דלעת ספגטי – פשטידה

לקואופ הגיעה דלעת ספגטי,שאמנם שמעתי עליה, אבל לא ראיתי אותה מעולם, ומאחר ואני חובבת דלעות למינהן וחובבת גדולה אפילו יותר של חידושים והמצאות וסקרנית ברמה מתקבלת על הדעת, קניתי אחת.

אחר כך חיפשתי מתכון ולא מצא חן בעיני מה שמצאתי.

יופי, למה לא טרחתי לחפש קודם?

טוב, לא בוכים על דלעת ספגטי שנקנתה, מינחים אותה במקרר ומחכים שההשראה תנחת ותשרה.

רק שכחתי שמרוב עומס ולחץ ההשראה איבדה את הדרך וכבר מזמן לא ביקרה אצלי. בטח ובטח שלא נחתה או שרתה.

שכחתי גם את הדלעת במקרר, שכחתי לחלוטין.

 

מכירים את שאלת מליון הדולר – אז מה נכין היום לאכול?

תמיד אני מקנאה בכאלה שאצלם בבית יש ארוחות סדורות וידועות מראש וכולם יודעים שביום רביעי יהיו קציצות ברוטב עגבניות, כי ככה זה כל שבוע.

אז אצלי זה לא ככה ובכל פעם שנגמר האוכל שהוכן קודם, עולה הדילמה הקיומית הזו – אז מה נכין היום לאכול.

פותחת את המקרר, סוגרת. פותחת שוב. 

בוחנת את תכולתו בביקורתיות כבדת ראש פוסלת בזה אחר זה מאכלים שגורים מסיבות שונות שמסתכמות, אם נהיה כנים, בתמצית הידיעה שפשוט לא בא לי. לא בא לי להכין או לא בא לי לאכול. שזה בערך אותו דבר.

 

ואז נתקלות עיני בדלעת המונחת בתחתית המקרר ורגשות האשמה צפים. ככה קניתי אותה ושכחתי שהיא קיימת?

לא יפה, צריך לעשות איתה משהו.

אין לי מושג מה הטעם שלה ואיך היא משתלבת בתוך דברים, אז אני חוזרת לחפש מתכונים באינטרנט. בגלל השם אני תוהה אם להתייחס אליה כאל ספגטי ולהוסיף לה רוטב או להתייחס אליה כאל דלעת ולהכין ממנה רוטב, או משהו אחר.

בפעם הראשונה שחיפשתי לא מצאתי משהו שאהבתי ועשה לי חשק , ועכשיו, שבוע אחרי, לא השתנה כלום ועדיין לא מצאתי מתכון שמשך את עיני.

אין ברירה, החלטתי לאלתר לפי החוש והניחוש וזה מה שיצא.

 

רשימת מרכיבים:

1 דלעת ספגטי (אפשר גם דלעת מסוג אחר, בערך שתיים-שלוש כוסות דלעת מבושלת או אפויה)

1 בצל גדול

2 שיני שום

10-15 עגבניות שרי, תלוי בגודל.

1 מיכל שמנת תוקה.

1 כוס פתיתים לא מבושלים.

1/2 כוס גבינה צהובה מגורדת

מלח, פלפל, פפריקה מתוקה.

 

בתור התחלה חוצים את הדלעת, מגרדים בכף את הגרעינים ואופים בתנור עם מעט שמן זית למשך כשעה

 

עד שהדלעת מתקררת, מטגנים בצל אחד גדול , מוסיפים לו שתי שיני שום ואחרי שמתרכך כ 15 עגבניות שרי חצויות או חתוכות לרבעים, תלוי בגודלן.

רצוי לתת לעגבניות להתרכך על אש לא גבוהה, לאט ובסבלנות.

 

 

אחרי שהעגבנויות מתרככות מוסיפים את דלעת הספגטי שאותה מגרדים עם מזלג או כף החוצה מהקליפה.

מתבלים במלח, פלפל ופפריקה, מערבבים ומבשלים יחד כמה דקות.

 

 

מכבים את האש ומעבירים את תכולת המחבת לקערה גדולה . מוסיפים לתערובת מיכל אחד של שמנת מתוקה 10% וכוס אחת של פתיתים לא מבושלים (כן כן) מוסיפים גם חצי כוס גבינה צהובה מגורדת , טועמים ומתקנים תיבול.

 

 

 

מעבירים לתנור ואופים כארבעים דקות.

 

 

 

וככה זה נראה אחרי.

 

 

 

אין צורך בביצים, הפתיתים מייצבים את המאפה. 

יוצא טעים, ומאחר ולא ראיתי בשום מקום מתכון שאפילו מתקרב לזה, אני מניחה שאפשר להגיד שזה מקורי שלי.

אבל בגדול אני יכולה עכשיו להגיד שמכל הדלעות, זו הפחות מוצלחת בעיני. לפניה בתור אפשר למנות את דלעת הערמונים, דלעת נאפולי (דלעת ארוכה עם צבע נהדר וטעם מתקתק) ודלעת רגילה. לזאת יש את הגימיק של הספגטי, אבל היא קצת דלה בטעם משל עצמה.

 

26 תגובות בנושא “דלעת ספגטי – פשטידה

  1. גם אני מעולם לא בישלתי עם דלעת ספגטי
    זה לא משהו שניתן למצוא בקלות בשווקים
    ובכלל אני אוהבת שלדלעת שאני אוכלת יש טעם מתקתק טיבעי
    אישית אני איבדתי אותך בחלק של הפתיתים
    אבל חוץ מזה זה נראה ממש יאמי!

    אני אתמול הכנתי לראשונה ארטישוק ממולא
    זה יצא קטלני ביותר

    אהבתי

    1. אם את בסדר עם מוצרי חלב, אפשר להעשיר אותם על חשבון הפתיתים.
      (עד כמה שאני זוכרת, גם אטריות אורז או אטריות שעועית לא יועילו לך) כלומר, במקום פתיתים הייתי מכניסה פנימה איזו גבינה טובה ושלוש ביצים שייצבו את המאפה.

      אהבתי

  2. המצוקה היא אם כל המצאה! ולפעמים מלכתחילה לא מתחשק כלום, אבל בדיעבד שמחים שנתקלנו בה, בדלעת הספגטי הזנוחה שעוררה רגשות אשם ויצירתיות נפלאה.
    ואגב, אל תקנאי בכאלה שיודעים מראש מה יאכלו כל יום. גדלתי בבית כזה, וזה היה נורא. תוסיפי לזה את העובדה שאמא שלי גם לא ידעה לבשל, (זה הולך ביחד) ותביני למה אני מתלהבת כל כך מאנשים יצירתיים במטבח. 

    אהבתי

    1. אני מקנאה בצד של אלה עם הארוחות המסודרות והקבועות מראש רק בגלל שהם לא צריכים לשבור את הראש כל יום על מה בא להם.
      (פתאום חשבתי שזה עוד יותר מזל שהגמל לא גר איתי ואני לא צריכה להתחשב גם ב"מה בא" שלו 🙂
      באמת לפעמים מהתסכול יוצאים דברים טובים. ברגע שהתחיל להתרקם לי המתכון בראש נמלאתי מרץ ובישלתי בכייף.

      אהבתי

    1. דלורית, איך שכחתי אותה?? שנים שלא אכלתי אחת.
      איזה מזל שאני לא לבד עם רגשות האשמה שלי מול אוכל שקניתי ולא עשיתי איתו כלום…
      הכי אני מתבאסת אם אני זורקת אוכל לפח בלי שנגעתי בו.

      אהבתי

      1. לא, זה לא שאת שכחת(אבל גם דלורית)! אני שכחתי שיש לי דלורית פה וכדאי שאעשה בה משהו! (והאמת שגם כרובית. אולי מרק?)
        זה נקרא עיניים גדולות בחנות ירקות. אני מאשימה את הירקן, הסחורה טובה מידי 😉

        אהבתי

      2. כרובית… אני מכורה לכרובית ומוכנה לאכול ממנה כל יום בכל צורה ובכל מצב.
        הכי אני אוהבת לפרק אותה לפרחים, לאפות אותה שעה בתנור (בלי לבשל קודם במים) עם קצת שמן זית מלח גס ופלפל ואז להוסיף לה טחינה. וזהו, האמת שלא צריך יותר מזה כלום, פחות או יותר

        אהבתי

      3. גיליתי שכרובית יוצאת מד-הים בקוקי-באג! תנסי פעם – חצי שעה בתנור בערך ולא צריך ללכלך סיר! כמוך אני מוכנה לאכול אותה כל יום:)

        אהבתי

      4. הלהיט האחרון הוא לבשל אותה שלמה במים רותחים עד שמתחילה להתרכך, להוציא ולסנן, למרוח אותה במיונז ורוטב צ’ילי , לצפות בפירורי לחם ולתנור.

        יאאאאאמי! (וגם יפה ומרשים)

        אהבתי

  3. נראה שבלי הדלעת היה יוצא לך יותר טעים 🙂 
    אני פעם אכלתי דלעת ספגטי שמישהו אחר הכין, נדמה לי שזה היה מאפה והדלעת הייתה עם גבינה, די בדומה לספגטי. היה לי מאד טעים דווקא. אולי כן כדאי להכין אותה לפי מתכונים שיודעים לעשות שילובים מתאימים שיתאימו לדלעת הזו.

    אהבתי

    1. לא מצאתי מתכונים שדיברו אלי ובסופו של דבר יצא טעים.
      הטענה היחידה שלי לגבי המאפה הזה זו בחירת הדלעת. היא פחות טעימה לי מסוגי דלעות אחרות. דלעת נאפולי מתוקה יותר ודלעת ערמונים בכלל הורסת.

      השילוב של השמנת המתוקה והעגבניות הצלויות הוא שילוב גאוני יחד עם הטעם של הדלעת , הפתיתים נותנים גוף, ובחלק העליון גם קריספיות כיפית.
      זו אחלה פשטידה, רק שבפעם הבאה אכין אותה עם סוג דלעת שטעימה לי יותר.

      אהבתי

  4. לא שמעתי על דלעת ספגטי, ולפי התמונה היא נראית די דומה לדלורית. יש הבדל בין השתיים?
    גם על דלעת נאפולי לא שמעתי. כנראה שאני צריכה להשלים את ההשכלה הדלעתית שלי 🙂  

    אהבתי

    1. היא שונה מהדלורית, היא יותר אליפסה . ומבחינת הטעם, המון שנים לא טעמתי דלורית, כך שאני לא יודעת להגיד.
      דלעת נאפולי היא דלעת מקסימה, מאד כתובה ומתוקה, בעיני היא הכיי טעימה אחרי דלעת ערמונים.

      מוזר שאני אוהבת דלעת כל כך בעיקר עקב העובדה שלא הייתי מוכנה אפילו לטעום דלעת עד שהגעתי לצבא. כל כך נגעלתי מדלעת שהפסקתי לפצח גרעינים לבנים אחרי שאמרו לי שהם גרעיני דלעת…

      אהבתי

  5. משום מה מעולם לא הכנתי מתכון עם דלעת
    ואני מצאתי כרוב( לא גדול)  במקרר וחפשתי פשטידה ( גם פשטידת כרוב לא הכנתי ,יש לי מתכונים אחרים לכרוב ) אבל לא היתה לי שמנת, אז אכין מחר !
    כל הכבוד ליצירתיות שבך !
    נראה יפה וטעים.

    אהבתי

  6. דמיון עשיר יש לך את 🙂
    מעניין הרעיון של הפתיתים.  פעם אחת ניסיתי איזה מתכון שהיו בו הרבה פתיתים, ונדמה לי שהם מצריכים תוספת של הרבה תבלינים,  כי איכשהו הם בולעים את התיבול ונותנים טעם נייטרלי מדי.  אבל אולי המתכון ההוא פשוט לא היה מוצלח (אני לא זוכרת מה עוד היה שם,  אבל בטוח לא דלעת). איך שלא יהיה,  בזכותך נודע לי על סוג דלעת שלא חשדתי בכלל בקיומו 🙂

    אהבתי

    1. החשבון היה די פשוט – פשטידות עם פסטה אני מכירה (לא רק לזניה, אלא כל מיני פשטידות אטריות) ופתיתים הם סוג של פסטה למעשה, אפשר לבשל אותם בהרבה מים ולהכניס לפטידה, אבל במקרה הזה השתמשתי בהם בתור מייצבים ואיפשרתי להם לספוח את הנוזלים העודפים בפשטידה ועל הדרך לקבל גם טעם טוב 

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s