותי אבל לפחות יש לי שקט.

    אהבתי

    1. אני צריכה פשוט לדאוג שלא להגיע למצב שבו היא באה להתארח אצלי. מעבר לזה היא ממש לא מטרידה אותי ביום יום, למרות שעכשיו אפילו הפוסטים שלה בפייסבוק מעצבנים אותי… אבל זה יעבור.

      אהבתי

  5. אם יש משהו שאני לא סובלת זה אנשים שמתנחלים אצלי בבית, אין להם טאקט והם לא יודעים מתי ללכת (או מתי לשתוק כמו במקרה הזה).
    אני רק חושבת מה היה קורה אם הייתי נתקלת במקרה בבן אדם חופר מהסוג הזה
    אפשר לקבל מזה טראומה לכל החיים
    אני לא מוכנה לשרוף את הימים שלי רק על בן אדם אחד (בטח אם היו לי תיכנונים נוספים כמו לעשות עבודה ללימודים למשל)

    אהבתי

    1. ובכל זאת, כשנוחת עלייך ביקור לא רצוי , לא צפוי ולא נשלט כזה, מה את בכל זאת יכולה לעשות ?

      מלבד להתפלל לסיומו המהיר או לאיבוד הכרה מיידי, כמובן.

      אהבתי

  6. חחחחח הרגת אותי, אני לא מנומס כמוך וברגע שהיא הייתה  עולה לי על העצבים הייתי נפרד ממנה בנימוס ובצורה חד משמעית. קרה לי מקרה דומה בערב שבועות שאספר עליו בפוסט הקרוב, אני מודה שבמהלך הארוע לא נפל לי האסימון אלא רק יום למחרת, לו היה נופל האסימון בזמן המקרה הייתה יכולה להיות לאותו אדם ומי שהיה מסביבו מבוכה גדולה ובדיעבד אני די שמח שלא עשיתי זאת כי גם לאשתי הייתה נגרמת מבוכה ולא הייתי רוצה שזה יקרה דווקא לה.מה אומר לך, לא תמיד יש לנו שליטה על מה שקורה

    אהבתי

    1. טוב, אתה באמת חייב לתאר לי איך היית מנפנף מישהו מהבית שלך?
      היה לי המון זמן, תוך כדי המונולוג האין סופי שלה, לנסות להבין איך אני מפסיקה אותו ולא הצלחתי.
      כלומר, הדרך היחידה לשבור את מסך האטימות שלה היה להגיד לה – תקשיבי, את לא רואה שאני משתעממת למוות פה? די כבר לדבר ולכי מפה.
      כל דבר אחר, מעודן יותר שעשיתי לא עבד.
      הלכתי להכין אוכל, יצאתי מהבית בלעדיה, עמדתי לקפל כביסה שהיא עישנה לידה, הפסקתי לענות לה , הפסקתי להגיב לה, הלכתי לשטוף כלים באמצע משפט שלה והיא לא הבינה את הרמז…

      אהבתי

      1. אני מודה שאין לי תשובה מהשרוול. אבל הייתי מנסה לאלתר משהו שהיה גורם לה ללכת, בעיקר אם זוגתי שהיא מכניסת אורחים ואוהבת אדם הייתה נעדרת מהבית.

        אהבתי

  7. מקווה שזה היה חד פעמי !
    ולי ממש אין עצה איך יכולת שלא להקשיב לה כמו שחלק כתבו
    מזכירה לי את השכנה שלי ( בזעיר אנפין) שכל יום ( לעתים רחוקות מאוד היא מדלגת על יום) מצלצלת בפעמון הדלת לשאול :מה נשמע? מה שלומך? ולא מקשיבה לי, אלא מייד מתחילה לתנות את צרותיה .טוב שהשיחה קצרה  בדך כלל !
     

    אהבתי

    1. אני אדאג שזה לא יחזור על עצמו, בטח לא בצורה הזו שבה היא נשאר אצלי כל כך הרבה זמן.

      השכנה שלך יותר בעיתית, כי אי אפשר להתחמק ממנה…. 

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s