דלעת ספגטי – פשטידה

לקואופ הגיעה דלעת ספגטי,שאמנם שמעתי עליה, אבל לא ראיתי אותה מעולם, ומאחר ואני חובבת דלעות למינהן וחובבת גדולה אפילו יותר של חידושים והמצאות וסקרנית ברמה מתקבלת על הדעת, קניתי אחת.

אחר כך חיפשתי מתכון ולא מצא חן בעיני מה שמצאתי.

יופי, למה לא טרחתי לחפש קודם?

טוב, לא בוכים על דלעת ספגטי שנקנתה, מינחים אותה במקרר ומחכים שההשראה תנחת ותשרה.

רק שכחתי שמרוב עומס ולחץ ההשראה איבדה את הדרך וכבר מזמן לא ביקרה אצלי. בטח ובטח שלא נחתה או שרתה.

שכחתי גם את הדלעת במקרר, שכחתי לחלוטין.

 

מכירים את שאלת מליון הדולר – אז מה נכין היום לאכול?

תמיד אני מקנאה בכאלה שאצלם בבית יש ארוחות סדורות וידועות מראש וכולם יודעים שביום רביעי יהיו קציצות ברוטב עגבניות, כי ככה זה כל שבוע.

אז אצלי זה לא ככה ובכל פעם שנגמר האוכל שהוכן קודם, עולה הדילמה הקיומית הזו – אז מה נכין היום לאכול.

פותחת את המקרר, סוגרת. פותחת שוב. 

בוחנת את תכולתו בביקורתיות כבדת ראש פוסלת בזה אחר זה מאכלים שגורים מסיבות שונות שמסתכמות, אם נהיה כנים, בתמצית הידיעה שפשוט לא בא לי. לא בא לי להכין או לא בא לי לאכול. שזה בערך אותו דבר.

 

ואז נתקלות עיני בדלעת המונחת בתחתית המקרר ורגשות האשמה צפים. ככה קניתי אותה ושכחתי שהיא קיימת?

לא יפה, צריך לעשות איתה משהו.

אין לי מושג מה הטעם שלה ואיך היא משתלבת בתוך דברים, אז אני חוזרת לחפש מתכונים באינטרנט. בגלל השם אני תוהה אם להתייחס אליה כאל ספגטי ולהוסיף לה רוטב או להתייחס אליה כאל דלעת ולהכין ממנה רוטב, או משהו אחר.

בפעם הראשונה שחיפשתי לא מצאתי משהו שאהבתי ועשה לי חשק , ועכשיו, שבוע אחרי, לא השתנה כלום ועדיין לא מצאתי מתכון שמשך את עיני.

אין ברירה, החלטתי לאלתר לפי החוש והניחוש וזה מה שיצא.

 

רשימת מרכיבים:

1 דלעת ספגטי (אפשר גם דלעת מסוג אחר, בערך שתיים-שלוש כוסות דלעת מבושלת או אפויה)

1 בצל גדול

2 שיני שום

10-15 עגבניות שרי, תלוי בגודל.

1 מיכל שמנת תוקה.

1 כוס פתיתים לא מבושלים.

1/2 כוס גבינה צהובה מגורדת

מלח, פלפל, פפריקה מתוקה.

 

בתור התחלה חוצים את הדלעת, מגרדים בכף את הגרעינים ואופים בתנור עם מעט שמן זית למשך כשעה

 

עד שהדלעת מתקררת, מטגנים בצל אחד גדול , מוסיפים לו שתי שיני שום ואחרי שמתרכך כ 15 עגבניות שרי חצויות או חתוכות לרבעים, תלוי בגודלן.

רצוי לתת לעגבניות להתרכך על אש לא גבוהה, לאט ובסבלנות.

 

 

אחרי שהעגבנויות מתרככות מוסיפים את דלעת הספגטי שאותה מגרדים עם מזלג או כף החוצה מהקליפה.

מתבלים במלח, פלפל ופפריקה, מערבבים ומבשלים יחד כמה דקות.

 

 

מכבים את האש ומעבירים את תכולת המחבת לקערה גדולה . מוסיפים לתערובת מיכל אחד של שמנת מתוקה 10% וכוס אחת של פתיתים לא מבושלים (כן כן) מוסיפים גם חצי כוס גבינה צהובה מגורדת , טועמים ומתקנים תיבול.

 

 

 

מעבירים לתנור ואופים כארבעים דקות.

 

 

 

וככה זה נראה אחרי.

 

 

 

אין צורך בביצים, הפתיתים מייצבים את המאפה. 

יוצא טעים, ומאחר ולא ראיתי בשום מקום מתכון שאפילו מתקרב לזה, אני מניחה שאפשר להגיד שזה מקורי שלי.

אבל בגדול אני יכולה עכשיו להגיד שמכל הדלעות, זו הפחות מוצלחת בעיני. לפניה בתור אפשר למנות את דלעת הערמונים, דלעת נאפולי (דלעת ארוכה עם צבע נהדר וטעם מתקתק) ודלעת רגילה. לזאת יש את הגימיק של הספגטי, אבל היא קצת דלה בטעם משל עצמה.