דו פרצופיות

כשהגעתי לעבודה החדשה, לפני כשנתיים, היתה פה אחת ששימשה כמזכירה כשבע או שמונה שנים.

היא כבר עברה את גיל הפנסיה, עברה אותו בהרבה. אבל לא הצליחו לרמוז לה שהגיע זמנה לפנות את הכסא וכמו שאמרה לי אמבטיה, היא זרקה את המפתחות הרבה פעמים, אבל תמיד תפסה אותם חזרה.

 

בכל מקרה, כשאני נכנסתי לעבודה, שמחתי על נוכחותה. היא הכירה את כולם וידעה הרבה ממה שהיה צריך לדעת , הכינה סנדוויצ'ים לא רעים ובסך הכל היתה בסדר. היא לא היתה החברה הכי טובה שלי, אבל זה לא הפריע לי, היינו ביחסי עבודה טובים וזה היה מבחינתי מספיק לגמרי.

 

אחרי כמה חודשים, כשכבר הרגשתי שאני מבינה יותר טוב את המקום החלטתי, בהתייעצות עם אמבטיה ואיתה לערוך שינויים מבניים. להזיז את זה לפה ואת ההוא לשם. בין השאר להזיז את השולחן שלה למקום שונה מזה שהיה בו בשנים האחרונות.

לא עשיתי את ההחלטה לבד, עשינו ישיבה ודנו ביתרונות ובחסרונות של שינויים כאל ה ואחרים ובסופו של דבר התחלנו להניע את התהליך.

עם תחילתו של תהליך התזוזה שארך כמה חודשים היא הודיעה על התפטרות.

לי היא אמרה שהגיע הזמן, שהיא כבר צריכה מזמן לצאת לפנסיה ושהיא רוצה לנצל את בריאותה הטובה ולא לצאת לפנסיה כשהיא חולה ומוגבלת. אני הבעתי את הצער המתבקש על עזיבתה ומייד שקעתי חזרה בעבודה ושינויים וחיפוש מחליפה. בליבי אמרתי שכנראה באמת הגיע הזמן ושאת הידע שלה נקנה למישהי אחרת בסופו של דבר.

 

מאז עברה כמעט שנה שבה היא נכנסת מידי פעם ומקבלת שירות. שואלת מה נשמע ואני שואלת אותה לשלומה. לפעמים אנחנו מנהלות שיחה קלילה , לפעמים לא. תלוי אם יש זמן. בערך כמו שהיה כשעבדנו יחד. לאורך השנה השתדלתי להקל עליה את הכניסה למקום שבו עבדה כמה שנים ושמננו נפרדה לא מכבר. שמחתי לשמוע שהיא ממלאה את ימיה בתעסוקה ופעילויות.

 

ביום חמישי האחרון היא נכנסה ואחרי שקיבלה מה שרצתה אמרה – אני כמעט לא באה לפה.

אמרתי, כנראה שאין לך צורך.

והיא אמרה, אף פעם לא התנתקתי ככה ממקום שעבדתי בו, אפילו לא עשיתם לי מסיבת פרידה!

 

לקח לי עוד כמה דקות של שיחה להבין שהיא פגועה וזועמת ושהיא מושכת את הכעס הזה כבר יותר משנה.

 

אמבטיה אמרה, זו בכלל לא את שהיית צריכה לארגן לה מסיבת פרידה אלא אני , ואני לא חשבתי על זה כי היתה לה מסיבת פרידה אחת וחשבתי שזה מספיק. ושלא תוציא את הכעס עלייך, זו ממש לא אחריותך.

אבל היא מוציאה את הכעס עלי, פתאום אני מבינה. הולכת כבר קרוב לשנה ומפזרת מילים של רעל ושטנה בכל מקום. מתסיסה וממרמרת. היא עצמה מחייכת ומנומסת בכל פעם שהיא נכנסת ככה שלא הבנתי מה קורה. הכל בהחבא, מאחורי הגב, שום דבר לא גלוי ולא ישיר.

 

אמרתי לאמבטיה שאני חושבת שהיא כועסת עלי מאד ואני לא מבינה כל כך למה.

אמבטיה אמרה, את לא זוכרת כמה מהר התחברנו אני ואת מההתחלה וכמה היא קינאה? את לא זוכרת שהיא היתה נכנסת לחדר בכל פעם שהיינו מדברות? את לא זוכרת כמה התמרמרה שהחלטנו לעשות שינויים מבניים? היא זרקה את המפתחות כל כך הרבה פעמים , אבל את שברת אותה ובפעם הזאת ויתרה באמת על המקום. אני חושבת שהיא גם כועסת שמצאנו לה החלפה ולא התחננו לפניה שתשאר.

 

אני לא באמת יודעת איך עובד מוח של מישהו כמוה.

כשיש לי בעיה אני פונה לאדם שאיתו יש לי בעיה ומנסה לפתור אותה.

היא לעומת זאת מתרצצת סביב סביב יורקת ארס ורעל באזני כל מי שמוכן לשמוע מתסיסה ומעוררת כעסים עלי ועל אמבטיה אצל שרק מצליחה. ואז כשהיא נכנסת אלי, היא כולה חיוכים ונחמדות מזוייפת.

איך מישהו יכול להיות כל כך צבוע ודו פרצופי?

איך מתמודדים עם אדם כמוה?

 

איכס, בא לי להקיא.

14 תגובות בנושא “דו פרצופיות

  1. ממש איכסה ואני לא חושב שדרושה התמודדות, רק בפעם הבאה שהיא תיכנס , קחי אותה לשיחה ותני לה את העובדות הפשוטות והישירות , למרות שאני לא בטוח שיש צורך , אולי יותר בשבילך מאשר בשבילה

    אהבתי

    1. אני שוקלת את האופציה למרות שהיא יכולה להכחיש שאמרה משהו למישהו ולהעלב מכך שהטלתי עליה אשמה.
      ואני לא יכולה להוכיח את מה שאני יודעת.
      מה שחשבתי זה לערב גורם נוסף בעל סמכות ולערוך שיחה בנוכחותו כדי לידע אותה שההתנהגות שלה לא ראויה ולא מתקבלת על הדעת.

      אהבתי

  2. מכירה את הטיפוס, ותרשי לי לומר לך: זה לא ייגמר עד שאת ’תעלבי’ גם כן. אנשים כאלה משתמשים בעלבון בצורה מניפולטיבית, מה גם שכאן היא ממש יורקת ארס לכל עבר. אגב, כמה נזק היא כבר יכולה לגרום ממקומה כעת, מבחוץ? אז ’תעלבי’. משהו בסגנון ’אני לא מאמינה אחרי כל מה שעשיתי עבורך, שאת הולכת ואומרת כך וכך לאנשים מאחורי גבי, כל כך נפגעתי’ (ופרצוף בהתאם). 
    או להתעלם ממנה. גם זו אופציה. 

    אהבתי

    1. אני לא יכולה להתעלם ממנה, כי היא זקוקה לשירותי ואני צריכה לספק אותם.
      אני שוקת לערב איש בעל השפעה ומשקל ולהגיד לה בנוכחוו שההתנהגות שלה לא מקובלת כי היא ממש מנסה לחתור תחתי ולפגוע בי. זה יותר מפרצופים נעלבים. מפרצופים לא אכפת לי.

      אהבתי

    1. אכפת לי כי היא מסיתה נגדי אנשים ו"מלכלכת" עלי ועל העבודה שלי. העבודה שלי כראה לא תפגע, כי אין ממש בטענותיה ובטענות האנשים שהיא הסיתה, אבלבסופו של דבר היא פוגעת בשם הטוב שלי וזה ממש לא דבר של מה בכך.

      אהבתי

  3. איזה בן אדם מגעיל, ללכת וללכלך על בן אדם  אחר מאחורי הגב
    והיא יודעת טוב מאוד איזה נזק זה יכול לעשות
    נראה לי גם שהיא נהנית מהתגובה שלך
    היא בן אדם קטן ולא שווה את העצבים שלך

    אהבתי

    1. בטח שהיא יודעת איזה נזק זה יכול לעשות לי והיא מנסה למקסם אותו, בדיוק בדלל זה אני חייבת לעשות משהו. כי אם זה לא היה מאיים עלי , הייתי מניחה לה להתמרמר כמה שהיא רוצה.
      הבעיה היא שהיא עושה את זה בצורה מתוחכמת, שום דבר לא ישיר ולא גלוי, היא מסיתה אנשים חלשים ונוחים להשפעה שהם יעשו את העבודה השחורה בשבילה.

      כיוון שאני יודעת שאני בסדר ושלא עשיתי שום דבר לא נכון, אני לא דואגת מהבחינה המקצועית, אבל היא משחירה את שמי וזה ממש מעצבן אותי.

      אהבתי

  4. אני הייתי מבקשת ממנה שתשב שתי דקות לי שולחנך ושואלת אותה האם היא כועסת עלייך ואם כן ,  מה הסיבה לכך ?
    אם תספר את האמת תאמרי לה : יופי שהוצאת את זה כי לא בריא להסתובב עם כעס וטינה בבטן ואם לא תודה פשוט תנסי להתעלם מכל העניין.אגב; לא הבנתי ערכו לה מסיבת פרישה אחת? מדוע שתרצה עוד אחת?
    וכן, מדוע נשארה לעבוד אחרי גיל הפרישה ? יש אפשרות כזאת? זה מקום עבודה פרטי?

    אהבתי

    1. אני חוששת ששיחה גלויה לא תוביל למקום פרודוקטיבי איתה. מי שבוחר להתנהג בדרך כל כך עקיפה, של להפעיל אחרים על מנת לפגוע בי ובאמבטיה, לא יודה בגלוי , לא בתחושות שלו ולא בזה שעשה.

      מסיבת הפרישה היתה אירוע יור רחב ממקום העבודה הקטן שבו עבדנו יחד ויכול להיות שהיא ציפתה לאירוע אישי. היא שוחרת כיבודים והכרה, מסתבר. אני לא מתחברת לתחושות האלו כלל, להיפך, אני ממש נרתעת מאירועים שכאלו.

      היא היתה עובדת פרטית במקום ולכן משכה את הזמן הרבה אחרי גיל הפרישה.

      אהבתי

  5. אני לא הייתי לוקח את זה לשום קיצון. גם לא לדבר איתה, במיוחד לא לדבר איתה כי את מבינה מה קורה. אנשים מאויימים מנסים להציל את נפשם וכל האופציות פתוחות. אני לא הייתי נכנס לשום מריבה או ויכוח ממשיך את תפקידי ביום יום, בסוף כולם יראו את הדברים נכוכה ומי שישאר בחוץ זו תהייה היא.
    תתפללי בבוקר "כל החושבים עלי רעה מהרה הפר עצתם וקלקל מחשבתם…" זה תמיד עוזר.

    אהבתי

    1. במשך שנה לא אמרתי כלום (בעיקר כי לא העליתי בדעתי שהיא עד כדי כך מנסה להרע ולפגוע) והיא לא שינתה את מנהגיה, אז למה שהתעלמות תפסיק אותם עכשיו?

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s